מפגש זמר- שירונים כלליחגיםיום ה*_החודש(עברי)החודש(לועזי)יוצריםזמרותזמריםלהקותמנחי-זמרמפגשי-זמר
הוראות
השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,. או גם וגם .
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון

סגור

שירונים:

אב אָב הוא חודש בלוח העברי, החמישי במספר לפי המסורת המקראית והאחד-עשר לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בשיא הקיץ בארץ ישראל. חודש אב הוא תמיד חודש מלא בן 30 ימים. ראש חודש אב חל בימים שני, רביעי, שישי או שבת
שירון: חודש אב   (37)
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: יעקב שבתאי   לחן: סשה ארגוב
בין ברושים יורד הערב,
הסתכלי, הצל קרב אלינו,
יחפים נלך בשדות השלף
כי היום, יפתי, עובר.

על כתפך ידי תנוח
וצלי על יד צלך פוסע,
מן הים עכשיו נושב הרוח
כי היום, יפתי, עובר.

בואי נשב, הכל רוגע,
בין עצי הפרדס היום שוקע
בעלי גפנים הצל נוגע,
בחורשת האקליפטוס כבר החושך מתחבא.

אך... אור שקיעה מאיר פנייך,
צמתך בתוך ידי מוטלת,
ושחורות שחורות הן שתי עינייך,
והיום, יפתי, עובר.

שימי ראשך אצלי על ברך,
בצמה השחורה אקלע לך פרח,
ציפורים שרות את שיר הערב,
על חורשת האקליפטוס כבר הלילה מכסה.

אך... בין ברושים עולה ירח,
הסתכלי, כל כך שקוף הלילה,
במרחב שדות ינשוף צורח
ואחריו יללת התן.

סגור
מילים: פנחס לנדר   לחן: דוד זהבי
מלאו אסמינו בר ויקבינו יין,
בתינו הומים, הומים מתינוקות
ובהמתנו פורה -
מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה,
ואין, ואין עדיין?
מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה,
ואין, ואין עדיין?

סגור
מילים: יצחק קינן   לחן: חיים אגמון
ים השיבולים שמסביב
על גליו לשוט יצא הרוח.
אלף חיוכים אלי שלח האביב,
שמש חביבה יצאה לשוח.
על המיתרים המפיקים צלילי זהב,
הם המזמרים אל מול התכלת,
אלף מלאכים השרים שלום לסתיו.
נושקים ומלטפים פצעי שלכת.

לה לה לה...

גם האהבות באור נפלא,
שוב פורחות כולן בשדות הזמר,
אלף לבבות שלוחים אלייך, ילדה
זר שירים קטף לך משורר.
יש אומרים: "נפלא הוא ריחן של אהבות".
יש אומרים: "אורן הוא ים של זיו".
אלף ציפורים לקולך שיר מזמרות,
יפית כה ילדתי מן האביב.

לה לה לה...

ים השיבולים,
אלף חיוכים,
אלף מלאכים.

סגור
מילים: נעמי שמר   לחן: נעמי שמר
ראיתי ת'כנרת זוהרת בטורקיז
וגל סגול כהה הריע והתיז,
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.

ראיתי את הסכר פתוח לרווחה
וכל שפעת המים נוהרת בשמחה,
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.

הכל פתוח עוד לא מאוחר
מצב הרוח ישתפר מחר
זה יתכן, זה אפשרי -
כל עוד אנחנו כאן שרים.

הייתי בעפולה הייתי באילת
ובשמורת החולה מצאתי לי מקלט,
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.

בתל אביב טיילתי חופשי מדאגה
לאן שהסתכלתי הייתה לי חגיגה
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.

הכל פתוח עוד לא מאוחר
מצב הרוח ישתפר מחר
זה יתכן, זה אפשרי -
כל עוד אנחנו כאן שרים.

גלשתי בחרמון נפלתי על האף
נפגשתי עם המון אנשים נשים וטף,
חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.

אולי הכל פתוח, אולי לא מאוחר
אולי מצב הרוח ישתפר מחר
הכל עוד ייתכן, הכל עוד אפשרי
כל עוד אנחנו כאן שרים.

הכל פתוח עוד לא מאוחר
מצב הרוח ישתפר מחר
זה יתכן, זה אפשרי -
כל עוד אנחנו כאן שרים.

סגור
מילים: נעמי שמר   לחן: נעמי שמר
אור עולה בבוקר
על אגם רחוק (זוכרת)
כן אני זוכרת
ולא אחדל ולא אשתוק.

אור שמבשר את
ההשכמה והזריחה (זוכרת)
רק לראות עוד פעם
יותר מזה איני צריכה.

שמש, הביאו שמש
אם שָמַי מעוננים
עוצמת את עיני
אבל השמש היא בפנים.

אור בצהריים
על האדמה (זוכרת)
על חלקת המים
ועל שתיל ועל קמה.

אור יורד בערב
על שדות חיי (זוכרת)
עוד אני זוכרת
זה אור יומי זה אור ימי.

שמש, הביאו שמש...

אור יורד בערב (שמש)
אור בצהרים (שמש)
אור עולה בבוקר אור!

סגור
מילים: פניה ברגשטיין   לחן: דוד זהבי
שתלתם נגונים בי, אמי ואבי,
נגונים מזמורים שכוחים.
גרעינים; גרעינים נשאם לבבי
עתה הם עולים וצומחים.

עתה הם שולחים פארות בדמי,
שרשיהם בעורקי שלובים,
נגוניך, אבי, ושיריך אמי,
בדפקי נעורים ושבים.

הנה אאזין שיר ערשי הרחוק
הביע פי אם אלי בת.
הנה לי תזהרנה בדמע ושחוק
"איכה" וזמירות של שבת.

כל הגה יתם וכל צליל יאלם
בי קולכם הרחוק כי יהום.
עיני אעצם והריני אתכם
מעל לחשכת התהום.

סגור
מילים: שאול טשרניחובסקי   לחן: נעמי שמר
הוֹי, אַרְצִי, מוֹלַדְתִּי
הַר טְרָשִׁים קֵרֵחַ
עֵדֶר עֻלְפֶּה, שֶׂה וּגְדִי
זְהַב הָדָר שָׂמֵחַ.
מִנְזָרִים, גַּל, מַצֵּבָה
כִּפּוֹת טִיט עַל בַּיִת
מוֹשָׁבָה לֹא נוֹשָׁבָה
זַיִת אֵצֶל זַיִת.

אֶרֶץ, אֶרֶץ מוֹרָשָׁה
דֶּקֶל רַב כַּפַּיִם
גֶּדֶר-קַו-צַבָּר רָשָׁע
נַחַל כְּמַהּ-הַמַּיִם.
רֵיחַ פַּרְדֵּסִי אָבִיב
שִׁיר צִלְצַל גַּמֶּלֶת
חֵיל חוֹלוֹת לַיָּם סָבִיב
צֵל שִׁקְמָה נוֹפֶלֶת.

אֶרֶץ נַחֲלַת מִדְבַּר סִין
קֶסֶם כּוֹכְבֵי לֶכֶת
הֶבֶל זַעַם הַחַמְסִין
מְלוּנָה בַּשַּׁלֶּכֶת.
כֶּרֶם גֶּפֶן, נִים-לֹא-נִים
תֵּל, חָרְבָּה נֶחְרֶשֶׁת
תְּכוֹל לֵילוֹת וִילֵל-תַּנִּים
מַשְׁאֵבָה נוֹקֶשֶׁת.

הוֹי, אֶרֶץ חֶמְדַּת לֵב
הַשָּׁמִיר, הַשַּׁיִת
בַּיִר סוּד יָתוֹם בַּגֵּב
בַּשָּׁמַיִם עַיִט.
מַטְלִיּוֹת מִדְבָּר וָחוֹל
שְׁבִיל זָרוּעַ שְׁחֵלֶת
בְּיָם שֶׁל אוֹר טוֹבֵעַ כֹּל
וְעַל פְּנֵי כֹּל הַתְּכֵלֶת.

סגור
מילים: יוסי גמזו   לחן: עממי רוסי
כשבגרוש היה חור - והוצאנו
את הזמן על ביצות וכבישים,
לא היו חתיכות בארצנו -
אך היו, יא חביבי, נשים!!!

אח! איפה, איפה הן,
הבחורות ההן,
עם ה"קוקו" והסרפן,
עם הטוריה
והשבריה.
למה כבר לא רואים אותן?!...

הן היו אז רוכבות, כך ממעל,
על סוסי אגודת "השומר".
אך כיום - הן רוכבות על הבעל,
וחמור - זה כבר עסק אחר...

אח! איפה, איפה הן...

הן טמנו בחזה "פרבלום"
וכמה רימונים לשעת אש.
אך כיום - מחשופים יש כאלו,
שבקושי נכנס מה שיש...

אח! איפה, איפה הן...

הן קראו על הגורן את פושקין
וקרעו את הלב, בו בזמן!
אך כיום - זה שונה בפירוש, כי
הן מיד ניגשות לענין...

אח! איפה, איפה הן...

סגור
מילים: נעמי שמר   לחן:
תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב
פה ושם נגמר החורף ונכנס אביב
בשדה ליד הדרך יש כבר דגניות
אל תגידו לי שכל זה לא יכול להיות

אנשים טובים באמצע הדרך
אנשים טובים מאוד
אנשים טובים יודעים את הדרך
ואיתם אפשר לצעוד

איש אחד קנה לי ספר בן מאה שנה
איש אחר בנה כינור שיש בו מנגינה
ואישה טובה אחרת לי נתנה את שמה
ומאז אני בדרך שרה במקומה

אנשים טובים...

איש אחד יבנה לי גשר כדי לחצות נהר
איש אחר יצמיח יער במורדות ההר
ואישה טובה אחרת, אם יהיה קשה
רק תצביע אל האופק ותבטיח ש -

אנשים טובים...

וממש כמו צמחי הבר הבודדים
הם עוצרים תמיד את החולות הנודדים
הרקיע מתבהר, וכבר אפשר לראות
אנשים על אם הדרך מחכים לאות

אנשים טובים...

סגור
מילים: דודו ברק   לחן: שייקה פייקוב
נַעֲרָה טוֹבָה יֶפֶת עֵינַיִם
לָנוּ יֵשׁ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
וְיֶלֶד טוֹב יְרוּשָׁלַיִם
הוּ מִי פִּלֵּל וּמֵי מֶלֶל?

וְתוֹרָה אוֹרָה כָּזוֹ יֵשׁ לָנוּ
וְגַם הַגָּדָה וּמִגִּילָה,
וֶאֱלֹהִים אֶחָד שֶׁלָּנוּ
וְקוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה.

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָפָה
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פּוֹרַחַת,
אֶת יֻשְּׁבָה בָּהּ וְצוֹפֶה
אֶת צוֹפָה בָּהּ וְזוֹרַחַת.

לָנוּ יֵשׁ, אָחִי, הָרִים אֲלָפִים
בָּם נָאווּ רַגְלִי הַמְּבַשֵּׂר,
וְגַם מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם
שֶׁאֶת נָפַשְׁנוּ הוּא שׁוֹמֵר.

וְחָסִיד בָּעִיר הָזוּ יֵשׁ לָנוּ
וְגַם חַיָּלוֹת וְגַם פְּרָחִים,
וְהַבְּרָכוֹת כֻּלָּן שֶׁלָּנוּ
והבשורות וְהַשְּׁבָחִים.

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָפָה
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פּוֹרַחַת,
אֶת יֻשְּׁבָה בָּהּ וְצוֹפֶה
אֶת צוֹפָה בָּהּ וְזוֹרַחַת.

וְהָעֵמֶק הוּא כַּפְתּוֹר וָפֶרַח
וְהָהָר הוּא פָּרַח וְכַפְתּוֹר,
וְהַצָּפוֹן שְׁלָגִים וְקֶרַח
וְהַדָּרוֹם זָהָב טָהוֹר.

כָּל הַפַּרְדֵּסִים נוֹתְנִים כָּאן רֵיחַ
והשקדיות כֻּלָּן פּוֹרְחוֹת,
הַשֶּׁמֶשׁ כָּאן תָּמִיד זוֹרֵחַ
עַל מֵי תּוּגָה וּמִנּוֹחוֹת.

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָפָה
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פּוֹרַחַת,
אֶת יֻשְּׁבָה בָּהּ וְצוֹפֶה
אֶת צוֹפָה בָּהּ וְזוֹרַחַת.

גַּם לַפִּרְחָחִים אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ
יֵשׁ מְקוֹם בָּאָרֶץ יִשְׂרָאֵל,
מִן הַצָּרוֹת שֶׁלֹּא עָלִינוּ
אַתָּה וְרַק אַתָּה גּוֹאֵל.

בְּכָחֹל לָבָן מוּנָף הַדֶּגֶל
וְלִירוּשָׁלַיִם כָּל שִׁירֵי,
אֲנַחְנוּ שׁוּב עוֹלִים לְרַגֵּל
הוּ, שִׁירִי: עַם יִשְׂרָאֵל חַי!

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָפָה
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פּוֹרַחַת,
אֶת יֻשְּׁבָה בָּהּ וְצוֹפֶה
אֶת צוֹפָה בָּהּ וְזוֹרַחַת.

סגור
מילים: חיים חפר   לחן: עממי
אין כמו יפו בלילות
אין כמו יפו בעולם
כשעוברות החתיכות
עם שפתיים צבע דם.

איך שהן מנדנדות
- וואלה זאת ממול פצצה,
רק תקרא לה - היא תתן קפיצה
כמו חטפה פה עקיצה...

ככה זה בעולם
אין אמון בבני אדם
מה אנחנו סך הכל
מהשטח הגדול

בוא נשתה חביבי בירה
כל אחד יגמור עשרים
ונראה אצל אלוירה
מה עושים החברים

כאן גם צ'יקו הנהג
מוישה גנב הזגג
אלי פוקר הקלפן
ושוטר אחד חנפן

אין כמו יפו בלילות
אין כמו יפו בעולם
בוא נצא עכשיו עם לוטה
לטייל על שפת הים

שם יושבים עכשיו זוגות
מתחבקים כמו שיכורים
אבל כשאנחנו רק עוברים
מסתלקים הממזרים

ככה זה בעולם
אין אמון בבני אדם
מה אנחנו סך הכל
מהשטח הגדול

בוא ניקח פה כסא נוח
ונמכור אותו לשמיל
ונקנה כרטיס קולנוע
בשורה חמש בצליל

שם גם צ'יקו הנהג
מוישה גנב הזגג
אלי פוקר הקלפן
ושוטר אחד חנפן

אין כמו יפו בלילות
אין כמו יפו בעולם
פעם דרך חלונות
באנו אל תוך בנק העם

רק ניגשנו לקופות
סתם לבדוק את המנעול
ופתאום נדלק פנס כפול
ושוטר עמד ממול

ככה זה בעולם
אין אמון בבני אדם
מה אנחנו סך הכל
מהשטח הגדול

לשופט עדים הבאנו
שנכנסנו לבדיקה
אבל את ארבעתנו
לבית סוהר הוא תקע

כאן גם צ'יקו הנהג
מוישה גנב הזגג
אלי פוקר הקלפן
ושוטר אחד חנפן

סגור
מילים: חיים חפר   לחן: עממי צרפתי
היה זה בחצות הליל - בחולות
כשזוג יצא לו לטייל - בחולות
ועל ראשו מגבעת קש, ולשפתיה טעם דבש
וכשחיבק אותה ממש, בהולם לבבה הוא חש
בחולות.

וכך נולדתי אני - בחולות
עלמת החן היתה אמי - בחולות
ולא צריך להיות נביא האיש ההוא היה אבי
חלוץ נחמד ולבבי, אל העולם אותי הביא
בחולות

וכך בנו הם את ביתם - בחולות
ובית אחר בית קם - בחולות
וכשצמחו כאן רחובות, הלכתי בדרכי אבות
ורק הגעתי למצוות, התחלתי ילדות לצבוט
בחולות

הייתי לה צביטה נותן - בחולות
וכך נולד לנו הבן - בחולות
חלפו לילות, חלפו ימים ובני גם הוא אינו תמים
בליל אביב, בליל קסמים, גם הוא הולך לו לפעמים
בחולות.

אני זוכר איך שרתי שם - בחולות,
את עלומי השארתי שם - בחולות,
גם לנכדי אני אומר:
לו רק אני צעיר יותר
הייתי את הכל מוכר
ובדבר אחד בוחר:
בחולות.

עוד יש מקום לאהבה - בחולות
תדעו לכם שזו מצווה - בחולות
הזמן עובר מהר כל כך, והוא הרי אוהב אותך
אל החולות לכו אם כך, לפני שאיזו עיר תצמח
בחולות.

סגור
כְּמוֹ הַנְּבִיאִים הַקַּנַּאִים לַשֵׁם
הוּא קִנֵּא לַפּוֹעָל וְלַתֹאַר וְלַשֵׁם
וּבְחֻצוֹת, הָעֲשָׁשִׁית בְּחַלּוֹנוֹ
הָיָה רוֹשֵׁם בְּמִלּוֹנוֹ תֵּילִי תִּילִים
מִילִים יָפוֹת, מִילִים עָפוֹת
מִתְגַּלְגְּלוֹת מִן הַלָּשׁוֹן
~
אֱלִיעֶזֶר, מָתַי תִּשְׁכַּב לִישׁוֹן
הֵן קוֹמָתְךָ, מִזְּמַן אַפַּיִם שָׁחָה
וְהָעִבְרִית אֲשֶׁר חִכְּתָהּ אֲלָפִים
הִיא תַּמְתִּין לְךָ עַד בּוֹא הַשַּׁחַר

אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה
יְהוּדִי מְבַדֵּחַ
מִילִים, מִילִים, מִילִים, מִילִים
הוּא בָּדָה מִמּוֹחוֹ הַקּוֹדֵחַ
~
אִם נָמָה הָעִבְרִית אֲלָפִים, נוּ אָז מַה
הָבָה נָעִירֶנָה וְנַמְצִיא אֶת הַיֹּזְמָּה
אֶת הַמַּגְהֵץ, אֶת הַפְּצָצָה, אֶת הָרִהוּט
בִּקְצֵה נוֹצָה בִּכְתָב רָהוּט
כָּתַב כְּרוּבִית, כָּתַב גְּלִידָה
כָּתַב אֶת כָּל, אֶת כָּל מִלּוֹן בֶּן יְהוּדָה

וְעוֹד הוֹסִיף מִילִים לִבְרֹא
וְנוֹצַתוֹ הַמְּהִירָה לֹא נָחָה
וְהַשָּׂפָה גָּדְלָה
וְלֹא הַכִּירָה אֶת מַרְאֵה דְּמוּתָהּ
אֶת מַרְאֵה דְּמוּתָהּ עַד בּוֹא הַשַּׁחַר
~
אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה
יְהוּדִי מְבַדֵּחַ
מִילִים, מִילִים, מִילִים, מִילִים
הוּא בָּדָה מִמּוֹחוֹ הַקּוֹדֵחַ

וּבֶן נוֹלַד לוֹ וְכָזֹאת הָאִישׁ אָמַר
זֶה הַבְּכוֹר אֶקְרָא לוֹ בֶּן יְהוּדָה אִיתָמָר
שֶׁמִּיַּנְקוּת וְעַד גְּמִילָה מִיּוֹם בּוֹאוֹ
בִּבְרִית מִילָה וְעַד קְמִילָה
כְּרוּתָה לוֹ בְּרִית עִם הָעִבְרִית
וּמִלְחָמָה לוֹ אֶת הַלַּעַז לְהַכְרִית
~
אִיתָמָר, אָכֵן הָיָה לַגֶּבֶר
קוֹמַת תָּמָר וִיפִי צוּרָה וְסֵבֶר
וְהַלָּשׁוֹן בְּפִיו הָיְתָה שְׂפַת עֵבֶר
אִיתָמָר בֶּן אָב"י
שֶׁאָבִיו הָיָה נָבִיא
גֶּבֶר כִּלְבָבִי

אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה
יְהוּדִי מְבַדֵּחַ
מִילִים, מִילִים, מִילִים, מִילִים
הוּא בָּדָה מִמּוֹחוֹ הַקּוֹדֵחַ

סגור
מילים: ולנטיין קרוצ'ניון   לחן: ולנטיין קרוצ'ניון   תרגום: יוסף אוקסנברג
בֵּין פִּרְחֵי הַגָּן הַמְּלַבְלְבִים
פְּגַשְׁתִּיהָ בִּדְמִי עֲלוּמַי.
בֵּין פִּרְחֵי הַגָּן, בֵּין סִבְכֵי אִילָן,
שָׁם מָצָאתִי אֶת אֹשֶׁר חַיַּי.

לָה לָה לָה...

פַּעַם שָׂחָה לִי: הוֹ בְּחִיר לִבִּי,
תִּשָּׂאֵנִי אֶל קְצוֹת הַתֵּבֵל?
אָז אָמַרְתִּי לָהּ: אֲחוֹתִי כַּלָּה,
נִסַּע נָא לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל.

לָה לָה לָה...

נִבְנֶה קֵן קָטָן עַל אַדְמַת אֲבוֹת,
נִחְיֶה שְׁנֵינוּ כְּבֹעַז וְרוּת.
עוּרָה, רַב חוֹבֵל! עָגֶנְךָ הָרֵם!
תִּשָּׂאֵנוּ לְאַדְמַת הַחֵרוּת!

לָה לָה לָה...

וּבְתֵל אָבִיב, תֵּל נֶחְמָד, חָבִיב,
עִם רֵיחוֹת תַּפּוּחִים וּסְמָדַר,
נִתְגַשֵּׁם חֲלוֹם: תֵּל אָבִיב, שָׁלוֹם!
פֹּה נִבְנֶה לָנוּ קֵן נֶהְדָּר!

לָה לָה לָה...

וּבוֹנִים, בּוֹנִים זֶה רַבּוֹת שָׁנִים
כְּבָר בָּנִינוּ בָּתִּים לִרְבָבוֹת
רַק בֵּיתִי בֵּיתִי, אֶת הַקֵּן שֶׁלִּי
לֹא זָכִיתִי עֲדַיִן לִבְנוֹת.

לָה לָה לָה...

סגור
מילים: שמואל בונים   לחן: עממי
רוח מבדרת שובל שימלתה
ילדתי ברחוב עוברת, ששתי לקראתה
הי עימדי, עימדי, עימדי נא, את יפת עיניים
בואי ואחזה בך את יפה שלי.

שתיים רק אהבתי ראו נא איזה פלא
ומהן לא התאכזבתי
התדעו מי אלה:
את ארצי אהבתי
גם בקיץ גם בחורף
ואותך אהבתי,
דוניצ'קה שלי.

סגור
מִתְפַּתֵּל מִשְׁעוֹל הַפֶּרֶא בֵּין הֶהָרִים
מִּתְקַדֶּמֶת בּוֹ דּוּמָם פְּלֻגַּת פָּרָשִׁים
בְּמוֹרַד הַשְּׁבִיל נִצֶּבֶת נַעֲרָה
זָהָב צָמָּתָה תְּכֵלֶת עֵינָהּ
וְחִיּוּךְ עַל שִׂפְתוֹתֶיהָ נֶחְמָד
וּתְנַפְנֵף בְּיַד.

אָז נָשָׂא קְצִינֵנוּ בְּגַאֲוָה אֶת הַקּוֹל:
חֶבְרַיָּא, הָפְנוּ מַבָּט אֵלַי הַמִּשְׁעוֹל!
שִׂימוּ אֶת לִבְּכֶם אֶל הַנַּעֲרָה -
זָהָב צִמְּתָה, תְּכֵלֶת עֵינָהּ.
שֶׁגִּבּוֹר אֲנִי הַכִּירָה מִיָּד,
וְלִי חִיּוּכָהּ נוֹעַד
~
צְחוֹק אַדִּיר רַעַם.
דּוּמָם הִמְשַׁכְתִּי דַּרְכִּי;
כִּי אֵדַע: לֵב נַעֲרָה הוּא עִם טוּרָאִי

וְאֵין כָּל סָפֵק שֶׁזֹּאת הַנַּעֲרָה;
זָהָב צָמָּתָה תְּכֵלֶת עֵינָהּ
רָאֲתָה אֶת שְפָמִי הַמּוּרָד
וְלִי חִיּוּכָהּ נוֹעַד.
~
מִתְפַּתֵּל מִשְׁעוֹל הַפֶּרֶא בֵּין הֶהָרִים
וְהִתְקַדְּמוּ בּוֹ בֵּנְתַּיִים הַפָּרָשִׁים.
וְהַרְחֵק הַרְחֵק נִצֶּבֶת נַעֲרָה
זָהָב צָמָּתָה תְּכֵלֶת עֵינָהּ
וְחִיּוּךְ עַל שִׂפְתוֹתֶיהָ נֶחְמָד
וּתְנַפְנֵף בְּיַד.

סגור
היו לילות, אני אותם זוכרת,
אני אותם עד סוף ימי אשא,
במשעולים בין דגניה לכינרת,
עמדה עגלת חיי העמוסה.

והוא ניגש: שמעי אלי, קטנטונת,
אני בניתי בית לשבתך,
את תרקמי בערב לי כותונת,
אני אנהג ביום את עגלתך.

הוא היה אז בהיר וגבוה כזמר,
הוא נהג עגלות לשדה הרחב,
ואני לו כותונת הייתי רוקמת,
כותונת של תכלת עם פרח זהב.

היו לילות, אני אותם זוכרת,
והוא את העצים בגן העיד,
את השבילים בין דגניה לכינרת,
כי רק אותי ישמור לו לתמיד.

היה הולך ושב אלי קודח,
היה נושא דמותי ממול פניו,
הגידו נא, היש בכם יודע
אי אנה זה הלך לו ולא שב?

אז הייתי בוכה, אז הייתי נדהמת,
בשדות רחוקים עוד הלכתי אליו,
אנוכי עוד נושאת כותנתו המרוקמת,
כותונת של תכלת עם פרח זהב.

היו לילות, אני אותם זוכרת,
אני אותם עד סוף ימי אשא.

סגור
מילים: חיים חפר   לחן: משה וילנסקי
יָבוֹא הַיּוֹם וְעוֹד תֵּשֵב אֶל מוּל הָאָח
וְגַם הַגַּב יִהְיֶה כָּפוּף כַּחֲטוֹטֶרֶת
וְתִזָּכֵר אָז בְּיָמֶיךָ בַּפַּלְמָ"ח
וּתְסַפֵּר עַל זֹאת אַגַּב עִשּׁוּן מִקְטֶרֶת

וּמִסָּבִיב וּמִסָּבִיב יֵשֵׁב הַטַּף
וְאִשְׁתְּךָ גַּם הִיא מֻפְלֶגֶת בַּשָּׁנִים
תַּזִּיל דִּמְעָה וּתְקַנֵּחַ אֶת הָאַף
וְתֵאָנַח: הָיוּ זְמַנִּים הָיוּ זְמַנִּים...

הָיוּ זְמַנִּים
אָז בַּמִּשְׁלָט יָשַׁבְנוּ
הָיוּ זְמַנִּים
לָחַמְנוּ וְאָהַבְנוּ
עַכְשָׁו דָּבָר אֵין לְהַכִּיר –
עַל הַמִּשְׁלָט יוֹשֶׁבֶת עִיר
אוּלַי בִּזְכוּת אוֹתָם זְמַנִּים...

וּתְסַפֵּר אֲזַי עַל כִּבּוּשִׁים וּקְרָב
וְהַקָּטָן בֵּין הַיְּלָדִים יָעִיר בְּלַחַשׁ:
וּבְכֵן זֶה סַבָּא שֶׁהִצִּיל אֶת הַמַּצָּב –
מִסַּבָּא שֶׁכָּזֶה בֶּאֱמֶת
בֶּאֱמֶת יֵשׁ נַחַת...

וְאָז תַּרְאֶה אֶת זְרוֹעֲךָ הַחֲשׂוּפָה
וּבָהּ צַלֶּקֶת שֶׁהִגְלִידָה מִשָּׁנִים
וּתְחַיֵּךְ אֶת זֹאת הֵן סָבְתָא אָז רִפְּאָה
נוּ וּמֵאָז הָיוּ זְמַנִּים הָיוּ זְמַנִּים...

הָיוּ זְמַנִּים
אָז בַּמִּשְׁלָט יָשַׁבְנוּ
הָיוּ זְמַנִּים
לָחַמְנוּ וְאָהַבְנוּ
עַכְשָׁו דָּבָר אֵין לְהַכִּיר –
עַל הַמִּשְׁלָט יוֹשֶׁבֶת עִיר
אוּלַי בִּזְכוּת אוֹתָם זְמַנִּים...

סגור
מילים: עלי מוהר   לחן: עממי יווני
בלשונות רבות מספור דיברנו
וזה את זה כמעט בכלל שלא הכרנו
ומקומות רבים מאוד עזבנו
ורק מקום אחד רצינו ואהבנו
ומקומות רבים מאוד עזבנו
ואל הארץ, אל הארץ באנו.

ונמשכת שיירה
מן המאה שעברה
רחוקים כבר היוצאים
איכרים וחלוצים
שעמלו עבדו בפרך
בלי לראות את סוף הדרך
ועכשיו עוברים אנחנו
לא שקטנו ולא נחנו
לא ימשיכו בלעדינו
זוהי הרפתקת חיינו.

מגטאות ומחנות הגחנו
אל הביצות ואל הישימון הלכנו
מקצות ערב, מרוסיה ופולניה
הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה.
מקצות ערב, מרוסיה ופולניה
הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה.

ומכל הגלויות
ועם כל הבעיות
עם נוצר וארץ קמה
ושפה אשר נרדמה
שוב התחילה מתעוררת
ומדברת ומדברת
מסביב יהום הסער
רב הקושי והצער
אבל יש על מה לשמוח
יש עוד אומץ, יש עוד כח.

איך ישראל צומחת מסביבנו
היא חזקה יותר מכל חסרונותינו
וגם הנגב עוד יהיה פורח
ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח.
וגם הנגב עוד יהיה פורח
ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח.

ומכל הגלויות
ועם כל הבעיות
מסביב יהום הסער
רב הקושי והצער
אבל יש על מה לשמח
יש עוד אומץ, יש עוד כח.
ונמשכת שירה
מן המאה שעברה
רחוקים כבר היוצאים
אכרים וחלוצים
שעמלו עבדו בפרך
בלי לראות את סוף הדרך
ועכשיו עוברים אנחנו
לא שקטנו ולא נחנו
לא ימשיכו בלעדינו
זוהי הרפתקת חיינו.

סגור
מילים: יוסי גמזו   לחן: עממי אירי
אם פרדסים עוד משגעים אותך בריח
אם בלילות אתה שיכור מן הירח
אם רוח מרחבים בצווארונך תמיד נושבת
ויש לך קוצים במקום שבו נהוג לשבת

זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר

אם לא אכפת לך לצאת ולתעות בדרך
אם בשדות אתה קוטף מדי פעם פרח
ואם כשכבר חורשים סוף סוף את השדות האלה
אתה אולי הולך בטל אך לא הולך בתלם

זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר

אם שפת הים עוד רגילה לסנדליך
אם לפעמים אתה יוצא עוד מכליך
אם טיפ טיפת חוצפה מן הנשמה שלך לא פגה
ואם עוד בינתיים לא קראו לך להג"א

זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר

אם עוד מושכים אותך שירים וגם גיטרה
אם צועקים לך "זה נוער זה - זה בררה!"
ואם עוד בחורות ברחוב עושות לך עיניים
ויש לך זהב בלב ולא בין השיניים

זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר

אם יש שטויות נהדרות שעוד לא עשית
אם לא טעמת עוד הכל ועוד לא ניסית
ואם אתה מרגיש עוד לפעמים תחושה מוזרת
שלא הכל צודק ושיכול להיות אחרת

סגור
מילים: יהונתן גפן   לחן: חנן יובל
אתם זוכרים את השירים
ששרנו אז, את שמי הפז,
אתם זוכרים בערבים
מתחת גג של כוכבים
עם חברות וחברים
היינו לפעמים שרים.

אתם זוכרים את הטיול
עם המדריך ההוא שאול
ואיך אהרונצ'יק הבריון
היה לוחץ אקורדיון
וגם צועק בקול אדיר:
"עכשיו כולם, כולם לשיר".

ובלילות הכי קרים
היינו סתם מאושרים
עם בדל סיגריה ראשונה,
לוקחים ללב ולריאות
משתעלים ושואלים,
ומחכים להפתעות.

ביום שישי על הגדר
עם הידיים בכיסים
ואליהו השמן
אומר מילים נורא גסים,
אבל בחושך לא ראו
איך שהסמקנו וגם הוא.

עומדים שעות ומביטים
על אריאלה הקטנה
ואיך עסיס אבטיחים
מכתים את לובן חולצתה
ואת ליבנו התמים
אשר רוקד לעומתה.

אתם זוכרים את השדות,
הנרקיסים בשבתות,
הכל עבר כל כך מהר
וקצת קשה להיזכר
איך פעם זה היה פשוט
לשיר לחיות ולא למות.

אתם זוכרים את השירים
ששרנו אז, את שמי הפז,
אתם זוכרים בערבים
מתחת גג של כוכבים
עם חברות וחברים
היינו לפעמים שרים.

סגור
צלילי חליל אל החולות של המדבר היה שולח
ליטף הוא את גופה הרך והסופה טרפה הכל
חדל להיות כמו החולות אני רוצה אותך כמו סלע
אז הבטיח לא לנדוד שוב כמו החול

כשהרוחות אותו ליטפו בעוז אחז במוט האוהל
אוזניו אטם הוא לא לשמוע לא לנשום כלל את הצליל
אתה נווד לחש מדבר אתה נקבר באוהל צר
והכבשים פעו בואדי כמו חליל

הו הו הו הו הו קול קורא לנדוד לנדוד
הו הו הו הו הו קול קורא לנדוד לנדוד

וכשפרצו השיטפונות שכח את כל מה שהבטיח
אל הצלילים של החליל הושיט ידיים בסופה
במחול טירוף בקני הסוף נסחף שיכור כמו חול ברוח
גם הסלעים פרשו כנפיים כמו אנפה

וכשחזר שוב על סוסו להעמיק את מוט האוהל
על היריעות היא בחוטים ובצבעים מילים רקמה
ברוך שובך בוגד אחוז היטב במוט האוהל
כי גם אותי סופה נודדת סחפה

סגור
את שירנו כתבנו על פתק כחול
אך איש לא שאל בשל מה
ואת שאר השירים שמצאנו בחול
רשמנו בדיו אדומה.
~
ובין כל השירים שחיפשנו לשווא
גילינו אחד בלבן,
ואותו שמאז, נעלם ולא שב,
אהבנו בין אלף גוון.

לעיתים כשבא שוב החורף ללב,
עוברים על פנינו שירים,
ירוקים, ירוקים כמו שדה מלבלב,
בבוקר לאור הם חוזרים.
לעולם לא נדע את צבעם השונה
של כל השירים בעולם,
כי הערב שבא ואלינו פונה,
צובע שחור את כולם.

סגור
מילים: נעמי שמר   לחן: מנוס חאג'ידאקיס
ספרי איילת אהבים
על מה כיסית ראשך צעיף סגול
על מה ריסייך עצובים
וצווארך שחוח כגבעול.

בכלולותי ענד דודי
טבעת פז ואודם על ידי
עם ליל הפליג בספינתו
את לבבי נשוא נשא איתו.

ספרי איילת אהבים
למי למי נודעו עקבותיו
מה תחזי בכוכבים
ומה שלח דודך ממסעיו

שלח איגרת לבנה
מעיר נמל אשר בחוף צפון
כתב אשוב כעוד שנה
חכי לי, יפתי, אני אבוא

שווא תחזי בכוכבים
כבר ארוכים הערבים
רוח נושבת בעבים
והקיץ כבה.

גם אם ירחיק דודך לנדוד
ותארך דרכו מאוד
איכה יוכל למצוא לו עוד
זוג עיניים כזה

ספרי איילת אהבים
על מה כיסית ראשך צעיף סגול
על מה ריסייך עצובים
וצווארך שחוח כגבעול.

סגור
מילים: עמוס קינן   לחן: שמוליק קראוס
האהבות שלי, הראשונות שלי
אותן אזכור לעולם.
הנשיקות שלי, המתוקות שלי
היו יפות מכולן.

האהבה הראשונה - לנצח לא נשכחנה.
הכוכבים שלי האהובים שלי
אותם אזכור לעולם
לילה ויום ולילה...

האהבה שלי, העצובה שלי
היא נגמרה לעולם
והדמעה שלי החמימה שלי
היא יקרה מכולן.

האהבה הראשונה - היא נגמרה ואיננה
היו ימים שלי, ימים חמים שלי
אותם אזכור לעולם
לילה ויום ולילה לילה.

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: שמוליק קראוס
אינך יכולה ככה סתם ללכת
אינך יכולה לעזוב אותי
אינך

יכולה כי עכשיו שלכת
יש גשם בחוץ ואת נשארת איתי.

אפילו אם תגידי: "זה לא כדאי"
אפילו

אם תגידי: "לא, אין לי פנאי"
אפילו אם תגידי: "לך לך מעלי".

אם רק תבקשי להרגיש

בבית
את שחור צמתך חרש אלטף
ואם תבקשי לא לבכות הליל
אשב לידך וגם אתן לך כתף.

אפילו

אם תגידי...

ואם תבקשי מעלי לברוח
אפתח את דלתי לך, ילדה קטנה
ואם תבקשי את פני לשכוח
אתן לך בלחי נשיקה אחרונה.

סגור
מילים: אנזו בונגורה   לחן: רנטו קרוסונה   תרגום: יוסי גמזו
יש לה עיניים כמו שני ספלי קפה טורקי
יש לה מותניים כמו לגיטרה איטלקית
יש לה שיער כמו כתר יש לה את כל היתר
אך מתברר באיחור שיש לה גם בחור.

מה הוא עושה לה מה הוא עושה
כש... כשעיניו הוא רק נושא
נמסה היא כמו חמאה על המחבת?
מה יש לו שאין לנו
מה הוא בכלל חושב עצמו כל כך
מה הוא עושה בשביל שלבבה רק אליו יוביל
מה הוא עושה לה מה הוא עושה?

אין לו שום תואר ואין לו פרייבט משום מה
אין לו מקצוע אין לו גם מיל על הנשמה
אין לו עתיד בטוח רק צווארון פתוח
אך מי צריך פרוטה כשיש לו רק אותה.

מה הוא עושה לה מה הוא עושה
כשאיך שרק הוא מנסה
להתחיל אתה היא כבר שלו מיד?
וכשבאים אנחנו
עם כוונות טובות זה לא מועיל
איזה מזל נבזה איך זה הולך לו מן קלף כזה
מה הוא עושה לה מה הוא עושה?

ומדי ערב כשהם הולכים אל הירקון
אנו בלי הרף כאן מציצים מן הבלקון
ובחרוק שיניים מתבוננים בשניים
אך כמו תמיד איזה קיר או איזה עץ מסתיר.

מה הוא עושה לה מה הוא עושה
עם מן פרצוף תמים כמו שה?
מילא אם היה באמת כזה אז טוב
אלא שהאמת היא
שזה בכלל לא כך וחוץ מזה
מה שמרגיז פה עוד זה שבעצם ברור מאוד
מה הוא עושה לה מה הוא עושה.

סגור
מילים: חיים חפר   לחן: סשה ארגוב
האם האם האם אמרו לך פעם
שיש לך שתי עיניים בוערות כלהבה
שאם את בי במבטך נוגעת
אני מרגיש כיצד אני נשרף מאהבה.

האם האם האם אמרו לך פעם
שכף רגלך תופפת שיר ופסיעתך קלה
שאם תתרחקי ממני צעד
ארדוף אחריך כמו צייד אחר האיילה

האם האם האם אמרו לך פעם
שבלחייך גומת החן כל כך כל כך תמימה
שאת את בי תקוות חיוך נוטעת
אני מרגיש כיצד בי נעצרת הנשימה

האם האם האם אמרו לך פעם
שעור פנייך משי משי וידך חמה
שאם את בי באצבעך נוגעת
מייד מרגיש גופי את רעידת האדמה.

האם האם האם אמרו לך פעם
שקול צחוקך צלול כאגל טל על שושנה
שאם עם ליל אוזני אותו שומעת
אני חולם עד בוקר על משק כנפי יונה.

האם האם האם אמרו לך פעם
שעל גבך תלויה צמה כל כך יפיפיה
שאם ארצה לאבד עצמי לדעת
אז רק בצמתך אבחר כחבל התליה

סגור
כשאת קמה בבוקר ומתלבשת
והשמש לך שולחת דרישת שלום,
את שותה כוס קפה ונזכרת
איך בלילה הוא הופיע בחלום.

במהרה במדרגות את יורדת
מספיקה לתפוס תאוטו האחרון,
מגיעה למשרד ונזכרת
איך בלילה הוא הופיע בחלום.

רוצי, שמוליק קורא לך
ושולח אלף נשיקות.
רוצי, שמוליק מחכה לך
כמה זמן עוד תתני לו לחכות.

כך עובר כל היום, את לא יודעת
אם זו סתם מציאות, או דמיון.
את שותה עוד כוס קפה ונזכרת
איך בלילה הוא הופיע בחלום.

דוין דוין דוין...

ובערב כשאת חוזרת הביתה
מעיפה מבט חטוף מן החלון
הוא עומד שם בפינה ומחכה לך
כן, הלילה לא צריך יותר לחלום.

רוצי, שמוליק קורא לך
ושולח אלף נשיקות.
רוצי, שמוליק מחכה לך
כמה זמן עוד תתני לו לחכות.

סגור
מילים: לאה נאור   לחן: יאיר רוזנבלום
קרנבל, בנח"ל קרנבל
מי שלא יבוא חבל
מי שלא יבוא חבל

המפלים המקציפים
הענפים הנשטפים
וכל המים השוצפים
הם סוחפים הם סוחפים

זורם השטף האיתן
מנחל שניר ומגולן
וגם יוצא במחולה
בהילולה אחת גדולה

קרנבל, בנח"ל קרנבל...

גואה הנחל ושוטף
וגם אותנו הוא סוחף
להחיות בסערה
את ים המות הנורא

בערבה תרועת צופר
והלאה, הלאה למדבר
שם את שטפו הטוב יוביל
לדוג דגים בברדו'יל

קרנבל, בנח"ל קרנבל...

עולה הנחל על גדותיו
שטפו איתן, טובים מימיו
פלגיו עזים, זרמיו שוטפים
את כל הארץ מציפים

דרכיו רבות ולא קלות,
הוא מסמן את הגבולות,
משקה שדות ומישורים
ושר מתחת לגשרים.

קרנבל, בנח"ל קרנבל...

גם הבקעה וגם ההר
הערבה והמדבר
כולם שטופים, כולם יפים
כולם איתנו משתזפים

אז בואו גם אתם כולכם,
לשטוף מעט את נשמתכם,
לגלוש בעוז מן ההרים,
להיות כמונו שיכורים.

קרנבל, בנח"ל קרנבל...

סגור
יודע חקלאי פיקח,
והוא הנחיל זאת לצבא,
שאת הזן יש לשבח,
ולהיטיב בהרכבה.
(היטיב בהרכבה)

הוחלט ונלקחה שיבולת,
הירכיבוה - חרבות,
חמרה, חמרה המערבולת,
יצא הנח"ל לשדות.
(הנח"ל לשדות)

הורה כרוב והורה תרד,
עגבניה עלי כידון!
הורה נח"ל מסחררת
הורה חסה, הורה צנון!
הורה טנק רתום לפרד,
הורה סיירי התות,
הורה נח"ל מסחררת,
הורה האחזות.

יקום חייל למשך זרע,
וחקלאי יקלע אל בול.
יש נח"ל שיודע הרה
לזרום כדי לתת יבול.
(כדי לתת יבול)

זה פרושו של משק עזר,
ככה ייכתב בדו"ח.
כל השקאה של צנון וגזר
היא השקעה לזמן ארוך.
(רק אל תעשה לי ברוך)

הורה כרוב והורה תרד...

כאן שיבולים עומדות במתח,
כל עץ זקוף כמו חייל.
והתמצאות יפה בשטח
יוכיחו ערוגות בצל.
(יוכיח הבצל)

ראשי כרובים עומדים אין רחש,
זבוב על אף אין מגרש,
כאן בשורות עובר מין לחש
ההאחזות חמש חמש.
(יוכיח החמש)

הורה כרוב והורה תרד...

סגור
מילים: אלון אולארצ'יק ודני סנדרסון   לחן: דני סנדרסון
עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה
כשהעולם היה קיים רק בתיאוריה
ולא הבדילו בין מחר, שלשום ואמש,
היו רבים איפה כדאי לשים ת'שמש
אך דבר אחד הוסכם,
אם עקשן הבן אדם,
אין סיכוי, אין פיצוי,
זה מה שקרה.

נתתי לה חיי
ירדתי על ברכי
יאמינו לי כולם
למדתי מה זה סתם ונעלבתי.

מאז עברו הרבה גשרים מעל המים
וכבר הספיקו להמציא ת'צהריים.
עוד לא ידעו הם על הגלובוס מה צורה לו,
אם מרובע הוא, אם עגול, או איך שבא לו.
אך דבר אחד ידעו,
ואת זה מיד קבעו,
אם סירבה - אין תקווה,
זה מה שקרה.

נתתי לה חיי...

היום תמצא שהנושא לכל ויכוח
הוא מה בא קודם - הביצה או התפוח,
אחד אומר שנגמרים לו השמיים
כשיש מספיק אוויר למדינה או שתיים.
אולי בכל זאת נסתדר,
היא תרצה אז נתגבר,
היא מנעה כל גישה,
זה מה שקרה כש...

נתתי לה חיי...

סגור
מילים: לאה גולדברג   לחן: מיקי גבריאלוב
האילנות כל כך כבדים,
כופף הפרי את הבדים,
זו השעה המרגיעה,
בה נרדמים הילדים.

אל הבקעה מן הגלעד
טלה שחור ורך ירד,
כבשה פועה בוכה בדיר -
זה בנה הקט אשר אבד.

ישוב טלה אל חיק האם,
ישכב בדיר וירדם
והכבשה תישק אותו
והיא תקרא אותו בשם.

נסתר הליל בין הבדים
והנביא הגלעדי
יורד דומם אל הבקעה
לחזות בשנת הילדים.

ישוב טלה אל חיק האם,
ישכב בדיר וירדם
והכבשה תישק אותו
והיא תקרא אותו בשם.

סגור
מילים: מאיר אריאל   לחן: שלמה יידוב
ערב כחול עמוק
תולה עגיל אדמדם לרושם
ומעשן תפרחת
קטורת של אזדרכת
ומרחש בלחש
אולי הפעם
אולי הפעם

כמה כחול הערב
כמה עמוק אלוהים יודע
למה שלא תפתיע
חד וחלק בפתח
כמשחר בלי הרף
לרוות עוד פעם
לרוות עוד פעם

כל הכחול לעצב
כל העמוק אין קצה
בא לי בזאת הפעם
ליפול על חרב למות עליך
למות, למות עליך
לזכר ערב שלא יחזור

ערב כחול עמוק
תולה עגיל בצורת ירח
רק תעמוד בפתח
בלי הודעה מוקדמת
כמשחר לטרף
לרוות עוד פעם
לרוות עוד פעם

כל הכחול לעצב
כל העמוק אין קצה
בא לי בזאת הפעם
ליפול על חרב למות עליך
למות, למות עליך
לזכר ערב שלא יחזור

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: חנן יובל
ישנם ימים ללא מרגוע
בם לא אמצא לי נחמה
ומוכרחה אני לנגוע
בעשבים, באדמה
לפסוע באותה הדרך
בתוך פריחת הכרכומים
ולהיות כל כך אחרת
ולפרוח ערב הגשמים.

רק תפילה אשא
הוי אלי, אלי
שהשמש תעבור עלי
ותראה לי שוב את משעולי
הוי אלי, אלי
רק תפילה אשא
שהשמש תעבור עלי
ותיקח אותי אל המסע.

ואם אשוב אל זאת הארץ
ואם אפסע שוב בדרכים
האם כקדם יכירוני
האנשים והפרחים.

רק תפילה אשא...

האם אמצא את כל היופי
האהבה הנושנה
אשר היתה שם כשעזבתי
עת אהבתי פעם ראשונה.

סגור
מילים: אריק איינשטיין   לחן: מיקי גבריאלוב
אני ואתה נשנה את העולם,
אני ואתה אז יבואו כבר כולם,
אמרו את זה קודם לפני,
לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.

אני ואתה ננסה מהתחלה,
יהיה לנו רע, אין דבר זה לא נורא,
אמרו את זה קודם לפני,
זה לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.

אני ואתה נשנה את העולם,
אני ואתה אז יבואו כבר כולם,
אמרו את זה קודם לפני,
לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.

סגור
מילים: נעמי שמר   לחן: נעמי שמר
אדם חוזר וקציר יומו
צנוע הוא ודל,
ועל גבו צרות החול
עומסות לו כמגדל.
ולפניו רואה פתאום
את שתי עיניה של ביתו
והוא אז שר, והן איתו
שרות הללויה.

הללויה, וזה השיר
עולה מכל פינות העיר
כשהאדם ושתי עיני ביתו
שרים הללויה.

בונה אדם את בנייניו
מהבל וקלפים,
יום יום טורח ועמל
יום יום הם נטרפים.
אבל אל מול חורבן קלפיו
עולה השמש מעליו
והוא אוסף אותם אליו
ושר הללויה.

הללויה וזה השיר
עולה מכל פינות העיר
כשהאדם אוסף את כל קלפיו
ושר הללויה.

פרושים ימי בפני האל
יודע הוא דרכי
וכל שירי כמו תפילות
שולחו למרחקים.
וכשיגיע סוף התוואי
אנעל בשקט את חיי
ושיר חדש צעיר וחי
יושר הללויה.

הללויה וזה השיר
עוד יעלה בכל העיר
והוא חדש והוא צעיר וחי
ושר הללויה.

סגור

סוף השירון

אתר של מפגשזמר - MZemer.com
© 2022 כל הזכויות שמורות
Email
  077-218-5877
Design & Programming: Eli Argon
Using:F3 and W3css