השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה
) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה
זמריםזמרותלהקותמנחי-זמר
אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה.
את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו
זמר או
מנחה )
יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי
אלי ארגון סגור
יום הזיכרון לחלְלי מערְכות ישראל וּלחללי פעולות האיבה, המכונה בקיצור גם "יום הזיכרון", הוא יום זיכרון לאומי במדינת ישראל להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה לאורך כל שנות היישוב החדש בארץ ישראל.
שירון זה מכיל מילים לשירים
מילים: אהוד מנור לחן: יוחנן זראי
אחי הצעיר יהודה, האם אתה שומע האם אתה יודע השמש עוד עולה כל בוקר ואורה לבן, ולעת ערב רוח מפזרת את עלי הגן. הגשם הראשון ירד לפני יומיים, בערב יום שלישי, ושוב אפשר לראות שמיים בשלולית על הכביש הראשי.
אחי הצעיר יהודה האם אתה שומע האם אתה יודע בגן הילדים שלך לומדים כבר שיר חדש, ובתיכון התלמידים שוב מתעמלים על המגרש. רוחות ערבית מייללות על המרפסת את כל שירי הסתיו, ואמא מחכה בסתר, שאולי עוד יגיע מכתב.
אחי הצעיר יהודה האם אתה שומע האם אתה יודע כל חבריך הטובים נושאים דמותך עמם, ובכל הטנקים על קווי הגבול אתה נמצא איתם אחי הטוב, אני זוכר את שתי עיניך, והן פותרות חידה. ובני הרך יפה כמוך בשמך לו אקרא - יהודה.
סגור
מילים: אהוד מנור לחן: נורית הירש
בן יפה נולד על כתף הכרמל ומברכים הגיעו מכל עבר. גשם טוב ירד כי נעתר האל והחיטה נבטה בשדות השבר.
שמש חם זרח ורוח קר נשב הילד כבר לומד לקרוא בספר. עץ שקד פרח סיון, תמוז ואב והתינוק הרך היה לגבר.
בוקר יום ראשון ליד התחנה, חיכתה איתו עד שתבוא רכבת. בשוכבה לישון לפני שנרדמה שורות כחולות היתה אליו כותבת.
ציפורים עוזבות, בערב כבר קריר, יפה בליל שבת חיכתה בשער. סתיו ברחובות מחר היא בת עשרים, אך למה לא מלאו עשרים לנער
בן יפה נולד...
סגור
מילים: שלום חנוך לחן: שלום חנוך
כי שירי הוא בת קול ברוח מכתבי השלוח מסילת חיי געגועי הד תפילותי.
כי שירי הוא עלה ברוח הנידף, השכוח הוא האור הרך הנפקח בלילותי הוא אתה ההולך אלי.
בנדודי חולפות עלי תמונות ונשמות ושמות שמות אתה בא והולך אלי.
יה דומיה סביב והיה אם אתה מקשיב אולי, אולי, אולי אתה בא והולך אלי
בדרכי הולכים איתי נופים וניגונים ופנים, פנים אתה בא והולך אלי.
איי עלטה סביב הלוואי שאתה מקשיב אולי, אולי, אולי אתה בא והולך אלי אולי, אולי, אולי אתה בא והולך אלי.
כי שירי הוא משב הרוח חלוני הפתוח מעין כוחי, צחוק ובכי קץ ייסורי אתה בא והולך אלי.
סגור
מילים: נתן אלתרמן לחן: סשה ארגוב
נזמר נא את שיר אליפלט ונגידה כולנו בקול: כאשר עוד היה הוא רק ילד, כבר היה הוא ביש גדא גדול. בו שכנים ושכנות דיברו דופי ואמרו שום דבר לא יועיל - אליפלט הוא ילד בלי אופי, אין לו אופי אפילו במיל.
אם גוזלים מידיו צעצוע, הוא נשאר מבולבל ומחייך, מחייך מבלי דעת מדוע, וכיצד ובשל מה זה ואיך.
ונדמה כי סביבו, זה מוזר, אז דבר מה התרונן כה ושר. בלי מדוע ובלי כיצד, בלי היכן ובלי איך ולמה, בלי לאן ומאיזה צד, בלי מתי ובלי אן וכמה. כי סביב ככינור וחליל מנגינה מאירה, מצלצלת. אם נסביר לך מה זה יועיל, איזה ילד אתה אליפלט.
בליל קרב ברעום אש מזנקת, בין אנשי הפלוגה קול עבר: העמדה הקדמית מנותקת, מלאי תחמושת אזל בה מכבר. אז הרגיש אליפלט כאילו הוא מוכרח את המלאי לחדש, וכיוון שאין אופי במיל לו, הוא זחל כך ישר מול האש.
ובשובו מהומם ופצוע, התמוטט הוא, כרע וחייך. הוא חייך מבלי דעת מדוע, וכיצד ובשל מה זה ואיך.
ובליבות חבריו, זה מוזר, אז דבר מה התרונן כה ושר. בלי מדוע ובלי כיצד, בלי היכן ובלי איך ולמה, בלי לאן ומאיזה צד, בלי מתי ובלי אן וכמה. מסביב ככינור וחליל מנגינה מאירה, מצלצלת. אם נסביר לך מה זה יועיל, איזה ילד אתה אליפלט.
ובלילה חבוש קסדת פלד, אט ירד המלאך גבריאל, וניגש למראשות אליפלט, ששכב במשלט על התל. הוא אמר: אליפלט אל פחד, אליפלט, אל פחד וחיל ‟ במרום לנו יש ממך נחת, אף שאין לך אופי במיל.
זהו זמר פשוט גם תמוה, אין ראשית לו וסוף והמשך, זימרנוהו בלי דעת מדוע וכיצד ובשל מה זה ואיך.
זימרנוהו כך סתם זה מוזר, כי דבר מה התרונן בו ושר..
סגור
מילים: אריק איינשטיין לחן: שם טוב לוי
שיר ישן נושן, שיר של חיילים שחוזרים אחרי הקרב שיר של אהובה, מחכה לך - מישהו שר את זה קודם
זהו שיר אחרי מלחמה...
זהו שיר אחרי מלחמה הוא תמיד מזכיר לי תקווה היא מחכה, אהובה כבר חוזר זהו שיר שבא אחרי המלחמה
הוא כותב מכתב, היא עונה שלושה ככה זה הולך תמיד הוא שולח שיר, היא מוחה דמעה - מישהו שר את זה קודם
זהו שיר אחרי מלחמה...
כל הרחוב יוצא, וזורק פרחים כמה טוב שבא שלום. הנה הם חוזרים, שיהיו בריאים - מישהו שר את זה קודם
זהו שיר אחרי מלחמה...
שיר ישן נושן, שיר של חיילים שחוזרים אחרי הקרב.
סגור
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
אנחנו שנינו מאותו הכפר אותה קומה, אותה בלורית שיער אותו חיתוך דיבור מה יש לומר הן אנחנו מאותו הכפר
אנחנו שנינו מאותו הכפר שדה ירוק חצינו עד צוואר בערב שבנו יחד לכיכר כי אנחנו מאותו הכפר
ובלילות שישי כשרוח חרישי בצמרות שחורות עובר אז אני אותך זוכר
תמיד בפרדסים ובשדרות אהבנו את אותן הנערות אבל תמיד אמרנו - אין דבר זה הכל נשאר בתוך הכפר
ברחנו אל אותם המקומות לחמנו בשלוש המלחמות זחלנו על קוצים ועל דרדר אבל שבנו יחד אל הכפר
ובלילות שישי כשרוח חרישי בצמרות שחורות עובר אז אני אותך זוכר
אני זוכר בקרב שלא נגמר פתאום ראיתי איך אתה נשבר וכשעלה השחר מן ההר אז אותך הבאתי אל הכפר
אתה רואה - אנחנו כאן בכפר כמעט הכל נשאר אותו הדבר בתוך שדה ירוק אני עובר ואתה מעבר לגדר
ובלילות שישי כשרוח חרישי בצמרות שחורות עובר אז אני אותך זוכר
מחר, אני אהיה כה רחוקה אל תחפשו אותי מי שידע למחול - ימחל לי על אהבתי, הזמן ישקיט הכל אני הולכת לדרכי. זה שאהב אותי ישוב לשדותיכם - מן המדבר. והוא יבין - אני חייתי ביניכם כמו צמח בר.
אני רוצה לפקוח את עיני לצמוח לאיטי. הרביתי לחלום החלומות טרפו אותי, רציתי לנחם - אבל מרדה בי תשוקתי. היה מיקסם ילדות, היתה גם סערה בזרועותי. אני יודעת שהדליקה אש זרה את לילותי.
היו, היו ערבי געגועים היו ימים טרופים. היה כאב חבוי ורגעים מכושפים. אני אזכור מבט מגע ידיים בכתפי. אני אהיה לצל חולף בשדותיכם לסוד נסתר. היו שלום, אני חייתי ביניכם כמו צמח בר.
סגור
הם התקדמו לאט. הכל היה רגוע. מנגד הנהר וגומא מרשרש פתאום רעם ברק, אחד צעק: פצוע! אני כבר בא- ענה לו החובש. עלינו על מוקש! - צעק אז הפצוע, אני כאן, לצידך - ענה לו החובש.
ברד של אש ניתך, ברד כבד קטוע, מעבר לנהר, לגומא הרוחש. הַשאירו אותי כאן - ביקש אז הפצוע, עזוב שטויות - ענה לו החובש. תציל את עצמך - ביקש אז הפצוע. אני נשאר איתך - ענה לו החובש.
והם נותרו שניהם, והשדה פתוח. והם נותרו שניהם, והם גלויים לאש. אנחנו אבודים - מילמל אז הפצוע, אחוז בי טוב - ענה לו החובש. נפצעת גם אתה - מילמל אז הפצוע עזוב, זה לא נורא - ענה לו החובש.
האש כבדה, כבדה! קשה, קשה לנוע. רק לא להתייאש, רק לא להתייאש, אזכור אותך תמיד - נשבע אז הפצוע. רק לא ליפול - מילמל אז החובש. שלך עד יום מותך - נשבע אז הפצוע. היום הוא יום מותי - ענה לו החובש.
פתאום ענן אבק, פתאום עלתה הרוח, וצל על הקרקע, והוא קרב, רועש. ניצלנו! הם באים! - ייבב אז הפצוע, אך לא שמע מילה מן החובש. אחי, אחי שלי! - ייבב אז הפצוע. מעבר לנהר הגומא מרשרש, אחי, אחי שלי אחי, אחי שלי אחי!!!
סגור
מילים: ר. קידר לחן: אפי נצר
היו ימים חמים ימי בצורת פני יבשו כסדק אדמה שדי קמל ולא נותר לקצור את שאלתי, לחשתי, בשביל מה?
החורף שוב היכה בי קור כחרב והמבט כה סגרירי בשתי עיני ומסדקי קירות ניבט העצב שאלתי, לחשתי, עד מתי?
אך לעת ערב עם רוח ערב עלה נושר לו על גג ביתי, אני יודעת אני שומעת מישהו הולך תמיד איתי.
אני זוכרת בדידותי זועקת אליט פני בשתי כפות ידי את צערי חילקתי עם פת לחם שאלתי, האומנם ואם כדאי
את תפילתי אשא כך הלאה הלאה עוד לוחשות שפתי מתוך עוני אני יודעת מישהו למעלה רואה אור עששית בחלוני
אך לעת ערב...
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: אלונה טוראל
רוחות חמות נשבו בינות עצי האורן ורחש ממטרות עלה מן השדות בתוך שער ראשה הלבינה הציפורן וכף ידה קטנה הלבינה בידו.
בשביל אל הבריכות פסעו שלובי ידים וכוכבים נשרו למים עם הטל ותן בודד צחק הרחק בתוך הליל והיא אמרה: אתה כל כך יפה, חייל.
והיא אמרה לו: הן מחר תצא לדרך את תרמילך ארזתי שאותו תיקח לא שמתי בו מכתב, לא פרח למזכרת הן אם תזכור - תזכור, ואם תשכח - תשכח.
ועת חזרו בשביל מן הבריכות עם שחר דמעות הטל נתלו גדולות על קני הסוף והוא את כף ידה אחז ביד בוטחת והיא הביטה בו מתוך מסך שקוף.
והוא אמר לה: ילדתי אני אחזור עוד גם אם רחוק אלך, ליבי נשאר איתך והיא החזירה לו בלאט את הציפורן הן אם יזכור - יזכור, ואם ישכח - ישכח.
והוא הלך לקרב עת החמה הנצה ולא חזר משם ימים רבים כל כך. והיא יודעת שהוא לא יחזור לנצח והיא עוד מתפללת שהוא רק שכח.
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר רוזנבלום
היה אז בוקר היום השני למלחמה בירושלים. האופק החוויר במזרח, היינו בעיצומו של הקרב על גבעת התחמושת. לחמנו שם מזה שלוש שעות. התנהל קרב עקשני, קטלני, הירדנים נלחמו בעקשנות. זה היה יעד מבוצר בצורה בלתי רגילה. בשלב מסוים של הלחימה נשארו לידי ארבעה חיילים בלבד. עלינו משם בכח של שתי פלוגות. לא ידעתי היכן האחרים, כיוון שהקשר עם דודיק המ"פ ניתק עוד בתחילת הקרב. באותו רגע חשבתי שכולם נהרגו.
בשתיים, שתיים ושלושים נכנסו דרך הטרשים לשדה האש והמוקשים של גבעת התחמושת.
מול בונקרים מבוצרים ומרגמות מאה עשרים מאה וכמה בחורים על גבעת התחמושת.
עמוד השחר עוד לא קם חצי פלוגה שכבה בדם אך אנו כבר היינו שם בגבעת התחמושת.
בין הגדרות והמוקשים השארנו רק את החובשים ורצנו אבודי חושים אל גבעת התחמושת.
באותו רגע נזרק רימון מבחוץ.בנס לא נפגענו. חששתי שהירדנים יזרקו רימונים נוספים. מישהו היה צריך לעלות למעלה ולהשגיח. לא היה לי זמן לשאול מי מתנדב, שלחתי את איתן. איתן לא היסס לרגע, עלה למעלה והתחיל להפעיל את המקלעון. לפעמים היה עובר אותי והייתי צריך לצעוק לו שיישאר בקו שלי. ככה עברנו איזה שלושים מטר. איתן היה מחפה מלמעלה ואנחנו טיהרנו את הבונקרים מבפנים, עד שנפגע בראשו ונפל פנימה.
ירדנו אל התעלות אל הכוכים והמסילות ואל המוות במחילות של גבעת התחמושת.
ואיש אי אנה לא שאל מי שהלך ראשון נפל צריך היה הרבה מזל על גבעת התחמושת.
מי שנפל נסחב אחור שלא יפריע לעבור עד שנפל הבא בתור על גבעת התחמושת.
אולי היינו אריות אך מי שעוד רצה לחיות אסור היה לו להיות על גבעת התחמושת.
החלטנו לנסות לפוצץ את הבונקר שלהם בבזוקה. הבזוקה עשתה כמה שריטות לבטון. החלטנו לנסות בחומר נפץ. חיכיתי מעליהם עד שחזר הבחור עם חומר הנפץ. הוא היה זורק לי חבילות חבילות, ואני הייתי מניח את החבילות אחת אחת בפתח הבונקר שלהם. להם היתה שיטה: קודם זרקו רימון, אחר כך ירו צרור, אחר כך נחו. אז בין צרור לרימון, הייתי ניגש לפתח הבונקר שלהם ושם שם את חומר הנפץ. הפעלתי את חומר הנפץ והתרחקתי כמה שיכולתי. היו לי ארבעה מטר לתמרן, כי גם מאחורי היו לגיונרים. אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש, בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום.
בשבע, שבע ועשרים אל בית הספר לשוטרים אספו את כל הנשארים מגבעת התחמושת.
עשן עלה מן הגבעה השמש במזרח גבהה חזרנו על העיר שבעה מגבעת התחמושת.
חזרנו אל העיר שבעה עשן עלה מן הגבעה השמש במזרח גבהה על גבעת התחמושת.
על בונקרים מבוצרים ועל אחינו הגברים שנשארו שם בני עשרים על גבעת התחמושת.
סגור
מילים: אהוד מנור לחן: יאיר רוזנבלום
גשם בוא, רד עלי, בוא כסה אותי עכשיו, אותי ואת ימי. רד לאט, רד ושא אותי לים אל נא אל תחדל לרדת לעולם, אל תחדל.
רד עכשיו, רד עלי שא אותי ואת ימי, אל תוך הנעלם.
וענן, יחוג מעל ימי הים, חוג יחוג יומם וליל, חוג יחוג ורוח מיילל. והים יגיע עד גגות תבל, ואין אוויר אין אש אין חול, ואור אחרון ייגוע בלאט בלי קול וקץ לכל.
לילה בוא, רד עלי בוא עטוף אותי עכשיו, עצום את שתי עיני. רד לאט, את עין השמש האפל שים ידך ביד הגשם הנופל, ונופל.
וענן, יחוג מעל ימי הים...
גשם בוא, רד עלי, שא אותי ואת ימי, אל תוך הנעלם.
סגור
מילים: חיים חפר לחן: אלכסנדר אוריה בוסקוביץ
הערב יורד עלי אופק בוער, רוחות בצמרת הרטיטו, ואנו סביב למדורה נספר על איש הפלמ"ח ושמו דודו:
איתנו הלך במסע המפרך, איתנו סייר הוא בגבול, בקומזיץ היה מזמר ועוד איך, איתנו סחב מן הלול...
הגישו פינג'אן והגידו: היש עוד פלמח'ניק כמו דודו
היתה לו בלורית מקורזלת שיער היתה לו בת צחוק בעיניים, ועת הקיפוהו בנות עד צוואר - צחק הוא עד לב השמיים.
אך ליל הורדה מן הלב לא יחלוף - עת עוגן בחושך חרק, הוא ילד נשא מן הים אל החוף, ליטף את לחיו ושתק.
חשבו אז החבר'ה: אבוד הוא, לאן התגלגלת יא דודו
והנה הזקס בא בערב אחד, זרח אז ירח של קיץ, ודודו חיבק את הסטן שביד, וחרש יצאנו בליל...
עם שחר הבאנו אותו מן הקרב. הברוש צמרתו אט הרכין. רק מי ששכל את הטוב ברעיו אותנו יוכל להבין...
רעי, נא אמרו והגידו: העוד מחייך הוא שם, דודו...
סגור
דמעות של מלאכים. דמעות שקטות דמעות יפות ועצובות. זולגות באופק דמעות ומחפשות... מה הן מבקשות? אהה...
כי כשהמלאכים בוכים בעולם אחר, אז בעולם הזה עצוב לנו יותר.
דמעות של מלאכים. מדוע הם בוכים המלאכים? אולי בגלל שזה לא קל להיות מלאך, בעולם עצוב כל כך.
כי כשהמלאכים בוכים...
וגם אנחנו כאן רוצים לבכות לבכות איתם מה לעשות? רוצים לבכות והדמעות אינן יורדות, הדמעות אינן יורדות.
כי כשהמלאכים בוכים...
סגור
מילים: נתן יונתן לחן: שלמה ארצי
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא אשר היה כערבות הבוכיות.
למרגלות ההר נולד ליד הנחל. בחורף שר בין ערבות בוכיות. בקיץ בין אורות בצעי המים לחמו שילח על פני הנחל לדגה. מקני הסוף כרת לו עפיפון וכשהיה לאיש
מגבעולי הערבות הבוכיות נטה סוכה, מאבן המבצר האפורה בנה לו בית, על מי הנחל טחנה הקים, זרע שדות. שלח הונו על פני הים באניות סוחר. אך יש אשר יניח כלי מלאכתו, ויהיה פתאום לאיש אחר.
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא אשר היה כערבות הבוכיות.
למרגלות ההר נולד, ליד הנחל יידוד פזור נפש על ההר או בבכאים. ובנופלו בבוקר לא עבות אחד על אדמתו, יקנו לו אחוזת עולם, ליד אמות המים השקטות.
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא אשר היה כערבות הבוכיות. וכמו מבצר עתיק היה בסוף הדרך.
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא אשר היה כערבות הבוכיות.
סגור
מילים: נעמי שמר לחן:
הו רב חובל, קברניט שלי, סופה כבר שככה אל הנמל שבעת קרבות חותרת ספינתך. זרי פרחים, פעמונים, המון אדם צוהל כאשר ספינת הקרב שלך קרבה אל הנמל.
אבוי ליבי ליבי ליבי הו כתם דם שותת באשר רב החובל שלי צונח קר ומת ליבי ליבי ליבי הו כתם דם שותת.
הו רב חובל, אבי שלי, הקשב לקול פעמון לך כל הדגלים כולם לך תרועות המון רק לכבודך ביום חגך ינוע הקהל ובכולם תקוות עולם לנס המיוחל.
אבוי ליבי ליבי ליבי...
הו רב חובל, אבי שלי, זרועי תתמוך ראשך סיוט הוא לראותך פתאום נופל על סיפונך רב החובל אינו עונה שפתיו חוורו אילמות הוא לא יחוש מגע ידי, הוא לא יתן לי אות.
אבוי ליבי ליבי ליבי...
עוגנת הספינה לבטח, המסע הושלם נוצחו כל סכנות הדרך, כל אימי הים כשבנמל קהל יצהל, אני אצעד אבל על הסיפון עליו נפל אבי, רב החובל.
אבוי ליבי ליבי ליבי...
סגור
מילים: חיים חפר לחן: סשה ארגוב
הלך הוא יום אחד בדרך לבאר שבע, הרוח מן הים את השיחים ליטף, ליד אילן זקן היא את ראשה הסבה, וצמתה ירדה ירוד מן הכתף.
הגדוד המשיך לצעוד, ועם הגדוד הלך הוא ואת פניו נשקו גם רוח, גם חמה. אבל בחניה לילית אחת נוכח הוא - נוכח הוא כי שכח לשאול אותה לשמה.
הוא לא ידע את שמה, אבל אותה צמה הלכה עמו לאורך כל הדרך, והוא ידע, יש יום בו יפגשו פתאום, עם שחר של טללים או שמש ערב.
הקיץ השני החליף גוונים וצבע, פטרול סיור חזר מלילה של סיון מיהר האמבולנס בדרך לבאר שבע והיא חיכתה חיכתה לו בחלוק לבן.
והוא שאל "האם", והיא ענתה "זוכרת" וכה דיברו שעות, איש לא ידע על מה וכשהלך בלי שוב והיא נותרה חיוורת, זכרה היא כי שכח לשאול אותה לשמה.
הוא לא ידע את שמה...
סגור
מילים: נתן יונתן לחן: נחום היימן
החול יזכור את הגלים אבל לקצף אין זוכר זולת ההם אשר עברו עם רוח לילה מאחר מזכרונם הוא לעולם לא ימחה. לא ימחה
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן. נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה הנעורים שבאו פתע אל סופם הנעורים שבאו פתע אל סופם.
כמוהו גם על חוף ליבם רטט אז משהו חיוור והם רשמו בתוך החול, כשהירח העובר האיר פתאום פנים זרות ושחוק רפה. ושחוק רפה
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן. נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה הנעורים שבאו פתע אל סופם הנעורים שבאו פתע אל סופם.
היו שם קונכיות ריקות שנהמו קינה של ים ובית עלמין על הגבעות ושניים שחלפו דומם בין החצב והקברים והשיקמה. והשיקמה
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן. נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה הנעורים שבאו פתע אל סופם הנעורים שבאו פתע אל סופם.
סגור
מסתובב בעיר הישנה ורעש בא מכל פינה אני מכיר כבר מכיר כבר את דרכי בדרך לשער הרחמים.
לא מביט סביב לא מקשיב איש חולם אני וכך היה תמיד אבל מכיר כבר מכיר כבר את דרכי הדרך אל שער הרחמים.
חי פעם רק פעם יש טעם אין טעם עם כח בלי כח שער הרחמים. בואי איתי יחד בואי מתוך הפחד כי את, גם את חלק משער הרחמים.
השלטים מעל החנויות משקיפים, על הרחובות בתוך ליבי יש צעקה והיא גדולה הראו לי את שער הרחמים.
חי פעם רק פעם...
סגור
מילים: אהוד מנור לחן: מתי כספי
מישהו, מישהו דואג דואג לי שם למעלה בא והדליק כמה כוכבים והם נופלים אחד אחד.
אנו סובבים בשתי דרכים שונות יום ולילה לאורכן עייפים ורעבים ומחכים לאות בנתיבי אבק וזמן אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות נפגש בתום ימים רבים, בתום הרבה לילות אני יודע שגם את קרבה עכשיו אביב חלף, קיץ נאסף והגשם שב.
מישהו, מישהו דואג דואג לי שם למעלה בא ואסף כמה כוכבים השיב אותם אחד אחד.
אנו סובבים בשתי דרכים שונות...
סגור
מילים: נתן זך לחן: שלום חנוך
כי האדם עץ השדה כמו האדם גם העץ צומח כמו העץ האדם נגדע ואני לא יודע איפה הייתי ואיפה אהיה כמו עץ השדה
כי האדם עץ השדה כמו העץ הוא שואף למעלה כמו האדם הוא נשרף באש ואני לא יודע איפה הייתי ואיפה אהיה כמו עץ השדה
אהבתי וגם שנאתי טעמתי מזה ומזה קברו אותי בחלקה של עפר ומר לי, מר לי בפה כמו עץ השדה
כי האדם עץ השדה כמו העץ הוא צמא למים כמו האדם הוא נשאר צמא ואני לא יודע איפה הייתי ואיפה אהיה כמו עץ השדה
אהבתי וגם שנאתי טעמתי מזה ומזה קברו אותי בחלקה של עפר ומר לי, מר לי בפה כמו עץ השדה. כמו עץ השדה.
כי האדם עץ השדה. כי האדם עץ השדה. עץ השדה.
סגור
מילים: דורית צמרת לחן: חיים ברקני
שדות שפוכים הרחק מאופק ועד סף וחרובים וזית וגלבוע - ואל ערבו העמק נאסף ביופי שעוד לא היה כמוהו.
זה לא אותו העמק, זה לא אותו הבית, אתם אינכם ולא תוכלו לשוב השביל עם השדרה, ובשמיים עיט אך החיטה צומחת שוב
מן העפר המר העיריות עולות ועל הדשא ילד וכלבו מואר החדר ויורדים לילות על מה שבו ומה שבליבו
זה לא אותו העמק...
וכל מה שהיה אולי יהיה לעד זרח השמש שוב השמש בא עוד השירים שרים אך איך יוגד כל המכאוב וכל האהבה
הן זה אותו העמק, הן זה אותו הבית אבל אתם הן לא תוכלו לשוב ואיך קרה, ואיך קרה ואיך קורה עדיין שהחיטה צומחת שוב.
סגור
מילים: חיים חפר לחן: דובי זלצר
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה שזאת תהיה המלחמה האחרונה.
בשם כל הטנקיסטים ופניהם המאובקות אשר עברו את כל האש והשחיקות, בשם הימאים אשר פשטו על הנמלים ועיניהם כבדות ממלח וגלים.
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה שזאת תהיה המלחמה האחרונה.
בשם הטייסים אשר פרצו אל קרב זועם ונצרבו באש טילים ואש נון מם. בשם הצנחנים שבין עופרת ועשן ראו אותך, כמו מלאך, מעל ראשם.
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה שזאת תהיה המלחמה האחרונה.
בשם התותחנים אשר ברסק הפגזים היו עמוד האש לאורך החזית, בשם חובשים רופאים שבנפשם ומאודם החזירו רוח וחיים, השיבו דם.
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה שזאת תהיה המלחמה האחרונה.
בשם הקשרים אשר קולם קרע לילות, בשם כל הגייסות והחילות, בשם כל האבות אשר הלכו לקרב נורא ושרוצים לשוב אלייך חזרה -
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה שזאת תהיה המלחמה האחרונה.
סגור
מילים: יהונתן גפן לחן: שם טוב לוי
פגשתי אותו בלב המדבר יפה שקיעת שמש ללב עצוב ציירתי לו עץ וכבשה על נייר והוא הבטיח לי שישוב
הנסיך הקטן מפלוגה ב' לא יראה עוד כבשה שאוכלת פרח וכל שושניו הן קוצים כעת וליבו הקטן קפא כקרח
ואם אי פעם תגיעו לכאן תדעו שכאן הוא חרש צנח וקול הנפילה מעולם לא נשמע בגלל החול הרך
והיה אם יופיע שם ילד אחד שפניו שוחקות ושיער לו זהב תדעו שזה הוא, והושיטו לו יד ולטפו את אבק המדבר מעיניו
ואז תעשו עימי חסד קטן כיתבו נא מהר לכל אימותינו שירווח להן קצת ויפוג צערן הנסיך הקטן חזר אלינו
הנסיך הקטן מפלוגה ב' לא יראה עוד כבשה שאוכלת פרח וכל שושניו הן קוצים כעת וליבו הקטן קפא כקרח
פגשתי אותו בלב המדבר
סגור
מילים: חיים גורי לחן: סשה ארגוב
על הנגב יורד ליל הסתו ומצית כוכבים חרש חרש עת הרוח עובר על הסף עננים מהלכים על הדרך.
כבר שנה. לא הרגשנו כמעט איך עברו הזמנים בשדותינו. כבר שנה, ונותרנו מעט מה רבים שאינם כבר בינינו.
אך נזכר את כלם: את יפי הבלורית והתאר כי רעות שכזאת לעולם לא תתן את לבנו לשכח. אהבה מקדשת בדם את תשובי בינינו לפרח.
הרעות נשאנוך בלי מלים אפרה עקשנית ושותקת מלילות האימה הגדולים את נותרת בהירה ודולקת.
הרעות, כנעריך כלם שוב בשמך נחיך ונלכה כי רעים שנפלו על חרבם את חייך הותירו לזכר.
ונזכר את כלם...
סגור
מילים: עודד אבישר לחן: מרדכי זעירא
נזכור איך ימים ארוכים כשרשרת רבצה הפוגה במשלט המאובק, ורוח של סתיו בשמים הסיע קרעי עננים ובלב מחנק. לפתע הבקיע נגון מפוחית בזמר בזמר בזמר יחיד. בקע אז הזמר, עלה ופשט, מתיל אל תיל שרים ועונים. ידע המשלט וידע כל אחד - זה יודקה דופק ניגונים.
נזכור את הלילה ההוא שבנגב, על ג'יפים דהרנו אל לב השממה, הדופק הלם, האצבע על ההדק. הליל יהי קרב - לחשה הדממה. לפתע הבקיע נגון-מפוחית בזמר בזמר בזמר יחיד. בקע אז הזמר, פשט במרחב, מג'יפ אלי ג'יפ הם שרים ועונים. ידע אז הנגב: הלילה בקרב- זה יודקה דופק ניגונים.
ועת שנדם הירי והסער מצאנו את יודקה מוטל על התל. ביד מפוחית, יתומה ואלמת, דוממת כליל גבוה של אל. לפתע עם רוח המתה מפוחית בזמר יחיד. היה הניגון חרישי ועצוב כלחש שלכת עובר בגנים. ידעו ה"חבריה": למי שאהוב הרוח יהום נגונים.
סגור
מילים: חיים חפר לחן: דוד זהבי
יצאנו אט, חיוור היה הליל, במרחקים הבליחו האורות ואת היית יפה כשתי עינייך, עת הדמעות היו בן עצורות.
ילל התן, ואת הלכת לכרם, ודמעתך נשרה כמו שרף, ואת זכרת את השעות בטרם יצאנו במשעול הצר לקרב.
ואת זכרת צחוקנו כמו נחל, ואת זכרת ריקוד ומפוחית, ואת זכרת את ערימת השחת, ואת מגע ידו של היחיד...
ואם נותרת והבדידות חובקת ואת פוסעת בכרמים לאט, את תחכי על כן כל כך בשקט נפרדנו וחייכנו במבט.
סגור
מילים: איילה אשרוב לחן: איילה אשרוב
תגיד לי איך לעצור את הדמעות תגיד לי איפה יש עולם אחר לחיות תגיד לי למה אין אמת, רק הזיות אז למה לנסות ולהמשיך עכשיו לבכות?
לאורך הים אין גלים יש עולם שנשבר לרסיסים על המזח.
תגיד לי איך לעצור את הדמעות תגיד לי איפה יש עולם אחר לחיות כשאנשים רצים אל תופת כמו אל ים אני ארוץ אל תוך האש אם יחזרו משם.
לאורך הים...
תגיד לי איך עם המוות אתה חי מסתיר הדמעות בכל לילה תגיד לי עד מתי האש שקוראת לי לא נמצאת שם באמת וזה שנעלם, האם יחזור או כבר מת?
לאורך הים...
תגיד לי איך לעצור את הדמעות תגיד לי איך...
סגור
מילים: אביב גפן לחן: אביב גפן
לבכות לך מילים ולחן: אביב גפן
אני הולך לבכות לך תהיה חזק למעלה געגועי כמו דלתות שנפתחות בלילה
לנצח אחי אזכור אותך תמיד וניפגש בסוף, אתה יודע ויש לי חברים אבל גם הם כבים אל מול אורך המשגע
כשעצובים הולכים לים לכן הים מלוח וזה עצוב שלהחזיר ציוד אפשר לא געגוע
לנצח אחי...
וכמו הגלים אנחנו מתנפצים אל המזח אל החיים
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: יאיר רוזנבלום
מה אברך לו, במה יבורך? זה הילד? שאל המלאך. מה אברך לו, במה יבורך? זה הילד? שאל המלאך.
וברך לו חיוך שכמוהו כאור וברך לו עיניים גדולות ורואות לתפוס בן כל פרח וחי וציפור ולב להרגיש בו את כל המראות.
מה אברך לו, במה יבורך? זה הנער? שאל המלאך. מה אברך לו, במה יבורך? זה הנער? שאל המלאך.
וברך לו רגליים לרקוד עד אין סוף ונפש לזכור בה את כל הלחנים ויד האוספת צדפים עלי חוף ואוזן קשובה לגדולים וקטנים.
מה אברך לו, במה יבורך? זה העלם? שאל המלאך. מה אברך לו, במה יבורך? זה העלם? שאל המלאך.
וברך כי ידיו הלמודות בפרחים יצלחו גם ללמוד את עוצמת הפלדה ורגליו הרוקדות את מסע הדרכים ושפתיו השרות את מקצב הפקודה.
מה אברך לו, במה יבורך? זה הגבר? שאל המלאך. מה אברך לו, במה יבורך? זה הגבר? שאל המלאך.
נתתי לו כל שאפשר לי לתת שיר, וחיוך, ורגליים לרקוד ויד מעודנת, ולב מרטט ומה אברך לך עוד?
מה אברך לו, במה יבורך? זה הילד? העלם הרך. מה אברך לו, במה יבורך? זה הילד? העלם הרך.
הנער הזה - עכשיו הוא מלאך. לא עוד יברכוהו, לא עוד יבורך. אלוהים, אלוהים, אלוהים לו אך ברכת לו - חיים.
סגור
מילים: עוזי חיטמן לחן: עוזי חיטמן
זה לא חלום עוד יבוא היום יום לו חיכינו אלפיים שנה המלחמה האחרונה.
עוזבים את הבית עוזבים את החברים לובשים מדי זית והולכים לימים אחרים.
מי ידע שכך יהיה שבכמה לילות ללא אמא תהפוך מנער ותהיה לבחור מסתער קדימה.
זה לא חלום עוד יבוא היום יום לו חיכינו אלפיים שנה המלחמה האחרונה.
ימים ללא בית ימים ללא חברים במקום דשא רק שית גבעות עמקים והרים.
מי ידע שכך יהיה שבכמה לילות ללא אמא תקבל עליך תואר שכזה שתצעק: "אחרי וקדימה!".
נחזור אל הבית נחזור אל החברים נפשוט מדי זית ונחזור לימים כלפנים.
מי יתן וכך יהיה שבכמה לילות ללא בית נלך לימים אחרים ונראה יונה עם עלה של זית.
סגור
מילים: דידי מנוסי לחן: יוחנן זראי
מי שחלם לו ונשאר לו החלום מי שלחם, הוא לא ישכח על מה לחם מי שנשאר ער כל הלילה עוד יראה אור יום מי שהלך הוא לא ישוב עוד לעולם
מי שהבטיח לא הניח את חרבו מי שקראו לו הוא צעד בראש כולם מי שאהב לו - עוד צפויות לו אהבות רבות מי שהלך הוא לא יאהב עוד לעולם.
וההרים עוד בוערים באש זריחות ובין ערביים עוד נושבת רוח ים אלף פרחים עוד משמחים כל לב בשלל פריחות מי שהלך הוא לא יראה זאת לעולם.
מי שחלם והתגשם לו החלום מי שלחם עד ששמע קול מנצחים מי שעבר את כל הלילה, וראה אור יום הוא לא יניח שנשכח את ההולכים
מי שהבטיח וזכה גם לקיים מי שהצליח לחזור מן הדרכים מי שכאב, אבל הבין שהכאב אילם הוא לא יניח שנשכח את ההולכים.
וההרים עוד יבערו באש זריחות ובין ערביים תנשב עוד רוח ים אלף פרחים עוד יפרחו בין ובתוך שוחות הם שיעידו, כי זכרנו את כולם.
סגור
מילים: יהונתן גפן לחן: מתי כספי
בקצה השמיים ובסוף המדבר יש מקום רחוק מלא פרחי בר מקום קטן, עלוב ומשוגע מקום רחוק, מקום לדאגה.
אומרים שם מה שיקרה וחושבים על כל מה שקרה. אלוהים שם יושב ורואה ושומר על כל מה שברא.
אסור לקטוף את פרחי הגן אסור לקטוף את פרחי הגן ודואג ודואג נורא.
סגור
מילים: בובי גיבסו לחן: בובי גיבסון, של סילברסטיין ואירווינג גורדון תרגום: חיים חפר
בום בו, בו בום, בום, בום מחשיך כל היקום ההר אפל הרחוב שחור העיר גוועת במצור אין לחם אין, אין כלום.
בום בו, בו בום, בום, בום הלילה לא ננום נחצה בשקט את הכביש עם ארבעים כדור לאיש שמרני אל רחום.
פתחי את התריסים לאט כי מול ביתך עוברים כל אלה שכמעט, כמעט כמעט ולא חוזרים.
בום בו, בו בום, בום, בום ליבנו כבר אטום שלושים בנבי סמואל שבעה עשר על הקסטל שיירת נבי דניאל אך אנו עוד נקום.
ליל החושך פה למעלה בחובו טומן סכין אם נחזור עוד מן הלילה בעשרים שנה נזקין.
אך עוד תראי, את עוד תראי את הדרך הפתוחה עוד תראי, עוד תראי את הדרך הפתוחה.
מי זה נע שם? זה הרוח, האורב בין השיחים מבטנו הקרוע עוד זוכר קברי אחים.
אך עוד תראי, עוד תראי את הדרך הפתוחה עוד תראי, עוד תראי את הדרך הפתוחה.
אהובך יצא לקרב אהובך יצא לקרב אבל איפה הוא עכשיו מן הדרך הוא לא שב.
מן הדרך הוא לא שב העפר כיסה עיניו את קברו חפרו רעיו כי הוא לא חי עד הבוקר.
אם נשוב עוד נערה אם נשוב עוד נערה אם נשוב בחזרה תלבשי שמלה שחורה.
תלבשי שמלה שחורה לזכר כל החבורה כי נותרנו עשרה מן הפלוגה עד הבוקר.
בום בו, בו בום, בום, בום ליבנו כבר אטום שלושים בנבי סמואל שבעה עשר על הקסטל שיירת נבי דניאל הג'ינג'י מוישה מיכאל מנחם צביקה ושמואל ומוטי גד ובצלאל אך אנו עוד נקום.
כי כולנו, כן כולנו כולנו רקמה אנושית אחת חיה ואם אחד מאיתנו הולך מעמנו משהו מת בנו - ומשהו, נשאר איתו
אם נדע, איך להרגיע, איך להרגיע את האיבה, אם רק נדע.
אם נדע, אם נדע להשקיט את זעמנו (אם נדע להשקיט) על אף עלבוננו, לומר סליחה. אם נדע להתחיל מהתחלה.
כי כולנו, כן כולנו כולנו רקמה אנושית אחת חיה ואם אחד מאיתנו הולך מעמנו משהו מת בנו - ומשהו, נשאר איתו
סגור
מילים: נתן יונתן לחן: סשה ארגוב
ארץ שיושביה היא אוכלת וזבת חלב ודבש ותכלת לפעמים גם היא עצמה גוזלת את כבשת הרש.
ארץ שמתקו לה רגביה ומלוחים כבכי כל חופיה שנתנו לה אוהביה כל אשר יכלו לתת.
שב החצב לבן לפרוח שם בדרך יחידי והיסמין ישיב ניחוח שדות הזמן שלה האבודים.
ארץ שמתקו לה רגביה ומלוחים כבכי כל חופיה שנתנו לה אוהביה כל אשר יכלו לתת.
כל אביב שבים לה סביוניה לכסות את כל קמטי פניה רוח קיץ עצב אבניה ילטף באור.
שב הסתיו עם כובד ענניה לעטוף אפור את כל גניה והחורף את שמורות עיניה הבוכות יסגור.
שב החצב לבן לפרוח שם בדרך יחידי והיסמין ישיב ניחוח שדות הזמן שלה האבודים
שב הסתיו עם כובד ענניה...
סגור
מילים: דוד ד'אור לחן: דוד ד'אור
שמור על העולם מילים ולחן: דוד ד'אור
תשמור על העולם ילד יש דברים שאסור לראות תשמור על העולם ילד אם תראה, תפסיק להיות גיבור של העולם ילד עם חיוך של מלאכים תשמור על העולם ילד כי אנחנו כבר לא מצליחים.
תשמור על העולם ילד אל תגזים במחשבות כי כמה שתדע יותר ילד אתה רק תבין פחות ובשעה מסוימת נסגרות כל הדלתות וכל האהבה נגמרת רק אתה ממשיך לתהות.
סגור
מילים: חנה סנש לחן: דוד זהבי
אלי, אלי שלא יגמר לעולם החול והים, רשרוש של המים, ברק השמים, תפלת האדם.
סגור
ליל כוכבים הסהר עלה את שם יושבת בוהה באפלה שעה חולפת יום ושנה ואת עדיין לו מחכה שעה חולפת יום ושנה עודך אובדת שבויה באמונה.
את פרי גנך את תבקשי מי לך יאמר ומי לך ישיב מר כאבך רודפים הימים נותרת לבדך רוצה להאמין שהנה קרבה אותה השעה שבה הבטיח לשוב בחזרה. שהנה קרבה אותה השעה שבה הבטיח לשוב בחזרה.
בדומיה עוטפת התוגה ובליבך נותרה המשאלה שעה חולפת יום ושנה ואת עדיין לו מחכה שעה חולפת יום ושנה עודך זוכרת ולא מאמינה.
את פרי גנך את תבקשי...
את פרי גנך את תבקשי מי לך יאמר ומי לך ישיב מר כאבך רודפים הימים נותרת לבדך רוצה להאמין שהנה קרבה אותה השעה שבה הבטיח לשוב בחזרה, שהנה קרבה אותה השעה שבה הבטיח לשוב ולא שב
סגור
פה אני עובר, ניצב ליד האבן. כביש אספלט שחור, סלעים ורכסים. ערב אט יורד, רוח ים נושבת אור כוכב ראשון מעבר בית מחסיר.
באב אל וואד, לנצח זכור נא את שמותינו, שיירות פרצו בדרך אל העיר. בצידי הדרך מוטלים מתינו. שלד הברזל שותק כמו רעי.
פה רתחו בשמש זפת ועופרת. פה עברו לילות באש וסכינים. פה שוכנים ביחד עצב ותפארת, משוריין חרוך ושם של אלמוני.
באב אל וואד...
ואני הולך, עובר כאן חרש חרש ואני זוכר אותם אחד אחד. כאן לחמנו יחד על צוקים וטרש כאן היינו יחד משפחה אחת.
באב אל וואד...
יום אביב יבוא ורקפות תפרחנה, אודם כלנית בהר ובמורד. זה אשר ילך בדרך שהלכנו אל ישכח אותנו, אותנו באב אל וואד.
באב אל וואד...
סגור
מילים: אהוד מנור לחן: קורין אלאל
אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת רק מילה בעברית חודרת אל עורקיי, אל נשמתי בגוף כואב, בלב רעב כאן הוא ביתי
לא אשתוק, כי ארצי שינתה את פניה לא אוותר לה, אזכיר לה, ואשיר כאן באוזניה עד שתפקח את עיניה
אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת רק מילה בעברית חודרת אל עורקיי, אל נשמתי בגוף כואב, בלב רעב כאן הוא ביתי
לא אשתוק, כי ארצי שינתה את פניה לא אוותר לה, אזכיר לה, ואשיר כאן באוזניה עד שתפקח את עיניה
אין לי ארץ אחרת עד שתחדש ימיה עד שתפקח את עיניה
אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת רק מילה בעברית חודרת אל עורקיי, אל נשמתי בגוף כואב, בלב רעב כאן הוא ביתי
בגוף כואב, בלב רעב כאן הוא ביתי
סגור
מילים: אהוד מנור לחן: נורית הירש
להיוולד כל בוקר מחדש, עם כל מילת פרידה למות מעט, ולהביא אל העולם עוד בן ובת בארץ של חלב, מרור ודבש.
ללכת שבי אחרייך, לנשום את השמש הצורב, לחלום אותך מול שמייך, לכאוב אותך ושוב להתאהב.
לשאת חלום מבטן, מדורות, לשאול באביבייך נחמה, לחיות על פני ובתוכי האדמה הנוראה והיפה הזאת.
ללכת שבי אחרייך...
עם ערב הד קולנו יעלה, מבוקר יום אלינו הוא יבוא ופדיוננו יראה עד בוא ערבו, מתי סוכת שלומך עלינו תיגלה.
ללכת שבי אחרייך...
סגור
מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר רוזנבלום
במקום שאליו אני הולך היו רבים כבר לפני. השאירו שביל, השאירו עץ, השאירו אבן לרגלי, ומה אני אשאיר אחרי, האם אשאיר איזה דבר? איני רואה את צעדי! איני רואה את צעדי, ומי יראה אותם מחר?
היה לי חבר, היה לי אח, הושט לי יד כשאקרא, היה לי חבר, היה לי אח, הושט לי יד בעת צרה, אני אחיך, אל תשכח! היה לי חבר, היה לי אח.
במקום שאליו אני הולך היו נשים, היו גברים, ואהבה גדולה היתה, האם אני אמצא אותה? הם לא השאירו לי דבר לא אנחות וגם לא פרחים. הם לא השאירו לי דבר! הם לא השאירו לי דבר, מלבד אחים וחברים.
היה לי חבר, היה לי אח...
במקום שאליו אני הולך, אני נזהר שלא לשבור, אני נזהר שלא לדרוך, אני נזהר שלא לזכור, וטוב לי שאתה איתי, וגם אתה וגם אתה. פה תישאר אחרי לכתי! פה תישאר אחרי לכתי החברות אשר היתה.
היה לי חבר, היה לי אח...
סגור
מילים: נתן יונתן לחן: נחום היימן
שירים עד כאן. נתנה לנו ארכה עד שהזמן שלנו יעצור. היו גשמים ואור מה עוד אפשר לרצות יפים ממני וממך האדמה לקחה.
שירים עד כאן. דקה אחר דקה קצרות ואוהבות וכואבות אבל האחרונה סופית וארוכה שעון השמש והחול הגיע עד הקו.
שירים עד כאן. בגובה הפסגה גם האויר מתחיל להיות דליל אבל לכם ולי עוד נשארו מלים לזכור איך שהיינו כאן כשיסגר הגן.
שירים עד כאן. הבכי והצחוק. קולות האנשים. כוכבי הזמן השמש והים, הלחם, העולם, המר והמתוק וכל מה שהיה נשאיר לחיות בתוך השיר.
סגור
מילים: נתן יונתן לחן: מוני אמריליו
הראית איזה יופי שרעד ברוח סתיו, שדה זהב דעך באופל והדליק נרות חצב.
הראית איזה אודם שצעק למרחקים, שדה דמים היה שם קודם ועכשיו הוא שדה פרגים.
אל תקטוף, נערי, יש פרחים שבני חלוף יש פרחים שעד אינסוף נשארים במנגינה. אל תקטוף נערי, יש פרחים שבני חלוף יש פרחים שעד אינסוף עם המנגינה.
הראית מה השחיר שם? שדה קוצים הוא, נערי, שהיה עזוב בקיץ ועכשיו הוא שדה חריש.
הראית מה הלובן? נערי, זה שדה בוכים, דמעותיו הפכו לאבן אבניו בכו פרחים.