השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו
זמר או
מנחה )
יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי
אלי ארגון סגור
מיום אביב בהיר וצח אותך אני זוכר וכבר מאז היטב ידעתי שלא אוותר כי לי היית בבת עיני בכל יום וכל ליל היית לי כמלאך האל מתוך הערפל.
רציתי לבקש ידך רציתי לך לומר סוד אהבה שבלבבי שמור מכל משמר רציתי לך לומר אהבתי אהבתי ונגמר אך לא העזתי גם כשהיה כבר מאוחר.
את עולמי עם שחר את לי כל היום את עולמי בלילה את החלום את בדמי ברוחי ולבבי את הניחוח המתוק הפרח בגני.
מאז הלכת יומי קודר ארוך ומשעמם לשוא רוצה אני לשכוח ולהתעלם חזרי מהר כי בלעדייך עולמי שומם נדמו מיתרי קולי וכינורי דומם.
את עולמי עם שחר את לי כל היום את עולמי בלילה את החלום את בדמי ברוחי ולבבי את הניחוח המתוק הפרח בגני.
סגור
מילים: יצחק יצחקי לחן: יוחנן זראי
היה היו כאן פעם שקמים, חולות מסביב וגם נוף. העיר תל אביב של אותם הימים היתה בית בודד על החוף. ויש לפעמים נערכו ישיבות מתחת שקמים אז בצל, וליד העצים צחקו הבנות וענו בזמרה: "הי ילל".
כן, זהו, כן, זהו, זה גן השקמים. היו גם כאלה אי אז בימים.
גדלה תל אביב מסביבה פרוורים הכל בה תוכנן ונבדק. נבנו בה כבישים נשכחו השקמים והלבין אז ראשם מאבק.
הכל כאן נבנה בקצבו של הדור - חנויות ובתי שחקים, אך רק אם נפנה מבטנו אחור, ניזכר בשקמים ירוקים.
כן, זהו, כן, זהו...
היום השקמים נעלמו ואינם - רק שלט את שמם עוד מזכיר, כמה ציפורים וספסל מיותם ניצב בליבה של העיר. ומושך הוא אליו, כשהערב יורד ונושרים מן העץ העלים, קבצן מן הרחוב או הלך בודד או זוג צעירים אוהבים.
כן, זהו, כן, זהו...
סגור
מילים: חיים חפר לחן: עממי צרפתי
היה זה בחצות הליל - בחולות כשזוג יצא לו לטייל - בחולות ועל ראשו מגבעת קש, ולשפתיה טעם דבש וכשחיבק אותה ממש, בהולם לבבה הוא חש בחולות.
וכך נולדתי אני - בחולות עלמת החן היתה אמי - בחולות ולא צריך להיות נביא האיש ההוא היה אבי חלוץ נחמד ולבבי, אל העולם אותי הביא בחולות
וכך בנו הם את ביתם - בחולות ובית אחר בית קם - בחולות וכשצמחו כאן רחובות, הלכתי בדרכי אבות ורק הגעתי למצוות, התחלתי ילדות לצבוט בחולות
הייתי לה צביטה נותן - בחולות וכך נולד לנו הבן - בחולות חלפו לילות, חלפו ימים ובני גם הוא אינו תמים בליל אביב, בליל קסמים, גם הוא הולך לו לפעמים בחולות.
אני זוכר איך שרתי שם - בחולות, את עלומי השארתי שם - בחולות, גם לנכדי אני אומר: לו רק אני צעיר יותר הייתי את הכל מוכר ובדבר אחד בוחר: בחולות.
עוד יש מקום לאהבה - בחולות תדעו לכם שזו מצווה - בחולות הזמן עובר מהר כל כך, והוא הרי אוהב אותך אל החולות לכו אם כך, לפני שאיזו עיר תצמח בחולות.
סגור
מילים: נתן אלתרמן לחן: עממי
מעפולה הנה באנו יחד ברכבת יום שישי יש לי דג מלוח בצלחת ותסרוקת לראשי ועלי שמלת שבת עם ארנק של עור ביד הו אמא, כמה זה נחמד יהודה הבטיח לה שישמור לה אמונה כמו לפני החתונה
ירח דבש לפני החתונה זפת אחרי הדבש החתן רוצה להיות לאבא בן מחנה'לה דרש חנה'לה אמרה לו פה זה לגמרי לא יפה לא אובה ולא ארצה אם תרצה בן או בת לך עשה לך לבד כי חופש פעולה לפרט
יום שישי תרצ"ט פרשת ויאמר ברית מילה היתה בעיר סעודה ניתנה כיד המלך ומזל טוב לגביר חנה'לה התבלבלה מה פתאום ברית מילה והיא עודנה בתולה אך הבעל לא זכר כיצד בא לו בן זכר ולשמוח מאוחר
את הבן הביאו אל הרבי ויאמרו לו רבי קח היא אומרת זה לא שלי והוא אומר זה כן שלך אז הרבי התעניין שניהם מכחישים בבן וזה דבר לא ייתכן נחכה עד שיגדל אז אותו מפיו נשאל מאין באת מנוול
הביאני אל בית היין הביאני אל בית היין הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה ודגלו עלי אהבה ודגלו עלי אהבה סמכוני באשישות רפידוני בתפוחים סמכוני באשישות רפידוני בתפוחים סמכוני באשישות רפידוני בתפוחים כי חולת, כי חולת אהבה אני כי חולת, כי חולת אהבה אני
סמכוני באשישות רפידוני בתפוחים כי חולת אהבה אני כי חולת אהבה אני
הביאני אל בית היין הביאני אל בית היין הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה ודגלו עלי אהבה ודגלו עלי אהבה
סגור
מילים: אלכסנדר פן לחן: מרדכי זעירא
אדמה אדמתי רחומה עד מותי רוח רב חרבוניך הרתיח ארשתיך לי בדם שאדם ונדם על גבעות שיך אברק וחרתיה
המחול בגלים יעגל עיגולים עורי שמש - לעד בחרתיה ביומי ולילי לי יהוד עמלי על גבעות שיך אברק וחרתיה
כאן צמרות הזיתים מזמרות זה ביתי אבן אבן תלחש הכרתיהו הרה, הורה שלי יבולי מבשילים על גבעות שיך אברק וחרתיה
בשבועה לוהטה את שבויה לי עתה זה הלב את נדרו לא ירתיע כי צווני חרות האדם הפשוט על גבעות שיך אברק וחרתיה
סגור
מילים: אלכסנדר פן לחן: צביקה פיק
לא אני הוא האיש לא אני אל שובו משכבר מצפה את את קורות נדודי הישנים לך הבאתי במקום טבעת.
במבט אל תצודי יגון הוא חלף אך לא מת עדיין התקרבי וראית בחלון על מצחי העייף אות קין.
מה איכפת לך אני או הוא או אחר יתנבא ביער ובחצות תוך דממת הרהור לך ירקום אגדת הסהר.
והשחר בשחוק עת יקרא ויחרוק שן מבעד לדלת אז יופיע אחר ושירה לך ישיר משכימה ונבדלת.
מכולם מנת חלקך תקחי בו יגון בו הצחוק בו הכח ובמותך לא ידעו למי את הקדשת את ליבך המנוח.
אל תבכי תעבורנה שנים ואחר לך יביא טבעת ואני לא אני הוא האיש אל בואו משכבר מצפה את.
סגור
מילים: לאה גולדברג לחן: דפנה אילת
מכורה שלי, ארץ נוי אביונה - למלכה אין בית, למלך אין כתר. ושבעה ימים אביב בשנה וסגריר וגשמים כל היתר.
אך שבעה ימים הורדים פורחים, ושבעה ימים הטללים זורחים, ושבעה ימים חלונות פתוחים, וכל קבצנייך עומדים ברחוב ונושאים חיוורונם אל האור הטוב, וכל קבצנייך שמחים.
מכורה שלי, ארץ נוי אביונה, למלכה אין בית למלך אין כתר. רק שבעה ימים חגים בשנה ועמל ורעב כל היתר.
אך שבעה ימים הנרות ברוכים ושבעה ימים שולחנות ערוכים, ושבעה ימים הלבבות פתוחים, וכל קבצנייך עומדים בתפילה, ובנייך בנותייך חתן כלה, וכל קבצנייך אחים.
עלובה שלי, אביונה ומרה, למלך אין בית, למלכה אין כתר רק אחת בעולם את שבחך אמרה וגנותך חרפתך כל היתר.
ועל כן אלך לכל רחוב ופינה, לכל שוק וחצר וסמטה וגינה, מחורבן חומתייך כל אבן קטנה אלקט ואשמור למזכרת.
ומעיר לעיר, ממדינה למדינה אנודה עם שיר ותיבת נגינה לתנות דלותך הזוהרת.
סגור
מילים: אורי ברזיל לחן: יהודה בדיחי
מיום ראשון עד יום שישי בצהריים, יושב רבי שלום שבזי בחנות. אורג הוא וטווה, גוזר במספריים, אוהב את המלאכה - ושונא רבנות
בין הערביים על הר הבית - בא לתפילה לירושלים
כל יום ויום מהשקיעה וכל הליל אוחז רבי שלום שבזי בעטו. מבעד חלונו נראית ירושלים ואז כאש עולה בוקעת שירתו.
בין הערביים על הר הבית - בא לתפילה לירושלים
מיום שישי עד יום ראשון מדי שבוע עוזב רבי שלום שבזי את העיר, כמו בכל שבת הוא טס על כנף הרוח, לכותל ששרד בעיר דוד.
בין הערביים על הר הבית - בא לתפילה לירושלים
מיום ראשון עד יום שישי בצהריים, חוזר רבי שלום שבזי לתפירה. באישונו יש אור, זה אור ירושלים אשר דבק בכל הבא בשערה.
בין הערביים על הר הבית - בא לתפילה לירושלים
סגור
מילים: חיים נחמן ביאליק לחן: נעמי שמר
קומי צאי אחותי כלה, קומי צאי קומי צאי בשורת אביב לך הבאתי מאחרי גדר גני נראה ציץ, נראה ציץ נשמע קול הדרור על ביתי
עבר חסד אל בארץ על כנף אור, על כנף אור ובפלגים נפלה רינה לבלבו בגן העצים, אביב בא, אביב בא הדובדבניה הלבינה
פרח דודי נתן ריחו ויחי, ויחי צאי ברכיהו באביבך את אביבי בך אשכינה אף אני, אף אני ואברכך ואניבך
יחדיו נפליג אל השדה, אל ההר, אל הגיא ואלקטה שם זכריות אסוף אאסוף פניני טל, פניני טל אל צווארך מרגליות
יחדיו נרד אל המעין וכמוך, מלא רוך עליז בהיר ואוורירי תחת שמי אדוני, עם הגל עם הדרור יזהיר אף יצלצל שירי
סגור
מילים: אלמטריוטיס לחן: א. קונדיס תרגום: נעמי שמר
הזמן את השנים יניס וקצת בינה בלב מכניס אבל ישנם דברים שהוא עוד לא גילה לי האם יפרח לי עוד שושן האם נעור בי ניצוץ נושן האם בסוף הדרך מחכה תשובה לי
ואיך נדע אם יש תקווה שכשנבוא, שכשנבוא נמצא תשובה
לאן נמשכת המסילה לאן הולכת התפילה ומי ישיב לשאלה ומי ישמע לי ומי יפתח לי לבבו ואם אלך לאן אבוא האם בסוף הדרך מחכה תשובה לי.
ואיך נדע...
זה רק אני וזו רק את וזה הרבה וזה כה מעט ואיך נדע אם לא לריק עברו חיינו האם עמלנו לא לשווא האם ביתנו לא יחרב האם תחייה אהבה גם אחרינו.
ואיך נדע...
סגור
מילים: עלי מוהר לחן: עממי יווני
בלשונות רבות מספור דיברנו וזה את זה כמעט בכלל שלא הכרנו ומקומות רבים מאוד עזבנו ורק מקום אחד רצינו ואהבנו ומקומות רבים מאוד עזבנו ואל הארץ, אל הארץ באנו.
ונמשכת שיירה מן המאה שעברה רחוקים כבר היוצאים איכרים וחלוצים שעמלו עבדו בפרך בלי לראות את סוף הדרך ועכשיו עוברים אנחנו לא שקטנו ולא נחנו לא ימשיכו בלעדינו זוהי הרפתקת חיינו.
מגטאות ומחנות הגחנו אל הביצות ואל הישימון הלכנו מקצות ערב, מרוסיה ופולניה הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה. מקצות ערב, מרוסיה ופולניה הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה.
ומכל הגלויות ועם כל הבעיות עם נוצר וארץ קמה ושפה אשר נרדמה שוב התחילה מתעוררת ומדברת ומדברת מסביב יהום הסער רב הקושי והצער אבל יש על מה לשמוח יש עוד אומץ, יש עוד כח.
איך ישראל צומחת מסביבנו היא חזקה יותר מכל חסרונותינו וגם הנגב עוד יהיה פורח ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח. וגם הנגב עוד יהיה פורח ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח.
ומכל הגלויות ועם כל הבעיות מסביב יהום הסער רב הקושי והצער אבל יש על מה לשמח יש עוד אומץ, יש עוד כח. ונמשכת שירה מן המאה שעברה רחוקים כבר היוצאים אכרים וחלוצים שעמלו עבדו בפרך בלי לראות את סוף הדרך ועכשיו עוברים אנחנו לא שקטנו ולא נחנו לא ימשיכו בלעדינו זוהי הרפתקת חיינו.
סגור
מילים: לאה גולדברג לחן: סשה ארגוב
כל זה היה, היה היה לפני הרבה שנים: בים הפליגה אוניה ולה שלושה תרנים.
שלושה תרנים לאוניה ומפרשי זהב, ועל סיפון האוניה טוס יפה זנב.
ומלחים ודייגים במעגל גדול - ממזמוריו מתמוגגים שרים אותם בקול.
ודגי זהב - יפי סנפיר מן המצולה עולים לשמוע אגדה ושיר על נדנדת גלים.
וכך שרים המלחים: גדול הוא העולם, יש בו פרחים, יש בו חוחים, יש יבשה וים.
יש בו גלים, יש בו חופים, יש שקט, גם סופה, אך מאלפי דברים יפים ההפלגה יפה.
כי בה חדוות המרחקים ורוח מרחביה, ובין ימים ובין שחקים תשוט האוניה.
ואם רוחות אורבים לך בדרך הקשה, צפויים ימים טובים לך ואפתעות פגישה.
זה שיר מזמור להפלגה בליל בהיר כוכב, הקשב תקשיב לו הדגה יקשיב לו המרחב.
כל זה היה, היה היה לפני הרבה שנים - בים הפליגה אוניה ולה שלושה תרנים.
סגור
מילים: נתן אלתרמן לחן: יוני רכטר
שקיעה ורודה בין הגגות אספלט כחול מלמטה עיני נשים נוגות, נוגות אומרות לערב "למה באת?"
הפנסים פרחי העיר מלבלבים באור ניחוח אביב חשמל עצוב בהיר משיכרונו אסור לברוח
הוא רק יתום ורק תמים נולד לרגע ואיננו בין הלילות והימים הוא בא לזרוח בעינינו
בין הימים והלילות לנאות מראה כחולים נלך נא כל נשמותינו הבלות שם דשא עשב תלחכנה
נפנוף שלום ילדה פתיה את חיוכה נשא האוטו מה שהיה ולא היה נדמה כמו ישוב להיות עוד
כעת אני מאוד אחד ומסתכל מאוד בשקט איך הלבנה חולצת שד מקיר הבית שמנגד
גופי נקטן ומתנמך אבל ראשי כל כך גבוה עד שאפילו אם אלך לא אתבונן לאן אבואה
שקיעה ורודה על סף הרחוב ורחוב כמנהרה של תכלת מי שיגיע עד הסוף ירצה לבכות מרוב תוחלת
שקיעה ורודה בין הגגות אספלט כחול מלמטה עיני נשים נוגות נוגות אומרות לערב "למה באת?"
בּוֹ מְלִיצַת סִיסְמוֹת הַזְּמַן, אֲשֶׁר לֹא פֶּרֶק ־ שִׁירָה צְרוּפָה בָּן יַעֲסֹק, חָלִילָה לוֹ –, לה לה לה לה לה לה וְרַק הַזֶּמֶר הַנָּפוֹץ, שֶׁלֹּא דְבַר־עֵרֶךְ וְלֹא שְׂכִיַּת־חֶמְדָּה הוּא, יִשָּׂאֵן בִּמְלֹא צִוְחַת צְבָעָיו הַחֲרִיפִים עַל חֲלִילוֹ. לה לה לה לה לה לה...
את זמר הפלגות נשיר נא למזכרת, אפל, אפל הואדי: המשמר, הכן! הלכה, הלכה פלגה בלילה בשרשרת, הלכה פלגת שדה לאש ולמגן.
חכי לנו, ארצי, במשעולי הריך, חכי לנו בשדות הלחם הרחבים! את שלום המחרשה נשאו לך בחוריך, היום הם לך נושאים שלום על הרובים.
פלגה - עלי, עלי בהר, פלגה - כבוש תכבשי! במקום שם איש עוד לא עבר, שם יעברו הפו"שים. למען אם ובן ואב הסוללה נקימה. פלגה, לא תם, לא תם הקרב, פלגה, צעוד קדימה!
לשוא, לשוא אמרו: רק הימים הם לנו, לשוא אמרו: לאש ושוד נדון הליל, הלילה והיום רק לחיים נתנו, הלילה והיום הם ארץ ישראל!
מן השפלה בחוף ועד גדרות התיל, ומנקרות הרים ומבקעות וגיא, נשיב לך את היום, ארצי, ואת הליל, נשיבה לך אותם למען כל החי!
פלגה...
כי לא לשוא, אחי, חרשת ובנית, לנפש ולבית לנו מלחמה! ג'וערה, תל עמל, כנרת וחניתה, אתן לנו דגלים, ואנו החומה.
כי לא נשוב אחור, ודרך אין אחרת, אין עם אשר יסוג מחפירות חייו. הלכה, הלכה פלגה בלילה בשרשרת, פניך, מולדתי, הולכים אתם בקרב!
פלגה...
סגור
מילים: נתן אלתרמן לחן: יאיר רוזנבלום
אומתם לא היתה להם אם לא ידעה בצאתם לדרך היה לילה עמוק ונושם כתמיד בניסן, הירח.
וישבה בו עדת נערים בני בלי שם חשופי מרפקים וברך, הם הקשיבו הקשב והחרש או שילבו בשיחה דבר ויכוח. לפניהם עלי רגל של אש מדורה חגה נעה ברוח לא יותר אך בכתב האומה העיקש, אותו לילה נחרט עלי לוח
את העול הפשוט כעפר הם נשאו בלי הבט אחורה לא תקע לפניהם השופר לא לוטף קדקודם בליל חורף בשני שרוולים הקשורים לצוואר רק הסוודר חיבקם מעורף
נעליים נוקשות ילקוטים סעודה של זיתים ופרי תומר וספלי אלומיניום קמוטים ורעות וקורבן לאין אומר מה נוסיף ונמנה מדברים פעוטים נוצרות אגדות זה החומר
מה נשיר עליהם מה נשיר הם עושים זאת יפה מאיתנו בעצמם הם כותבים להם שיר ואפילו ספרים כבר נתנו זהו טיב הפלמ"ח הוא איננו משאיר כל מלאכה לשלא משלנו
אבל ככה יוגד נא לאמור נערים להוי נא ידוע בין חגיו הגדולים של הדור אין יפה מחגכם הצנוע למולכם האומה על סיפו של הדרור נשתחווה ובוכה הבינוה
סגור
מילים: תרצה אתר לחן: יעקב הולנדר
היא בליבי עכשיו, בתוך ליבי, כמו הרבה צללים כמו הרבה שבילים כמו עשן. היא רק שלי עכשיו, היא בחובי, כנוף הרבה עלים כמי נהר כחולים, עכשיו היא כאן.
אהבתיה אני יודע זאת פתאום, אהבתיה פתאום עכשיו, פתאום היום. כן היא שלי עכשיו כמו השיר, עולה היא מתוכי, עולה בכל כוחי, כמו השיר.
אני קורא בקול, בני אדם ומרחבי אי שם וכל רוחות הים והגלים. אם תשמעי אותי ואת שירי המתפרץ כים, צועק אל העולם רק תשמעי
אהבתיה...
כן היא שלי עכשיו כמו השיר, עולה היא מתוכי, עולה בכל כוחי, כמו השיר.
את בליבי עכשיו, בתוך ליבי, כמו הרבה צללים כמו הרבה שבילים כמו עשן. את רק שלי עכשיו, את בחובי, כנוף הרבה עלים כמי נהר כחולים, עכשיו את כאן.
סגור
מילים: תרצה אתר לחן: יעקב הולנדר
כבר ערב, האופק אדום ויגע, אתה בוודאי לא יודע, אתה בוודאי לא שומע, שהערב ערב חג.
כבר ערב, העיר אורותיה הדליקה, צמרות אשליה הסמיקה, כן, חג יש בעיר ואני כאן מחכה לצעדך.
עיר חמה ושוקקת ריבועי זהביה מדלקת ולפתע צמרותיה שמטה כי אתה לא איתה.
שוב ערב, סביב זיקוקים וירח שטים על העיר ושמיה, אולי רק אתה היודע מה קרה כאן ומתי...
כן, ערב שיכור משמחה ומבכי וכל נשמתי רק אליך לדעת שאלה חייך שעודך... שאולי...
עיר חמה ושוקקת ריבועי זהביה מדלקת ולפתע צמרותיה שמטה כי אתה לא איתה.
כבר לילה, העיר נרדמה על בניה, בקרן ירח דומע תלוי על כלונס מתנועע, נהם רוח רחש חול.
כן, לילה, השקט עגול ורוגע, שלם ועמוק ויודע את כל הדברים , כי עיניה של העיר אומרות הכל.
והעיר השותקת לכבודך כוכביה מדלקת, איזה שקט איזו עיר עצובה.
עיר חמה ושוקקת ריבועי זהביה מדלקת ולפתע צמרותיה שמטה כי אתה לא איתה.
סגור
מילים: אריק איינשטיין לחן: מיקי גבריאלוב
אני ואתה נשנה את העולם, אני ואתה אז יבואו כבר כולם, אמרו את זה קודם לפני, לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.
אני ואתה ננסה מהתחלה, יהיה לנו רע, אין דבר זה לא נורא, אמרו את זה קודם לפני, זה לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.
אני ואתה נשנה את העולם, אני ואתה אז יבואו כבר כולם, אמרו את זה קודם לפני, לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.
סגור
מילים: לאה גולדברג לחן: עודד לרר
באת אלי את עיני לפקוח, וגופך לי מבט וחלון וראי, באת כלילה הבא אל האוח להראות לו בחושך את כל הדברים.
ולמדתי: שם לכל ריס וציפורן ולכל שערה בבשר החשוף וריח ילדות ריח דבק ואורן הוא ניחוח לילו של הגוף.
אם היו עינויים - הם הפליגו אליך מפרשי הלבן אל האופל שלך תנני ללכת תנני ללכת לכרוע על חוף הסליחה.
ולמדתי: שם לכל ריס וציפורן ולכל שערה בבשר החשוף וריח ילדות ריח דבק ואורן הוא ניחוח לילו של הגוף.
סגור
מילים: רחל לחן: לוי שער
אעולל כגפן שארית הרחש ואשלח מנחה לך מזמרת לבי כל שיד העצב לא עקרה משורש שקדים-הזעם לא שדף עוד בי
ארפד הטנא זכרונות כנרת ורד שמי הבוקר בין עצי הגן זהב הצהרים במרחב רוגע ולילך הערב על הרי גולן
זכר ליל הסהר על חלקת המים זו תרועת האושר בעלות ימי כבשני תולעת בה אקשור הטנא ואשלח אליך התשמח לשי?
סגור
מילים: דוד ברק לחן: נחום היימן
אור נדלק בבית הכרם, נר זורח בניות, בגונן הילה זוהרת ועיני אל תלפיות.
בקוממיות בוקע, שיר מקשת החלון, מגילה מזמור נובע, אל אוקיינוס הלילות.
שובי, שובי, בת ירושלים אל ביתי, אל יום קודשי, הריבון גמל עלייך ועלי, ועל נפשי.
סהר של שבת הגיח, שט על מאה שערים, איש מבית לוי הופיע, שב מדרך נס הרים.
כוהנים עברו בחושך, בבואם מעיר גנים, עם אפוד, זהב וחושן, רימונים ופעמונים.
שובי, שובי, בת ירושלים...
אל רמת רחל יגיעו, מלאכים ושנאנים את ימין משה ירגיעו, משכנות שאננים.
מישהו מרבד יניח, על עין כרם הרדומה ושלוה גדולה יבטיח, לרחביה ורוממה.
שובי, שובי, בת ירושלים...
הריבון, הנה גמל עלייך נומי, נומי עיר שלם הנידח במשוררייך את שירך הנם חולם.
סגור
בהיכליו יושב שלמה וי ללילי, וי ליומי כל איש יודע מה שלומו אך אין יודע מה שלומי וי ללילי, וי ליומי אם זה אכפת למי.
עם הבקבוק שלומי לא רע אך שלום שלמה טוב יותר כי על טיפה כזאת מרה גם הוא איננו מוותר וי ללילי, וי ליומי אם אין אתה לי מי.
אני שלמי והוא שלמה ושמי שלי דומה לשמו אבל בין שמו שלו לשמי בכל זאת יש הבדל רשמי וי ללילי, וי ליומי אם אין אני לי מי.
לכן כבודי הוא במקומי וכבוד שלמה הוא במקומו לו מקומו הוא מקומי היה כשלום שלמה שלומי וי ללילי, וי ליומי אם אין אני לי מי.
סגור
מילים: חיים גורי לחן: סשה ארגוב
על הנגב יורד ליל הסתו ומצית כוכבים חרש חרש עת הרוח עובר על הסף עננים מהלכים על הדרך.
כבר שנה. לא הרגשנו כמעט איך עברו הזמנים בשדותינו. כבר שנה, ונותרנו מעט מה רבים שאינם כבר בינינו.
אך נזכר את כלם: את יפי הבלורית והתאר כי רעות שכזאת לעולם לא תתן את לבנו לשכח. אהבה מקדשת בדם את תשובי בינינו לפרח.
הרעות נשאנוך בלי מלים אפרה עקשנית ושותקת מלילות האימה הגדולים את נותרת בהירה ודולקת.
הרעות, כנעריך כלם שוב בשמך נחיך ונלכה כי רעים שנפלו על חרבם את חייך הותירו לזכר.
ונזכר את כלם...
סגור
מילים: חיים חפר לחן: דוד זהבי
בשלכת נושב כבר הסתיו, האבק בדרכים אט שקע, והיום רק אלייך נשרף וחולם על פגישה רחוקה.
הן אפשר כי עוד ערב יבוא, והשער יחרוק לו דומם, ועינייך יהיו כה טובות, כמו אין מלחמה בעולם.
הן אפשר, הן אפשר, שיהיה זה פשוט כבר מחר. הן אפשר ובג'יפ שעבר, שאגו בחורים כי נגמר. הן אפשר, הן אפשר שיהיה זה פשוט כבר מחר.
הן אפשר כי חדרך העצוב מחכה בחיוורון קירותיו, וקורא הוא לשנינו לשוב מקרבות מדרכים ומסתיו.
הן אפשר כי פתאום ניפגש במשלט או בדרך עפר הן אפשר בין עשן ובין אש גם לחלום שהכל כבר נגמר.
הן אפשר...
סגור
מילים: יחיאל מוהר לחן: משה וילנסקי
נשיר לכם ניגון ישן, ניגון ישן על מעיין, על מעיין שובב. מימיו היו צלולים צלולים, גליו היו כחולים כחולים מעל לחול זהב.
היה נוצץ באביבים, היה נושק אבי אבים, חוצה שדות דגן. היה מרווה נודד עייף ולאילן המתכופף את חיותו נתן.
אבל בעומק נשמתו המה המה וערגתו שפך לסהר וחמה - ישאף לנעלם ולחלום יכמה ולא ידע אל מה (אל מה).
אך יום אחד רוטט מאוד ביקש מאל הנהרות: עשני נא גדול. רוצה אני אשד להיות, רוצה אני לזרום, לגאות בפרא המחול.
שואף אני הרחק לנדוד, בעוז לניע טחנות לשאת גשרי זהב. שואף אני להיות עמוק עד חקר אין ועד בלי חוק עם אניות על גב.
וכך בעומק נשמתו המה המה וערגתו שפך לסהר וחמה - ישאף לנעלם ולחלום יכמה ולא ידע אל מה (אל מה).
שמע האל למעיין וכל מבוקשו נתן ויוליכו לים. הים בקצף הלבן בלע את שיר המעין וגורלו נחתם.
הים גדול. מבוע קט מתקו נמלח, שירו אבד לא עוד ירווה נודד. ורק דייג אחד קטן שמע את בכי המעין אשר ביקש לצאת.
ושוב מעומק נשמתו המה המה וערגתו שפך לסהר וחמה - ישאף לנעלם ולחלום יכמה ולא ידע אל מה (אל מה).
מרנן ורבנן, קהל נכבד, מורי ורבותי מכיוון שנתכנסנו פה הערב, באולם חגיגי זה והימים ימי חשבון, והלילות - לא באים בחשבון בכלל רצינו לקבל כמה תשובות, ולהעמיד אי אלו שאלות על דיוקן ומהקהל הנכבד נבקש, לפתוח את סגור לבו, להיות ישר עם עצמו ואם למישהו יש משהו להגיד - שיקום
מי שגומר בצורה עצמאית את החודש, רק על המשכורת - שיקום מי שנשבע כל לילה לאשתו, כשהוא חוזר בארבע בבוקר, שהיא-היא האשה היחידה בחייו, ושאין לו למלעון אשה אחרת - שיקום מי שאומר לכולם כל הזמן, שטובים השניים מן האחד, אבל הוא בעצמו, האכול-בלעה נשאר רווק מושבע - שיקום מי שמוכן להיות שר בלי תיק, בלי שיק, בלתי מזיק, וגם כן לא מדבר כל בוקר על ביטחון שוטף - שיקום
אף אחד לא קם אף אחד לא קם ובכל זאת מפה לשם מיד לפה מפה לפה ומתחת לשולחן עם ישראל חי חי וקיים
מי שחושב שיוכל להרכיב ממשלה ליהודים בלי המפד"ל - שיקום מי שחושב שהוא האחראי, הספציפי והגיאוגרפי לסקנדל - שיקום מי ששולח נונסטופ פרחים חגיגיים עם ריח סטייל אהבה לחמתו - שיקום מי שנופל ממטוס חד מנועי באמצע הלילה וחושב שרק אלוקים יכול להרים אותו - שיקום
אף אחד לא קם אף אחד לא קם ובכל זאת מפה לשם מיד לפה מפה לפה ומתחת לשולחן עם ישראל חי חי וקיים
מי שיושב בשורה שתים-עשרה כיסא עשרים ושתיים ומסתירים לו - שיקום מי שקיבל צו קריאה חודשי לתשעים יום מילואים, ונהיה עצוב כי זה לא הספיק לו - שיקום מי שהלך לשוק עם מאתיים לירות וחזר עם עודף - שיקום מי שחושב שהמצב הכללי ביטחוני לא יקבל איזה שינוי אקסלוסיבי, סופי ושיטתי, ושלא ישא כמו שאומרים גוי אל גוי חרב, בזוקה ו/או אפילו כל לכלוך אחר, והארץ הזאת סוף סוף תשקוט, אם לא 40 שנה, אז ארבעים יום, אפילו על שבועיים היינו מתפשרים, רק שיתנו לו לבנאדם לבוא אל המנוחה ואל הנחלה - שיקום
ומי שכבד לו עכשיו על הלב (ומי שכבד לו עכשיו על הלב) ולא מאמין שיבוא יום (ולא מאמין שיבוא יום) ויטיפו ההרים עסיס (עסיס, עסיס, עסיס) וכל הרמזורים תתמוגגנה (אדום, צהוב, רפורט) וגר זאב עם שיפוד (וגר זאב עם שיפוד) וכבש בתנור (וכבש בתנור) וכל הנשמה תהלל י'ה סב-בה וראס בן ענ-דינו יהיה לו קל על הלב ש-י-ק-ו-ם
אף אחד לא קם אף אחד לא קם ובכל זאת מפה לשם מיד לפה מפה לפה ומתחת לשולחן עם ישראל חי חי וקיים
סגור
מילים: אברהם חלפי לחן: יוני רכטר
עטור מצחך זהב שחור (אינני זוכר אם כתבו כך בשיר' מצחך מתחרז עם עיניים ואור, (אינני זוכר אם חרזו כך בשיר' אך למי שתהיי חייו מלאי שיר.
חלוקך הורוד צמרירי ורך. את בו מתעטפת תמיד לעת ליל. לא הייתי רוצה להיות לך אח, לא נזיר מתפלל לדמותו של מלאך ורואה חלומות עגומים של קדושה ולמולו את אישה...
את אוהבת להיות עצובה ושותקת להקשיב לסיפור על קרוב על רחוק ואני, שלא פעם אביט בך בשקט אין קול ודברים שוכח הכל על אודות אחרים. שוכנת נפשי בין כתלי ביתך ושבויה בין כתלייך ממני נפרדת עת אני בגופי נפרד ממך.
פרוש חלומי כמרבד לרגליך צעדי אהובה על פרחיו פסיעותיך לבשי חלוקך הורוד לעת ליל עוד מעט ואבוא אליך.
עטור מצחך זהב שחור יקרב אל שפתי כחרוז אל שיר אז אלחש באזניך עד בוקר עד אור כשיכור... עטור מצחך זהב שחור.
סגור
מילים: אברהם חלפי לחן: מרדכי זעירא
ראיתיך עם כד צמוד אל השפתים, ואני יושב על משלטי בדד, את בצמאונך שתית ממנו מים הוי, חבל, חבל, שגם אני אינני כד. ~ הוי, חבל, חבל חבל, חבל שגם אני אינני כד.
לו הייתי כד כזה בזרועותיך, לו חממת אותי בלהט צמאונך, כמו להתקפה הייתי רץ אליך, הוי, חבל, חבל שלא אני, אני כדך. ~ הוי, חבל, חבל חבל, חבל שגם אני אינני כד.
אז שלבנו שנינו גם לבב גם זרוע וירדנו מהמעין לשאב, נערתי שלי, אמרי בשם אלוה התסכימי כד צמא כמוני לאהוב. ~ הוי, חבל, חבל חבל, חבל שגם אני אינני כד.
אז אהיה נחמד ולא ארבה צ,יזבטים, ולהביט עליך לא תשבע עיני הוי, משלט חיי, אני לבי נקעתי וכעת כבר לא אדע אם אנוכי אני. ~ הוי, חבל, חבל חבל, חבל שגם אני אינני כד.
שר אני לך שיר על כד ועל שפתים, על אחד תקוע במשלט בדד, מה עצום לחיות בין ארץ ושמים ולשתות איתך, חבובה, מאותו הכד. ~ הוי, חבל, חבל חבל, חבל שגם אני אינני כד.
סגור
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
יום יום כשאת עוברת כאן בתשע אנו לך שורקים מן הסולם ותאמיני לנו - זהו פשע שאת לא עוצרת מעולם כשאת לובשת את השמלה האדומה אז בבנין לפתע צומחת עוד קומה ולו ידעו הפיגומים לשיר כי אז שמעו אותם בכל העיר.
את אולי קטנה אבל כתפנו איתנה, וכל חיוך שלך אצלנו חג יש לך פה ענין עם פועלי בנין שאוהבים אותך עד ראש הגג.
את משגעת פה את כל הנוער את יפה בכל התסרוקות כשאת עוברת בעקב גבוה את שווה סימפוניה של שריקות כשמביטים למטה מגובה המנוף זו את שמקשטת בשבילנו את הנוף אמרי מלה ונטפס איש איש מן הקומה העשירית לכביש
את אולי קטנה...
אם גם היום תפני אלינו עורף אנו נדבר עם הקבלן ונשבע לו שעד סוף החורף לא נוכל לגמור את הבנין אך אם תעיפי הנה מבט אחד קצר מיד תראי שאנו גומרים אותו מחר ומן הגג הבנאים שלך בלב אוהב ישליכו פרח לך.
את אולי קטנה...
סגור
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
מילים ולחן: נעמי שמר
אם תרצי שאראה לך את העיר באפור בואי ונטייל בה על אבני מרצפות דום נישא את עינינו ליונים שעפות אם תרצי שאראה לך את העיר באפור.
אז אתן את ידי לך ונרד לרציף ערמות של שלכת שם הרוח יעיף את ודאי תכסי לך את ראשך בצעיף כשאתן את ידי לך ונרד לרציף.
על ספסל אז נשבה ועם רדת האור אם תגידי עייפתי מן העיר באפור אשיבך על כנף נשר ועל גב עננים אל עירך שחיכתה לך בבתים לבנים.
סגור
מילים: ז'אן ברוסו לחן: ז'אן קלבה
אילו ציפורים אשר עפות מעל הים אילו ציפורים היו דוברות כבני אדם אלו סיפורים היו ודאי לציפורים על הארצות אשר מעבר להרים.
כל חופי הפלא, כל אגמי התכלת כל הרכסים המושלגים כל ימי הפרך שחלפו בדרך כל השבתות והחגים.
אילו ציפורים אשר עפות מעל הים אילו ציפורים היו דוברות כבני אדם אלו מן שירים היו ודאי לציפורים איזה קרנבל היה לכל המשוררים.
כל ירק היער, כל חשכת הסער כל חמדת הקיץ בלבבות זו אשר הופכת לצבעי שלכת של האהבות הנכזבות.
כל חופי הפלא, כל אגמי התכלת כל הרכסים המושלגים כל ימי הפרך שחלפו בדרך כל השבתות והחגים.
אך הציפורים נאמנות לשתיקתן ועם בוא הסתיו הן ממריאות במחי כנף והסודות איתן.
סגור
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
אני גיטרה הרוח מנגן עלי בחילופי עונות אני גיטרה מישהו פורט עלי בחילופי המנגינות
כשמתחשק לי לפלרטט אני פוצח בדואט גם אם זה טריו או קווארטט זה לא מפריע על משבצות אדום לבן אשכול בשל על השולחן ואגסים דמויי סזאן וגם סנגריה.
אני גיטרה הרוח מנגן עלי בחילופי עונות אני גיטרה מישהו פורט עלי בחילופי המנגינות
אני סימן, אני עדות לידידות ולבדידות וגם במשעולי ילדות אצעד לבטח. הרפתקאות צועניות במטוסים, באוניות וטעויות צבעוניות על כל השטח.
אני גיטרה הרוח מנגן עלי בחילופי עונות אני גיטרה מישהו פורט עלי בחילופי המנגינות
מה שנוגע לבנות יש הסכמים, יש הבנות ואין לי, אין לי טענות גם לא היו לי. לא התייאשתי מימי כי מה שלא קרה במאי יקרה בעזרת השם ודאי ביוני יולי.
אני גיטרה הייתי פעם עץ אולי ובתיבת התהודה אני זוכר את כל מי שניגן עלי ואני אומר......תודה
סגור
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
מחלוני אני רואה רחוב כמו נהר גואה ואנשים לעבודת - יומם הולכים ותינוקות של בית רבן עם הילקוט שעל גבם ובידיהם כמה ענפי הדס פורחים פתאום זה בא ומתבהר ולעצמי אני אומר לא תנצחו אותי לא מנצחים אותי כל כך מהר
מחלוני אני רואה מטוס ממריא, מטוס דואה ומתחבא בעננים הרחוקים אני שומע מכונה במנגינה הנכונה שמתגלגלת בחוצות ובשווקים פתאום זה בא ומתבהר ולעצמי אני אומר לא תנצחו אותי לא מנצחים אותי כל כך מהר
בחלוני אביב וסתיו ויום גשום ויום שרב ואור וחושך ויחיד ומקהלה זה מתערבב, זה מתערבל שירי קינה, שירי הלל ולפעמים זו המולה אחת גדולה פתאום זה בא ומתבהר ולעצמי אני אומר לא תנצחו אותי לא מנצחים אותי כל כך מהר
סגור
מילים: חיים חפר לחן: סשה ארגוב
כאן במקום שעות דרכנו, אך בא הזמן להסתלק, אז נפרדים ממך אנחנו, מלחייך אפרסק, ולבבנו מתרסק.
החיילים, הולכים, הולכים בדרך, שמאל ימין - עוברים בעיר, החיילים, זורקים, זורקים לך פרח, ומול ביתך פוצחים בשיר.
אהבתנו אש בוערת, אהבתנו אדירה, ואם גם נמזמז אחרת, זה לא נורא, זה לא נורא, נחשוב עליך יקירה.
החיילים...
עת בלילות גנובים נחבוק את החתיכות ונאנח, הרי בארוחת הבוקר, עת מציגות הן פני מלאך - נזכור את הסלט שלך...
החיילים...
וששולחים אנו ידיים אל אחוריים חביבים, אל תדאגי ובינתיים, למה פנייך עצובים התנחמי במכתבים...
החיילים...
כך נשמתינו כאן נקרעת, לכל, לכל הכיוונים, אך בסיכום הרי רואה את כמה אנחנו נאמנים, וזה נמשך כבר שתי שנים...
החיילים...
אל תחכי לנו בבית, כאן לא יודעים מתי חוזרים. אבל לבטח עד הקיץ (את זאת נאמר לך כגברים) את יכולה עם אחרים...
החיילים...
סגור
מילים: חיים חפר לחן: דובי זלצר
אני הולך אלייך כל ימי אני הולך אלייך מסונוור האבנים פוצעות את כפותי אבל אני איני מרגיש דבר.
אני חוזר מארץ לא זרועה מושיט ידי ללטוף את שיערך הנני כאן, אך כמו יונה פצועה אני נופל תמיד מול שערך.
הנני כאן, כמו ציפורים חגות הנני כאן, מביט מן הגגות הנני כאן, כמו אבן בגדר, כמו סלע, כמו באר אני האיש אשר תמיד חוזר, חוזר.
אני חוזר באלף גילגולים אני נזיר, בן מלך וקבצן ובלילות בבכות השועלים אני חולם וער בך בו בזמן.
אני רואה אותך הרחוקה כמו נסיכה שבויה במגדלים בין סורגים יושבת ומחכה אלוהים, האלוהים גדולים.
הנני כאן...
ואת חיכית, כמו האבנים וכמו הבור, להלך במדבר זריחות רכות נשקו אותך פנים שקיעות כבדות נשקו אותך צוואר.
כך ראיתיך עומדת ומצפה ובעינייך אור ועצב רב כך לקחתיך איתי אל החופה את היחפה עם כתר של זהב.
הנני כאן...
סגור
מילים: חיים חפר לחן: דובי זלצר
העם הזה המפולג כל השנה כיצד הוא קם כשהוא מריח סכנה איך מתעורר הוא מנורבגיה ועד צ'ילי כי הוא יודע ש... אם אין אני לי מי לי
אה... לחיי העם הזה, העם הזה העם הזה, שכמה טוב שהוא כזה, שהוא כזה! לחיי העם הזה שכמה טוב שהוא כזה!
העם הזה מתי נחלץ הוא לעזרה כשהוא רואה שיש אתגר או יש צרה אין מפלגה אז, אין סיעה אז ואין סקטור ומן היעד לא תזיז אותו בטרקטור!
אה... לחיי העם הזה...
הרימו כוס ושתו נא בלי להתבייש אל מול הנוער שעמד אל מול האש לבני תימן, לבני אלג'יר, לבני הייקים - לבני עקיבא ולבני הדיסקוטקים
אה.. לחיי העם הזה...
השיר הזה נכתב לפני עשרים שנה כשעוד הכל היו תמימים פה במדינה היום יאמרו לך תלך תספר לסבתא והלוואי ויום יבוא נשיר זאת שוב בצוותא!
אה... לחיי העם הזה...
סגור
מילים: נתן אלתרמן לחן: נחום היימן
עננים על ראשנו, הרוח איתן. המלאכה נעשתה, חי שמיים! נרים כוס, קפיטן, של ברכה, קפיטן. עוד נשוב ניפגש על המים.
אלמונית, קפיטן, היא הדרך הזאת, ובלוידים אינה מפורסמת. אך אם אין היא כיום רשומה במפות, בהיסטוריה אולי היא נרשמת.
על הצי הלזה, האפור, הקטן, יסופר עוד בשיר ורומנים. יתכן כי בך, קפיטן, קפיטן, יקנאו עוד הרבה קפיטנים.
את עמל בחורינו סוד - ליל יעטוף, אך עליו נברך כעל לחם. הן ראית כיצד מספינות אל החוף הם נושאים את עמם עלי שכם.
לחיי זה הלילה הקר ואיתן! לחיי הסיכון והפרך! לחיי הספינות הקטנות, קפיטן! לחיי הספינות שבדרך!
ולחיי בחורים שקיבלו הפיקוד ובאופל כיוונו את השייט, למועד הנכון, למקום היעוד, בלי מצפן ומפה, בליל ציד.
גם בהם יסופר עוד סיפור מסוים כי עדים גלי ים ורקיע איך עומדים הם בקרב טרפלגר של העם על ספינה בודדה שתבקיע
עננים על ראשינו. הרוח איתן. המלאכה נעשית, חי שמים! נרים כוס, קפיטן, של ברכה, קפיטן. עוד נשוב ניפגש על המים.
יום יבוא, - ואתה בזוית של פונדק תשב, סב, על בקבוק של קיאנטי. ותחייך ותירק חתיכה של טבק ותאמר - כן חבריה, זקנתי.
כן ראיתי רבות בעולם העגול אך אזכור עוד, חי סנטה מריה איך נרטבתי בחושך כמו תרנגול אותו לילה על חוף נהריה
ונספר לך אז כי פתוחים השערים כבר מזמן נפתחו, חי שמים ופתחה אותם זו חבורת נערים שעמדה אותו לילה במים
אז תצחק: לא עזרו אוניות המשחית לא השפיע הרדר אפילו ותסיים את פסוקך בקללה איטלקית... וחוצות הנמל יאפילו
כך יהיה ולכן, אל מול רוח איתן לחיי הסיכון והפרך לחיי הספינות הקטנות קפיטן לחיי הספינות שבדרך!
סגור
מילים: חיים חפר לחן: דובי זלצר
אם יהיה רע, והמיסים עוד יעלו ובמוסקווה, השערים ינעלו והסוכר, גם הוא עוד יעלה במחיר אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר לא נפסיק לשיר לא נפסיק לשיר לא נפסיק לשיר
אם הבנזין, מתל אביב עד רמת גן עולה לך, כמו סוף שבוע ביפן ואם באו"ם, אומרים תיסוג וגם תחזיר אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
אם תירשם, תרצה שיכון של זוג צעיר כשתיכנס נהיה כבר מזקני העיר ואם נשמע את רוזה רוזה מקהיר אנחנו לא אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
מה לעשות, זוהי ארצנו היחידה עוד יהיה טוב, ואין זו אין זו אגדה ועוד נזכה, לראות זריחה של יום בהיר ומשום כך אנחנו ממשיכים לשיר
