השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון
שירונים:
שבתאי פיקר
הוא מוסיקאי, מנחה שירה בציבור, וטיולים מזמרים ברחבי הארץ לצלילי האקורדיון הנוסטלגי
052-322-0634
052-322-0634
ים העפלה וחוף אשדוד והנגב המערבי שירים לצעירים 3עמק יזרעאל יהורם גאון ט"ו בשבט יום האשה שואה וגבורה הי דרומה עמק חפר ונתניה שירלי כנרת/נעמי שמר/רחל מעפילים עם עודד שמחי שבועות ומישור החוף שירי קומזיץ שירי אהבה רכבת העמק מאיר אריאל - משמרות חיפה 1עמק המעיינות ויזרעאל 2עמק יזרעאל רמת הגולן ירושלים וסליחות שירים ישראלים יפים בנימינה וזכרון יעקב יום הולדת יין כללי קיץ June20 תל אביב/יפו ירושלים נגב מערבי טבע סיור עששיות טיול מכוניות בעקבות אריק אינשטיין בית ליד שירים לחגי תשרי סיור בת"א
שירון זה מכיל מצגת שקופיות בצרוף מילים לשירים
מילים: חיים חפר לחן: עממי בוכרי
בבוכרה היפה
בעירי ברוכת השמש
חרב המשפט שלופה
חרב המשפט הו
כאן בשערי העיר
האמת תצוף כשמן
תנו הידד לו לאמיר
לאמיר הידד
שני אחים
רבים
אודות
הסיר
האמיר
את ראש שניהם
הסיר
והסיר הוא ה
אסיר של האמיר
הו
אזרחים פצחו נא בשיר
כי אמת וצדק משפטו של האמיר
אזרחים פצחו נא בשיר
כי אמת וצדק משפטו של האמיר
מה קשה לו במעונו
ובחדריו אין נחת
אלף יש בהרמונו
וחייו קשים הו
אך מוכן הוא על עצמו
עוד אלפיים ראש לקחת
כי אוהב הוא את עמו
בעיקר נשים
יום אחד
ערף
את ראש
האב
ואת בת
זקוניו
לקח
אליו
בל תסבול
האומללה
חרפת רעב
הו
אזרחים פצחו נא בשיר
כי אמת וצדק משפטו של האמיר
אזרחים פצחו נא בשיר
כי אמת וצדק משפטו של האמיר
בעירי ברוכת השמש
חרב המשפט שלופה
חרב המשפט הו
כאן בשערי העיר
האמת תצוף כשמן
תנו הידד לו לאמיר
לאמיר הידד
שני אחים
רבים
אודות
הסיר
האמיר
את ראש שניהם
הסיר
והסיר הוא ה
אסיר של האמיר
הו
אזרחים פצחו נא בשיר
כי אמת וצדק משפטו של האמיר
אזרחים פצחו נא בשיר
כי אמת וצדק משפטו של האמיר
מה קשה לו במעונו
ובחדריו אין נחת
אלף יש בהרמונו
וחייו קשים הו
אך מוכן הוא על עצמו
עוד אלפיים ראש לקחת
כי אוהב הוא את עמו
בעיקר נשים
יום אחד
ערף
את ראש
האב
ואת בת
זקוניו
לקח
אליו
בל תסבול
האומללה
חרפת רעב
הו
אזרחים פצחו נא בשיר
כי אמת וצדק משפטו של האמיר
אזרחים פצחו נא בשיר
כי אמת וצדק משפטו של האמיר
אם המשכורת נשחקת והמשכנתא חונקת
החגורה מתהדקת ולא נשארו עוד חורים
אם השיחה מתנתקת והאישה שוב צועקת
בין שתיים לארבע אין שקט, כאן כל החבר'ה שרים
בואו ונשירה, בואו נשתה עוד בירה
שיר שקולח בא ועושה שמח
מה לא עשינו מה לא ניסינו
שיר שיוצא מן הלב אל הלב הוא נכנס
ועושה לנו טוב
אם החופשה מתקצרת העבודה לא נגמרת
אם אין תפילה שעוזרת, כאן כל החבר'ה שרים
בואו ונשירה...
החגורה מתהדקת ולא נשארו עוד חורים
אם השיחה מתנתקת והאישה שוב צועקת
בין שתיים לארבע אין שקט, כאן כל החבר'ה שרים
בואו ונשירה, בואו נשתה עוד בירה
שיר שקולח בא ועושה שמח
מה לא עשינו מה לא ניסינו
שיר שיוצא מן הלב אל הלב הוא נכנס
ועושה לנו טוב
אם החופשה מתקצרת העבודה לא נגמרת
אם אין תפילה שעוזרת, כאן כל החבר'ה שרים
בואו ונשירה...
מילים: ג' באר לחן: ג' באר תרגום: נעמי שמר
כבר ירד השלג בהרים רחוקים
ובשלג אנו צועדים,
כי בתוך היער האפל מחכים
שלגיה עם כל הגמדים.
חורפים שבעה חיכינו לך,
לא קראת אבל ענינו לך,
ובהבל פה בנינו לך ,
מגדלים של בדולח וזהב.
עטרות של חן קשרנו לך,
סרנדה חרש שרנו לך,
ועדיין לא ספרנו לך,
עד כמה אותך נאהב.
עת עלים הזהיבו בראשי צמרות
בא הסתיו אל ארץ רחוקה,
הוא צבע את כל התפוחים בורוד
וגם את לחייך המתוקה.
חורפים שבעה חיכינו לך,
לא קראת אבל ענינו לך,
ובהבל פה בנינו לך ,
מגדלים של בדולח וזהב.
עטרות של חן קשרנו לך,
סרנדה חרש שרנו לך,
ועדיין לא ספרנו לך,
עד כמה אותך נאהב.
כבר נמס השלג בהרים, זה נכון,
תשכחי את כל אשר היה,
מספרים בעיר שלבבך הוא קרחון,
ועל כן קוראים לך שלגיה.
חורפים שבעה חיכינו לך,
לא קראת אבל ענינו לך,
ובהבל פה בנינו לך ,
מגדלים של בדולח וזהב.
עטרות של חן קשרנו לך,
סרנדה חרש שרנו לך,
ועדיין לא ספרנו לך,
עד כמה אותך נאהב.
ובשלג אנו צועדים,
כי בתוך היער האפל מחכים
שלגיה עם כל הגמדים.
חורפים שבעה חיכינו לך,
לא קראת אבל ענינו לך,
ובהבל פה בנינו לך ,
מגדלים של בדולח וזהב.
עטרות של חן קשרנו לך,
סרנדה חרש שרנו לך,
ועדיין לא ספרנו לך,
עד כמה אותך נאהב.
עת עלים הזהיבו בראשי צמרות
בא הסתיו אל ארץ רחוקה,
הוא צבע את כל התפוחים בורוד
וגם את לחייך המתוקה.
חורפים שבעה חיכינו לך,
לא קראת אבל ענינו לך,
ובהבל פה בנינו לך ,
מגדלים של בדולח וזהב.
עטרות של חן קשרנו לך,
סרנדה חרש שרנו לך,
ועדיין לא ספרנו לך,
עד כמה אותך נאהב.
כבר נמס השלג בהרים, זה נכון,
תשכחי את כל אשר היה,
מספרים בעיר שלבבך הוא קרחון,
ועל כן קוראים לך שלגיה.
חורפים שבעה חיכינו לך,
לא קראת אבל ענינו לך,
ובהבל פה בנינו לך ,
מגדלים של בדולח וזהב.
עטרות של חן קשרנו לך,
סרנדה חרש שרנו לך,
ועדיין לא ספרנו לך,
עד כמה אותך נאהב.
מילים: גלעד בן שח לחן: גלעד בן שח
לכל אחד כוכב יש בשמיים
כוכב המתגלה עם רדת יום.
אחד מאיר פחות, שני כפליים,
אבל לכל אחד כוכב ברום.
או-אה, או-אה...
לכל כוכב יש לו אדם בחלד
עמו נולד, בבוא העת כבה.
ויש אומרים כי שם בשמי התכלת
ישנו כוכב אף לשירנו זה.
או-אה, או-אה....
כוכב המתגלה עם רדת יום.
אחד מאיר פחות, שני כפליים,
אבל לכל אחד כוכב ברום.
או-אה, או-אה...
לכל כוכב יש לו אדם בחלד
עמו נולד, בבוא העת כבה.
ויש אומרים כי שם בשמי התכלת
ישנו כוכב אף לשירנו זה.
או-אה, או-אה....
מילים: תרצה אתר לחן: יעקב הולנדר
כבר ערב,
האופק אדום ויגע,
אתה בוודאי לא יודע,
אתה בוודאי לא שומע,
שהערב ערב חג.
כבר ערב,
העיר אורותיה הדליקה,
צמרות אשליה הסמיקה,
כן, חג יש בעיר ואני כאן
מחכה לצעדך.
עיר חמה ושוקקת
ריבועי זהביה מדלקת
ולפתע צמרותיה שמטה
כי אתה לא איתה.
שוב ערב,
סביב זיקוקים וירח
שטים על העיר ושמיה,
אולי רק אתה היודע
מה קרה כאן ומתי...
כן, ערב
שיכור משמחה ומבכי
וכל נשמתי רק אליך
לדעת שאלה חייך
שעודך... שאולי...
עיר חמה ושוקקת
ריבועי זהביה מדלקת
ולפתע צמרותיה שמטה
כי אתה לא איתה.
כבר לילה,
העיר נרדמה על בניה,
בקרן ירח דומע
תלוי על כלונס מתנועע,
נהם רוח רחש חול.
כן, לילה,
השקט עגול ורוגע,
שלם ועמוק ויודע
את כל הדברים , כי עיניה
של העיר אומרות הכל.
והעיר השותקת
לכבודך כוכביה מדלקת,
איזה שקט
איזו עיר
עצובה.
עיר חמה ושוקקת
ריבועי זהביה מדלקת
ולפתע צמרותיה שמטה
כי אתה לא איתה.
האופק אדום ויגע,
אתה בוודאי לא יודע,
אתה בוודאי לא שומע,
שהערב ערב חג.
כבר ערב,
העיר אורותיה הדליקה,
צמרות אשליה הסמיקה,
כן, חג יש בעיר ואני כאן
מחכה לצעדך.
עיר חמה ושוקקת
ריבועי זהביה מדלקת
ולפתע צמרותיה שמטה
כי אתה לא איתה.
שוב ערב,
סביב זיקוקים וירח
שטים על העיר ושמיה,
אולי רק אתה היודע
מה קרה כאן ומתי...
כן, ערב
שיכור משמחה ומבכי
וכל נשמתי רק אליך
לדעת שאלה חייך
שעודך... שאולי...
עיר חמה ושוקקת
ריבועי זהביה מדלקת
ולפתע צמרותיה שמטה
כי אתה לא איתה.
כבר לילה,
העיר נרדמה על בניה,
בקרן ירח דומע
תלוי על כלונס מתנועע,
נהם רוח רחש חול.
כן, לילה,
השקט עגול ורוגע,
שלם ועמוק ויודע
את כל הדברים , כי עיניה
של העיר אומרות הכל.
והעיר השותקת
לכבודך כוכביה מדלקת,
איזה שקט
איזו עיר
עצובה.
עיר חמה ושוקקת
ריבועי זהביה מדלקת
ולפתע צמרותיה שמטה
כי אתה לא איתה.
מילים: ז'אן ברוסול;נעמי שמר לחן: ז'אן קלבה
אילו ציפורים אשר עפות מעל הים
אילו ציפורים היו דוברות כבני אדם
אלו סיפורים היו ודאי לציפורים
על הארצות אשר מעבר להרים.
כל חופי הפלא, כל אגמי התכלת
כל הרכסים המושלגים
כל ימי הפרך שחלפו בדרך
כל השבתות והחגים.
אילו ציפורים אשר עפות מעל הים
אילו ציפורים היו דוברות כבני אדם
אלו מן שירים היו ודאי לציפורים
איזה קרנבל היה לכל המשוררים.
כל ירק היער, כל חשכת הסער
כל חמדת הקיץ בלבבות
זו אשר הופכת לצבעי שלכת
של האהבות הנכזבות.
כל חופי הפלא, כל אגמי התכלת
כל הרכסים המושלגים
כל ימי הפרך שחלפו בדרך
כל השבתות והחגים.
אך הציפורים נאמנות לשתיקתן
ועם בוא הסתיו
הן ממריאות במחי כנף
והסודות איתן.
אילו ציפורים היו דוברות כבני אדם
אלו סיפורים היו ודאי לציפורים
על הארצות אשר מעבר להרים.
כל חופי הפלא, כל אגמי התכלת
כל הרכסים המושלגים
כל ימי הפרך שחלפו בדרך
כל השבתות והחגים.
אילו ציפורים אשר עפות מעל הים
אילו ציפורים היו דוברות כבני אדם
אלו מן שירים היו ודאי לציפורים
איזה קרנבל היה לכל המשוררים.
כל ירק היער, כל חשכת הסער
כל חמדת הקיץ בלבבות
זו אשר הופכת לצבעי שלכת
של האהבות הנכזבות.
כל חופי הפלא, כל אגמי התכלת
כל הרכסים המושלגים
כל ימי הפרך שחלפו בדרך
כל השבתות והחגים.
אך הציפורים נאמנות לשתיקתן
ועם בוא הסתיו
הן ממריאות במחי כנף
והסודות איתן.
מילים: אהוד מנור לחן: נורית הירש
כל הרחובות כבר ריקים הסמטאות כולן שלו
שוב הוא לבדו שוב רק עם צילו
כל הרחובות כבר ריקים הסמטאות כולן שלו
אין מה למהר או לאחר
לו להשיב ניתן את מחוגי הזמן
איזה עולם נפלא הוא היה בונה לו
רק להשיב ניתן את שחלף מזמן
איך העולם אז היה משתנה
עשר שנים לפחות הוא מהלך בין הצללים
שוב ושוב סובב בין הגלגלים
עשר שנים לפחות הוא מהלך בין הצללים
אין מי לאהוב או לעזוב
לו להשיב ניתן...
בוקר אפור באוויר הסמטאות כבר לא שלו
שוב אומרים לו לך, שוב אומרים לו בוא
בוקר אפור באוויר שוב משנה את התמונה
שמש אט יוצאת מנדנה.
שוב הוא לבדו שוב רק עם צילו
כל הרחובות כבר ריקים הסמטאות כולן שלו
אין מה למהר או לאחר
לו להשיב ניתן את מחוגי הזמן
איזה עולם נפלא הוא היה בונה לו
רק להשיב ניתן את שחלף מזמן
איך העולם אז היה משתנה
עשר שנים לפחות הוא מהלך בין הצללים
שוב ושוב סובב בין הגלגלים
עשר שנים לפחות הוא מהלך בין הצללים
אין מי לאהוב או לעזוב
לו להשיב ניתן...
בוקר אפור באוויר הסמטאות כבר לא שלו
שוב אומרים לו לך, שוב אומרים לו בוא
בוקר אפור באוויר שוב משנה את התמונה
שמש אט יוצאת מנדנה.
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
בחלון הכי גבוה כבר כבה האור,
כנף וילון אחרונה הורדה,
ואנחנו פה למטה רועדים מקור,
נזמר באוזנך סרנדה.
כל הלילה, אישה
אבירייך שלושה
סרנדה קדושה
שרים לך.
אבל את מעולם
לא הורדת סולם,
לא זרקת בחטיפה
מטפחת משי או כפפה
שנרים לך.
מעלינו התפוח כבר נשר בסתיו,
ונרטבנו במטר בחורף,
עוד מעט יגיע קיץ ואיתו שרב,
עד מתי תהפכי לנו עורף?
כל הלילה, אישה
אבירייך שלושה
סרנדה קדושה
שרים לך.
אבל את מעולם
לא הורדת סולם,
לא זרקת בחטיפה
מטפחת משי או כפפה
שנרים לך.
בגיטרה שקנינו כבר פקע מיתר,
הרוחות את כובעינו העיפו,
אך אנחנו עוד נשיר לך בגרון ניחר,
עד אשר תלתלינו יכסיפו.
כל הלילה, אישה
אביריך שלושה
סרנדה קדושה
שרים לך.
אבל איש מכולם
לא זכה מעולם
להגיע
מעלה מעלה בסולם,
ולהביא לך מניפה,
מטפחת משי או כפפה,
אשר זרקת
בחטיפה
שנרים לך.
כנף וילון אחרונה הורדה,
ואנחנו פה למטה רועדים מקור,
נזמר באוזנך סרנדה.
כל הלילה, אישה
אבירייך שלושה
סרנדה קדושה
שרים לך.
אבל את מעולם
לא הורדת סולם,
לא זרקת בחטיפה
מטפחת משי או כפפה
שנרים לך.
מעלינו התפוח כבר נשר בסתיו,
ונרטבנו במטר בחורף,
עוד מעט יגיע קיץ ואיתו שרב,
עד מתי תהפכי לנו עורף?
כל הלילה, אישה
אבירייך שלושה
סרנדה קדושה
שרים לך.
אבל את מעולם
לא הורדת סולם,
לא זרקת בחטיפה
מטפחת משי או כפפה
שנרים לך.
בגיטרה שקנינו כבר פקע מיתר,
הרוחות את כובעינו העיפו,
אך אנחנו עוד נשיר לך בגרון ניחר,
עד אשר תלתלינו יכסיפו.
כל הלילה, אישה
אביריך שלושה
סרנדה קדושה
שרים לך.
אבל איש מכולם
לא זכה מעולם
להגיע
מעלה מעלה בסולם,
ולהביא לך מניפה,
מטפחת משי או כפפה,
אשר זרקת
בחטיפה
שנרים לך.
מילים: לחן: משה וילנסקי
היא עומדת במטבח ומבשלת,
כל הנח"ל מצטופף ליד הדלת,
- היא עוברת! - היא חוזרת!
היא עושה קציצות של תרד
ושורפת את כולן, הפלא ופלא.
לה שפתיים נפלאות ושמה הוא עדה,
מתוקה היא כמו עוגה של מרמלדה,
הסתכלו איך היא פורחת
בין הסיר והקלחת
כל הנח"ל מזמר לה סרנדה;
אנחנו אותך אוהבים, עדה, עדה,
כמו לחם טרי עם ממרח שוקולדה.
ואם לא תכיני, כלל לא נתרגזה,
נאהב אותך "במקום" כמו מיונזה.
עדה איזו מבשלת מקסימה היא,
את קסמיה היא עושה מול הכיריים:
היא לוקחת כף של מלח,
קילו לחם, קילו קמח,
ומכינה מזה בשר לצהרים.
לפעמים ריקה אצלינו הצלחת,
אך הלב , הלב מלא את הטבחת
לה נגיש ברב אידיליה
זר ענק של פטרוזיליה,
וברגש לה נשיר כולנו יחד:
אנחנו אותך אוהבים, עדה, עדה...
הסתכלו בה, הסתכלו ישר עליה,
מה נאה לה הסינר שלמותניה.
היא אמרה לי: קח שני וופלים
כי האוכל שוב נשרף לי,
וחייכה אלי, אפשר להשתגע.
בכל יום נישא ליבינו המטבחה,
ולעדהל'ה נאמר בערך ככה:
עד מותנו מרעב פה
רק אותך, אותך נאהב פה,
כי טבח יפה כמוך אין עוד בנח"ל.
כל הנח"ל מצטופף ליד הדלת,
- היא עוברת! - היא חוזרת!
היא עושה קציצות של תרד
ושורפת את כולן, הפלא ופלא.
לה שפתיים נפלאות ושמה הוא עדה,
מתוקה היא כמו עוגה של מרמלדה,
הסתכלו איך היא פורחת
בין הסיר והקלחת
כל הנח"ל מזמר לה סרנדה;
אנחנו אותך אוהבים, עדה, עדה,
כמו לחם טרי עם ממרח שוקולדה.
ואם לא תכיני, כלל לא נתרגזה,
נאהב אותך "במקום" כמו מיונזה.
עדה איזו מבשלת מקסימה היא,
את קסמיה היא עושה מול הכיריים:
היא לוקחת כף של מלח,
קילו לחם, קילו קמח,
ומכינה מזה בשר לצהרים.
לפעמים ריקה אצלינו הצלחת,
אך הלב , הלב מלא את הטבחת
לה נגיש ברב אידיליה
זר ענק של פטרוזיליה,
וברגש לה נשיר כולנו יחד:
אנחנו אותך אוהבים, עדה, עדה...
הסתכלו בה, הסתכלו ישר עליה,
מה נאה לה הסינר שלמותניה.
היא אמרה לי: קח שני וופלים
כי האוכל שוב נשרף לי,
וחייכה אלי, אפשר להשתגע.
בכל יום נישא ליבינו המטבחה,
ולעדהל'ה נאמר בערך ככה:
עד מותנו מרעב פה
רק אותך, אותך נאהב פה,
כי טבח יפה כמוך אין עוד בנח"ל.
מילים: נתן אלתרמן לחן: יוני רכטר
שקיעה ורודה בין הגגות
אספלט כחול מלמטה
עיני נשים נוגות, נוגות
אומרות לערב "למה באת?"
הפנסים פרחי העיר
מלבלבים באור ניחוח
אביב חשמל עצוב בהיר
משיכרונו אסור לברוח
הוא רק יתום ורק תמים
נולד לרגע ואיננו
בין הלילות והימים
הוא בא לזרוח בעינינו
בין הימים והלילות
לנאות מראה כחולים נלך נא
כל נשמותינו הבלות
שם דשא עשב תלחכנה
נפנוף שלום ילדה פתיה
את חיוכה נשא האוטו
מה שהיה ולא היה
נדמה כמו ישוב להיות עוד
כעת אני מאוד אחד
ומסתכל מאוד בשקט
איך הלבנה חולצת שד
מקיר הבית שמנגד
גופי נקטן ומתנמך
אבל ראשי כל כך גבוה
עד שאפילו אם אלך
לא אתבונן לאן אבואה
שקיעה ורודה על סף הרחוב
ורחוב כמנהרה של תכלת
מי שיגיע עד הסוף
ירצה לבכות מרוב תוחלת
שקיעה ורודה בין הגגות
אספלט כחול מלמטה
עיני נשים נוגות נוגות אומרות
לערב "למה באת?"
אספלט כחול מלמטה
עיני נשים נוגות, נוגות
אומרות לערב "למה באת?"
הפנסים פרחי העיר
מלבלבים באור ניחוח
אביב חשמל עצוב בהיר
משיכרונו אסור לברוח
הוא רק יתום ורק תמים
נולד לרגע ואיננו
בין הלילות והימים
הוא בא לזרוח בעינינו
בין הימים והלילות
לנאות מראה כחולים נלך נא
כל נשמותינו הבלות
שם דשא עשב תלחכנה
נפנוף שלום ילדה פתיה
את חיוכה נשא האוטו
מה שהיה ולא היה
נדמה כמו ישוב להיות עוד
כעת אני מאוד אחד
ומסתכל מאוד בשקט
איך הלבנה חולצת שד
מקיר הבית שמנגד
גופי נקטן ומתנמך
אבל ראשי כל כך גבוה
עד שאפילו אם אלך
לא אתבונן לאן אבואה
שקיעה ורודה על סף הרחוב
ורחוב כמנהרה של תכלת
מי שיגיע עד הסוף
ירצה לבכות מרוב תוחלת
שקיעה ורודה בין הגגות
אספלט כחול מלמטה
עיני נשים נוגות נוגות אומרות
לערב "למה באת?"
מילים: לאה נאור לחן: יאיר רוזנבלום
קרנבל, בנח"ל קרנבל
מי שלא יבוא חבל
מי שלא יבוא חבל
המפלים המקציפים
הענפים הנשטפים
וכל המים השוצפים
הם סוחפים הם סוחפים
זורם השטף האיתן
מנחל שניר ומגולן
וגם יוצא במחולה
בהילולה אחת גדולה
קרנבל, בנח"ל קרנבל...
גואה הנחל ושוטף
וגם אותנו הוא סוחף
להחיות בסערה
את ים המות הנורא
בערבה תרועת צופר
והלאה, הלאה למדבר
שם את שטפו הטוב יוביל
לדוג דגים בברדו'יל
קרנבל, בנח"ל קרנבל...
עולה הנחל על גדותיו
שטפו איתן, טובים מימיו
פלגיו עזים, זרמיו שוטפים
את כל הארץ מציפים
דרכיו רבות ולא קלות,
הוא מסמן את הגבולות,
משקה שדות ומישורים
ושר מתחת לגשרים.
קרנבל, בנח"ל קרנבל...
גם הבקעה וגם ההר
הערבה והמדבר
כולם שטופים, כולם יפים
כולם איתנו משתזפים
אז בואו גם אתם כולכם,
לשטוף מעט את נשמתכם,
לגלוש בעוז מן ההרים,
להיות כמונו שיכורים.
קרנבל, בנח"ל קרנבל...
מי שלא יבוא חבל
מי שלא יבוא חבל
המפלים המקציפים
הענפים הנשטפים
וכל המים השוצפים
הם סוחפים הם סוחפים
זורם השטף האיתן
מנחל שניר ומגולן
וגם יוצא במחולה
בהילולה אחת גדולה
קרנבל, בנח"ל קרנבל...
גואה הנחל ושוטף
וגם אותנו הוא סוחף
להחיות בסערה
את ים המות הנורא
בערבה תרועת צופר
והלאה, הלאה למדבר
שם את שטפו הטוב יוביל
לדוג דגים בברדו'יל
קרנבל, בנח"ל קרנבל...
עולה הנחל על גדותיו
שטפו איתן, טובים מימיו
פלגיו עזים, זרמיו שוטפים
את כל הארץ מציפים
דרכיו רבות ולא קלות,
הוא מסמן את הגבולות,
משקה שדות ומישורים
ושר מתחת לגשרים.
קרנבל, בנח"ל קרנבל...
גם הבקעה וגם ההר
הערבה והמדבר
כולם שטופים, כולם יפים
כולם איתנו משתזפים
אז בואו גם אתם כולכם,
לשטוף מעט את נשמתכם,
לגלוש בעוז מן ההרים,
להיות כמונו שיכורים.
קרנבל, בנח"ל קרנבל...
מילים: אבי קורן לחן: יאיר רוזנבלום
על המחנה נדלק ירח
על המאהל כוכב זורח
והזמן כמו גומי מתמרח
ליל שבת בלי טעם ובלי ריח
והשקט את הלב קורע.
איזו מן שלוה ולא עושים שום דבר
איזו מן שלוה ועוד שבוע עבר.
השבת בכלל אינה עוברת
כבר קראנו את עיתון הערב
שרנו כבר שירי מגל וחרב
כבר תפרנו את החור בגרב
ופתרנו תשבצים בלי הרף
איזו מן שלוה ולא עושים שום דבר
איזו מן שלוה ועוד שבוע עבר.
אף מכתב ממך עוד לא הגיע
עוד מעט המפקד יופיע
ויחזור ודאי שוב להבטיח
בקרוב לרגילה אגיע
שתיקני שוב שניים ביציע.
איזו מן שלוה ולא עושים שום דבר
איזו מן שלוה ועוד שבוע עבר.
על המאהל כוכב זורח
והזמן כמו גומי מתמרח
ליל שבת בלי טעם ובלי ריח
והשקט את הלב קורע.
איזו מן שלוה ולא עושים שום דבר
איזו מן שלוה ועוד שבוע עבר.
השבת בכלל אינה עוברת
כבר קראנו את עיתון הערב
שרנו כבר שירי מגל וחרב
כבר תפרנו את החור בגרב
ופתרנו תשבצים בלי הרף
איזו מן שלוה ולא עושים שום דבר
איזו מן שלוה ועוד שבוע עבר.
אף מכתב ממך עוד לא הגיע
עוד מעט המפקד יופיע
ויחזור ודאי שוב להבטיח
בקרוב לרגילה אגיע
שתיקני שוב שניים ביציע.
איזו מן שלוה ולא עושים שום דבר
איזו מן שלוה ועוד שבוע עבר.
מילים: יוסף דר;חיים גורי לחן: סשה ארגוב
היה היה פנס בודד בקצה שכונה
והוא האיר את ילדותנו הקטנה
והוא האיר את משחקי המחבואים
ולאורו היו הקדרים באים.
כש"השוטרים" כמעט תפסו את "הגנב"
היה קולה של אמא רץ בתחנוניו:
"הביתה, בוא לארוחה, כבר מאוחר,
כבר זמן לשכב לישון, צריך לקום מחר".
"רק עוד רגע, אמא, רק עוד רגע קט
את תמיד הורסת כשכבר כמעט
לא הספקנו לשחק מעט אפילו" -
אבל תחנונינו לא הועילו.
היה היה פנס בודד בקצה שכונה
ועל ידו גדר, ושער וגינה,
ושם אמרתי לה את שאומרים כולם
על מפתני כל הבנות שבעולם.
וכשידי, שכבר מיליון עלים תלשה,
רק ללטף ביקשה לה את חלקת ראשה -
אמרה: "סליחה, יש לי בחינה בסמינר,
כבר זמן לשכב לישון, צריך לקום מחר".
"רק עוד רגע, רינה, רק שניה אחת,
את תמיד הורסת כשכבר כמעט
לא הספקנו לפטפט מעט אפילו" -
אבל תחנוני אז לא הועילו.
היה היה פנס בודד - חלפו שנים
ואור אחר עכשיו מאיר בשיכונים
והשכונות מצאו מקלט בפזמונים,
אבל אותם קולות ברחוב ובגנים.
וכשפספוס נשען בחוץ על אופניו
והחצר כולה מלאה בשריקותיו,
אני יוצא אל המרפסת וקורא:
"שמע ילד, לך הביתה או אני יורד".
"רק עוד רגע, ילד, רק עוד רגע קט
לא נורא, שחק קצת, צעק - אבל מעט".
אז רציתי להפחיד אותו כאילו -
אבל לא ירדתי אפילו.
והוא האיר את ילדותנו הקטנה
והוא האיר את משחקי המחבואים
ולאורו היו הקדרים באים.
כש"השוטרים" כמעט תפסו את "הגנב"
היה קולה של אמא רץ בתחנוניו:
"הביתה, בוא לארוחה, כבר מאוחר,
כבר זמן לשכב לישון, צריך לקום מחר".
"רק עוד רגע, אמא, רק עוד רגע קט
את תמיד הורסת כשכבר כמעט
לא הספקנו לשחק מעט אפילו" -
אבל תחנונינו לא הועילו.
היה היה פנס בודד בקצה שכונה
ועל ידו גדר, ושער וגינה,
ושם אמרתי לה את שאומרים כולם
על מפתני כל הבנות שבעולם.
וכשידי, שכבר מיליון עלים תלשה,
רק ללטף ביקשה לה את חלקת ראשה -
אמרה: "סליחה, יש לי בחינה בסמינר,
כבר זמן לשכב לישון, צריך לקום מחר".
"רק עוד רגע, רינה, רק שניה אחת,
את תמיד הורסת כשכבר כמעט
לא הספקנו לפטפט מעט אפילו" -
אבל תחנוני אז לא הועילו.
היה היה פנס בודד - חלפו שנים
ואור אחר עכשיו מאיר בשיכונים
והשכונות מצאו מקלט בפזמונים,
אבל אותם קולות ברחוב ובגנים.
וכשפספוס נשען בחוץ על אופניו
והחצר כולה מלאה בשריקותיו,
אני יוצא אל המרפסת וקורא:
"שמע ילד, לך הביתה או אני יורד".
"רק עוד רגע, ילד, רק עוד רגע קט
לא נורא, שחק קצת, צעק - אבל מעט".
אז רציתי להפחיד אותו כאילו -
אבל לא ירדתי אפילו.
מילים: מיקי הרטבי לחן: ג'. לרקין
במשעול הצר תמצא עדיין
את אותו פונדק ישן נושן,
ותזכור איך שיר וצחוק ויין
רקמו חלום צעיר בתוך עשן.
היו ימים, חבר.
אך הם חלפו מהר.
רקדנו וזימרנו "כה לחי",
לחמנו מלחמות,
חלמנו חלומות,
היינו צעירים והיה כדאי.
איך נבלו שנים כנבול הפרח,
נשרו החלומות עם השנים.
אם תפגוש אותי עובר בדרך,
חייך אלי מתוך קמטי פנים.
היו ימים, חבר...
רק הלילה בעמדי בפתח
של אותו פונדק ישן נושן.
בזגוגית ראיתי את הצלם
של דמותי סחוטה כמו עשן.
היו ימים, חבר...
מבפנים עלה צחוקם פרוע,
שמעתי את קולך מימים.
ידידי זקנו אך ידוע,
החלומות יהיו תמיד תמימים.
היו ימים, חבר...
את אותו פונדק ישן נושן,
ותזכור איך שיר וצחוק ויין
רקמו חלום צעיר בתוך עשן.
היו ימים, חבר.
אך הם חלפו מהר.
רקדנו וזימרנו "כה לחי",
לחמנו מלחמות,
חלמנו חלומות,
היינו צעירים והיה כדאי.
איך נבלו שנים כנבול הפרח,
נשרו החלומות עם השנים.
אם תפגוש אותי עובר בדרך,
חייך אלי מתוך קמטי פנים.
היו ימים, חבר...
רק הלילה בעמדי בפתח
של אותו פונדק ישן נושן.
בזגוגית ראיתי את הצלם
של דמותי סחוטה כמו עשן.
היו ימים, חבר...
מבפנים עלה צחוקם פרוע,
שמעתי את קולך מימים.
ידידי זקנו אך ידוע,
החלומות יהיו תמיד תמימים.
היו ימים, חבר...
מילים: נעמי שמר לחן: נעמי שמר
הרוח והחושך והמים
זוכרים מליל אתמול את צעדך
הקצף שמחה את עקבותייך
יודע שהיית כאן לבדך
אני כעיוור אחרייך הולך
רוח בחושך נושקת לפני המים
שוב לא יאיר אלי בחוף בעברך
צחור החבצלת בשחור שערך
המים והרוח והחושך
אמרו לי שעברת כאן יחפה
מדוע לא הייתי כאן ללחוש לך
חכי לי נעצבת ויפה
אני כעיוור אחרייך הולך...
החושך והמים והרוח
עונים לי בחידה שאין לה סוף
הו מה הם הקולות אשר קראו לך
בלילה בלי ירח אל החוף
אני כעיוור אחרייך הולך...
זוכרים מליל אתמול את צעדך
הקצף שמחה את עקבותייך
יודע שהיית כאן לבדך
אני כעיוור אחרייך הולך
רוח בחושך נושקת לפני המים
שוב לא יאיר אלי בחוף בעברך
צחור החבצלת בשחור שערך
המים והרוח והחושך
אמרו לי שעברת כאן יחפה
מדוע לא הייתי כאן ללחוש לך
חכי לי נעצבת ויפה
אני כעיוור אחרייך הולך...
החושך והמים והרוח
עונים לי בחידה שאין לה סוף
הו מה הם הקולות אשר קראו לך
בלילה בלי ירח אל החוף
אני כעיוור אחרייך הולך...
מילים: חיים חפר לחן: עממי צרפתי
היה זה בחצות הליל - בחולות
כשזוג יצא לו לטייל - בחולות
ועל ראשו מגבעת קש, ולשפתיה טעם דבש
וכשחיבק אותה ממש, בהולם לבבה הוא חש
בחולות.
וכך נולדתי אני - בחולות
עלמת החן היתה אמי - בחולות
ולא צריך להיות נביא האיש ההוא היה אבי
חלוץ נחמד ולבבי, אל העולם אותי הביא
בחולות
וכך בנו הם את ביתם - בחולות
ובית אחר בית קם - בחולות
וכשצמחו כאן רחובות, הלכתי בדרכי אבות
ורק הגעתי למצוות, התחלתי ילדות לצבוט
בחולות
הייתי לה צביטה נותן - בחולות
וכך נולד לנו הבן - בחולות
חלפו לילות, חלפו ימים ובני גם הוא אינו תמים
בליל אביב, בליל קסמים, גם הוא הולך לו לפעמים
בחולות.
אני זוכר איך שרתי שם - בחולות,
את עלומי השארתי שם - בחולות,
גם לנכדי אני אומר:
לו רק אני צעיר יותר
הייתי את הכל מוכר
ובדבר אחד בוחר:
בחולות.
עוד יש מקום לאהבה - בחולות
תדעו לכם שזו מצווה - בחולות
הזמן עובר מהר כל כך, והוא הרי אוהב אותך
אל החולות לכו אם כך, לפני שאיזו עיר תצמח
בחולות.
כשזוג יצא לו לטייל - בחולות
ועל ראשו מגבעת קש, ולשפתיה טעם דבש
וכשחיבק אותה ממש, בהולם לבבה הוא חש
בחולות.
וכך נולדתי אני - בחולות
עלמת החן היתה אמי - בחולות
ולא צריך להיות נביא האיש ההוא היה אבי
חלוץ נחמד ולבבי, אל העולם אותי הביא
בחולות
וכך בנו הם את ביתם - בחולות
ובית אחר בית קם - בחולות
וכשצמחו כאן רחובות, הלכתי בדרכי אבות
ורק הגעתי למצוות, התחלתי ילדות לצבוט
בחולות
הייתי לה צביטה נותן - בחולות
וכך נולד לנו הבן - בחולות
חלפו לילות, חלפו ימים ובני גם הוא אינו תמים
בליל אביב, בליל קסמים, גם הוא הולך לו לפעמים
בחולות.
אני זוכר איך שרתי שם - בחולות,
את עלומי השארתי שם - בחולות,
גם לנכדי אני אומר:
לו רק אני צעיר יותר
הייתי את הכל מוכר
ובדבר אחד בוחר:
בחולות.
עוד יש מקום לאהבה - בחולות
תדעו לכם שזו מצווה - בחולות
הזמן עובר מהר כל כך, והוא הרי אוהב אותך
אל החולות לכו אם כך, לפני שאיזו עיר תצמח
בחולות.
אָז בְּבֵית-הַסֵּפֶר
עַל הַקִּיר תְּמוּנָה
וְהָאִיכָּר חוֹרֵשׁ בָּהּ
אֶת הָאֲדָמָה
וּבָרֶקַע, הַבְּרוֹשִׁים
שֶׁמֵּי שָׁרָב חִוְּרִים
הָאִיכָּר יַצְמִיחַ לָנוּ לֶחֶם
שֶׁנִּהְיֶה גְּדוֹלִים.
וְהַמּוֹרָה אוֹמֶרֶת:
"עוֹד מְעַט כְּבָר סְתָו".
בְּשִׁיעוּר מוֹלֶדֶת
הִיא מַרְאֶה חָצָב.
הַיּוֹרֶה יָבוֹא עַכְשָׁיו
שֶׁפַע טיפותיו
כְּוִילוֹן שָׁקוּף עַל פְּנֵי הָעֵמֶק
הַפּוֹרֵשׁ שדותיו.
כָּךְ זֶה הָיָה, פַּשְׁטוּת רַכָּה
זֶה הִצְטַייֵּר בילדותנו
שֶׁהָייְתָה יָפָה.
וְכָךְ בדמיוננו הִתְרַבּוּ פלאות
הַפַּטִּישִׁים נַגֵּנּוּ
מֵחְרֶשׁוֹת רנות
יֵשׁ יוגבים וְיֵשׁ כורמים
אֶרֶץ שֶׁל רוֹעִים -
כָּךְ זֶה הִצְטַייֵּר בילדותנו
שֶׁהָייְתָה יָפָה.
עַל הַקִּיר תְּמוּנָה
וְהָאִיכָּר חוֹרֵשׁ בָּהּ
אֶת הָאֲדָמָה
וּבָרֶקַע, הַבְּרוֹשִׁים
שֶׁמֵּי שָׁרָב חִוְּרִים
הָאִיכָּר יַצְמִיחַ לָנוּ לֶחֶם
שֶׁנִּהְיֶה גְּדוֹלִים.
וְהַמּוֹרָה אוֹמֶרֶת:
"עוֹד מְעַט כְּבָר סְתָו".
בְּשִׁיעוּר מוֹלֶדֶת
הִיא מַרְאֶה חָצָב.
הַיּוֹרֶה יָבוֹא עַכְשָׁיו
שֶׁפַע טיפותיו
כְּוִילוֹן שָׁקוּף עַל פְּנֵי הָעֵמֶק
הַפּוֹרֵשׁ שדותיו.
כָּךְ זֶה הָיָה, פַּשְׁטוּת רַכָּה
זֶה הִצְטַייֵּר בילדותנו
שֶׁהָייְתָה יָפָה.
וְכָךְ בדמיוננו הִתְרַבּוּ פלאות
הַפַּטִּישִׁים נַגֵּנּוּ
מֵחְרֶשׁוֹת רנות
יֵשׁ יוגבים וְיֵשׁ כורמים
אֶרֶץ שֶׁל רוֹעִים -
כָּךְ זֶה הִצְטַייֵּר בילדותנו
שֶׁהָייְתָה יָפָה.
מילים: אהוד מנור לחן: נורית הירש
קשרי לך סרטים
כחולים וורודים,
סרטים עליזים, ככה סתם.
זמרי לך שירים
על ים והרים,
הבחורים ייצאו מדעתם.
כי האביב שוב צועד בעקבותייך
והירוק מציץ מחלונך.
כי הזהב שוב גונב את צמותייך
ואנו נתגנב למעונך.
לגמי לך היום
קצת יין אדום,
הושיטי ידך בקלילות.
טיילי ברחוב,
ראי כמה טוב
לשמוע שוב שריקות התפעלות.
כי האביב שוב צועד בעקבותייך...
רקמי לך וילון
לתלות בחלון,
וילון אביבי מתנפנף.
תפרי לך חולצה
שקופה למחצה,
נביט בך אז בלי להתעייף.
כי האביב שוב צועד בעקבותייך...
כחולים וורודים,
סרטים עליזים, ככה סתם.
זמרי לך שירים
על ים והרים,
הבחורים ייצאו מדעתם.
כי האביב שוב צועד בעקבותייך
והירוק מציץ מחלונך.
כי הזהב שוב גונב את צמותייך
ואנו נתגנב למעונך.
לגמי לך היום
קצת יין אדום,
הושיטי ידך בקלילות.
טיילי ברחוב,
ראי כמה טוב
לשמוע שוב שריקות התפעלות.
כי האביב שוב צועד בעקבותייך...
רקמי לך וילון
לתלות בחלון,
וילון אביבי מתנפנף.
תפרי לך חולצה
שקופה למחצה,
נביט בך אז בלי להתעייף.
כי האביב שוב צועד בעקבותייך...
מילים: חיים חפר לחן: עממי
אין כמו יפו בלילות
אין כמו יפו בעולם
כשעוברות החתיכות
עם שפתיים צבע דם.
איך שהן מנדנדות
- וואלה זאת ממול פצצה,
רק תקרא לה - היא תתן קפיצה
כמו חטפה פה עקיצה...
ככה זה בעולם
אין אמון בבני אדם
מה אנחנו סך הכל
מהשטח הגדול
בוא נשתה חביבי בירה
כל אחד יגמור עשרים
ונראה אצל אלוירה
מה עושים החברים
כאן גם צ'יקו הנהג
מוישה גנב הזגג
אלי פוקר הקלפן
ושוטר אחד חנפן
אין כמו יפו בלילות
אין כמו יפו בעולם
בוא נצא עכשיו עם לוטה
לטייל על שפת הים
שם יושבים עכשיו זוגות
מתחבקים כמו שיכורים
אבל כשאנחנו רק עוברים
מסתלקים הממזרים
ככה זה בעולם
אין אמון בבני אדם
מה אנחנו סך הכל
מהשטח הגדול
בוא ניקח פה כסא נוח
ונמכור אותו לשמיל
ונקנה כרטיס קולנוע
בשורה חמש בצליל
שם גם צ'יקו הנהג
מוישה גנב הזגג
אלי פוקר הקלפן
ושוטר אחד חנפן
אין כמו יפו בלילות
אין כמו יפו בעולם
פעם דרך חלונות
באנו אל תוך בנק העם
רק ניגשנו לקופות
סתם לבדוק את המנעול
ופתאום נדלק פנס כפול
ושוטר עמד ממול
ככה זה בעולם
אין אמון בבני אדם
מה אנחנו סך הכל
מהשטח הגדול
לשופט עדים הבאנו
שנכנסנו לבדיקה
אבל את ארבעתנו
לבית סוהר הוא תקע
כאן גם צ'יקו הנהג
מוישה גנב הזגג
אלי פוקר הקלפן
ושוטר אחד חנפן
אין כמו יפו בעולם
כשעוברות החתיכות
עם שפתיים צבע דם.
איך שהן מנדנדות
- וואלה זאת ממול פצצה,
רק תקרא לה - היא תתן קפיצה
כמו חטפה פה עקיצה...
ככה זה בעולם
אין אמון בבני אדם
מה אנחנו סך הכל
מהשטח הגדול
בוא נשתה חביבי בירה
כל אחד יגמור עשרים
ונראה אצל אלוירה
מה עושים החברים
כאן גם צ'יקו הנהג
מוישה גנב הזגג
אלי פוקר הקלפן
ושוטר אחד חנפן
אין כמו יפו בלילות
אין כמו יפו בעולם
בוא נצא עכשיו עם לוטה
לטייל על שפת הים
שם יושבים עכשיו זוגות
מתחבקים כמו שיכורים
אבל כשאנחנו רק עוברים
מסתלקים הממזרים
ככה זה בעולם
אין אמון בבני אדם
מה אנחנו סך הכל
מהשטח הגדול
בוא ניקח פה כסא נוח
ונמכור אותו לשמיל
ונקנה כרטיס קולנוע
בשורה חמש בצליל
שם גם צ'יקו הנהג
מוישה גנב הזגג
אלי פוקר הקלפן
ושוטר אחד חנפן
אין כמו יפו בלילות
אין כמו יפו בעולם
פעם דרך חלונות
באנו אל תוך בנק העם
רק ניגשנו לקופות
סתם לבדוק את המנעול
ופתאום נדלק פנס כפול
ושוטר עמד ממול
ככה זה בעולם
אין אמון בבני אדם
מה אנחנו סך הכל
מהשטח הגדול
לשופט עדים הבאנו
שנכנסנו לבדיקה
אבל את ארבעתנו
לבית סוהר הוא תקע
כאן גם צ'יקו הנהג
מוישה גנב הזגג
אלי פוקר הקלפן
ושוטר אחד חנפן
מילים: נעמי שמר לחן:
מילים ולחן: נעמי שמר
אם תרצי שאראה לך את העיר באפור
בואי ונטייל בה על אבני מרצפות
דום נישא את עינינו ליונים שעפות
אם תרצי שאראה לך את העיר באפור.
אז אתן את ידי לך ונרד לרציף
ערמות של שלכת שם הרוח יעיף
את ודאי תכסי לך את ראשך בצעיף
כשאתן את ידי לך ונרד לרציף.
על ספסל אז נשבה ועם רדת האור
אם תגידי עייפתי מן העיר באפור
אשיבך על כנף נשר ועל גב עננים
אל עירך שחיכתה לך בבתים לבנים.
אם תרצי שאראה לך את העיר באפור
בואי ונטייל בה על אבני מרצפות
דום נישא את עינינו ליונים שעפות
אם תרצי שאראה לך את העיר באפור.
אז אתן את ידי לך ונרד לרציף
ערמות של שלכת שם הרוח יעיף
את ודאי תכסי לך את ראשך בצעיף
כשאתן את ידי לך ונרד לרציף.
על ספסל אז נשבה ועם רדת האור
אם תגידי עייפתי מן העיר באפור
אשיבך על כנף נשר ועל גב עננים
אל עירך שחיכתה לך בבתים לבנים.
מילים: לחן: משה וילנסקי
לכל מדינה כאן בעולם,
מאכל לאומי המוכר לכולם,
וכל ילד בגן יודע כי
האוכל מקרוני הוא איטלקי.
לאוסטרים בוינה שניצל טעים,
והצרפתים אוכלים צפרדעים.
הסינים אוכלים אורז דק ורזה,
והקניבלים אוכלים זה את זה.
ולנו יש פלאפל,
פלאפל, פלאפל,
לאבא מתנה
גם אמא כאן קונה,
לסבתא הזקנה
נקנה חצי מנה.
וגם החותנת היום תקבל
פלאפל, פלאפל
עם הרבה הרבה פילפל.
פעם כשבא יהודי לישראל
נשק לאדמה וברך ה"גומל".
היום, הוא רק יורד מן המטוס
וכבר קונה פלפל ושותה גזוז.
אצלנו אין מלך, יש רק נשיא,
אבל במלוכה כבר השגנו שיא.
אצלנו כל יום קם מלך חדש -
אחד "מאושר" השני "מיואש".
כי לנו יש פלאפל,
פלאפל, פלאפל.
כי כאן מוכרים לרוב,
מריח כל הרחוב
ריחות של שומשומין
ושמן פרפין.
וגם צרבת אפשר פה לקבל
מפלאפל, פלאפל
עם הרבה הרבה הרבה פילפל.
פלאפל לעשות זה לא פשוט,
פלאפל לעשות זאת אומנות,
ויוכל להבחין כל בן תימן
בין פלאפל של חובב או של אמן.
המצחיק ביותר הוא, אללה אל עזים,
פלאפל עשוי בידי אשכנזים!
בפלאפל כזה תמיד תרגיש
מין טעם מוזר של געפילטע פיש.
רק לנו יש פלאפל,
פלאפל, פלאפל.
לאבא מתנה
גם אמא כאן קונה,
לסבתא הזקנה
נקנה חצי מנה.
כי זה המאכל הלאומי של ישראל -
פלאפל, פלאפל
עם הרבה, הרבה, הרבה פילפל.
מאכל לאומי המוכר לכולם,
וכל ילד בגן יודע כי
האוכל מקרוני הוא איטלקי.
לאוסטרים בוינה שניצל טעים,
והצרפתים אוכלים צפרדעים.
הסינים אוכלים אורז דק ורזה,
והקניבלים אוכלים זה את זה.
ולנו יש פלאפל,
פלאפל, פלאפל,
לאבא מתנה
גם אמא כאן קונה,
לסבתא הזקנה
נקנה חצי מנה.
וגם החותנת היום תקבל
פלאפל, פלאפל
עם הרבה הרבה פילפל.
פעם כשבא יהודי לישראל
נשק לאדמה וברך ה"גומל".
היום, הוא רק יורד מן המטוס
וכבר קונה פלפל ושותה גזוז.
אצלנו אין מלך, יש רק נשיא,
אבל במלוכה כבר השגנו שיא.
אצלנו כל יום קם מלך חדש -
אחד "מאושר" השני "מיואש".
כי לנו יש פלאפל,
פלאפל, פלאפל.
כי כאן מוכרים לרוב,
מריח כל הרחוב
ריחות של שומשומין
ושמן פרפין.
וגם צרבת אפשר פה לקבל
מפלאפל, פלאפל
עם הרבה הרבה הרבה פילפל.
פלאפל לעשות זה לא פשוט,
פלאפל לעשות זאת אומנות,
ויוכל להבחין כל בן תימן
בין פלאפל של חובב או של אמן.
המצחיק ביותר הוא, אללה אל עזים,
פלאפל עשוי בידי אשכנזים!
בפלאפל כזה תמיד תרגיש
מין טעם מוזר של געפילטע פיש.
רק לנו יש פלאפל,
פלאפל, פלאפל.
לאבא מתנה
גם אמא כאן קונה,
לסבתא הזקנה
נקנה חצי מנה.
כי זה המאכל הלאומי של ישראל -
פלאפל, פלאפל
עם הרבה, הרבה, הרבה פילפל.
מילים: דידי מנוסי לחן: יוחנן זראי
בים הרוגע
השמש שוקע
למי מתגעגע
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאוד מתלקח
עולה הירח
למי הוא זורח
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאן שנינו לבד
פוסעים יד ביד
בשביל שנועד
לי ולך, לי ולך
לי ולך
בגן שיח ורד
למי הוא סוגר את
עלי הכותרת
לי ולך, לי ולך
לי ולך
ורוח של ערב
הומה בצמרת
למי היא מזמרת
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאן שנינו לבד...
השמש שוקע
למי מתגעגע
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאוד מתלקח
עולה הירח
למי הוא זורח
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאן שנינו לבד
פוסעים יד ביד
בשביל שנועד
לי ולך, לי ולך
לי ולך
בגן שיח ורד
למי הוא סוגר את
עלי הכותרת
לי ולך, לי ולך
לי ולך
ורוח של ערב
הומה בצמרת
למי היא מזמרת
לי ולך, לי ולך
לי ולך
כאן שנינו לבד...
מילים: מרדכי לבנון לחן: בני ברמן
היו היה פעם,
כך סבתא אומרת,
היו היה פעם קרקס.
בין חבל לחבל
שם דמות מכרכרת
זאת דמות הליצן הננס.
שמש עולה יורד גם הליל
אך הליצן עוד ממשיך וצוהל.
קטן וזעיר הוא נראה מול היתר
אך עת לזירה הוא נכנס -
פורץ הקהל בתשואות חן לפתע
לכבוד הליצן הננס.
שמש עולה...
עיניו מעולם לא ידעו מה זה בכי
עצוב רק אצלו המבט.
דמעה מעולם לא ירדה לו על הלחי,
כי הוא להצחיק רק נועד.
שמש עולה...
וערב אחד אביו מן החבל
נפל וגופו התרסק.
בכה הקרקס עת טמנוהו בקבר,
אך בנו הליצן עוד צוחק.
שמש עולה...
כך סבתא אומרת,
היו היה פעם קרקס.
בין חבל לחבל
שם דמות מכרכרת
זאת דמות הליצן הננס.
שמש עולה יורד גם הליל
אך הליצן עוד ממשיך וצוהל.
קטן וזעיר הוא נראה מול היתר
אך עת לזירה הוא נכנס -
פורץ הקהל בתשואות חן לפתע
לכבוד הליצן הננס.
שמש עולה...
עיניו מעולם לא ידעו מה זה בכי
עצוב רק אצלו המבט.
דמעה מעולם לא ירדה לו על הלחי,
כי הוא להצחיק רק נועד.
שמש עולה...
וערב אחד אביו מן החבל
נפל וגופו התרסק.
בכה הקרקס עת טמנוהו בקבר,
אך בנו הליצן עוד צוחק.
שמש עולה...
מילים: ולנטיין קרוצ'ניון לחן: ולנטיין קרוצ'ניון תרגום: יוסף אוקסנברג
בֵּין פִּרְחֵי הַגָּן הַמְּלַבְלְבִים
פְּגַשְׁתִּיהָ בִּדְמִי עֲלוּמַי.
בֵּין פִּרְחֵי הַגָּן, בֵּין סִבְכֵי אִילָן,
שָׁם מָצָאתִי אֶת אֹשֶׁר חַיַּי.
לָה לָה לָה...
פַּעַם שָׂחָה לִי: הוֹ בְּחִיר לִבִּי,
תִּשָּׂאֵנִי אֶל קְצוֹת הַתֵּבֵל?
אָז אָמַרְתִּי לָהּ: אֲחוֹתִי כַּלָּה,
נִסַּע נָא לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל.
לָה לָה לָה...
נִבְנֶה קֵן קָטָן עַל אַדְמַת אֲבוֹת,
נִחְיֶה שְׁנֵינוּ כְּבֹעַז וְרוּת.
עוּרָה, רַב חוֹבֵל! עָגֶנְךָ הָרֵם!
תִּשָּׂאֵנוּ לְאַדְמַת הַחֵרוּת!
לָה לָה לָה...
וּבְתֵל אָבִיב, תֵּל נֶחְמָד, חָבִיב,
עִם רֵיחוֹת תַּפּוּחִים וּסְמָדַר,
נִתְגַשֵּׁם חֲלוֹם: תֵּל אָבִיב, שָׁלוֹם!
פֹּה נִבְנֶה לָנוּ קֵן נֶהְדָּר!
לָה לָה לָה...
וּבוֹנִים, בּוֹנִים זֶה רַבּוֹת שָׁנִים
כְּבָר בָּנִינוּ בָּתִּים לִרְבָבוֹת
רַק בֵּיתִי בֵּיתִי, אֶת הַקֵּן שֶׁלִּי
לֹא זָכִיתִי עֲדַיִן לִבְנוֹת.
לָה לָה לָה...
פְּגַשְׁתִּיהָ בִּדְמִי עֲלוּמַי.
בֵּין פִּרְחֵי הַגָּן, בֵּין סִבְכֵי אִילָן,
שָׁם מָצָאתִי אֶת אֹשֶׁר חַיַּי.
לָה לָה לָה...
פַּעַם שָׂחָה לִי: הוֹ בְּחִיר לִבִּי,
תִּשָּׂאֵנִי אֶל קְצוֹת הַתֵּבֵל?
אָז אָמַרְתִּי לָהּ: אֲחוֹתִי כַּלָּה,
נִסַּע נָא לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל.
לָה לָה לָה...
נִבְנֶה קֵן קָטָן עַל אַדְמַת אֲבוֹת,
נִחְיֶה שְׁנֵינוּ כְּבֹעַז וְרוּת.
עוּרָה, רַב חוֹבֵל! עָגֶנְךָ הָרֵם!
תִּשָּׂאֵנוּ לְאַדְמַת הַחֵרוּת!
לָה לָה לָה...
וּבְתֵל אָבִיב, תֵּל נֶחְמָד, חָבִיב,
עִם רֵיחוֹת תַּפּוּחִים וּסְמָדַר,
נִתְגַשֵּׁם חֲלוֹם: תֵּל אָבִיב, שָׁלוֹם!
פֹּה נִבְנֶה לָנוּ קֵן נֶהְדָּר!
לָה לָה לָה...
וּבוֹנִים, בּוֹנִים זֶה רַבּוֹת שָׁנִים
כְּבָר בָּנִינוּ בָּתִּים לִרְבָבוֹת
רַק בֵּיתִי בֵּיתִי, אֶת הַקֵּן שֶׁלִּי
לֹא זָכִיתִי עֲדַיִן לִבְנוֹת.
לָה לָה לָה...
ערבה, ערבה אין קץ,
עין הבוקרים תרה:
לא ערער, לא דרדר, לא עץ,
רוח בא המידברה.
זמר הבוקרים יעלה ויבקע
על מרחבים אבודים עד אין גמר,
ותזרח החמה ותשקע
ומוסיף וקולח הזמר.
ערבה, ערבה, אלמון,
שנות אלפים קמו:
הבוקר על גב סוס קדמון
בדרכים שנשמו.
הו, הו, הו...
שדה בוקר, שדה שלום, העור!
סול נתיבות הרה!
כי אתה המעוז לדור
בן מרדות ובן פרא.
זמר הבוקרים יעלה ויבקע
על רחלים ואילים ועל צמר,
ותזרח החמה ותשקע
ויוסיף לקלח הזמר.
ערבה, ערבה, עני!
אל יכסך רדם!
נחדש נא, את ואני,
את ימייך כקדם.
הו, הו, הו...
עין הבוקרים תרה:
לא ערער, לא דרדר, לא עץ,
רוח בא המידברה.
זמר הבוקרים יעלה ויבקע
על מרחבים אבודים עד אין גמר,
ותזרח החמה ותשקע
ומוסיף וקולח הזמר.
ערבה, ערבה, אלמון,
שנות אלפים קמו:
הבוקר על גב סוס קדמון
בדרכים שנשמו.
הו, הו, הו...
שדה בוקר, שדה שלום, העור!
סול נתיבות הרה!
כי אתה המעוז לדור
בן מרדות ובן פרא.
זמר הבוקרים יעלה ויבקע
על רחלים ואילים ועל צמר,
ותזרח החמה ותשקע
ויוסיף לקלח הזמר.
ערבה, ערבה, עני!
אל יכסך רדם!
נחדש נא, את ואני,
את ימייך כקדם.
הו, הו, הו...
מילים: נעמי שמר לחן:
תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב
פה ושם נגמר החורף ונכנס אביב
בשדה ליד הדרך יש כבר דגניות
אל תגידו לי שכל זה לא יכול להיות
אנשים טובים באמצע הדרך
אנשים טובים מאוד
אנשים טובים יודעים את הדרך
ואיתם אפשר לצעוד
איש אחד קנה לי ספר בן מאה שנה
איש אחר בנה כינור שיש בו מנגינה
ואישה טובה אחרת לי נתנה את שמה
ומאז אני בדרך שרה במקומה
אנשים טובים...
איש אחד יבנה לי גשר כדי לחצות נהר
איש אחר יצמיח יער במורדות ההר
ואישה טובה אחרת, אם יהיה קשה
רק תצביע אל האופק ותבטיח ש -
אנשים טובים...
וממש כמו צמחי הבר הבודדים
הם עוצרים תמיד את החולות הנודדים
הרקיע מתבהר, וכבר אפשר לראות
אנשים על אם הדרך מחכים לאות
אנשים טובים...
פה ושם נגמר החורף ונכנס אביב
בשדה ליד הדרך יש כבר דגניות
אל תגידו לי שכל זה לא יכול להיות
אנשים טובים באמצע הדרך
אנשים טובים מאוד
אנשים טובים יודעים את הדרך
ואיתם אפשר לצעוד
איש אחד קנה לי ספר בן מאה שנה
איש אחר בנה כינור שיש בו מנגינה
ואישה טובה אחרת לי נתנה את שמה
ומאז אני בדרך שרה במקומה
אנשים טובים...
איש אחד יבנה לי גשר כדי לחצות נהר
איש אחר יצמיח יער במורדות ההר
ואישה טובה אחרת, אם יהיה קשה
רק תצביע אל האופק ותבטיח ש -
אנשים טובים...
וממש כמו צמחי הבר הבודדים
הם עוצרים תמיד את החולות הנודדים
הרקיע מתבהר, וכבר אפשר לראות
אנשים על אם הדרך מחכים לאות
אנשים טובים...
מילים: יורם טהרלב לחן: אפי נצר
עצי הצפצפות שרים לך שיר על דרך,
עצי הצפצפות היו גבוהים, גבוהים,
וכל געגועינו לך היו לטרף
ולשובלך אשר הצית את הדשאים.
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
הרכבות נסעו והמסילה ריקה היא,
ואת כאילה אובדת במשעול
וזר של נרקיסים הן שש עשרה שנותיך,
אשר גמעו מטל הערב הכחול
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
החסידות פורחות מתוך בריכות המים,
החסידות פרשו כנפיים של שבת,
ורק השיר קסום אל שש עשרה שנותיך
נותר פה וזוכר שלכת ומבט.
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
ללה
עצי הצפצפות היו גבוהים, גבוהים,
וכל געגועינו לך היו לטרף
ולשובלך אשר הצית את הדשאים.
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
הרכבות נסעו והמסילה ריקה היא,
ואת כאילה אובדת במשעול
וזר של נרקיסים הן שש עשרה שנותיך,
אשר גמעו מטל הערב הכחול
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
החסידות פורחות מתוך בריכות המים,
החסידות פרשו כנפיים של שבת,
ורק השיר קסום אל שש עשרה שנותיך
נותר פה וזוכר שלכת ומבט.
באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
ללה
מילים: עמוס אטינגר לחן: רפי גבאי
גדול הוא הלילה ולך מחייך
חזרנו עם בוקר אל שארם א-שייח
עברנו בלילה, בים ובהר
ובאנו עם בוקר אל תוך המיצר
את שארם א-שייח, חזרנו אלייך שנית
את בליבנו, ליבנו תמיד
הים והמלח יראו את השיר
חזרנו אליכם, טיראן וסנפיר
אותם השמיים מעל לבבך
מיצר, ים ומים - את שארם א-שייח
את שארם א-שייח, חזרנו אלייך שנית
את בליבנו, ליבנו תמיד
עולה לו הבוקר בחוף אלמוגים
עוברות שוב במים ספינות דייגים
יורד לו הערב, מביא עוד חלום
מביא על המים תקווה לשלום
את שארם א-שייח, חזרנו אלייך שנית
את בליבנו, ליבנו תמיד
הוי, שארם א-שייח!
חזרנו עם בוקר אל שארם א-שייח
עברנו בלילה, בים ובהר
ובאנו עם בוקר אל תוך המיצר
את שארם א-שייח, חזרנו אלייך שנית
את בליבנו, ליבנו תמיד
הים והמלח יראו את השיר
חזרנו אליכם, טיראן וסנפיר
אותם השמיים מעל לבבך
מיצר, ים ומים - את שארם א-שייח
את שארם א-שייח, חזרנו אלייך שנית
את בליבנו, ליבנו תמיד
עולה לו הבוקר בחוף אלמוגים
עוברות שוב במים ספינות דייגים
יורד לו הערב, מביא עוד חלום
מביא על המים תקווה לשלום
את שארם א-שייח, חזרנו אלייך שנית
את בליבנו, ליבנו תמיד
הוי, שארם א-שייח!
מילים: איילת ציוני וגילי ליבר לחן: גילי ליבר
יחד לב אל לב נפתח
ונראה ת'אור שבשמיים
יחד לב אל לב
נפתח בתקווה לאהבה
איך שהלב נפתח
חובק את העולם
ובקריאה גדולה
נשיר לאהבה
אימרו הכל אפשר
זה לא מאוחר
השחר כבר עלה
זמן לאהבה
יחד לב אל לב...
ורק אם נאמין
ובלי שום דאווין
בדרך העולה
זה שיר לאהבה
יחד לב אל לב...
ונראה ת'אור שבשמיים
יחד לב אל לב
נפתח בתקווה לאהבה
איך שהלב נפתח
חובק את העולם
ובקריאה גדולה
נשיר לאהבה
אימרו הכל אפשר
זה לא מאוחר
השחר כבר עלה
זמן לאהבה
יחד לב אל לב...
ורק אם נאמין
ובלי שום דאווין
בדרך העולה
זה שיר לאהבה
יחד לב אל לב...
מילים: יוסי בנאי לחן: נעמי שמר
מדינה אחת, פעמיים ים
ואגם אחד וקדחת גם,
שמש אחת עגולה,
עם אחד חכם מלא סגולה,
כאב ראש אחד ושלוש גלולות
ושישה ימים ושבעה לילות.
אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו
שבשמיים ובארץ.
עלייה גדולה מאלפיים שנות גולה,
שתי חופשות שנתיות ואחת רגילה.
יום של ניצחון, יום של מפלה,
רגע ביטחון, שלושים ימי מחלה.
טרומפלדור בגליל וקונצ'רטו לחליל
וחצי תריסר אלופים במיל'.
אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו
שבשמיים ובארץ.
עם אחד עתיק, שני שרים בלי תיק,
הראשון עצוב, השני מצחיק,
ילדות אחת קשה, שנים של התשה
ומי שרוצה עצמאות - בבקשה.
מלחמות חמש, חטיבת חרמ"ש
וחייל אחד משחק שש בש.
אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו
שבשמיים ובארץ.
חיילים שלושה עייפים במשלט,
ושבעים ילדים צוחקים במקלט.
שלושה אסירי ציון יצאו לחופשי,
אסיר עולם אחד בחודש השישי.
יום הילד, יום הפרח ויום השנה.
וגבעה עשרים וארבע עדין לא עונה.
אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו
שבשמיים ובארץ.
ואגם אחד וקדחת גם,
שמש אחת עגולה,
עם אחד חכם מלא סגולה,
כאב ראש אחד ושלוש גלולות
ושישה ימים ושבעה לילות.
אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו
שבשמיים ובארץ.
עלייה גדולה מאלפיים שנות גולה,
שתי חופשות שנתיות ואחת רגילה.
יום של ניצחון, יום של מפלה,
רגע ביטחון, שלושים ימי מחלה.
טרומפלדור בגליל וקונצ'רטו לחליל
וחצי תריסר אלופים במיל'.
אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו
שבשמיים ובארץ.
עם אחד עתיק, שני שרים בלי תיק,
הראשון עצוב, השני מצחיק,
ילדות אחת קשה, שנים של התשה
ומי שרוצה עצמאות - בבקשה.
מלחמות חמש, חטיבת חרמ"ש
וחייל אחד משחק שש בש.
אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו
שבשמיים ובארץ.
חיילים שלושה עייפים במשלט,
ושבעים ילדים צוחקים במקלט.
שלושה אסירי ציון יצאו לחופשי,
אסיר עולם אחד בחודש השישי.
יום הילד, יום הפרח ויום השנה.
וגבעה עשרים וארבע עדין לא עונה.
אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו
שבשמיים ובארץ.
מילים: נעמי שמר לחן:
ולפעמים
החגיגה נגמרת
כיבוי אורות
החצוצרה אומרת
שלום לכינורות
אשמורת תיכונה נושקת לשלישית -
לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.
לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב
לשיר אותו בכח, לשיר אותו בכאב
לשמוע חלילים ברוח החופשית
ולהתחיל מבראשית.
מבראשית
את עולמך בבוקר תמיד לברוא:
האדמה, העשב וכל המאורות
ואז מן העפר, בצלם אנשים
לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.
לקום מחר בבוקר...
גם אצלך
החגיגה נגמרת
ובחצות
הביתה את הדרך
קשה לך למצוא
מתוך החשכה אנחנו מבקשים -
לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.
לקום מחר בבוקר...
החגיגה נגמרת
כיבוי אורות
החצוצרה אומרת
שלום לכינורות
אשמורת תיכונה נושקת לשלישית -
לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.
לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב
לשיר אותו בכח, לשיר אותו בכאב
לשמוע חלילים ברוח החופשית
ולהתחיל מבראשית.
מבראשית
את עולמך בבוקר תמיד לברוא:
האדמה, העשב וכל המאורות
ואז מן העפר, בצלם אנשים
לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.
לקום מחר בבוקר...
גם אצלך
החגיגה נגמרת
ובחצות
הביתה את הדרך
קשה לך למצוא
מתוך החשכה אנחנו מבקשים -
לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.
לקום מחר בבוקר...
מילים: חיים חפר לחן: דובי זלצר
אם יהיה רע, והמיסים עוד יעלו
ובמוסקווה, השערים ינעלו
והסוכר, גם הוא עוד יעלה במחיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
אם הבנזין, מתל אביב עד רמת גן
עולה לך, כמו סוף שבוע ביפן
ואם באו"ם, אומרים תיסוג וגם תחזיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
אם תירשם, תרצה שיכון של זוג צעיר
כשתיכנס נהיה כבר מזקני העיר
ואם נשמע את רוזה רוזה מקהיר
אנחנו לא אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
מה לעשות, זוהי ארצנו היחידה
עוד יהיה טוב, ואין זו אין זו אגדה
ועוד נזכה, לראות זריחה של יום בהיר
ומשום כך אנחנו ממשיכים לשיר
לא נפסיק לשיר...
ובמוסקווה, השערים ינעלו
והסוכר, גם הוא עוד יעלה במחיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
אם הבנזין, מתל אביב עד רמת גן
עולה לך, כמו סוף שבוע ביפן
ואם באו"ם, אומרים תיסוג וגם תחזיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
אם תירשם, תרצה שיכון של זוג צעיר
כשתיכנס נהיה כבר מזקני העיר
ואם נשמע את רוזה רוזה מקהיר
אנחנו לא אנחנו לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר...
מה לעשות, זוהי ארצנו היחידה
עוד יהיה טוב, ואין זו אין זו אגדה
ועוד נזכה, לראות זריחה של יום בהיר
ומשום כך אנחנו ממשיכים לשיר
לא נפסיק לשיר...
סוף השירון
