אריה חדד - שירון: פרחים ועצים

הוראות

השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,. או גם וגם .
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
סגור

[8]אריה חדד אלי ארגון יוסי לביא אחיה רובין צמד אוריבי שבתאי פיקר אבנר פלג תומר ואלי

אריה חדד מורה דרך מנוסה, מארגן טיולים מוזיקלים. בעל נסיון רב בהדרכה, הובלה ותכנון טיולים בכל רחבי הארץ. מנגן בגיטרה, אקורדיון, וקלידים.
054-749-0303

שירון זה מכיל מילים לשירים

סגור

ודוד יפה עיניים
הוא אלוף הריקודים
ודוד יפה עיניים
הוא מחליף תתקליטים
יש לו קצב פנימי
הוא רקדן בינלאומי
מהריקוד חי וקיים.

כשדוד יוצא בערב
לבלות עם חברים
מתרחץ ומתגלח
את הצווארון מרים

כל רקדן והרגליו
כל רקדן ותרגיליו
מהריקוד חי וקיים

ודוד יפה עיניים
הוא אלוף הריקודים
ודוד יפה עיניים
הוא מחליף תתקליטים
הוא רקדן בינלאומי
הוא רקדן בינלאומי
יפה עיניים, כן
יפה עיניים, כן

מסתכלים לו במותניים
איך מזיז אותם מהר
הוא רוקד ממש כמו שניים
איזה כח של נמר
הוא מכיר כל השירים
ממצעד הפיזמונים
מהריקוד חי וקיים.

כשדוד שומר על כושר
אין לו זמן בכלל לישון
הבריאות אצלו זה אושר
והיא במקום ראשון
היכה שאול את חבריו
ואחיו נהיה גנב
מהריקוד חי וקיים.

סגור

מילים: לאה גולדברג לחן: רבקה גווילי

לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָה
בַּפְּרָחִים אֲשֶׁר הֵנֵצּוּ בַּגִּנָּה,
בְּצִיצֵי הַיָּקִינְתּוֹן בְּגַנֵּנוּ הַקָּטֹן
לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָה.

וְאוֹמֶרֶת הַלְּבָנָה לָעֲנָנִים
תְּנוּ טִפָּה וְעוֹד טִפֹּנֶת לַגַּנִּים
שֶׁיִּפְרַח הַיָּקִינְתּוֹן בְּגַנֵּנוּ הַקָּטֹן
כָּךְ אוֹמֶרֶת הַלְּבָנָה לָעֲנָנִים.

בָּא הַגֶּשֶׁם וְצִלְצֵל בְּחַלּוֹנִי
שָׁר נִגּוּן עַלִּיז לַפֶּרַח בְּגַנִּי
וְעָנָה הַיָּקִינְתּוֹן בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן
לַמָּטָר אֲשֶׁר צִלְצֵל בְּחַלּוֹנִי.

וּמָחָר נֵצֵא כֻּלָּנוּ אֶל הַגַּן
וְנִרְאֶה שָׁם אֶת הַפֶּרַח הַלָּבָן,
וְלִכְבוֹד הַיָּקִינְתּוֹן בְּנִי יָשִׁיר אֶת הַפִּזְמוֹן
וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאוֹד תִּהְיֶה בַּגַּן.

סגור

מילים: מן המקורות לחן: שרה לוי תנאי תרגום: ארז אבירם

ניצנים נראו בארץ
עת זמיר וקול התור.

במחולות המחניים
הבה ונפצח מזמור.

צרור המור לי, צרור המור לי
צרור המור לי, צרור המור.

במחולות המחניים
הבה ונפצח מזמור.

סגור

מילים: אורי אסף לחן: נורית הירש

היום אולי נדחה את בוא הלילה
ולא נשאף לאור כוכב
הן לי ולך יש כל אשר נשאלה
מבלי מילים נדע זאת, כי נאהב.

היום אולי נדחה את קץ דרכנו
ולא נזכור כי סוף לכל.
זה המשעול שבו דורכות רגלינו,
בשני קצותיו הדשא לא יבול.

שותקים נאהב כי לי ולך
די בלי מילים שהן לאלה,
אשר אינם יודעים לומר אחרת
כמה יפה פורח הלילך.

היום אולי נדחה את העצבת
אם יד ביד באור, נלך,
כי רוח כפור בחשכה נושבת
רק במקום בו לא שמעו את שמך.

שותקים נאהב כי לי ולך
די בלי מילים שהן לאלה,
אשר אינם יודעים לומר אחרת
כמה יפה פורח הלילך.

היום אולי נדחה בוא השלכת
ולא יוכל לבוא הסתיו.
דרכים רבות הן לאביב ממלכת -
אם רק אותן אור חיוכך יאהב.

שותקים נאהב כי לי ולך
די בלי מילים שהן לאלה,
אשר אינם יודעים לומר אחרת
כמה יפה פורח הלילך.

סגור

מילים: אורי אסף לחן: דובי זלצר

בחורף הגשם דפק על הגג
אמרה כי לבן הוא צבעה האהוב
ליד אז הגשתי, בלב היה חג,
צרור נרקיסים ריחני ורטוב
צחקה - טיפשוני החביב
עוד נשוב נדבר באביב...

דבר אלי בפרחים, אהובי
דבר אלי בפרחים

אביב בא, ביקשה אביבית להיות
הוריקו שדות במרחב הגדול
הבאתי זרים צהובי חרציות
אך היא כבר ציפתה אז
לחורף כחול
את פרחי התבל לי אסוף
נתראה עת הכול יחלוף...

דבר אלי בפרחים, אהובי
דבר אלי בפרחים

אתמול בביתה עת הלכתי בלאט
זר חמד אספתי עם רדת היום
פרחי אל תיגע בי נתתי מתן
אחזה בידי ונשקה לי בחום
בין לשנייה לחשה:
מי ידע לב אישה?

דבר אלי בפרחים, אהובי
דבר אלי בפרחים

סגור

מילים: חיים חפר לחן: איטלקי

שׁוֹשַׁנָּה שׁוֹשַׁנָּה שׁוֹשַׁנָּה
יָרֵחַ נִשָּׂא אֶל עָנָן
כָּמוֹהוּ אֵלַיִךְ שׁוֹשַׁנָּה
בַּיָּם עוֹד יַפְלִיג קַפִּיטָן

הָיָה יָם סוֹעֵר הַתֹּרֶן חָרַק
חַרְטוֹם הַסְּפִינָה כִּמְעַט וְנִשְׁחַק
אַךְ יוֹסְקֶה עַל כָּל הָעִנְיָן הִתְגַּבֵּר
וְזֶמֶר עַלִּיז כֹּה זִמֵּר:

שׁוֹשַׁנָּה...

בִּ"שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה" דָּן הֵרִים עוֹד כּוֹסִית
לְפֶתַע הֵגִיחוּ סְפִינוֹת הַמַּשְׁחִית
אַךְ דָּנִי אָמַר: מַעֲלֵישׁ, נִסְתַּדֵּר
וְזֶמֶר עַלִּיז כֹּה זִמֵּר:

שׁוֹשַׁנָּה...

הָיְתָה זֹאת פִיגוּרָה מְאֹד עֲלוּבָה
עֵת שְׁמוּלִיק הַגּוּץ לְקַפְרִיסִין הוּבָא
אַךְ גַּם עֵת יָשַׁב אַחֲרֵי הַגָּדֵר
הוּא זֶמֶר עַלִּיז כֹּה זִמֵּר:

שׁוֹשַׁנָּה...

מַסָּע הַיָּמִים הִגִּיעַ לַסּוֹף
סִירוֹת עִם גַ'מַּאעָה הִגִּיעוּ לַחוֹף
וְאָז אֶל שׁוֹשַׁנָּה כָּל אִישׁ הִסְתָּעֵר
וְזֶמֶר עַלִּיז כֹּה זִמֵּר

שׁוֹשַׁנָּה...

סגור

בָּעֶרֶב כַּחוֹל יָפֶה מִתָּמִיד
יָצָאתִי לִי חֶרֶשׁ לִקְטֹף מַרְגָּנִית
יָרֵחַ עָגֹל טִיֵּל בֵּין עָבִים
וְזָרַח בְּעֵינֵי אוֹהֲבִים
~
הוֹ מַרְגָּנִית
הוֹ פֶּרַח שֶׁלִּי קָטָן
הוֹ אַהֲבָה שֶׁלִּי בַּיְשָׁנִית
הוֹ חֲלוֹם שֶׁלִּי
חֲלוֹם שֶׁל בְּלָבָן

וַאֲנִי עַל הַשְּׁבִיל, הוֹלֶכֶת בָּדָד
עֵינַי מְחַפְּשׂוֹת לוּ רַק פֶּרַח אֶחָד
רַק פֶּרַח בִּשְׁבִיל לָתֵת מַתָּנָה
הוֹ כְּמוֹ אַהֲבָה רִאשׁוֹנָה
~
הוֹ מַרְגָּנִית
הוֹ פֶּרַח שֶׁלִּי קָטָן
הוֹ אַהֲבָה שֶׁלִּי בַּיְשָׁנִית
הוֹ חֲלוֹם שֶׁלִּי
חֲלוֹם שֶׁל בְּלָבָן

חָזַרְתִּי, בְּלֹא כְּלוּם, אַךְ בְּשַׁעַר גַּנִּי
עוֹמֵד לוֹ בָּחוּר וּבְיָדוֹ מַרְגָּנִית
וּכְמוֹ בְּצִלּוּם כֵּהֶה וְיָשֵׁן
הִבִּיט בִּי יָפֶה וּבַּיְשָׁן
~
הוֹ מַרְגָּנִית
הוֹ פֶּרַח שֶׁלִּי קָטָן
הוֹ אַהֲבָה שֶׁלִּי בַּיְשָׁנִית
הוֹ חֲלוֹם שֶׁלִּי
חֲלוֹם שֶׁל בְּלָבָן

סגור

מילים: לאה גולדברג לחן: מוני אמריליו

בארץ אהבתי השקד פורח
בארץ אהבתי מחכים לאורח
שבע עלמות שבע אמהות
שבע כלות בשער.

בארץ אהבתי על הצריח דגל
אל ארץ אהבתי יבוא עולה רגל
בשעה טובה בשעה ברוכה
המשכיחה כל צער.

אך מי עיני נשר לו ויראנו
ומי לב חכם לו ויכירנו
מי לא יטעה מי לא ישגה
מי יפתח לו הדלת?

בארץ אהבתי על הצריח דגל
אל ארץ אהבתי יבוא עולה רגל
בשעה טובה בשעה ברוכה
המשכיחה כל צער.

אך מי עיני נשר לו...

סגור

מילים: יעקב אורלנד לחן: מרדכי זעירא

אָשִׁיר לָךְ שִׁיר עַתִּיק, נוֹשָׁן,
אָשִׁיר לָךְ זֶמֶר עַל שׁוֹשָׁן,
הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים
שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.
הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם,
אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.

בְּנֵי-גַּן-אֶחָד, כִּשְׁנֵי אַחִים,
צִמְּחוּ עָלֶה, צִמְּחוּ חוֹחִים,
עֵת בָּא הַבֹּקֶר צְחוֹר גָּוָן
פָּקַח עֵינַיִם הַלָּבָן.
וְעֶרֶב בָּא וְרַד הַיּוֹם
עָצַם עֵינַיִם הָאָדֹם.

וּבַלֵּילוֹת וּבַלֵּילוֹת
נָשְׁבוּ רוּחוֹת בָּם קַלִּילוֹת.
כֹּה לִבְלְבוּ עַד בָּאָה יָד,
יָד שֶׁקָּטְפָה שׁוֹשָׁן אֶחָד,
וְאֵין יוֹדֵעַ עַד הַיּוֹם –
אֶת הַלָּבָן אוֹ הָאָדֹם.

וְרַק יוֹדְעִים כִּי הַנּוֹתָר
לִבּוֹ נִשְׁבַּר, לִבּוֹ נִשְׁבַּר,
הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים
שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.
הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם,
אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.

סגור

מילים: שיר השירים לחן: חנה אהרוני

כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים
כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת

אָנָה הָלַךְ, הָלַךְ דּוֹדֵךְ
הַיָּפָה בַּנָּשִׁים

סגור

מילים: אביהו מדינה לחן: אביהו מדינה;משה בן משה

מיום אביב בהיר וצח אותך אני זוכר
וכבר מאז היטב ידעתי שלא אוותר
כי לי היית בבת עיני בכל יום וכל ליל
היית לי כמלאך האל מתוך הערפל.

רציתי לבקש ידך רציתי לך לומר
סוד אהבה שבלבבי שמור מכל משמר
רציתי לך לומר אהבתי אהבתי ונגמר
אך לא העזתי גם כשהיה כבר מאוחר.

את עולמי עם שחר את לי כל היום
את עולמי בלילה את החלום
את בדמי ברוחי ולבבי
את הניחוח המתוק הפרח בגני.

מאז הלכת יומי קודר ארוך ומשעמם
לשוא רוצה אני לשכוח ולהתעלם
חזרי מהר כי בלעדייך עולמי שומם
נדמו מיתרי קולי וכינורי דומם.

את עולמי עם שחר את לי כל היום
את עולמי בלילה את החלום
את בדמי ברוחי ולבבי
את הניחוח המתוק הפרח בגני.

סגור

מילים: יורם טהרלב לחן: מוני אמריליו

בין עצי היער,
על גזעו הסב,
כבד ימים וסער
עץ אלון ניצב.

הו-א, הו-א, הו-א
למה ומדוע
נד העצב בעולם.
הו-א, הו-א, הו-א
למה ומדוע,
עצובים שירי כולם.

פעם בשנות אלף
דוכיפת זהב,
באה ומזמרת
שיר תוגה עליו.

הו-א, הו-א, הו-א...

והעץ קשה עורף
את קולה ינצור
ללילות החורף,
ללילות הכפור.

הו-א, הו-א, הו-א...

בליל קור ודלף,
תן או הלך זר,
פעם בשנות אלף
ישמעוהו שר.

הו-א, הו-א, הו-א...

סגור

מילים: נתן יונתן לחן: שלמה ארצי

לא נפרח כבר פעמיים, והרוח על המים,
יפזר דממה צוננת על פנינו החיוורות
שמה בין איבי הנחל, בשעה אחת נשכחת,
זכרונות אזוב שלנו מתרפקים על הקירות.

בלי תוגה, כפופי צמרת, בלוריות שיבה נבדרת
באשר יפות התואר, בין שריקות העדרים.
תפנוקי גוון ירטיטו, בלכתן לרחוץ בזרם
נכלמים נשפיל עיננו, אל המים הקרירים.

לא נוסיפה עוד לנוע, משתאים נביט ברוח
איך הוא יחד עם המים, מפרקים את הסלעים.
תאנה חנטה פגיה, והנשר היגע -
אל קינו חזר בחושך מדרכי האלוהים.

הרדופים שלי, כמוני, וכמוך שכל ימייך,
את פרחי האור שלנו את פיזרת לכל רועה.
לא עופות מרום אנחנו, ואל גובה השמיים,
גם אתם, גם אנוכי - לא נגיע כנראה.

רק בהר על קו הרכס מישהו מוסיף ללכת,
מן הואדי והאבן, לרכסים, אל הרוחות.
עד אשר בכסות הערב, יחזור נוגה אלייך,
עם פכפוך פלגים, עם רחש הרדופים ליד החוף.

סגור

מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר

כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע
מרבדים נפרשים בשפלת החוף
כלנית וכרכום, אלף גון וצבע
והחוק שאומר - כאן אסור לקטוף!

רק עלי אין החוק משגיח
רק עלי איש אינו שומר
לו היו לי עלי גביע
אז, היה מצבי אחר.

ציפורים נדירות כבר דוגרות בסלע
אילנות נדירים נשמרים לחוד
איילות נבהלות מסתכלות בשלט
בו כתוב בפירוש שאסור לצוד!

רק עלי עוד לא שמו שלט
מסביב אין לי כל גדר
לו הייתי, נאמר, איילת
אז היה מצבי אחר!

אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס!
צבעוני ההרים הוא מחוץ לתחום!
כל גבעה נישאה בשולי העיר היא
שטח בר מגודר ואיזור רשום!

אז אני לפעמים חושבת
כי היה זה אולי רצוי
לו הייתי נרקיס או רקפת
או אפילו איזה בן חצב מצוי

הסתכלו מה שקורה לי בדרך:
כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו זר
לו הייתי חיה או פרח
אז היה מצבי אחר!

סגור

מילים: נתן יונתן לחן: מוני אמריליו

הראית איזה יופי
שרעד ברוח סתיו,
שדה זהב דעך באופל
והדליק נרות חצב.

הראית איזה אודם
שצעק למרחקים,
שדה דמים היה שם קודם
ועכשיו הוא שדה פרגים.

אל תקטוף, נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
נשארים במנגינה.
אל תקטוף נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
עם המנגינה.

הראית מה השחיר שם?
שדה קוצים הוא, נערי,
שהיה עזוב בקיץ
ועכשיו הוא שדה חריש.

הראית מה הלובן?
נערי, זה שדה בוכים,
דמעותיו הפכו לאבן
אבניו בכו פרחים.

אל תקטוף, נערי...

סגור

מילים: נתן אלתרמן לחן: משה וילנסקי

הָעֶרֶב בָּא. שְׁקִיעָה בָּהָר יוֹקֶדֶת.
אֲנִי חוֹלֶמֶת וְרוֹאוֹת עֵינַי:
הַגַּיְאָה נַעֲרָה קְטַנָּה יוֹרֶדֶת
וּבְאֵשׁ כַּלָּנִיּוֹת לוֹהֵט הַגַּיְא.

אֶת הַפְּרָחִים לִצְרוֹר הִיא תְּלַקֵּט לָהּ,
וּבַשְּׁבִילִים הַמִּתְכַּסִּים בְּטַל
אֶל אִמָּא הִיא נֶחְפֶּזֶת וְקוֹרֵאת לָהּ:
הַבִּיטִי מַה הֵבֵאתִי לָךְ בַּסַּל!
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.

שְׁקִיעוֹת בָּהָר תִּבְעַרְנָה וְתִדְעַכְנָה,
אֲבָל כַּלָּנִיּוֹת תָּמִיד תִּפְרַחְנָה.
סוּפוֹת לָרֹב תֵּהֹמְנָה וְתִסְעַרְנָה,
אַךְ מֵחָדָשׁ כַּלָּנִיוֹת תִּבְעַרְנָה.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.

שָׁנִים עוֹבְרוֹת, שׁוּב הַשְּׁקִיעָה יוֹקֶדֶת.
הַנַּעֲרָהּ גָּדְלָה, יָפְתָה בְּלִי דַּי.
הִיא אֶל הַגַּיְא עִם בְּחִיר-לִבָּהּ יוֹרֶדֶת
וְשׁוּב כַּלָּנִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בַּגַּיְא.

מוֹשִיט אֵלֶיהָ בְּחִיר-לִבָּהּ יָדַיִם
וְהִיא, צוֹחֶקֶת וּטְלוּלָה מִטַּל,
אֵלָיו לוֹחֶשֶׁת בֵּין הַנְּשִׁיקוֹתַיִם:
הַבֵּט נָא, מָה אָסַפְתִּי פֹּה בַּסַּל!
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.

שְׁבוּעוֹת הָאַהֲבָה, הוֹי, תִּשָּׁכַחְנָה,
אֲבָל תָּמִיד כַּלָּנִיּוֹת תִּפְרַחְנָה.
כִּי הַשְּׁבוּעוֹת כָּלּוֹת כְּמוֹ עָשָׁן הֵן,
אַךְ הַכַּלָּנִיּוֹת תָּמִיד אוֹתָן הֵן.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.

שָׁנִים עָבְרוּ. שְׁקִיעָה בָּהָר יוֹקֶדֶת.
הַנַּעֲרָהּ כְּבָר סָבְתָא, יְדִידַי.
הִנֵּה כְּבָר נֶכְדָּתָהּ לַגַּיְא יוֹרֶדֶת
וְשׁוּב כַּלָּנִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בַּגַּיְא.

וּכְשֶׁקּוֹרֵאת הַנַּעֲרָה אֵלֶיהָ:
הַבִּיטִי סָבְתָא מַה הֵבֵאתִי לָךְ -
מִצְּחוֹק וָדֶמַע זוֹהֲרוֹת עֵינֶיהָ
וְהִיא זוֹכֶרֶת שִׁיר מִזְמוֹר נִשְׁכָּח:
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.

כֵּן, הַדּוֹרוֹת בָּאִים חוֹלְפִים בְּלִי גֶמֶר,
אַךְ לְכָל דּוֹר יֵשׁ כַּלָּנִית וָזֶמֶר.
אַשְׁרֵי הָאִישׁ, אִם בֵּין סוּפוֹת וָרַעַם
פָּרְחָה הַכַּלָּנִית לוֹ, לוּ רַק פַּעַם.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.

סגור

מילים: משה דור לחן: יוסף הדר

ערב של שושנים
נצא נא אל הבוסתן
מור בשמים ולבונה
לרגלך מפתן.

לילה יורד לאט
ורוח שושן נושבה
הבה אלחש לך שיר בלאט
זמר של אהבה.

שחר הומה יונה
ראשך מלא טללים
פיך אל הבוקר, שושנה.
אקטפנו לי...

סגור

מילים: דודו ברק לחן: אפי נצר

כשאביב נרדם יעור בחוורון
בשדות האש ייתם הקרב האחרון
ובוקר נהדר מן הבקעה להר
אז יעלה בזמר, ברון.

השמש ידם בין עזה לרפיח,
ירח ילבין על פסגת החרמון
פרחים בקנה ובנות בצריח
ישובו לעיר חיילים בהמון.

ילדה אחת קטנה ובידה זרים,
לעיר הלבנה תצא אז בשירים,
ולחייל נרגש תשים סביון בדש,
והשמיים כה בהירים.

השמש ידם בין עזה לרפיח...

החיילים לעיר יגיעו בעם רב,
עם נערות ושיר ועם פרחי זהב,
וכל אשר אתמול ידע מכאוב ושכול
לא עוד ידע שלכת וקרב.

השמש ידם בין עזה לרפיח...

סגור

מילים: לוין קיפניס לחן: עממי

מִתַּחַת לַסֶּלַע צוֹמַחַת לְפֶלֶא
רַקֶּפֶת נֶחְמֶדֶת מְאוֹד,
וְשֶׁמֶש מַזְהֶרֶת נוֹשֶׁקֶת, עוֹטֶרֶת,
עוֹטֶרֶת לָהּ כֶּתֶר וָרֹד!

רַקֶּפֶת, רַקֶּפֶת, צִפּוֹר מְצַפְצֶפֶת,
הָצִיצִי אַךְ רֶגַע אֵלַי!
רַקֶּפֶת נֶהְדֶּרֶת בַּסֶּלַע נִסְתֶּרֶת,
נִסְתֶּרֶת מִנֶּפֶשׁ כָּל חַי!

יָצְאָה עִם הָרוּחַ בַּת שֶׁבַע לָשׂוּחַ,
הָיָה אָז הַבֹּקֶר בָּהִיר:
כָּל צֶמַח, כָּל פֶּרַח אוֹסֶפֶת בַּדֶּרֶךְ,
וּפִיהָ אַךְ זֶמֶר וָשִׁיר

מִסֶּלַע וָגֶבַע יוֹרֶדֶת בַּת שֶׁבַע,
רַקֶּפֶת חֵן עַל הֶחָזֶה..
צִפּוֹר מְצַפְצֶפֶת וְרוּחַ לוֹטֶפֶת
וְסוֹף כְּבָר לַזֶּמֶר הַזֶּה!

סגור

מילים: חיים חפר לחן: עממי יווני

איריסים -
יפות עיניה - איריסים -
ולבבי הומה לה -
אלה, אלה, אלה!

מות אמות!
אקטוף לה פרח - מות אמות!
עד שחר אחכה לה -
אלה, אלה, אלה!

ערב יורד ושוב עוברת היא
ובלבבי הלא כחרב היא -
העוד אראה את שתי עינייך - אלה

שמש רד,
בשפתותיה - שמש רד,
אור השקיעה יפה לה -
אלה, אלה, אלה!

רוח שט,
בשערה - הרוח שט,
הוי, איך לילי קורא לה:
אלה, אלה, אלה!

שחר עולה ושוב עוברת היא
ובלבבי הלא כחרב היא
העוד אשק את שפתותייך - אלה

איריסים -
כל העולם הוא איריסים -
רק לבבה הוא סלע -
אלה, אלה, אלה!

סגור

מילים: דידי מנוסי לחן: יוחנן זראי

בים הרוגע
השמש שוקע
למי מתגעגע
לי ולך, לי ולך
לי ולך

כאוד מתלקח
עולה הירח
למי הוא זורח
לי ולך, לי ולך
לי ולך

כאן שנינו לבד
פוסעים יד ביד
בשביל שנועד
לי ולך, לי ולך
לי ולך

בגן שיח ורד
למי הוא סוגר את
עלי הכותרת
לי ולך, לי ולך
לי ולך

ורוח של ערב
הומה בצמרת
למי היא מזמרת
לי ולך, לי ולך
לי ולך

כאן שנינו לבד...

סגור

מילים: יעקב אורלנד לחן: ידידיה אדמון

עֵץ הָרִמּוֹן נָתַן רֵיחוֹ
בֵּין יָם-הַמֶּלַח לִירִיחוֹ.
שָׁב, חוֹמָתִי, גְּדוּדֵךְ מִנְּדוֹד,
שָׁב, תַּמָּתִי, דּוֹדֵךְ מִדּוֹד.

אוֹצְרוֹת אוֹפִיר וּצְרִי גִּלְעָד
רֶכֶב מִצְרַיִם שָׁלַלְתִּי לָךְ, בַּת.
אֶלֶף הַזֶּמֶר אֶתְלֶה לָךְ מָגֵן
מִן הַיְּאוֹר עַד הַיַּרְדֵּן.

אַתְּ כְּלוּלָה מִכָּל כַּלּוֹת,
אַתְּ דְּגוּלָה כַּנִּדְגָּלוֹת
שְׁתַּיִם עֵינַיִךְ כִּשְׁתַּיִם יוֹנִים
וְקוֹל-קוֹלֵךְ פַּעֲמוֹנִים.

לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,
לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,
מַה לִּי חֵיל אֶלֶף וּמָה רְבָבָה?
לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.

שָׁב אֶל הַקֶּשֶׁת, שָׁב הַחֵץ,
שָׁב הָרִמּוֹן אֶל רֹאשׁ הָעֵץ.
לָךְ וְאֵלַיִךְ הַחַיִל יוֹחֵל,
בּוֹאִי כַּלָּה, כִּי רַד הַלֵּיל.

לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,
לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,
מַה לִי חֵיל אֶלֶף וּמַה רְבָבָה?
לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.

סגור

מילים: יורם טהרלב לחן: אפי נצר

עצי הצפצפות שרים לך שיר על דרך,
עצי הצפצפות היו גבוהים, גבוהים,
וכל געגועינו לך היו לטרף
ולשובלך אשר הצית את הדשאים.

באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.

הרכבות נסעו והמסילה ריקה היא,
ואת כאילה אובדת במשעול
וזר של נרקיסים הן שש עשרה שנותיך,
אשר גמעו מטל הערב הכחול

באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.

החסידות פורחות מתוך בריכות המים,
החסידות פרשו כנפיים של שבת,
ורק השיר קסום אל שש עשרה שנותיך
נותר פה וזוכר שלכת ומבט.

באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.

ללה

סגור

לסבי ישנה חצר
ועץ אחד מופלא בא
אין כמוהו בעולם
כך אומר לי סבא
לא פרות עליו צומחים
כי הרי ממילא
הפרות סופם לרקב
מי צריך את אלה

זהו עץ של כוכבים
מאירי עיניים
שם צומחים הם וגדלים
כמו על השמים
כשמראים לו תפוחים
כל תפוח דוב הוא
הוא מראה את כוכביו
ואומר: מה טובו

הוא אוסף את כוכביו
ויורד העירה
ביריד למכור אותם
עשרה בלירה
בואו בואו אנשים
זוהי שעת הכושר
כוכבים תקנו בזול
ותזכו באושר
~
קהל גדול סביבו
צוחק ומתבדח
סבא למה לא תמכור
גם חצי ירח
וכולם קונים, חוטפים
גזר, צנון ואורז
אבל חופן כוכבים
לא תודה, אין צורך

מסתכל בהם הסב
ונפשו נרגשת
עיניהן ודאי עיוורות
ואוזנם חרשת
הביתה שב הוא עם סלו
בלי טיפה של עצב
האוצר נשאר אצלו
ואצלם - הכסף

לסבי ישנה חצר
ועץ אחד נפלא בא
אין כמוהו בעולם
כך אומר לי סבא

סגור

מילים: יצחק יצחקי לחן: יוחנן זראי

היה היו כאן פעם שקמים,
חולות מסביב וגם נוף.
העיר תל אביב של אותם הימים
היתה בית בודד על החוף.
ויש לפעמים נערכו ישיבות
מתחת שקמים אז בצל,
וליד העצים צחקו הבנות
וענו בזמרה: "הי ילל".

כן, זהו, כן, זהו,
זה גן השקמים.
היו גם כאלה
אי אז בימים.

גדלה תל אביב מסביבה פרוורים
הכל בה תוכנן ונבדק.
נבנו בה כבישים נשכחו השקמים
והלבין אז ראשם מאבק.

הכל כאן נבנה בקצבו של הדור -
חנויות ובתי שחקים,
אך רק אם נפנה מבטנו אחור,
ניזכר בשקמים ירוקים.

כן, זהו, כן, זהו...

היום השקמים נעלמו ואינם -
רק שלט את שמם עוד מזכיר,
כמה ציפורים וספסל מיותם
ניצב בליבה של העיר.
ומושך הוא אליו, כשהערב יורד
ונושרים מן העץ העלים,
קבצן מן הרחוב או הלך בודד
או זוג צעירים אוהבים.

כן, זהו, כן, זהו...

סגור

מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר

כשאמא באה הנה יפה וצעירה,
אז אבא על גבעה בנה לה בית.
חלפו האביבים, חצי מאה עברה
ותלתלים הפכו שיבה בינתיים.

אבל על חוף ירדן כמו מאומה לא קרה,
אותה הדומיה וגם אותה התפאורה:
חורשת האקליפטוס, הגשר, הסירה
וריח המלוח על המים.

בשביל הנה יורדת עדת התינוקות,
הם בירדן ישכשכו רגליים
גדלו הילדים וכבר למדו לשחות
ובני הנעורים חותרים בשניים.

אבל על חוף ירדן...

מעבר לירדן רעמו התותחים
והשלום חזר בסוף הקיץ
וכל התינוקות היו לאנשים
ושוב על הגבעה הקימו בית

אבל על חוף ירדן...

סגור

מילים: אפריים וייס לחן: חיים קוברין

צֵל עֵץ תָּמָר וְאוֹר יָרֵחַ
וּמַנְגִּינַת כִּנּוֹר תַּקְסִים אֶת הַלֵּב
עוֹלֶה הַצְּלִיל, רוֹעֵד, שׁוֹקֵעַ
עַל מֵיתָרִים נִשְׁפָּךְ הַכְּאֵב.

מֵעַרְפִלֵּי עָבָר תּוֹפִיעַ
דְּמוּת אֲהוּבָה, קַוֵּי פָּנִים מֻכָּרִים
כִּנּוֹר יַשְׁמִיעַ
שִׁיר זִכְרוֹנוֹת נְעִימִים.

נַגֵּן, נַגֵּן-נָא!
לְקוֹל צְלִילֶיךָ מַה נָּעִים הַחֲלוֹם
נַגֵּן, נַגֵּן-נָא!
יִשְׁמַע יָרֵחַ אֶת סוֹדִי בַּמָּרוֹם
לָמָּה – בְּאֵשׁ שְׂפָתַיִךְ הִקְסַמְתִּינִי
לִבִּי כָּבַשְׁתְּ וַעֲזַבְתִּינִי
בּוֹדֵד, אוֹהֵב וְסוֹבֵל.

נָדַם כִּנּוֹר, נֶחְבָּא יָרֵחַ
וּבַדְּמָמָה הֵד מַנְגִּינָה עוֹד נִשְׁמָע
לָמָּה וְלָמָּה – אֵל יוֹדֵעַ
לָמָּה עוֹלָם אַכְזָר בָּרָא?

ִכִּנּוֹר קְסָמִים, נַגֵּן שִׁירֶיךָ
מַחְרִיד הַשֶּׁקֶט וְהַחֹשֶׁךְ סָבִיב
מַנְגִּינוֹתֶיךָ
יַשְׁכִּיחוּ לִי אֶת סִבְלִי.

נַגֵּן, נַגֵּן-נָא!...

סגור

צדיק כתמר יפרח יפרח
צדיק כתמר יפרח
צדיק כתמר יפרח יפרח
צדיק כתמר יפרח
~
כארז בלבנון ישגה
כארז בלבנון ישגה
כארז בלבנון ישגה

סגור

מילים: יוסי גמזו לחן: עממי אירי

אם פרדסים עוד משגעים אותך בריח
אם בלילות אתה שיכור מן הירח
אם רוח מרחבים בצווארונך תמיד נושבת
ויש לך קוצים במקום שבו נהוג לשבת

זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר

אם לא אכפת לך לצאת ולתעות בדרך
אם בשדות אתה קוטף מדי פעם פרח
ואם כשכבר חורשים סוף סוף את השדות האלה
אתה אולי הולך בטל אך לא הולך בתלם

זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר

אם שפת הים עוד רגילה לסנדליך
אם לפעמים אתה יוצא עוד מכליך
אם טיפ טיפת חוצפה מן הנשמה שלך לא פגה
ואם עוד בינתיים לא קראו לך להג"א

זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר

אם עוד מושכים אותך שירים וגם גיטרה
אם צועקים לך "זה נוער זה - זה בררה!"
ואם עוד בחורות ברחוב עושות לך עיניים
ויש לך זהב בלב ולא בין השיניים

זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר

אם יש שטויות נהדרות שעוד לא עשית
אם לא טעמת עוד הכל ועוד לא ניסית
ואם אתה מרגיש עוד לפעמים תחושה מוזרת
שלא הכל צודק ושיכול להיות אחרת

סגור

סוף השירון