השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו
זמר או
מנחה )
יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי
אלי ארגון סגור
הריקוד הקטן בו הרגשנו כה קרוב טנגו בואי נשוב אל הטנגו ואל חדרך הקטן בו ידענו
לאהוב.
בואי והישירי אלי מבט בואי רק עוד פעם לרקוד בואי נגלה נא אני ואת שוב את הטנגו והסוד הטנגו והסוד.
טנגו...
בואי היצמדי נא אלי הליל בואי לחשי
על אזני בואי נהיה שוב לגוף אחד את והטנגו ואני.
טנגו...
סגור
מילים: לא ידוע לחן: לא ידוע תרגום: יורם טהרלב
אימי כבר מלובשת ואחותי נרגשת ואבא מבקש את כולם להזדרז ורק אותי את ציפי הקטנטנה הלבישו בפיז'מה יאללה למיטה.
כולם הלכו לג'מבו ג'מבו ג'מבו ורק אותי השאירו בחושך השחור כולם הלכו לג'מבו ג'מבו ג'מבו אמרו לי לילה טוב וכיבו לי את האור.
אחרי שקצת חיכיתי תפסתי את הסקטים אבל פתאום נפלתי הרגל נשברה עשו לי תיכף גבס כה לבן וצח צחקתי ובכיתי לי בערך כך:
כולם הלכו לג'מבו ג'מבו ג'מבו הלכו הם והשאירו ילדה קטנה לבד כולם הלכו לג'מבו ג'מבו ג'מבו שברתי את הרגל אולי אשבור גם יד לה, לה לה, לה לה לה.
עצוב לי וגם קר לי לשבת סתם נשבר לי החלטתי ללכת לג'מבו לבדי לאט לאט נכנסתי לעגלה שלי את השכן ביקשתי שידחוף אותי.
תיקח אותי לג'מבו ג'מבו ג'מבו תיקח אותי לג'מבו אתה כל כך נחמד עכשיו אני בג'מבו ג'מבו ג'מבו אני אתכם בג'מבו אתם כבר לא לבד לה, לה לה, לה לה לה.
עכשיו אני בג'מבו ג'מבו ג'מבו אני אתכם בג'מבו אתם כבר לא לבד לה, לה לה, לה לה לה.
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: משה וילנסקי
שני חברים הלכו בדרך, בים בם בום. אחד קיבל מכה
בברך, בים בם בום. אחד קיבל מכה בברך, בים בם בום. (לא בדיוק אבל בערך), בים בם
בום.
אמר חברו: לא נורא חבר, ישנן צרות גדולות יותר.
התיישב אותו ביש גדא, בים בם
בום. תחת עץ האבוקדה, בים בם בום. תחת עץ האבוקדה, בים בם בום. (קודם שם פרה
עמדה), בים בם בום.
אמר חברו...
אז עלמה יפת עיניים, בים בם בום. זרקה לו פרח
משמיים, בים בם בום. זרקה לו פרח משמיים, בים בם בום. (יחד עם צינצנת מים) בים בם
בום
אמר חברו...
מה סופו של זה הזמר, בים בם בום. אם תירצו לשים לו גמר, בים
בם בום. אם תירצו לשים לו גמר, בים בם בום. תדחפו לאוזן צמר, בים בם בום.
לא נורא,
לא נורא חבר ישנן צרות גדולות יותר.
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: יוחנן זראי
מנדלבאום, קח אותי אל החמה מנדלבאום, ברקטה אדומה קח אותי לירח קח אותי לחלל קח אותי בכדור פורח לי לא אכפת מה יהיה יה יה יה
מנדלבאום, קח אותי אל המסע מנדלבאום, קח אותי בעריסה קח אותי כמו תינוקת קח אותי כמו אשה קח אותי בליל או בבוקר כמו נשר או כמו אריה יה יה יה
מנדלבאום, קח אותי מפה מהר מנדלבאום, רק אתה ולא אחר קח אותי מעלה מעלה אל שבילי החלב קח אותי על ענן והלאה ושם לבד נטייל יה יה יה
מנדלבאום, קח אותי לשום מקום מנדלבאום, קח אותי אל החלום קח אותי בידיך קח אותי לעולם קח אותי בחיי אליך נו, קח אותי בחיי יה יה יה
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: משה וילנסקי
שני פרחי עינייך נרקיסים של בר, אצא לי אל הכר לגמוע את הלובן. חלקת לחייך חמה כליל תמוז עבר וקול צחוקך אלי קורא לי שאשובה.
לילה של פריחות ואת אינך עימי, ואהבות שכוחות יעירו את דמי. ואת אינך עימי, בלילה של פריחות
שני ריסייך ערב של תשוקה ותום, העוד אשוב לטעום את מבטך בחושך. וצווארך בהיר כתשוקתי היום, וקול בכייך הומה כפעמון נחושת.
לילה של פריחות...
את עורפך הזמר ילפף עוד כך, ועוד צחוקך יפרח אל מול פני עם בוקר. ועוד ליבי יכה אל עור גופך הצח, אל שתיקתך אשר תנום בי כתינוקת.
לילה של פריחות
ואת תהיי עימי, ואהבות שכוחות יעירו את דמי. ואת תהיי עימי בלילה של פריחות.
סגור
מילים: זאב נחמה לחן: זאב נחמה;תמיק קליסקי
הקור שבגנך מול החום שבגני הבונקר לשמאלך מול הפגז שבידי הרימון שלך לא פרי והוא מוכן אצלך ביד אצלי במחסנית הם מוכנים אחד אחד.
אור עולה מן המזרח יום חדש הגיע שנינו נתגבר על האימה תותים תותים בואי נקנה רק תותים במקום עוד מכונות של מלחמה.
את המיטה חסמת בהרבה שקים של חול ועל ראשך קסדה מן הבונקר שמשמאל רצית שנשמתי תהיה צרורה לעד אבל אצלי במחסנית הם מוכנים אחד אחד.
אור עולה מן המזרח...
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: קובי אושרת
הגעתי לעולם עירום ויחף פוסע לבד וכושל עד אשר הציעה לי הארץ הטובה את מה שנתן לה האל:
מים מתוך הבאר לחם מן התנור חופן של מלח ופלח מפרי העץ האסור.
אהבתי את השמש ואת המטר אהבתי אזוב בשבילים נערה אהבתי שהטל בשערה והיא כחידה בשבילי:
מים מתוך הבאר...
עודני משוטט בעולם הרחב נצרב בקרה ובחום לא בניתי ביתי וגם לא אטע לי עץ רק זאת אבקש עוד לטעום:
מים מתוך הבאר...
הגעתי לעולם וכך גם אצא עירום ויחף ועני בשמחה אשובה אל הארץ הטובה שבה אהיה גם אני:
מים מתוך הבאר...
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר רוזנבלום
מן השעות והשניות והקולות באוזניות מן הכוכב על המגדל ומן הרוח לצידו והחבר שעל ידו אשר מרים לו אגודל מן העבים הנפתחים ומכנפי המלאכים ומלילות ללא שינה תמיד עולה המנגינה:
מן הרקיע הבהיר עד גגותיה של העיר והשדות הרחבים וכשהלילה מעליו והשמיים מתחתיו ועל הארץ כוכבים עמוק עמוק בתוך הלב בתוך הראש המסתובב מן הקצה, מן הפינה תמיד עולה המנגינה:
לה לה לה...
על התקוות הכי ורודות האהבות האבודות ואלה העומדות בתור עם זוג עיניים כחולות וציפורניים אכולות אשר קוראות לו שיחזור מכל האור מכל הלב הוא שוב אליך מתקרב את יכולה מתוך שינה לשמוע את המנגינה:
לה לה לה...
מן הרקיע הנמס אשר אומר לי תיכנס ובו אלייך אני שט ומן האופק הלבן ומן הרווח הקטן שבין הנילוס והפרת מה שהיה וכבר נגמר הטוב הרע והמכוער וכל ארצנו הקטנה כבר שרה את המנגינה:
לה לה לה...
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר רוזנבלום
ראית אותו במטוס הממריא תחתיו נפרשים פרדסים וכפרים הוא חש את משא המצנח על גבו אוחז ברצועות וחושב בליבו: הנה עוד דקה והרוח תחבוט על פני הנה עוד דקה יפתח המצנח מעלי.
כשיפתח עלי כשיפתח את העולם כולו אשכח אני לבד והמצנח שיפתח, שיפתח שיפתח עלי.
ראית אותו מתייצב לזינוק לאור הירוק, הירוק מחכה עוד רגע עוד רגע תבוא הפקודה חופת המצנח על הרוח תכה הנה עוד שניה והרוח תחבוט על פני הנה עוד שניה יפתח המצנח מעלי.
כשיפתח עלי כשיפתח...
ראית אותו מרחף באוויר חופה לבנה, לבנה מעליו את כל מיתרי המצנח יאסוף מיד כשינחת ויקום על רגליו ושוב מחדש הוא נושא לשמים עיניו ושוב מחדש הוא חוזר לפזמון שאהב:
כשיפתח עלי כשיפתח...
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: משה וילנסקי
הים יפה הבוקר, הים הוא די שקט אז בואי נא ילדונת אלי
לחסקה פה אין מפרש מתוח ואין גם מעקה אבל מאוד בטוח אצלי בחסקה.
חסקה, חסקה, בלי סיפון
ומעקה שנחיה ושנזכה רק לשוט בחסקה.
את הגלים חותכת ממש כמו חמאה תוכלי לשכב עליה כמו על
מיטה חמה מעל בוערת שמש אני עוד מחכה מדוע את לא באה אלי לחסקה.
חסקה, חסקה...
משוט אחד וגבר, זה הציוד כולו אם את רוצה תבואי, אם לא תגידי לא בלי ארובה ותורן, בלי אוכל ומשקה את העולם אמכור לך אצלי בחסקה.
חסקה, חסקה...
ממי את מפחדת, תגידי בקול רם, מן
הספינה הזאתי או מגלי הים, הולכת לך הביתה, אין טעם שאבכה, אביא לך לאמבטיה את כל החסקה.
חסקה, חסקה...
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר רוזנבלום
ישנן בנות, ישנן בנות אשר יוצאות עם כל אחד אם הן רואות בחור נחמד הן מוכנות לטוס מייד איתו אפילו עד אילת.
אבל אני איני כזאת אבל אני איני, איני כזאת עם מי שאין לי בטחון איני יוצאת גם לירקון.
ישנן בנות, ישנן בנות שמתלבשות כמו בז'ורנל החצאית עולה אל על ובחולצה יש חור על חור שכל אחד יוכל לבחור.
אבל אני איני כזאת אבל אני איני, איני כזאת אני צנועה בדרך כלל ואיש אלי אינו נטפל.
ישנו בנות, ישנן בנות שמשתגעות ממש על קליף ולא רוצות הן שום תחליף רק קליף ביום וקליף בליל וקליף הוא מלך ישראל.
אבל אני איני כזאת אבל אני איני, איני כזאת אני אוהבת מיני אז את יוהאן באך סבסטיאן ג'אז.
ישנן בנות, ישנן בנות אשר קוראות ללא בושה את השטויות ב"לאישה" וזה אם תשאלו אותי כל עולמן התרבותי.
אבל אני איני כזאת אבל אני איני, איני כזאת אני קוראת זאת עד הסוף אבל יודעת שזה בלוף.
ישנן בנות, ישנן בנות שרק חושבות על בחורים לא איכפת להם מה שאומרים תופסות את מי שרק אפשר ולטובות כלום לא נשאר.
אם לטובות כלום לא נשאר אז הן עושות ממש אותו דבר והגברים אומרים אז כך: כל הבנות זה היינו הך.
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: אלונה טוראל
הוא לא כל כך חכם אני יודעת אך הוא כותב לי מכתבים יפים כל כך ועצובים והוא כותב לי "כמה חמודה את".
ותאמינו לי שדווקא בשבילי הוא טוב יותר מכל הבחורים ההם ותאמינו לי שדווקא בשבילי הוא טוב יותר מכל הבחורים ההם.
הוא לא כל כך יפה אני יודעת אך הוא לובש חולצת טריקו ונעליים מבריקות והוא אומר גם לי "את משגעת".
ותאמינו לי שדווקא בשבילי...
וגם אני איני מלכת היופי אך הוא באופן עקרוני אוהב אותי כמו שאני כי בשבילו קובע רק האופי.
ותאמינו לי שדווקא בשבילי...
הוא לא כל כך עשיר אני חושבת אך הוא מבטיח לי תמיד לצאת לאן שרק אגיד ומין בחור כזה אני אוהבת.
ותאמינו לי שדווקא בשבילי...
הוא לא כל כך חכם אני יודעת ויש סימן אחד מובהק הוא רק רוצה להיות רווק ולא לשאת אישה אפילו פעם.
ותאמינו לי שזאת אמרו כבר לי אמרו כבר לי גם כל הבחורים ההם ותאמינו לי שזאת אמרו כבר לי אמרו כבר לי גם כל הבחורים ההם.
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: משה וילנסקי
בגאון הירדן, באום שורט ואום צוץ, במטע הדקלים, בחצר הקיבוץ, במקום בו הקיץ אדום ובוער, אך הגבול בו אדום ולוהט עוד יותר -
שם השריונים, שם השריונים, שם השריונים מחכים לפקודה, מרכבות הברזל ואנשי הפלדה! (ואנשי הפלדה)
במרומי הגולן, מישורי הסופות, מול שלגים מקפיאים ורוחות סוחפות. מי דובי הצפון אדירי התותח הרובצים בדממה וצופים למזרח.
שם השריונים, שם השריונים, שם השריונים מחכים לפקודה, מרכבות הברזל ואנשי הפלדה! (ואנשי הפלדה)
במדבר הצהוב, בדרכים אפורות, על גדות התעלה, בעמקי מחפורות, אגרופים נקפצים מוכנים להלום, שיבוא וגם אם לא יבוא השלום.
שם השריונים, שם השריונים, שם השריונים מחכים לפקודה, מרכבות הברזל ואנשי הפלדה! (ואנשי הפלדה)
בעורקי המדבר, בנתיבי ההרים, על חופי הירדן, בחורשות וכפרים, במקום בו ניצב האויב, אז מולו, אם ראיתם אותם ואפילו אם לא.
שם השריונים, שם השריונים, שם השריונים מחכים לפקודה, מרכבות הברזל ואנשי הפלדה! (ואנשי הפלדה)
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: אפי נצר
ואם תשוב ולא תמצא אותי בבית חכה לי רגע קט, חכה כמה
דקות, יצאתי בודאי וכבר אני חוזרת, הנה קול סנדלי טופף במדרגות.
חכה לי שאשוב, אל תמהר
לברוח, ואל תשאיר כמו אז על גב דלתי פיתקה, ואל תשאיר מכתב בתוך תיבת הדואר אשר ימים רבים כל כך
נותרה ריקה.
אם תשוב, אם תשוב, אם תשוב אלי...
ואם תשוב היום, אחרי הצהריים, אפתח מיד את התריסים המוגפים, השמש הגדולה תשלח כמו אז כפיים אל חולצתך ואל פניך היפים.
ואם תשוב אלי בערב קור ודלף, תפשוט את מעילך ותלהו בפרוזדור, אני אסגור בלאט אחריך את הדלת, אני
אוביל אותך לחום ואל האור.
אם תשוב, אם תשוב, אם תשוב אלי...
ואם תשוב רעב, נושא אבק
ועוני, ואם תשוב עייף מדרך ארוכה, ואם תשוב אלי בודד וזר כמוני, אני עוד מחכה, אני עוד מחכה.
אזי על השרפרף פשוט תשב בשקט וכל אשר תאמר בכלל זה לא חשוב, אהיה אולי בוכה, אהיה אולי צוחקת, אומר רק שתי מלים: ידעתי כי תשוב.
כי תשוב, כי תשוב, כי תשוב אלי...
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר קלינגר
קום והתהלך בארץ בתרמיל ובמקל. וודאי תפגוש בדרך שוב את ארץ ישראל. יחבקו אותך דרכיה של הארץ הטובה, היא תקרא אותך אליה כמו אל ערש אהבה.
זאת אכן אותה הארץ, זו אותה האדמה ואותה פיסת הסלע הנצרבת בחמה. ומתחת לאספלט לבנייני הראווה, מסתתרת המולדת ביישנית וענווה.
קום והתהלך בארץ...
וכרמי עצי הזית ומסתור המעיין עוד שומרים על חלומה וחלומנו הישן. וגגות אודמים על הר וילדים על השבילים, במקום שבו הלכנו עם חגור ותרמילים.
קום והתהלך בארץ...
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר רוזנבלום
כבר גולש היום ההרה, הגננת זמר שרה, "כאן סידרנו הרכבת בואו ילדים לשבת". בארבע אחרי הצהריים!
ארבע אחרי הצהריים כרגיל עוד חם. בשדרת האזדרכת תינוקות לומדים ללכת לבדם. רוח ערב מתפרכסת מביאה אל המרפסת ריח שחת ואספסת, וקצת נחת גם. בלה שוב צועקת, חיים! לך תתלה ת'מכנסיים, הנכדים מיד יבואו ואצלנו תוהו ובוהו.
ציפי על השביל דוהרת, אמא, אמא, בא הסרט! בואי כבר מתוך החדר ונרוץ לשים ת'סוודר. בארבע אחרי הצהריים!
ארבע אחרי הצהריים... צל הליל על הגלבוע - למה לא נרדמת עוד , נועה? אם תישני יפה, אנחנו בשבת ניסע לסחנה.
כבר חמש ושש ושבע, עין חרוד, בית אלפא, גבע, נס קפה, ריבה וגלידה מה נאמר ומה נגידה, בארבע אחרי הצהריים!
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: נורית הירש
בבוקר על דשא ביתי הרטוב על דשא ביתי הרטוב ירד משמיים בלובן כנפיים מלאך מסולם יעקב.
מאין תבואה ואנה תצעד מארץ הנגב אל ארץ גלעד. את מי שם תראה, מלאכנו הטוב את אוהל עשיו ואת בית יעקב.
בטרם אפתח את דלתי לקראתו אפתח את דלתי לקראתו פרש הכנפיים ועף לשמיים מלאך מסולם יעקב.
חכה נא עוד רגע, חכה ואני הנה זה ארד במשעול אל גני, ופרח אקטוף מפרחי היסמין הבא אותו שי לאחי בנימין.
בבוקר על דשא ביתי הרטוב...
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר רוזנבלום
אנשי הצפרדע, אנשי הדממה הרעש עושה לנו חור באוזניים אם אנו שומעים בסביבה מהומה אנחנו יורדים אל מתחת למים ותיכף קופצים לנמל הקרוב אפילו אם הוא במקרה במצרים.
אנשי הצפרדע, אנשי הדממה איש לא ראה, איש לא שמע איש לא הבחין בקולות מלחמה האם היו פה אנשי הדממה?
אנחנו מאוד חסידי התנ"ך יונה הנביא הוא אצלנו קמיע גם הוא נעלם ליומיים שלושה היכן הוא היה - איש איננו יודע וכמו בתנ"ך אם צריך להכות אנחנו פותחים זאת בדם וצפרדע.
אנשי הצפרדע, אנשי הדממה איש לא ראה, איש לא שמע איש לא הבחין בקולות מלחמה האם היו פה אנשי הדממה?
ויום עוד נבוא נגרד בזקן כמו שגירדנו את זקן המשחתת ומה שעדיין אסור לספר אולי נספר לנכדינו ברטט כי לנו ישנה נשימה ארוכה לכן גם הלכנו אל זאת השייטת.
אנשי הצפרדע, אנשי הדממה איש לא ראה, איש לא שמע איש לא הבחין בקולות מלחמה האם היו פה אנשי הדממה?
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר רוזנבלום
הן עוד יפציע הכוכב ועוד נראנו אור באור, אנחנו
ואתם. לכן ננצור את התקווה מאב לבן, מדור לדור, אנחנו ואתם.
ומי בליל שמחת תורה הרעיד את כל בתי העיר אנחנו ואתם! ומי בנה את ישראל ומי הפריח את סיביר אנחנו ואתם!
ואיך נשכח את באבי-יאר ואת צחוקם המהדהד אנחנו ואתם! ומי הזעיק את העולם ולא שמע
אפילו הד אנחנו ואתם!
ומי הוא יולי דניאל ומי סיניאבסקי הבוגד אנחנו ואתם! ומי זוכר ומי
שומר ומי יהיה להם לעד אנחנו ואתם!
הן עוד יפציע הכוכב ועוד נזכה בו לחזות, אנחנו
ואתם לכן ננצור את התקוה ולא תופר הברית הזאת! נזעק עמכם בלי לדעת אל מי, שלח את עמי! שלח
את עמי!
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר רוזנבלום
הרצל וכל האדונים הנכבדים בבאזל יסדו את מדינת היהודים וולפסון ונורדאו ואוסישקין התוסס ומוצקין וכל הצירים של הקונגרס. וולפסון הביא למדינה את הכספים נורדאו נתן את הפרסום והכבוד. אוסישקין נתן את המרץ של הדור וביאליק נתן את "אל הציפור" רק הרצל הלך שם דווה וכואב כי הרצל נתן למדינה את הלב.
הוא רץ ודאג ונאם ונדחף מן המזכיר אל השר מן המיניסטר אל הגראף האמין כתינוק בכל מה שהוא בדה ואמר "אם תרצו אז אין זו אגדה" נסע לסיני, לגליל וליהודה בדק את הקרקע ואת כלי העבודה חצה את הים ועל פרד הוא דהר במקווה ישראל הוא פגש את הקיסר ואז לפני וילהלם הוא חש פתאום כאב כי שוב היה צריך לפתוח את הלב.
הוא לחם במונטיפיורי וברוטשילד הוא נזף והשקיע בקונגרסים את כל חסכונותיו בבית הוא הניח אישה וילדים שחשו על גבם את צרת היהודים לכלך הוא את ידיו ולא חש עצמו קטן בקשישים שילם ונפגש עם השולטן כי אחרת איך עבדול חמיד השני היה מתמצא בעניין הציוני הוא היה קצת בנימין והיה קצת זאב אך אפילו לשולטן הוא הציע את הלב.
ובסוף כשראו שישנה כבר התחלה הוא נדרש לשלם את מחיר התהילה אחד דרש את הכספים והחובות אחד דרש את הפרסום והכבוד אחד דרש מהפכה, אחד שוויון אחד דרש מיד את כל ציון והרצל, שכלום לא נשאר לו בחייו נתן את הלב ועצם את עיניו ואחר כך כל האדונים הנכבדים בכו על חוזה מדינת היהודים.
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר רוזנבלום
כשעלו הבילויים מלאי תקוות ויתד תקעו בארץ האבות בקדחת הם חלו פה מחמסינים הם סבלו פה אבל משהו לחש בלבבות -
אם זה טוב ואם זה רע אין כבר דרך חזרה. אין כבר דרך חזרה!
על סוסים רכבו עם חרב ומקל לגרש כל מתנקש ומתנכל ברחובות ובגדרה פתח תקווה וחדרה הם קראו לפלשתינה - ישראל.
אם זה טוב ואם זה רע אין כבר דרך חזרה. אין כבר דרך חזרה!
כשעמדה לפרוץ מלחמת העולם, אז הגדוד יצא לשמור על כל העם אז העיר בקול רעדה - מה יקרה לו בבריגדה והגדוד כולו כאיש אחד רעם:
אם זה טוב ואם זה רע אין כבר דרך חזרה. אין כבר דרך חזרה!
כשהוקמה המדינה באש קרבות עוד הבריטים לא נטשו את התקוות הם ביקשו: נחזור לרגע נחסל פה את הנגע אך אנחנו רק קראנו: "בלי טובות".
אם זה טוב ואם זה רע אין כבר דרך חזרה. אין כבר דרך חזרה!
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר רוזנבלום
היה אז בוקר היום השני למלחמה בירושלים. האופק החוויר במזרח, היינו בעיצומו של הקרב על גבעת התחמושת. לחמנו שם מזה שלוש שעות. התנהל קרב עקשני, קטלני, הירדנים נלחמו בעקשנות. זה היה יעד מבוצר בצורה בלתי רגילה. בשלב מסוים של הלחימה נשארו לידי ארבעה חיילים בלבד. עלינו משם בכח של שתי פלוגות. לא ידעתי היכן האחרים, כיוון שהקשר עם דודיק המ"פ ניתק עוד בתחילת הקרב. באותו רגע חשבתי שכולם נהרגו.
בשתיים, שתיים ושלושים נכנסו דרך הטרשים לשדה האש והמוקשים של גבעת התחמושת.
מול בונקרים מבוצרים ומרגמות מאה עשרים מאה וכמה בחורים על גבעת התחמושת.
עמוד השחר עוד לא קם חצי פלוגה שכבה בדם אך אנו כבר היינו שם בגבעת התחמושת.
בין הגדרות והמוקשים השארנו רק את החובשים ורצנו אבודי חושים אל גבעת התחמושת.
באותו רגע נזרק רימון מבחוץ.בנס לא נפגענו. חששתי שהירדנים יזרקו רימונים נוספים. מישהו היה צריך לעלות למעלה ולהשגיח. לא היה לי זמן לשאול מי מתנדב, שלחתי את איתן. איתן לא היסס לרגע, עלה למעלה והתחיל להפעיל את המקלעון. לפעמים היה עובר אותי והייתי צריך לצעוק לו שיישאר בקו שלי. ככה עברנו איזה שלושים מטר. איתן היה מחפה מלמעלה ואנחנו טיהרנו את הבונקרים מבפנים, עד שנפגע בראשו ונפל פנימה.
ירדנו אל התעלות אל הכוכים והמסילות ואל המוות במחילות של גבעת התחמושת.
ואיש אי אנה לא שאל מי שהלך ראשון נפל צריך היה הרבה מזל על גבעת התחמושת.
מי שנפל נסחב אחור שלא יפריע לעבור עד שנפל הבא בתור על גבעת התחמושת.
אולי היינו אריות אך מי שעוד רצה לחיות אסור היה לו להיות על גבעת התחמושת.
החלטנו לנסות לפוצץ את הבונקר שלהם בבזוקה. הבזוקה עשתה כמה שריטות לבטון. החלטנו לנסות בחומר נפץ. חיכיתי מעליהם עד שחזר הבחור עם חומר הנפץ. הוא היה זורק לי חבילות חבילות, ואני הייתי מניח את החבילות אחת אחת בפתח הבונקר שלהם. להם היתה שיטה: קודם זרקו רימון, אחר כך ירו צרור, אחר כך נחו. אז בין צרור לרימון, הייתי ניגש לפתח הבונקר שלהם ושם שם את חומר הנפץ. הפעלתי את חומר הנפץ והתרחקתי כמה שיכולתי. היו לי ארבעה מטר לתמרן, כי גם מאחורי היו לגיונרים. אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש, בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום.
בשבע, שבע ועשרים אל בית הספר לשוטרים אספו את כל הנשארים מגבעת התחמושת.
עשן עלה מן הגבעה השמש במזרח גבהה חזרנו על העיר שבעה מגבעת התחמושת.
חזרנו אל העיר שבעה עשן עלה מן הגבעה השמש במזרח גבהה על גבעת התחמושת.
על בונקרים מבוצרים ועל אחינו הגברים שנשארו שם בני עשרים על גבעת התחמושת.
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: בני נגרי
יעלה ויבוא, יעלה ויבוא יעלה על הר נבו זה האיש אשר יראנה ואליה לא יבוא
על גלבוע כגבעול יעלה נורא המלך יעלה נורא המלך והחרב בלבבו
יעלה ויבוא, יעלה ויבוא...
ואני רואה אותם בחיי ובמותם הם עולים איתי בדרך מן העמק אל ההר וקולם כהד יקרא יקרא לי מגבוה
יעלה ויבוא, יעלה ויבוא...
יעלה ויבוא, יעלה ויבוא יעלה אל הר תבור הברק אשר הגיח והאש בעקבו.
יעלה ויבוא, יעלה ויבוא...
לכרמל בנתיבו הנביא שרכב אש לו הנביא שרכב אש לו ושמיים רכובו.
יעלה ויבוא, יעלה ויבוא...
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר רוזנבלום
ברחובנו הצר גר נגר אחד מוזר הוא יושב בצריפו ולא עושה דבר.
איש אינו בא לקנות, ואין איש מבקר, ושנתיים שהוא כבר אינו מנגר.
והוא חלום אחד נושא עוד בלבבו לבנות כסא לאליהו שיבוא, על כפיו אותו יביא, לאליהו הנביא.
והוא יושב ומחכה לו כבר שנים חולם הוא שיזכה לו, על סודו שומר ומחכה לו מתי כבר יגיע היום.
ברחובנו הצר גר סנדלר אחד מוזר הוא יושב בצריפו ולא עושה דבר.
מדפיו הריקים מכוסים באבק כבר שנתיים מונח המרצע בשק.
והוא חולם כי נעליים הוא תופר, בן על הרים ינוו רגלי המבשר. על כפיו אותן יביא, לאליהו הנביא.
והוא יושב ומחכה לו כבר שנים חולם הוא שיזכה לו, על סודו שומר ומחכה לו מתי כבר יגיע היום.
בירושלים ישנו איש לגמרי לא צעיר, שבנה הרבה בתים בכל פינות העיר.
הוא מכיר כל סמטה, כל רחוב ושכונה, הוא בונה את העיר כבר שבעים שנה.
והוא חולם כי, כמו שאת העיר בנה, יניח למקדש את אבן הפינה. על כפיו אותה יביא אליהו הנביא.
והוא יושב ומחכה לו כבר שנים חולם הוא שיזכה לו, על סודו שומר ומחכה לו מתי כבר יגיע היום.
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: מוני אמריליו
בין עצי היער, על גזעו הסב, כבד ימים וסער עץ אלון ניצב.
הו-א, הו-א, הו-א למה ומדוע נד העצב בעולם. הו-א, הו-א, הו-א למה ומדוע, עצובים שירי כולם.
פעם בשנות אלף דוכיפת זהב, באה ומזמרת שיר תוגה עליו.
הו-א, הו-א, הו-א...
והעץ קשה עורף את קולה ינצור ללילות החורף, ללילות הכפור.
הו-א, הו-א, הו-א...
בליל קור ודלף, תן או הלך זר, פעם בשנות אלף ישמעוהו שר.
הו-א, הו-א, הו-א...
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: נחום היימן
שובי ציפורת על כנף הרוח כבר בגני פתח הסמדר בושם לימור ניצת התפוח גשם הלך וחורף עבר. ~ הו מי יביא לך זו האיגרת מי יישאך כלה אל גני קן לך אבנה על בד וצמרת ריח תפוח אודם שני.
בואי נא בואי צביית החמד בגד של טל לבשו השדות כבר האדימה לנו השמש ובגביענו יין אדום. הו מי יטוס ידאה בשמיים מי לך יביא בשורת האביב מי יישאך כלה על כנפיים מי אל גני אותך מי ישיב.
שובי נא שובי כי תם החורף שחר חדש הקיץ הביא שובי אלי קינך הציפורת שובי צבייה אל ערש הצבי. הו מי יביא לך זו האיגרת מי יישאך כלה אל גני קן לך אבנה על בד וצמרת ריח תפוח אודם שני.
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: נחום היימן
הגביע, הגביע, מי ישק לשפתותי מי תפוח לי יביאה מי יפרע את צמותי התאמר לי, הגביע מי יבואה - ומתי.
הגביע, משפתיך לא ימושו שפתותי, עד תאמר לי, הגביע, מי יבואה ומתי.
מן הדרך ביום קיץ בא מלח זקן ושר, בקבוקו הריק מיין לי הציע הוא כשי, בקבוקו הריק מיין עוד מוטל לו שם בגיא...
הגביע, משפתיך...
מארצות ניכר עם ערב בא אביר על סוס לבן. מטה רצתי אל הדרך ובידי פירחי הגן, מן הזר לקח לו פרח ומטבע לי נתן.
הגביע, משפתיך...
חלוני ניפתח ברוח, ותינוק צחק אלי, בידו אחז תפוח וקרא לי אל הגיא, על כפיים הרמתיהו הוא נשק לשפתותי...
הגביע, משפתיך...
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: גידי קורן ויגאל בשן
מה שהיה תשכח מזה מה שיהיה לא משנה מה שאבקש בעולם כזה - תן לי את היום הזה!
תן לי שמש על הבוקר ויונה מעל הגג תן לי תכלת ברקיע תן לי יום אחד של חג.
מה שהיה...
תן לי אהבה חולפת תן לי אהבת עולם תן לי יד שמלטפת רק אותי מבין כולם.
מה שהיה...
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: מוני אמריליו
באת לפתע כמו מעולם אחר שנשכח. ריח כפיך, ריח העשב, לשערותיך צבע הכסף, אך בעיניך אותו המבט הרך.
עוד הרכבת שטה בעמק, בחצות הלילה, והלילה, והלילה, והלילה כאז. זו הרכבת, בה כבר נסענו, היא תיקח אותנו אל הלילה, אל הלילה, אל הלילה של אז.
באת לקרוא לי כמו באותו היום העצוב. נער היית, מן הכנרת, הלכתי אחריך, יפה ועיוורת, וגם הערב אליך אחריך שוב.
עוד הרכבת שטה בעמק, בחצות הלילה, והלילה, והלילה, והלילה כאז. זו הרכבת, בה כבר נסענו, היא תיקח אותנו אל הלילה, אל הלילה, אל הלילה של אז.
בוא ונצאה אל המסע אשר לא יחדל. רק זאת אשאלה, טרם אבואה, אם יש כוכבים עוד על הגלבוע, ואם בעמק, כמו אז עוד נוצץ הטל.
עוד הרכבת שטה בעמק, בחצות הלילה, והלילה, והלילה, והלילה כאז. זו הרכבת, בה כבר נסענו, היא תיקח אותנו אל הלילה, אל הלילה, אל הלילה של אז.
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: עלי עדשי
כשאהיה זקן האם אהיה אותו שובב האם תתני לי גם אז נשיקות כמו שנתת לי עכשיו
כשתהיה זקן תבוא אלי עם המקל אתן לך את אותן נשיקות אם רק תרצה לקבל
נה, נה, נה, נה, נה, נה , נה, נה אהבה היא מתנה תגיד תודה כשהיא עוד ישנה אחר כך נה נה נה אחר כך נה נה נה
כשאהיה זקן ושתי עיני כהות כהות האם אצליח לראות את יופייך - נו, מה יהיה כבר לראות
כשאלך כפוף רגליי בקושי סוחבות (היא:) גם אז תציץ אל בנות אחרות על דשא בית האבות
נה, נה, נה...
אז ילדים קטנים אחרינו יחייכו ברחוב אחרי זקנים שלבם עוד צעיר ועוד רוצים לאהוב
כשאהיה זקן אצלי תמיד תהיה צעיר אם רק נצליח לקחת אוויר נפתח את פינו בשיר
נה, נה, נה...
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: אבי טולדנו
עוד מזהיב השדה שעזבנו אז, עוד הארץ נושאת יבולה. ועוד יפים הם הלילות בכנען, טרם השמש עולה.
עוד רכבת חוצה שם פרדס ירוק, חסידה עוד רוגעת מעל. ועוד נישא הערפל בעמק, בין הזריחה והטל.
וגם ההורה ההיא עם ה - היי קולה עוד עולה קולה לא נדם כן גם ההורה ההיא עם ה - היי שירה ממלא ליבי לעולם
עוד שטים עננים על בתי העיר והים מלטף את החול ועוד נשמע איך בלבבות פועם לו זמר ישן ומחול.
וגם ההורה...
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: נורית הירש
על הדרך היורדת מן הכפר בין עצי האלונים והאלה נשארו עוד בוודאי צעדי ועקבותי ואימי עוד קוראת לי בקולה.
אך איני יודעת מה קרה אי אבדה הדרך הברוכה אי אבדה הדרך אל הכפר הדרך בה רציתי לשוב בחזרה.
אל הדרך הקסומה של ילדותי אני שבה בחסות הערפל ונוגעת בכולם בפניהם ובקולם כמו נוגעת בארץ ישראל.
ואני עוברת ואני זוכרת כל מה שהשארתי שם עוד ניצב הבית בין עצי הזית רוח באה מן הים.
עוד ניצב הבית בין עצי הזית רוח באה מן הים ואני עוברת ואני זוכרת וליבי עודנו שם.
בלילות הארוכים הלבנים עת הנפש לא תמצא מנוחתה אני קמה מעפר אני שבה אל הכפר כמו ילדה שחוזרת אל ביתה.
אך איני יודעת מה קרה...
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: נורית הירש
ברבאבא נולד בגינה הוא גדל בין עצים וורדים אך בגלל שהייתה לו צורה משונה צחקו עליו כל הילדים הם קראו לו בלון מנופח ותמיד לעגו לו כולם בגלל זה התהלך כה עצוב ומסכן בלי חבר וידיד בעולם.
ברבאבא, ברבאבא אין כמוך בעולם ברבאבא, ברבאבא אוהבים אותך כולם.
יום אחד הוא טייל בחצר ופתאום היא הופיעה מולו ברבאמא יפה, ברבאמא שחורה מתאימה בדיוק בשבילו אז השניים עשו חתונה והלכו לחופה יד ביד ואלפי ציפורים שהיו בגינה כך זימרו לכבודם פה אחד:
ברבאבא, ברבאבא...
ונולדו לשניהם ילדים ברביונים שישה או שבעה זו היתה משפחה מאושרת מאוד משפחה שכולה אהבה והיום הם עוברים בגינה בשורה אחרי ההורים ובלילה בלילה לפני השינה הם נותנים נשיקה ושרים:
ברבאבא, ברבאבא...
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: נורית הירש
זה התחיל בשני הורים עליזים וצעירים שהולידו בשבילי את המשפחה שלי וכשיש לי מסיבה רק תביטו מי שבא רק תביטו מי שבא:
סבא בא, אבא בא אריה מכפר סבא בא בא ברוך, ברוך הבא עם דודה, דודה רבה סבא בא, אבא בא גם הסבתא יבבה אהלן ומרחבא מי שבא ברוך הבא!
מביאים לי מתנות גם גדולות וגם קטנות מניחים הם בפינה ויוצאים אל הגינה מנשקים את אחותי ובאים לצבוט אותי ובאים לצבוט אותי:
סבא בא...
ואחר כך בחצר מתחילים הם לדבר מתווכחים בצעקות וכמעט הולכים מכות אך כשהכיבוד מוכן הם רצים אל השולחן הם רצים אל השולחן:
סבא בא...
ואחרי זה מבקשים שאני אקום לשיר וקוראים כשאני שר: איך שהקטן מוכשר והיום למסיבה רק תביטו מי שבא רק תביטו מי שבא:
סבא בא...
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: אילנה אביטל
אני וגם הסבתא ישבנו פה בצוותא על הספסל שבגינה וסבתא שוב חוזרת ושוב היא מספרת מה שהיה לפני המדינה:
איך ישובים בנתה היא מגדל, גדר של תיל, ובלילות שמרה מפני אויב בדפנה וחניתה מהמגדל הביטה ושרה עם כולם מכל הלב:
הדגל שלי הוא כחול ולבן אתמול, היום וגם מחר הדגל שלי הוא כחול ולבן כמו הים והמידבר.
אני וגם הסבתא ישבנו פה בצוותא על הספסל שבגינה וסבתא שוב חוזרת ושוב היא מספרת מה שהיה לפני המדינה.
היום הכול פורח גדל ומתפתח רואה ולא מאמינה והיא תמיד חוזרת צוחקת ואומרת אסור לשכוח את המנגינה:
הדגל שלי הוא כחול ולבן אתמול, היום וגם מחר הדגל שלי הוא כחול ולבן כמו הים והמידבר.
הדגל שלי הוא כחול ולבן אתמול, היום וגם מחר הדגל שלי הוא כחול ולבן כמו הים והמידבר.
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: אברהם זיגמן
שתי אחיות לי יפות כחמה ואני לבנה כירח שתי אחיות לי תמימה ותמה ואני חצופה להרע.
אני הרעה, אני הנוראה כלבים את קולם אז ישמיעו כי אני הרעה, אני הנוראה הקוץ בשושן - אני הוא.
שתי אחיות לי אחת אל הגן ירדה לה עם עלם גבוה ומי זה ילל אחריה כתן ומי זה צחק כצבוע
אני הרעה..
שתי אחיות לי, שניה רדתה עם גבר ירדה לה לשוח ומי זה תפס שולי שמלתה שושן או דרדר, או הרוח
אני הרעה...
שתי אחיות לי בלילה הקר שתיהן התארסו מרוב פחד מי משוטטת לבד בגנים כולה עזובה ונשכחת
אני הרעה...
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: נורית הירש
כמו ציפור על כנף הרוח האדם דואה. לב אוהב ולב פתוח לא תמיד טועה. אנו במדבר הנצח כבר אלפי שנים, אך מי שמקשיב שומע קול פעמונים:
כמו תפילה נושנה לו תשקוט הארץ ארבעים שנה עד תשוב היונה.
ממשה ועד מוחמד זאת הארץ לא רוחמה. כמה נחכה עוד, כמה, כמה אפשר כמה נחכה עוד, כמה לעולם לא ננוחם עד בני משה ובני מוחמד יעלו בהר.
לא אנעלה את הדלת, לא אנעל ליבי, כי עוד שמש התוחלת מחלחלת בי. וכינור אני שומע ושומע עוד, ופתאום אני יודע: לא הכל אבוד.
כמו תפילה נושנה...
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: אביבה אהרון
הביתה אל השקט הביתה אל האור אל אמא השותקת הביתה לחזור מכל תלאות ויגע הביתה אל האור ולו גם רק לרגע.
ואתה שהלילה עזבת מאובק מקרבות ומאש לי נשקת קלות ואמרת: כי יותר מהכל תבקש
הביתה לחזור הביתה אל השקט הביתה אל האור אל אמא השותקת הביתה לחזור מכל תלאות ויגע הביתה אל האור ולו גם רק לרגע.
וגם עת ילדים יהיו לי ערב ערב לפני שנתם אז ליד מיטתם לי אשבה ושירי אלמד גם אותם:
הביתה לחזור הביתה אל השקט הביתה אל האור אל אמא השותקת הביתה לחזור מכל תלאות ויגע הביתה אל האור ולו גם רק לרגע
