השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה
) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה
זמריםזמרותלהקותמנחי-זמר
אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה.
את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו
זמר או
מנחה )
יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי
אלי ארגון סגור
מפגשזמר חדרהבמאי 2010 החל אלי ארגון בפרויקט של מפגשי זמר בעיר חדרה.
המטרה הייתה "להעיר את העיר בזמר ושיר" ומשך יותר מחצי שנה ( 33 מפגשים) נערך כל שבוע מפגש של שירה בציבור בליווי שקופיות. השירים נבחרו בהתאם לעונה ותאריכי ציון של יוצרים בזמר העברי וכללו שירים עבריים מכל התקופות ומכל הזמנים. ברוב המפגשים אלי הוביל/הנחה את הערב בשירה ובגיטרה ואליו הצטרפו נגנים וזמרים אורחים מתל אביב והמרכז עד לחיפה בצפון.
נשארו השירונים הזכרונות, התמונות והשירונים מכל מפגש
כאן ביתי פה אני נולדתי במישור אשר על שפת הים כאן החברים איתם גדלתי ואין לי שום מקום אחר בעולם
כאן ביתי פה אני שיחקתי בשפלה אשר על גב ההר כאן מן הבאר שתיתי מים ושתלתי דשא במדבר.
כאן נולדתי כאן נולדו לי ילדי כאן בניתי את ביתי בשתי ידי כאן גם אתה איתי וכאן כל אלף ידידי ואחרי שנים אלפיים סוף לנדודי.
כאן את כל שירי אני ניגנתי והלכתי במסע לילי כאן בנעורי אני הגנתי על חלקת האלוהים שלי.
כאן נולדתי...
כאן את שולחני אני ערכתי פת של לחם פרח רענן דלת לשכנים אני פתחתי ומי שבא נאמר לו "אהלן".
כאן נולדתי...
סגור
מילים: עוזי חיטמן לחן: שלומי שבת
לכל אחד יש ת'אחת שלו שתסגור איתו מעגל לכל אחת יש ת'אחד שלה שיבוא ויפול בגורל כמו בגד לגוף כמו אויר לנשימה ובתוך הטירוף הם מוצאים נחמה
ואת הנשמה המתוקה שלי היחידה שמדליקה אותי ואיתך אני כל העולם ואיתך אני כל היקום בלעדייך אני חצי בן אדם בלעדייך אני בעצם כלום
לכל אחד יש ת'חלום שלו שנדמה והנה הוא קרב לכל אחת יש ת'חלום שלה שיבוא ויסעיר את הלב כמו מים לצמא וליאוש התקווה ובים של קרירות יש להם אהבה
ואת הנשמה המתוקה שלי היחידה שמדליקה אותי ואיתך אני כל העולם ואיתך אני כל היקום בלעדייך אני חצי בן אדם בלעדייך אני בעצם כלום
סגור
מילים: עוזי חיטמן לחן: עוזי חיטמן
זה לא חלום עוד יבוא היום יום לו חיכינו אלפיים שנה המלחמה האחרונה.
עוזבים את הבית עוזבים את החברים לובשים מדי זית והולכים לימים אחרים.
מי ידע שכך יהיה שבכמה לילות ללא אמא תהפוך מנער ותהיה לבחור מסתער קדימה.
זה לא חלום עוד יבוא היום יום לו חיכינו אלפיים שנה המלחמה האחרונה.
ימים ללא בית ימים ללא חברים במקום דשא רק שית גבעות עמקים והרים.
מי ידע שכך יהיה שבכמה לילות ללא אמא תקבל עליך תואר שכזה שתצעק: "אחרי וקדימה!".
נחזור אל הבית נחזור אל החברים נפשוט מדי זית ונחזור לימים כלפנים.
מי יתן וכך יהיה שבכמה לילות ללא בית נלך לימים אחרים ונראה יונה עם עלה של זית.
סגור
אני נולדתי אל המנגינות ואל השירים של כל המדינות נולדתי ללשון וגם למקום למעט להמון שיושיט יד לשלום.
אני נולדתי לשלום שרק יגיע אני נולדתי לשלום שרק יבוא אני נולדתי לשלום שרק יופיע אני רוצה אני רוצה להיות כבר בו.
אני נולדתי אל החלום ובו אני רואה שיבוא השלום נולדתי לרצון ולאמונה שהנה הוא יבוא אחרי שלושים שנה.
אני נולדתי לשלום שרק יגיע אני נולדתי לשלום שרק יבוא אני נולדתי לשלום שרק יופיע אני רוצה אני רוצה להיות כבר בו.
נולדתי לאומה ולה שנים אלפיים שמורה לה אדמה ולה חלקת שמיים והיא רואה צופה הנה עולה היום והשעה יפה זוהי שעת שלום.
אני נולדתי לשלום שרק יגיע אני נולדתי לשלום שרק יבוא אני נולדתי לשלום שרק יופיע אני רוצה אני רוצה להיות כבר בו.
סגור
היו ימים - היו ימים כשעוד היינו ילדים. תמצא הכל באלבומים אולי יגידו חברים. היינו יחד חבורה - עצים אספנו בשדרה. בקומזיץ סביב המדורה שרנו זאת הייתה שירה. ~ כך היינו בשכונה כך היה כל השנה חשבנו שלשיר זה לבלות היו ימים - היו לילות.
עברנו את אותם דברים וכבר היינו נערים. רקמנו אלף סיפורים ערמנו אלף מזמורים. גילינו את האהבה ידענו מן האכזבה. ידענו רע וטוב-יותר ותמיד המשכנו לזמר. ~ כך היינו בשכונה... יש אומרים כבר התבגרנו - הכל הפך להיות ישן. דבר מאז לא לקחנו חוץ משיר ישן נושן. אחד מנכל - שני לוחם שלישי בכפר סוסה רותם. אחד היה למהגר ואני ממשיך פה לזמר. ~ כך היום זה בשכונה השכונה כבר נתרוקנה. לא שדרה ולא גינה נותרה רק מנגינה. אזכור תמיד בכל פינה את צלילה של השכונה.
סגור
עוד סיפור אחד של אהבה לפני שסוגרים את האורות עוד סיפור אחד של אהבה שיוצאת מבין השורות
עוד לחישה אחת קטנה לפני שהולכים אל הבתים זכרונות מן הפגישה הראשונה כשהצטלבו המבטים
פעם את בוכה ופעם את צוחקת מזילה דמעה כי זה הזמן ללכת לכל האהבות יש סוף להתחלה נפרדים רק במבט בלי לומר מילה
עוד סיפור אחד של אשליה שלא ידענו אם היא תגמר אוספים בלב את כל מה שהיה פעם רע, ופעם טוב יותר
עוד נשיקה אחת קטנה לפני שמכבים את האש עם הרגשה כזאת משונה שזה הסוף אבל עוד נפגש
אלוהים שלי, רציתי שתדע חלום שחלמתי בלילה במיטה ובחלום ראיתי מלאך משמיים בא אלי ואמר לי כך באתי משמיים, עברתי נדודים לשאת ברכת שלום לכל הילדים לשאת ברכת שלום לכל הילדים
וכשהתעוררתי נזכרתי בחלום ויצאתי לחפש מעט שלום ולא היה מלאך ולא היה שלום הוא מזמן הלך ואני עם החלום
אלוהים שלי, רציתי שתדע חלום שחלמתי בלילה במיטה ובחלום ראיתי מלח ממצולות הים עלה ואמר לי כך באתי מן המים, ממצולות הים לשאת ברכת שלום לילדי כל העולם לשאת ברכת שלום לילדי כל העולם
וכשהתעוררתי נזכרתי בחלום ויצאתי לחפש מעט שלום ולא היה מלאך ולא היה שלום הוא את הבשורה לקח ואני עם החלום
אלוהים שלי, רציתי שתדע שהחלום הזה נשאר לי כחידה אלוהים שלי, רציתי שתדע על החלום שלי רציתי שתדע אלוהים שלי, רק רציתי שתדע
סגור
אני זוכר שירים בגן כשהייתי ילד. איך שפן כל כך קטן קיבל נזלת. בין הרים ובין סלעים טסנו ברכבת טוב לשיר - היה נעים "לקום וגם לשבת" טוב לשיר - היה נעים "לקום וגם לשבת".
השירים, המשחקים - איפה הם עכשיו? אולי לפני אולי בצדדי, אולי מאחורי הגב.
אני זוכר ארגז בחול ארמונות בנינו ציור ציירנו במכחול אכלנו ושתינו איך רקדנו יד ביד מעגל עשינו טוב לשיר - היה נחמד כשעוד קטנים היינו טוב לשיר - היה נחמד כשעוד קטנים היינו.
השירים, המשחקים...
אני זוכר אותם ימים הכל ברור כשמש. זה אולי היה מזמן אך זה נראה כמו אמש. השירים המשחקים ששרתי ושיחקתי הם איתי בתוך תוכי אותם עוד לא שכחתי. הם איתי בתוך תוכי אותם עוד לא שכחתי.
השירים, המשחקים...
סגור
תודה על כל מה שבראת תודה על מה שלי נתת על אור עיניים חבר או שניים על מה שיש לי בעולם על שיר קולח ולב סולח שבזכותם אני קיים
תודה על כל מה שבראת תודה על מה שלי נתת על צחוק של ילד ושמי התכלת על אדמה ובית חם פינה לשבת אישה אוהבת שבזכותם אני קיים
תודה על כל מה שבראת תודה על מה שלי נתת על יום של אושר תמימות ויושר על יום עצוב שנעלם תשואות אלפיים וכפיים שבזכותם אני קיים.
וכיכר העיר מוארת רבבות כל אוהביך נהרו אל העצרת נאספו לראות פניך
עת נבוך סמוק כילד את קולך בשיר נתת הגורל נקש בדלת ואתה כלל לא שמעת
שוב ושוב עובר בי רעד מי יכול היה לדעת מה נאמר ואין מילים פשוטות יותר שלום חבר
בעודך טובל באושר ובשיר שלום פוצח שם בחושך לשעת כושר כבר המתין המרצח
הכיכר כולה הומה ו... לב אל לב נפתח כפרח אקדחו טעון במוות ועיניו קרות כקרח
ליל הסתיו יורד על נגב ערבה בוכה מנגד גם למעלה אין מילים פשוטות יותר
שוב ושוב עובר בי רעד...
רחובות שטופים בבכי יום ולילה ושבוע הדמעות זולגות על לחי אור נרות רוטט מדוע
חווריין עולה השחר נסוגים צללים של לילה עוד מעט חמה זורחת ונקום ללכת הלאה
ליל הסתיו יורד על נגב ערבה בוכה מנגד גם למעלה אין מילים פשוטות יותר
שוב ושוב עובר בי רעד...
סגור
מילים: אביב גפן לחן: אביב גפן
לבכות לך מילים ולחן: אביב גפן
אני הולך לבכות לך תהיה חזק למעלה געגועי כמו דלתות שנפתחות בלילה
לנצח אחי אזכור אותך תמיד וניפגש בסוף, אתה יודע ויש לי חברים אבל גם הם כבים אל מול אורך המשגע
כשעצובים הולכים לים לכן הים מלוח וזה עצוב שלהחזיר ציוד אפשר לא געגוע
לנצח אחי...
וכמו הגלים אנחנו מתנפצים אל המזח אל החיים
סגור
מילים: נתן יונתן לחן: שלמה ארצי
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא אשר היה כערבות הבוכיות.
למרגלות ההר נולד ליד הנחל. בחורף שר בין ערבות בוכיות. בקיץ בין אורות בצעי המים לחמו שילח על פני הנחל לדגה. מקני הסוף כרת לו עפיפון וכשהיה לאיש
מגבעולי הערבות הבוכיות נטה סוכה, מאבן המבצר האפורה בנה לו בית, על מי הנחל טחנה הקים, זרע שדות. שלח הונו על פני הים באניות סוחר. אך יש אשר יניח כלי מלאכתו, ויהיה פתאום לאיש אחר.
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא אשר היה כערבות הבוכיות.
למרגלות ההר נולד, ליד הנחל יידוד פזור נפש על ההר או בבכאים. ובנופלו בבוקר לא עבות אחד על אדמתו, יקנו לו אחוזת עולם, ליד אמות המים השקטות.
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא אשר היה כערבות הבוכיות. וכמו מבצר עתיק היה בסוף הדרך.
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא אשר היה כערבות הבוכיות.
סגור
מילים: חיים גורי לחן: סשה ארגוב
על הנגב יורד ליל הסתו ומצית כוכבים חרש חרש עת הרוח עובר על הסף עננים מהלכים על הדרך.
כבר שנה. לא הרגשנו כמעט איך עברו הזמנים בשדותינו. כבר שנה, ונותרנו מעט מה רבים שאינם כבר בינינו.
אך נזכר את כלם: את יפי הבלורית והתאר כי רעות שכזאת לעולם לא תתן את לבנו לשכח. אהבה מקדשת בדם את תשובי בינינו לפרח.
הרעות נשאנוך בלי מלים אפרה עקשנית ושותקת מלילות האימה הגדולים את נותרת בהירה ודולקת.
הרעות, כנעריך כלם שוב בשמך נחיך ונלכה כי רעים שנפלו על חרבם את חייך הותירו לזכר.
ונזכר את כלם...
סגור
מילים: חיים חפר לחן: דוד זהבי
בשלכת נושב כבר הסתיו, האבק בדרכים אט שקע, והיום רק אלייך נשרף וחולם על פגישה רחוקה.
הן אפשר כי עוד ערב יבוא, והשער יחרוק לו דומם, ועינייך יהיו כה טובות, כמו אין מלחמה בעולם.
הן אפשר, הן אפשר, שיהיה זה פשוט כבר מחר. הן אפשר ובג'יפ שעבר, שאגו בחורים כי נגמר. הן אפשר, הן אפשר שיהיה זה פשוט כבר מחר.
הן אפשר כי חדרך העצוב מחכה בחיוורון קירותיו, וקורא הוא לשנינו לשוב מקרבות מדרכים ומסתיו.
הן אפשר כי פתאום ניפגש במשלט או בדרך עפר הן אפשר בין עשן ובין אש גם לחלום שהכל כבר נגמר.
הן אפשר...
סגור
תנו לשמש לעלות לבוקר להאיר, הזכה שבתפילות אותנו לא תחזיר.
מי אשר כבה נרו ובעפר נטמן, בכי מר לא יעירו לא יחזירו לכאן.
איש אותנו לא ישיב מבור תחתית אפל, כאן לא יועילו לא שמחת הניצחון ולא שירי הלל.
לכן, רק שירו שיר לשלום אל תלחשו תפילה מוטב תשירו שיר לשלום בצעקה גדולה.
תנו לשמש לחדור מבעד לפרחים. אל תביטו לאחור, הניחו להולכים.
שאו עיניים בתקווה, לא דרך כוונות שירו שיר לאהבה ולא למלחמות.
אל תגידו יום יבוא - הביאו את היום! כי לא חלום הוא ובכל הכיכרות הריעו רק שלום!