השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו
זמר או
מנחה )
יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי
אלי ארגון סגור
מחורצים ענפי הזית כפני הוותיקים, געגועים צובטים עדיין כשהדרורים נוסקים. הילדים שקועים בינתיים בסוד המשחקים, טירונים חולמים על בית וזקנים על מרחקים.
בואי רוח ים עם טפיחת כנפי יונה והביאי מאי שם עוד דרישת שלום חמה. בואי נכונה אל הלחי השחומה, בואי רוח ים עם טפיחת כנפי יונה.
שעת ערבית לאט נגמלת מלהט החמה, חלון נפתח, נפתחת דלת ובשכונה תכונה. עוד ההורים זקוקים לילד ועיר לשאונה, ואנחנו זה לאלה והשיר למנגינה.
בואי רוח ים...
ויד סמויה כמו אוספת את כל המכאובים אף משאלה לא מתעייפת לראות זמנים טובים למצוא שמחה בסוף העצב לחיות בין אוהבים אם קרובה את, שעת החסד, היכנסי לכאן ושבי.
בואי רוח ים...
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: יאיר קלינגר
חלומות של אתמול הם שלהבות נרעדות לא יכול כל החושך לכבות.
על מצע השלכת החלומות מלחשים רק פרחים מיובשים דוהים בין הדפים.
חלומות של אתמול...
אל תסב את פניך אתה מלא דברים כמוסים אל תגיף את התריסים חפש בין המילים.
חלומות של אתמול...
שיר בדרך אליך נרקם בסבלנות אין קץ הן תיקח ותאמץ אותו אל לבבך
חלומות של אתמול הם שלהבות.
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: נורית הירש
ציפורי הצפון כבר הגיעו מתערבל האבק בגבעות אחותינו הרוח עברה בדרכים ואנחנו צמאים לאות.
בוא בשלום החורשה מזכירה בטרם חלקה אחרונה תזרע ובטרם יוגף חלון אנא שוב אלינו בשלום.
מתרפק האזוב על האבן כתינוק על אימו היחידה אחותינו הרוח עברה בשדות והגשם בכף ידה.
בוא בשלום החורשה מזכירה...
כוכבים ישבצו את האופק הירח ישלים מחסורו אחותנו תפגוש בטלה האובד בערגה תלטף צמרו
בוא בשלום החורשה מזכירה בטרם חלקה אחרונה תזרע ובטרם יוגף חלון אנא שוב אלינו בשלום.
סגור
יד קטנה לי פרשה את הרשת יד קטנה מענה את חושי את חיי את בונה והורסת יד קטנה לבנה של אשה
כל ימי האתמול האפירו כעלים נשרו לרגלי כל חברי לעגם לא הסתירו מי היה מאמין זאת עלי
את יפה ויפיך פוצע כמה צריך גבר לכאוב את יפה ואני כבר יודע שנולדתי אותך לאהוב
יד קטנה עדינה רבת כח כל תנועה כמו חץ בלבי לא רוצה לא יכול כבר לשכוח יד קטנה מחזיקה את אשרי
את יפה ויפיך פוצע כמה צריך גבר לכאוב את יפה ואני כבר יודע שנולדתי אותך לאהוב
יד קטנה לי פרשה את הרשת לי שפעם הייתי צייד את גאה ורואה איך הנשר מסתכל בך כמו גדי שנלכד
את יפה ויפיך פוצע כמה צריך גבר לכאוב את יפה ואני כבר יודע שנולדתי אותך לאהוב
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: נחום היימן תרגום: דורי בן זאב
מחר, אני אהיה כה רחוקה אל תחפשו אותי מי שידע למחול - ימחל לי על אהבתי, הזמן ישקיט הכל אני הולכת לדרכי. זה שאהב אותי ישוב לשדותיכם - מן המדבר. והוא יבין - אני חייתי ביניכם כמו צמח בר.
אני רוצה לפקוח את עיני לצמוח לאיטי. הרביתי לחלום החלומות טרפו אותי, רציתי לנחם - אבל מרדה בי תשוקתי. היה מיקסם ילדות, היתה גם סערה בזרועותי. אני יודעת שהדליקה אש זרה את לילותי.
היו, היו ערבי געגועים היו ימים טרופים. היה כאב חבוי ורגעים מכושפים. אני אזכור מבט מגע ידיים בכתפי. אני אהיה לצל חולף בשדותיכם לסוד נסתר. היו שלום, אני חייתי ביניכם כמו צמח בר.
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: דני עמיהוד
השמיים משתנים לעיני החקלאים. השכנים מתכוננים לימים הנוראים.
מישהו חושב עליך ורושם את מעשיך. בוא הביתה במהרה עם הרוח הקרירה בוא הביתה במהרה עם הרוח הקרירה.
כבר ראיתי נחליאלי ואולי זה רק נדמה לי עוד חמסין נשבר אתמול תם החופש הגדול עוד חמסין נשבר אתמול גם החופש הגדול.
מה יקרה ומה יחלוף? שואלים הכתבים, כשלאורך כביש החוף מתייצבים החצבים.
מה בעיתוני הערב מבשרת הכותרת? בוא הביתה במהרה עם הרוח הקרירה בוא הביתה במהרה עם הרוח הקרירה.
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: אריאל זילבר
ומספרים, מעבר לשיירת ההרים המתקמרת בנפאל הרחוקה, הרחוקה. ניצב מקדש תפארת, זאת אומרת, שכמוהו עוד עינך לא ראתה.
ומספרים, כלואה ציפור הפלא שבאבן מפוסלת בנפאל הרחוקה, הרחוקה. צמאים פילי האבן ומנגד מבזבזת את מימיה מזרקה.
וכשתעוף, תעוף, תעוף תעוף ציפור האבן אל התכלת הזכה אז הפילים המפוסלים ירדו סוף סוף לנוע ולגמוע ממימי המזרקה.
וכשתעוף, תעוף, תעוף תעוף צפור האבן אל התכלת הזכה אז הפילים המפוסלים יוכלו סוף סוף לנוע ולגמוע את מימי המזרקה
ומספרים, אז יעלם הרשע ולא ישתלם הפשע בנפאל הרחוקה, הרחוקה. יגיע תור השפע, וגם כל חסרי הישע לא ידעו עוד מצוקה.
ומספרים, עדיין לא ידוע אם מחר או עוד שבוע בנפאל הרחוקה, הרחוקה. תעוף ציפור האבן אל התכלת הזכה.
וכשתעוף, תעוף, תעוף תעוף ציפור האבן, לא תהיינה מלחמות המזימה והאימה יהיו רק זיכרונות מן השנים העגומות.
ומספרים, עדיין לא ידוע אם מחר או עוד שבוע בנפאל הרחוקה, הרחוקה. תעוף ציפור האבן, אך תמיד אישה יושבת ולוטשת מבטה.
וכשתעוף, תעוף, תעוף תעוף ציפור האבן לא תהיינה מלחמות המזימה והאימה יהיו רק זיכרונות מן השנים העגומות.
ומספרים...
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: מוני אמריליו
הן תוכל לקום וללכת דבר מה קורא בך ללכת געגועיך הם לך כנפיים ומתוק האור בעיניים
דרך דרך כאן לרגליך ארץ ארץ באה אליך שמש ורוח בעורקיך כיין ומתוק האור בעיניים
הן תוכל לקום וללכת דבר מה קורא בך ללכת געגועיך הם לך כנפיים ומתוק האור בעיניים
ראה סירות שטות על המים ועפיפונים בשמיים לא תדע שובע המרחק והגובה ומתוק האור בעיניים
הן תוכל לקום וללכת דבר מה קורא בך ללכת געגועיך הם לך כנפיים ומתוק האור בעיניים
לא עייפו ידייך לנגוע לא עייפו פניך לתמוה חלומותיך בהירים שבעתיים ומתוק האור בעיניים
הן תוכל לקום וללכת דבר מה קורא בך ללכת געגועיך הם לך כנפיים ומתוק האור בעיניים
אי בזה ביתך ושדותיך איי בזה כל אהבותיך טעם הזמר שלא שרת עדיין ומתוק האור בעיניים.
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: מוני אמריליו
השיר על ארץ סיני, הוא שיר המסע הגדול במדבר, אהיה נא אני הנוסע השר, העובר בדרכי העפר, השיר על ארץ סיני, אבק המדבר מתערב בשערי, נדבק בבגדי ומזהיב את עורי וליבי הולך אחר עיני,
אני גדלתי בארץ קטנה, על כן שירי מלא תדהמה, אני גדלתי בארץ קטנה, על כן שירי מלא תדהמה, כה אדירים המישורים שטופי השמש הקייצית, כאלה לא ראיתי מעודי, כה אדירים הם ההרים העשויים סלעי גרניט, כאלה לא ראיתי מעודי,
השיר על ארץ סיני, הוא שיר על פגישה עם אנשי המדבר, אהיה נא שופר לאנשי המשמר, היושבים לאורכה של גבעת העפר, השיר על ארץ סיני, אבק המדבר מתערב בשערם, נדבק בבגדם ומזהיב את עורם וידיהם בקיאות בכלי נשקם,
אני גדלתי בבית קטון, על כן שירי מלא תימהון, אני גדלתי בבית קטון, על כן שירי מלא תימהון,
כה אדירים הביצורים בקצה הארץ החמה, כאלה לא ראיתי מעודי, המשכנות החפורים במעבה האדמה, כאלה לא ראיתי מעודי,
אני בגרתי בארץ הזאת ועצב בשיר הלום המראות, אני בגרתי בארץ הזאת ועצב בשיר הלום המראות, כי מלחמתה כה ארוכה, כי מלחמתה כה ארוכה, ועל חרבה תחייה ועל חרבה, כי מלחמתה כה ארוכה, כי מלחמתה כה ארוכה, על כן השיר מהול גם בתוגה.
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: דני ליטני
אמרת שתחזרי אבל חזרת שונה עומדת בפינה נתמכת בקירות והוא עומד מולך מביט בך בדממה ויש לו מחשבות מכוערות.
מרגיש עייף מאוד רוצה לומר דבר מה. שריר אחד זעיר רועד ברקתך. נכשל במילותיו אז מה שלומך - אז מה? תשתי עוד כוס קפה לפני לכתך.
האור חזק מדי ואת נותרת בדויה אמרת שתחזרי עברה כמעט שנה. רוצה להיזכר היה או לא היה. כועס על הבטחה שלא קוימה
הזאבים שלך מגמגמים את שמך ואולי תלכי לישון עינייך גוססות מחר תתעוררי בוטחת בעצמך. מחר את כבר תדעי מה לעשות. אמרת שתחזרי עברה כמעט שנה. תשתי עוד כוס קפה אז מה שלומך - אז מה?
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: דון מקלין
בראשית היה לא כלום, רק חושך ודממה מדבר האלהים בקע יפי האדמה מעל הערוצים קורצו כוכבי יהלומים בעשב החדש הופיעו יצורים אילמים והאדם היה פרודה ברצף האינסוף שאלוהים בחוכמתו שמר אותה לסוף.
התעצמנו מאז, התעצמנו מאז וכבשנו כסא וגם נזר התעצמנו מאז, לילדינו בלבד רק להם לא היינו לעזר.
ההרים קיבלו צורה וכך העמקים ונהרות פילסו דרכם בחריצת סכין גלי גאות היו את לב הארץ מפלחים קרני השמש השתברו אל בוהק משטחים ושיר חיים פרץ כמו המנון וכמו מחול טיפה של דם נפלה אי שם, הכתימה את החול.
התעצמנו מאז, התעצמנו מאז וכבשנו כסא וגם נזר התעצמנו מאז, לילדינו בלבד רק להם לא היינו לעזר.
ונשרים דאו מעל הגן המבורך טיפת הדם הפכה אדם כעץ חיים צמח בגודל בדידותו צלעו חרגה מעצמותיו עוצבה להיות לו לבת זוג מושלמת בכל תו ועץ הדעת, כך הודגש, אסור למאכל בגן העדן הנחש לרגליהם זחל.
התעצמנו מאז, התעצמנו מאז וכבשנו כסא וגם נזר התעצמנו מאז, לילדינו בלבד רק להם לא היינו לעזר.
עץ הדעת מוות בו, בו חייכם תלויים איכלו איכלו לחש נחש, היו כאלהים איכלו איכלו מפרי העץ טירפו אותו עד תום עד שתבינו מהו טעם כח ושלטון אבד לנו אותו הגן, אשר איבדו שניהם אבות קובעים את המחיר שמשלמים בניהם.
התעצמנו מאז, התעצמנו מאז וכבשנו כסא וגם נזר התעצמנו מאז, לילדינו בלבד רק להם לא היינו לעזר.
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: יובל דור
זה הצורך לאהוב שמחזיק אותי בין היין האפל לטעם ארוחת הבוקר לא יכולתי לעזוב שמא תתרחקי שמא תרחקי מבלי משים
תלווי אותי עכשיו, תלווי אותי כשאצא מתוך הסף עוד כמה צעדים תקבלי אותי עכשיו, תקבלי אותי תקבלי אותי עכשיו כמו שקיבלת אותי מאז
אם אני יחף עכשיו, אם אני עייף אם ניסיתי את לבך לקנות במה שלא שייך לי אחרי ככלות הכל, רק לא לאבדך את הלא הבנת כל זאת מזמן
תלווי אותי עכשיו, תלווי אותי כשאצא מתוך הסף עוד כמה צעדים תקבלי אותי עכשיו, תקבלי אותי תקבלי אותי עכשיו כמו שקיבלת אותי מאז
אם אני בין השורות רץ ומתפלא איך נסחפתי לפעמים עם הדברים שמסביבנו יש לבית זה קירות ועולם מלא בו הכרתי את עצמי איתך
תלווי אותי עכשיו, תלווי אותי כשאצא מתוך הסף עוד כמה צעדים תקבלי אותי עכשיו, תקבלי אותי תקבלי אותי עכשיו כמו שקיבלת אותי מאז
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: יאיר רוזנבלום
אם יש לי מיתרים הם מתנגנים ברטט אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט אם יש בי אהבה היא תאמר בשקט אם יש לי שורשים הם מתארכים לאט אתה רואה כיצד פתאום עובר בי רעד הרוח משנה תכופות את כיוונה ניסינו לעזוב אבל אני יודעת אנחנו נשארים שנה אחר שנה
בחדרים שלך השמש משרטטת קוים ורצועות של אור על הכתלים אני למענך כל בוקר מלקטת פרטים קטנים, שמחות קטנות של יום חולין האם אתה משיב, האם אתה עונה לי אולי באזנך הולמים גם שעוניי אולי אתה מקשיב, אולי אתה דומה לי הן בפניך משתקפים פתאום פני
אם יש לי מיתרים הם מתנגנים ברטט אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט אם יש בי אהבה היא תאמר בשקט אם יש לי שורשים הם מתארכים לאט יום החולין הזה הוא יום שיש בו חסד ובחסדו שורות אליך נכתבות קח את ידי עכשיו עשני מפוייסת ביום חולין כזה דרכינו מצטלבות
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: יצחק קלפטר
רק אתמול דרכי היתה ברורה לי, כן לכאורה, משלתי בחיי מישהו צחק עלי מישהו אולי משתעשע על חשבוני מישהו צחק עלי ושלח אותך אלי איך זה הפכת על פיו את עולמי.
רק אתמול החופש כה קסם לי, כן לכאורה, הכרתי את עצמי לא יודעת את נפשי זוהר אנושי, בא הציפני עד היסודות לא יודעת את נפשי כי ליבי כבר לא חופשי ככה נשביתי למה לא להודות.
רק אתמול מתי, מתי היה זה, כן את הזמן בקושי אזהה אם אתה הוא גורלי אם אתה שלי למה רק חלק קח את כולי אם אתה הוא גורלי אם צילך שואף צילי אל תקח רק חלק קח כבר את כולי.
אם אתה הוא גורלי אם אתה שלי למה רק חלק קח כבר את כולי.
סגור
ולכאורה עסקנו בשלנו רק בשלנו בלי לבקש גדולות ונצורות שלווה מופרת, וכבר אחרת ואין טעם לכסות כי בפתח נכנסות התמורות
מי שצמא לכל מחווה של חסד אזנו תופסת איך הקריאות, חוצות את הרחוב שואל עדיין שואל מאין כן מאין כוחות לשאוב
זה בזו נביט ונתמה שנית אם ראינו נכונה לפעמים אני לפעמים אתה כה זקוקים לנחמה
מי שחווה את בערת הקיץ ליבו לבית ופני הנוף, ראי לחרדותיו את מי ישביע את מי ירגיע ועל מה יתפלל עד סתיו
זה בזו נביט ונתמה שנית אם ראינו נכונה לפעמים אני לפעמים אתה כה זקוקים לנחמה
