מפגש זמר- שירונים כלליחגיםיום ה*_החודש(עברי)החודש(לועזי)יוצריםזמרותזמריםלהקותמנחי-זמרמפגשי-זמר
הוראות
השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,. או גם וגם .
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון

סגור

שירונים:

אלי ארגון הוא זמר, חבר צמד השני-שרים, מוביל ומנחה מפגשי זמר בליווי גיטרה
050-218-5877

שירון: להקות צבאיות   (127)
שירון זה מכיל מצגת שקופיות בצרוף מילים לשירים






מילים: חיים חפר   לחן: משה וילנסקי
יָבוֹא הַיּוֹם וְעוֹד תֵּשֵב אֶל מוּל הָאָח
וְגַם הַגַּב יִהְיֶה כָּפוּף כַּחֲטוֹטֶרֶת
וְתִזָּכֵר אָז בְּיָמֶיךָ בַּפַּלְמָ"ח
וּתְסַפֵּר עַל זֹאת אַגַּב עִשּׁוּן מִקְטֶרֶת

וּמִסָּבִיב וּמִסָּבִיב יֵשֵׁב הַטַּף
וְאִשְׁתְּךָ גַּם הִיא מֻפְלֶגֶת בַּשָּׁנִים
תַּזִּיל דִּמְעָה וּתְקַנֵּחַ אֶת הָאַף
וְתֵאָנַח: הָיוּ זְמַנִּים הָיוּ זְמַנִּים...

הָיוּ זְמַנִּים
אָז בַּמִּשְׁלָט יָשַׁבְנוּ
הָיוּ זְמַנִּים
לָחַמְנוּ וְאָהַבְנוּ
עַכְשָׁו דָּבָר אֵין לְהַכִּיר –
עַל הַמִּשְׁלָט יוֹשֶׁבֶת עִיר
אוּלַי בִּזְכוּת אוֹתָם זְמַנִּים...

וּתְסַפֵּר אֲזַי עַל כִּבּוּשִׁים וּקְרָב
וְהַקָּטָן בֵּין הַיְּלָדִים יָעִיר בְּלַחַשׁ:
וּבְכֵן זֶה סַבָּא שֶׁהִצִּיל אֶת הַמַּצָּב –
מִסַּבָּא שֶׁכָּזֶה בֶּאֱמֶת
בֶּאֱמֶת יֵשׁ נַחַת...

וְאָז תַּרְאֶה אֶת זְרוֹעֲךָ הַחֲשׂוּפָה
וּבָהּ צַלֶּקֶת שֶׁהִגְלִידָה מִשָּׁנִים
וּתְחַיֵּךְ אֶת זֹאת הֵן סָבְתָא אָז רִפְּאָה
נוּ וּמֵאָז הָיוּ זְמַנִּים הָיוּ זְמַנִּים...

הָיוּ זְמַנִּים
אָז בַּמִּשְׁלָט יָשַׁבְנוּ
הָיוּ זְמַנִּים
לָחַמְנוּ וְאָהַבְנוּ
עַכְשָׁו דָּבָר אֵין לְהַכִּיר –
עַל הַמִּשְׁלָט יוֹשֶׁבֶת עִיר
אוּלַי בִּזְכוּת אוֹתָם זְמַנִּים...

סגור




מילים: זרובבל גלעד   לחן: דוד זהבי
מִסָּבִיב יֵהוֹם הַסַּעַר,
אַךְ רֹאשֵׁנוּ לֹא יִשַּׁח
לִפְקֻדָּה תָּמִיד אֲנַחְנוּ,
תָּמִיד אָנוּ, אָנוּ הַפַּלְמָ"ח

מִמְּטוּלָה עַד הַנֶּגֶב,
מִן הַיָּם עַד הַמִּדְבָּר -
כָּל בָּחוּר וָטוֹב – לַנֶּשֶׁק
כָּל בָּחוּר עַל הַמִּשְׁמָר!

נָתִיב לַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם,
שְׁבִיל לַפֶּרֶא בֵּין הָרִים,
מוּל אוֹיֵב דַּרְכֵּנוּ יַעַל,
בֵּין נִקְרוֹת וּבֵין צוּרִים

רִאשׁוֹנִים תָּמִיד אֲנַחְנוּ,
לְאוֹר הַיּוֹם וּבַמַּחְשָׁךְ
לִפְקֻדָּה תָּמִיד אֲנַחְנוּ, תָּמִיד
אָנוּ, אָנוּ הַפַּלְמָ"ח.‏

סגור








מילים: חיים חפר   לחן: משה וילנסקי
עת אל ענן אמריא על כנף הרוח
אני זוכר בת שבע רק אותך
ועת עם ליל המטוס ינוע
הוא לכוכב נשבע כי לא ישכח

גם אם רחקנו הן אתך אנחנו
בהפצצה בברד הכדורים
את ברכתנו לך תמיד שלחנו
גם המנוע זמר לך ירעים

בת שבע, בת שבע
הזמר הוא לך
מדן עד באר שבע
אותך לא נשכח
ממרום השמים
לך זמר נשלח
נשתה נא לחיים
עם כל הפלמ"ח
בת שבע

עת אל החוף הגעתי עם הליל
והספינה הנה קרבה בלאט
חלמנו ילדתי הרבה עלייך
ומה, ומה תאמרי עלינו את

ועת המשחיתה נגחה נגוח
ולסיפון הוטלו פצצות הגז
את ברכתי שלחתי עד אין כוח
והגלים לך שרו כמו אז

בת שבע, בת שבע...

בת שבע עת היית בחיתולייך
כבר במדבר גמאנו מרחקים
כל המדורות אז בערו אלייך
ושרו לך את שיר הותיקים

עתה גדלת יפית עלמה בת תואר
ואנו בדרכים האפילות
אותך זוכרים כי איך נוכל לשכוח
הקשיבי מה שרים לך הלילות

בת שבע, בת שבע...

בת שבע גם אני אשיר אלייך
ואת אותי כמעט שלא ידעת
אני אחד צנחן רק בן חודשים
אבל אתמול סיפרתי כבר צ'יזבט

שלשום לראשונה לקרב הלכתי
והאימה זחלה ותעבור
אל האויב אז צרור בשמך שלחתי
וככה מזמר הוא לך הצרור

בת שבע, בת שבע...

סגור






מילים: חיים חפר   לחן: סשה ארגוב
ושוב נראה, הסתיו יורד כחרב,
מול השקיעה נושרים עצי הפרי.
החופש תם, צריך לצאת לדרך,
תני נשיקה, ילדה לבחורים...

החופש תם, אכן, היה נפלא פה,
ראינו שני סרטים עם דני קיי,
אכלנו שתים-עשרה מנות פלאפל,
אפילו מוישה-בס אמר: אוקיי...

החופש תם, נצא לדרך
הכיף היה כמו חול ...
אפשר היה עוד לכייף כאן ערב -
אבל אף פעם לא נספיק הכל.

פשוט נורא, כי נפרדים אנחנו,
היה נפלא אתכם, אנשי פלמ"ח.
רק לו משפת הים מהר הלכנו -
היו עוד כרטיסים ל"הוא הלך"...

אך כשנחזור, זה בודאי יציג עוד,
אם-כי גם בלי זה עוד אפשר לחיות,
ואם השד אותנו לא ישיג עוד -
אולי נשיג כרטיס לגן חיות.

החופש תם...

החופש תם, פלמח'ניק וחיילת
זוכרים את אקדחיך, הוי, בוק ג'ונס,
בחופש, ויהיו עוד שכאלה,
שוב נתראה ימינה לשעון...

חופש תם, הוי, יש לי טרמפ בינתיים,
היו שלום, החזיקו מעמד ...
כבר נגמרה מנוחת - הצהרים -
אסע לבית רומנו, למשרד...

החופש...

סגור




מילים: חיים חפר   לחן: דוד זהבי
בשלכת נושב כבר הסתיו,
האבק בדרכים אט שקע,
והיום רק אלייך נשרף
וחולם על פגישה רחוקה.

הן אפשר כי עוד ערב יבוא,
והשער יחרוק לו דומם,
ועינייך יהיו כה טובות,
כמו אין מלחמה בעולם.

הן אפשר, הן אפשר,
שיהיה זה פשוט כבר מחר.
הן אפשר ובג'יפ שעבר,
שאגו בחורים כי נגמר.
הן אפשר, הן אפשר
שיהיה זה פשוט כבר מחר.

הן אפשר כי חדרך העצוב
מחכה בחיוורון קירותיו,
וקורא הוא לשנינו לשוב
מקרבות מדרכים ומסתיו.

הן אפשר כי פתאום ניפגש
במשלט או בדרך עפר
הן אפשר בין עשן ובין אש
גם לחלום שהכל כבר נגמר.

הן אפשר...

סגור








מילים: חיים חפר   לחן: עממי אנגלי
הביטי נא אל הירח
אולי תהיי קצת מבסוטה
בינינו כל אחד יודע
שבכיסי אין אף פרוטה
הוי הפרוטה והירח
מה נורא האביב
עם גירעון בתקציב
לו רק הייתה פרוטה אחת
היה האושר בא מיד
הוי הפרוטה והירח

הוי הפרוטה והירח
זה צמד חמד מני אז
אם יש פרוטה ויש ירח
אז הרומן חביבי זז
הוי הפרוטה והירח
נעליים צריך
ומכנסיים צריך
וגם חגור חדש צריך
במקום דמי חופש יש בטיח
הוי הפרוטה והירח

הוי הפרוטה והירח
מצב רומנטי עד בלי די
כי לפלמ"חניק יש ירח
אך איפה הפרוטה אחי
הוי הפרוטה מן הירח
רחוקה עד מאד
ובינתיים עבוד
אולי יבוא עוד יום אחד
וייפגשו בבת אחת
גם הפרוטה והירח

הוי הפרוטה והירח
הנושא הוא ישן
אך הוא מתאים בכל זמן
רעי לו פעם אך היתה
פגישת ירח ופרוטה
היה השיר יותר שמח

סגור








מילים: חיים גורי   לחן: סשה ארגוב
על הנגב יורד ליל הסתו
ומצית כוכבים חרש חרש
עת הרוח עובר על הסף
עננים מהלכים על הדרך.

כבר שנה. לא הרגשנו כמעט
איך עברו הזמנים בשדותינו.
כבר שנה, ונותרנו מעט
מה רבים שאינם כבר בינינו.

אך נזכר את כלם:
את יפי הבלורית והתאר
כי רעות שכזאת לעולם
לא תתן את לבנו לשכח.
אהבה מקדשת בדם
את תשובי בינינו לפרח.

הרעות נשאנוך בלי מלים
אפרה עקשנית ושותקת
מלילות האימה הגדולים
את נותרת בהירה ודולקת.

הרעות, כנעריך כלם
שוב בשמך נחיך ונלכה
כי רעים שנפלו על חרבם
את חייך הותירו לזכר.

ונזכר את כלם...

סגור


מילים: חיים חפר   לחן: סשה ארגוב
לך, לך למדבר
הדרכים יובילו,
ליל טרם בא
לך, אחי, אל המדבר.

שוב, שוב נחזור,
הצוקים יריעו,
שמש גדולה של אור
עוד תזרח עלינו.

למדבר
ארץ לא מים
הו, את, אדמתי,
שבנו אלייך.

ארץ מלוחה
רוח וזעם
הלוחמים חזרו
הו, כסער.

סגור












מילים: חיים חפר   לחן: שמואל פרשקו
ובכן, הגענו אל הצריף בו גר הוא, מוטי,
ופה אוכל הוא ושותה הוא וישן.
בחור מוכשר, אם הצלחה יש לו כזאתי
אם מדי ערב מחייכות לו שלושתכן...

הוי, מוטי, מוטי האמיץ, זה לב של גבר!
כשהוא חיבק אותי - אח, זה היה חלום!
מתי היה זה
כשנכנסתי אל החדר,
והוא זרק אותי ישר מן החלון...

מוטי, מוטי, מוטי,
זה לא סתם בחור אדיוטי!
עוד שנה, אם ישתלם,
הוא עלול להיות מם-מם
לו שמעתן אותו, אפילו
איך הוא שר את "את חכי לי",
איך (אם הוא מבסוט רק קצת)
מספר הוא חמל צ'יזבאת,
והלב ממש נצבט...
אך למוטי לא איכפת

אני זוכרת איך שמוטי בא אלינו,
אם הזקן
לא, עם קרחת חדשה.
חשבתי אז, אולי יביט גם קצת עלינו
אך מה אידיוט כזה מבין בלב אשה$

איזה פרא!
איזה סוס!
אח, מוטי, מוטי!
אנחנו עוד מעט נמות פה, על הסף...
את הגרבים אתקן לו...
איזו שטות היא
מזמן אנחנו מבקשות זאת מידיו...

מוטי, מוטי, מוטי,
זה לא סתם בחור אידיוטי!
הוא גרבים לא יתן -
בעצמו הוא מתקן.
נתחננה ערב, ערב:
מוטי, חור לך בגרב...
אבל מוטי האהוב
שח: באמת, זה לא חשוב
והלב ממש נצבט ...
אך למוטי לא איכפת!

בנות, צריך למצוא עצה!
נו, נו, נקשיבה!
ובכן צריך למצוא מוצא מתוך הסבך,
אולי נפתח עליו פתאום באופנסיבה
את רק שכחת שמוטי זה הוא בפלמ"ח!

אולי נתקיף אותו
הוא לא נכנע, זה מוטי
אולי נחניף לו ונכבוש אותו אז חיש
אני אהיה לו, כך אומר, כסטן למותן...
אז הוא ישאל אותך: מדוע את טרי-אינץ'

מוטי, מוטי, מוטי,
זה לא סתם בחור אידיוטי!
כבר כמעט חצי שנה
שלב מוטי לא נכנע...
לחינם נבוא עם ערב,
בודאי יש לו אחרת
ועצוב, נורא עצוב,
מוטי, מוטי האהוב...
והלב ממש נצבט...
אך למוטי לא איכפת!

סגור




מילים: חיים חפר   לחן: משה וילנסקי
האש מפצחת זרדים בדממה,
משחיר הקפה בפינג'אן -
סיפור נספר וסיפור גם נשמע,
חדש וכמובן גם ישן.

אם יש מן צ'יזבט אשר איש, משום מה,
איננו רוצה כלל לשמוע,
ישנם עתיקים, שיינם משומר -
נקשיב אליהם בבלי נוע.

הרוח רועשת,
גחלת לוחשת,
וליל עלינו ירד.
מערב עד שחר,
ספר לנו אחא,
ספר נא, ספר נא צ'יזבט...

ספר נספר על כיבוש ביר אל חרת,
על ליל הקרבות שחלף -
איך יוסלה חסה משלוש מאות ירד
הוריד בליל חושך צלף...

אח, חבר'ה, אזכורה את ציפקה בקרב,
דרוכה מני ראש עד כף רגל,
היתה חבובה כמו תפוח בסתיו,
היתה עצומה והורגת...

הרוח רועשת,
גחלת לוחשת,
וליל עלינו ירד.
מערב עד שחר,
ספר לנו אחא,
ספר נא, ספר נא צ'יזבט...

נזכור איך בליל הפריצה לעתלית,
פרצנו, אגב, למטבח,
אחת הסיבות שנתנו להחליט,
שבטח היה שם פלמ"ח...

אתם עוד זוכרים: בשבת השחורה,
בסליק לחומרי טופוגרפיה,
הסליקר נשכח... ובבוא יום אורה,
מצאו שמה רק פוטוגרפיה...

הרוח רועשת,
גחלת לוחשת,
וליל עלינו ירד.
מערב עד שחר,
ספר לנו אחא,
ספר נא, ספר נא צ'יזבט...

נזכור את מסע הפלוגה במדבר,
ואודם דליקות על ההר,
נזכור את אותה הזחילה לראדאר,
נזכור איך אחד לא חזר...

אך יום עוד יבוא והאש עוד תלהט,
וסהר ישוט על בתינו
וסביב המדורה קצת צ'יזבט, קצת צ'יזבט,
אולי יספרו גם עלינו...

הרוח רועשת,
גחלת לוחשת,
וליל עלינו ירד.
מערב עד שחר,
ספר לנו אחא,
ספר נא, ספר נא צ'יזבט...

סגור






מילים: נעמי שמר   לחן: נעמי שמר
חילים יצאו לדרך
למסע רגלי גדול
התקדמו בלי פיק ברך
ובשיר הרימו קול

אך לפתע כשפרקו תרמיל משכם
התברר כי שכחו לקחת לחם

המפקד אז קרא
שבלי לחם זה נורא
והגדוד צריך ללכת
כל הדרך חזרה

אז פתאום אמרה חיילת ושמה דיטה -
אם אין לחם אז נאכל כולנו פיתה

חיילים יצאו לדרך...

אך לפתע בשעה של צהריים
התברר כי שכחו לקחת מים

המפקד אז קרא
שבלי מים זה נורא
והגדוד צריך ללכת
כל הדרך חזרה

אז פתאום אמר חייל ושמו עודד, ש -
אם אין מים אז נשתה כולנו גשם

חיילים יצאו לדרך...

אז למה המדורה לא מתלקחת?
התברר כי שכחו גפרור לקחת

המפקד אז קרא
שבלי אש זה נורא
והגדוד צריך ללכת
כל הדרך חזרה

אז פתאום אמר חייל ושמו מנצור -
אם אין אש אז נשתמש באבן צור.

חיילים יצאו לדרך...

אז עם ערב, כשבאה דרכם עד גמר
התברר כי שכחו את כל הזמר

כל אחד אז קרא
שבלי זמר זה נורא
והגדוד צריך ללכת
כל הדרך חזרה

כי בלי לחם ובלי מ יים ובלי אש זה רע ומר
אך בלי זמר, בלי זמר, בלי זמר אי אפשר

אז פתאום אמרה חיילת ושמה ברכה -
אם אין זמר אז נשירה לנו ככה:

חיילים יצאו לדרך...

סגור








לפני שנים רבות
עלה מרוסיה איש
צעיר, בריא ומגודל
ייבש ביצות, חצב במחצבה עבד בכביש
היה חבר בגדוד העבודה

חבר בגדוד העבודה
והוא היה לאגדה

היה הוא ספורטאי
חזק, אמיץ שרירים
כשהרים פטיש יצא עשן
אהב סלעים, אהב פרחים
וגם אהב שירים
אהב אשה ועוד אשה
ועוד אשה

חבר בגדוד העבודה
והוא היה לאגדה

כשאחזה האש בעמק, בהרים
הלך האיש להגנה
מהר עם אקדחו
לכל מקום שבו יורים
הלך מסכנה אל סכנה

חבר בגדוד העבודה
והוא היה לאגדה

~
לאור היום ובמחשך
ובין צורים
מן המדבר ועד הים
ואחריו הלכו בחורים צעירים
שקראו לו הזקן כי הוא היה

חבר בגדוד העבודה
והוא היה לאגדה

הוא אמר להם
אחרי, אחרי
והם הלכו, רבים רבים
והם ישבו בלילה
מסביב למדורה
אשר היתה לאש האוהבים

חבר בגדוד העבודה
והוא היה לאגדה

רכוב על גיפ קליל
פרץ בסערה
שועט בדרך עוגה אל-חפיר
ואחריו ממהרים
על טנקים בחוריו
וכבר זקנו הולך ומאפיר

חבר בגדוד העבודה
והוא היה לאגדה

הלך הוא והזקין
בדרכים העשנות
הלך הוא אל ביתו ליד הים
הניח את חרבו, בשקט
בין הזיכרונות
אבל בזמר חי הוא לעולם

חבר בגדוד העבודה
והוא היה לאגדה

סגור




בלילות הקיץ החמים
שום דבר אינו קורה
אולי כוכב נגוז מבעד
לחלון פתוח

אולי צרצר נשמע הרחק
אך אפילו השעון לא מתקתק
בלילות הקיץ החמים
שום דבר אינו קורה

מתחת לעץ התות בכפר
יושבים ומדברים
קוראים בספר בעל ריח ישן
עוצמים עיניים ושותקים

שום דבר אחר אינו קורה
בלילות הקיץ החמים
מתחת לעץ התות בכפר
יושבים ומדברים

סגור




מילים: חיים חפר   לחן: עממי
עם הרוח הנושבת
בדרכי אבק,
השרשרת מסתובבת,
בגרון מחנק,
אז אומרים אנשי הצוות
אפורי הפנים:
כאן השריונים! כאן השריונים!

חום השמש מלמעלה
על הראש הכה,
במדבר קפאנו לילה
בשמיכה דקה,
אך תמיד המשכנו הלאה
ותמיד ראשונים:
כאן השריונים! כאן השריונים!

מקרבות אשר ידענו
רק נותר התוואי,
למכונות פלדה נתנו
את הלב החי
ולכל מקום שבאנו
הכירונו פנים:
כאן השריונים! כאן השריונים!

עת הלמות הקרב כבר נחה
בתוך ערפל
עוד היד חזקה וסכה
את גוף הברזל -
עד ראינו את השחר
אדומי אישונים:
כאן השריונים! כאן השריונים!

שוב השמש מלבנת
בנשימה חמה,
שוב פוקדת האנטנה:
קום למלחמה!
שוב אל יום קרבות נצא נא,
שוב נהיה ראשונים:
כאן השריונים! כאן השריונים!

סגור








מילים: חיים חפר   לחן: סשה ארגוב
שביל החלב שבשמיים
ודרך העפר
נושאים אלייך, אל הבית
את כל חלומותי מן המידבר.

ואז אנחנו שוב בשניים
בעיר יפה, לילית,
ומחזיקים את הידיים
כמו תמיד, כמו תמיד..

לילה בדרום
ליד הטנק האפלולי,
רוח מתעוררת בשיחים.
עוד מעט אחזור
אהובתי שלי -
תכף ירעמו התותחים.

הרכב נח בתוך הרשת
כבר ישנים כולם,
ואת אל תוך פני לוחשת
את כל האהבות שבעולם.

ואז ידי אותך חובקת
מעבר מרחקים,
וכמה שקט, כמה שקט
ומחכים ומחכים...

לילה בדרום
ליד הטנק האפלולי,
רוח מתעוררת בשיחים.
עוד מעט אחזור
אהובתי שלי -
תכף ירעמו התותחים.

לילה בדרום
ליד הטנק האפלולי,
רוח מתעוררת בשיחים.
עוד מעט אחזור
אהובתי שלי -
תכף ירעמו התותחים.

סגור
מילים: נעמי שמר   לחן: נעמי שמר
מה אמרו הציפורים הנודדות
מה אמרו למשעולים ולשדות
הן אמרו - היו שלום
אל ערבו נוטה היום
ועלינו עוד הרחק לנדוד

מה אמרה הנערה בנועם קול
אל האיש אשר אהב אותה מכל
היא אמרה לו - אין דבר
אם תשכח אותי מחר
כה בהיר הוא העולם וגדול

והרוח נושב מן ההרים
מה אמר לאילנות הנשירים
הוא אמר - עלי הסתיו
ניתקים מן הענף
באביב יוריקו אחרים

רק הנעל המסומרת לחייל
לחשה בדומית המאהל:
חול ומיים ואבק
אנוכי בך אדבק
עד יומי האחרון ועד בכלל

סגור








מילים: דידי מנוסי   לחן: יוחנן זראי
מי שחלם לו ונשאר לו החלום
מי שלחם, הוא לא ישכח על מה לחם
מי שנשאר ער כל הלילה עוד יראה אור יום
מי שהלך הוא לא ישוב עוד לעולם

מי שהבטיח לא הניח את חרבו
מי שקראו לו הוא צעד בראש כולם
מי שאהב לו - עוד צפויות לו אהבות רבות
מי שהלך הוא לא יאהב עוד לעולם.

וההרים עוד בוערים באש זריחות
ובין ערביים עוד נושבת רוח ים
אלף פרחים עוד משמחים כל לב בשלל פריחות
מי שהלך הוא לא יראה זאת לעולם.

מי שחלם והתגשם לו החלום
מי שלחם עד ששמע קול מנצחים
מי שעבר את כל הלילה, וראה אור יום
הוא לא יניח שנשכח את ההולכים

מי שהבטיח וזכה גם לקיים
מי שהצליח לחזור מן הדרכים
מי שכאב, אבל הבין שהכאב אילם
הוא לא יניח שנשכח את ההולכים.

וההרים עוד יבערו באש זריחות
ובין ערביים תנשב עוד רוח ים
אלף פרחים עוד יפרחו בין ובתוך שוחות
הם שיעידו, כי זכרנו את כולם.

סגור




מילים: דב מגן (ברצ'יק)   לחן: עממי רוסי
סוֹאֵן בִּדְמִי הַלֵּיל
פֻּנְדָּק בִּנְמַל מַרְסֵיל.
מַלָּח יָרִים שָׁם כּוֹס
עִם נַעֲרָתוֹ, טַבָּק חָרִיף יַרְבֶּה לִלְעֹס.

חַלּוֹן פֻּנְדָּק אָפֵל
הָרוּחַ מְיַלֵּל
רָחֲקָה סְירה אֵין סוֹף
רָחַק מַלָּח מִנַּעֲרָתוֹ שֶׁעַל הַחוֹף.

הַיָּם קוֹרֵא לִי שׁוּב;
אֵלַיִךְ לֹא אָשׁוּב.
הַיָּם הוּא לָךְ חִידָה,
וְלִי הַיָּם הוּא אָב וָאֵם גַּם נַעֲרָה.

סגור








שם מכרו האחים את יוסף לעבדות
שם עלו במישור תמרות אש ועשן
ובתוך הקמה
התפרש לו הגדוד
בעמק דותן

עמק תבואות וכרם זיתים
עמק חיטה לבנה כפשתן
וגדי וצבי בהדר גבורתם
הלא שוב ניפגש
בלי קרב ובלי אש
עוד נשובה אל עמק דותן

וכל פרח שדה
אז היה מלבלב
שם חלפו העבים הצחורות לאיטן
ובכרם ממול התחפר האויב
בעמק דותן

עמק תבואות וכרם זיתים....

אז נפגע המשוריין ותאחז בו האש
ותשעת הפצועים נלכדו בביתן
שם נפלו גיבורים משריון וחרמש
בעמק דותן

עמק תבואות וכרם זיתים...

והדרך עולה שוב להר הברכה
ואדום הוא הפרי המבשיל בבוסתן
מה שלוות הדרכים
מה יפה המנוחה
לעמק דותן

עמק תבואות וכרם זיתים...

סגור








מילים: יורם טהרלב   לחן: משה וילנסקי
בגאון הירדן,
באום שורט ואום צוץ,
במטע הדקלים,
בחצר הקיבוץ,
במקום בו הקיץ אדום ובוער,
אך הגבול בו אדום ולוהט עוד יותר -

שם השריונים, שם השריונים,
שם השריונים מחכים לפקודה,
מרכבות הברזל ואנשי הפלדה!
(ואנשי הפלדה)

במרומי הגולן,
מישורי הסופות,
מול שלגים מקפיאים
ורוחות סוחפות.
מי דובי הצפון אדירי התותח
הרובצים בדממה וצופים למזרח.

שם השריונים, שם השריונים,
שם השריונים מחכים לפקודה,
מרכבות הברזל ואנשי הפלדה!
(ואנשי הפלדה)

במדבר הצהוב,
בדרכים אפורות,
על גדות התעלה,
בעמקי מחפורות,
אגרופים נקפצים מוכנים להלום,
שיבוא וגם אם לא יבוא השלום.

שם השריונים, שם השריונים,
שם השריונים מחכים לפקודה,
מרכבות הברזל ואנשי הפלדה!
(ואנשי הפלדה)

בעורקי המדבר,
בנתיבי ההרים,
על חופי הירדן,
בחורשות וכפרים,
במקום בו ניצב האויב, אז מולו,
אם ראיתם אותם ואפילו אם לא.

שם השריונים, שם השריונים,
שם השריונים מחכים לפקודה,
מרכבות הברזל ואנשי הפלדה!
(ואנשי הפלדה)

סגור






מילים: יוסי גמזו   לחן: רפי בן משה
שלא לאהוב אותך איך אפשר
אם יופייך הגועש מדליק כך לפתע בלב השר
סרנדות של אש
שלא לאהוב אותך איך אפשר
אם בין כל נשמות בחרת בשלי
כמו בעיר כבושה, לעשות בה שמות

ניסיתי לומר אז סוף כל גשר לשרוף
אך כלום לא עוזר ושוב זה חוזר
כמו הים העקשן, אל החוף

שלא לאהוב אותך איך אפשר
אם יופייך הגועש מדליק כך לפתע בלב השר
סרנדות של אש

לחדול ממך כמו משיכר או סם
איך אפשר כך לדרוש, ממי שאצלך את ראשו כבר שם,
מאבד את הראש

ניסיתי לומר אז סוף, כל גשר לשרוף
אך כלום לא עוזר ושוב זה חוזר
כמו הים העקשן, אל החוף

שלא לאהוב אותך איך אפשר
אם יופייך הגועש מדליק כך לפתע בלב השר
סרנדות של אש

שלא לאהוב אותך איך אפשר, איך אפשר..

סגור






מילים: נעמי שמר   לחן:
כשאמא באה הנה יפה וצעירה,
אז אבא על גבעה בנה לה בית.
חלפו האביבים, חצי מאה עברה
ותלתלים הפכו שיבה בינתיים.

אבל על חוף ירדן כמו מאומה לא קרה,
אותה הדומיה וגם אותה התפאורה:
חורשת האקליפטוס, הגשר, הסירה
וריח המלוח על המים.

בשביל הנה יורדת עדת התינוקות,
הם בירדן ישכשכו רגליים
גדלו הילדים וכבר למדו לשחות
ובני הנעורים חותרים בשניים.

אבל על חוף ירדן...

מעבר לירדן רעמו התותחים
והשלום חזר בסוף הקיץ
וכל התינוקות היו לאנשים
ושוב על הגבעה הקימו בית

אבל על חוף ירדן...

סגור






גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
הוּא מַּרְטִיב אֶת נִמְנוּם יוֹם הַקַּיִץ
גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
הוּא מַרְבִּיץ אֶת אָבָק הַדְּרָכִים
גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
הַמִּרְפֶּסֶת כּוּלָה רְחוּצָה הִיא
גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
וְרֵיחוֹת זִכְרוֹנוֹת שֶׁל חַמְסִין
~
כְּּאִילוּ לֹא שִׂחַקְנוּ עוֹד אֶתְמוֹל בָּרוּחַ
כְּּאִילוּ לֹא יָדַעְנוּ שֶׁפַּעַם הוּא יָבוֹא
כְּאִילּוּ שֶׁלֹּא רַצְתָּ צוֹחֵק כֹּה וּפָרוּעַ
וְשֶׁמֶשׁ בְּעֵינֶיךָ וּבִשְׂעָרְךָ הָאוֹר

בְּאֶלֶף מַנְגִּינוֹת אָז שָׁר לָנוּ הַקַּיִץ
וְאֶלֶף שִׁבֳּלִים הִגִּישׁ לִי הַשָּׂדֶה
נִיחוֹחַ תַּפּוּחִים שֵׁכָר כְּמוֹ הַיַּיִן
וְקוֹץ מַזְהִיב אֶחָד דָּקַר אֶת הַגָּדֵר
~
אֵיךְ זֶה שֶׁשָּׁכַחְנוּ שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ גֶּשֶׁם
אֵיךְ זֶה שֶּׁזָּכַרְנוּ רַק פְּרִי וְרַק קָטִיף
אֵיךְ בַּלֵּילוֹת חַמִּים פְּרַקְדָּן עַל פָּנַי הַדֶּשֶׁא
פָּרַקְנוּ אֶת מִטְעָן הַיּוֹם שֶׁכֹּה הִתִּישׁ

וְאֵיךְ הוּא בָּא פִּתְאוֹם צָפוּי כָּל כָּךְ לְפֶתַע
וְאֵיךְ שָׁטַף אוֹתָנוּ מֵרֹאשׁ וְעַד בְּהוֹנוֹת
וּבֵין טִפּוֹת הַדֶּלֶף הֵן גַּם אַתָּה הוֹדֵיתָ
הַקַּיִץ כְּבָר עָבַר, טוּבוֹ וַחֲרוֹן
~
גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
הוּא מַּרְטִיב אֶת נִמְנוּם יוֹם הַקַּיִץ
גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
הוּא מַרְבִּיץ אֶת אָבָק הַדְּרָכִים
גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
הַמִּרְפֶּסֶת כּוּלָה רְחוּצָה הִיא
גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
וְרֵיחוֹת זִכְרוֹנוֹת שֶׁל חַמְסִין

סגור






על ראשינו שוב נושרות טיפות של גשם
רוח סתיו עלי זהב בכל פיזרה
שוב נמתין לשמש, נצפה ונחכה ש...
באביב היא תשוב בחזרה

ערוכים החצבים על אם הדרך
בשדה גם סיתוונית התעוררה
כל הנרקיסים אספו עלים, קיפלו כותרת
אך באביב הם ישובו חזרה

כבר סובב לו נחליאלי בגננו
בשדותינו עפרוני אומר שירה
כל יוני הבר התעופפו מחלוננו
אך באביב הם ישובו חזרה

וגם את שנעלמת בבוא הגשם
שפרחת פתאום כרוח סערה
לא נזיל דמעות ולא נקרא לך שוב מפני ש...
באביב את תשובי חזרה

נחכה לך בחדרנו כל החורף
נחכה לך ובשמך תמיד נקרא
לא נצא אחרייך לחפש כי אין כל צורך
הן באביב את תשובי חזרה

על ראשינו שוב נושרות טיפות של גשם
רוח סתיו עלי זהב בכל פיזרה
אנו עוד נמתין לך, נחכה ונצפה ש...
באביב את תשובי חזרה

סגור






זמר שכזה נוגן על השפתיים,
כמו שלושה תופים, הולם בכוח בחזה.
ולא נותן מנוחה בשעת הצהריים,
שורק כל הרחוב מן זמר שכזה.

בבוקר מזמרות אותו עקרות הבית
בקצב הן תולות עמו את הכביסה.
שרים הספנים אשר יוצאים לשיט
וכל החיילים בערב במסע.

זמר שכזה נוגן על השפתיים...

פקידות במשרדים מתקתקות בקצב
מכתב וקבלה ודוח וחוזר.
וגם הבוס רואה שאין בררה בעצם
ומצטרף בקול לבית החוזר.

זמר שכזה נוגן על השפתיים...

על חוט הטלפון ציפור אותו שורקת,
שרים ליד ההגה כל הנהגים,
ושרה לשדרה השמש הצוחקת.
בים שרים בלי קולי אפילו הדגים.

זמר שכזה נוגן על השפתיים...

שרים הילדים ושרה הגננת,
שרים הזמרים בקול ובלי הפסק.
בלילה בחצות תזמורת מנגנת
והזוגות רוקדים אותו בדיסקוטק.

זמר שכזה נוגן על השפתיים...

סגור




מילים: יורם טהרלב   לחן: נורית הירש
בבוקר על דשא ביתי הרטוב
על דשא ביתי הרטוב
ירד משמיים
בלובן כנפיים
מלאך מסולם יעקב.

מאין תבואה ואנה תצעד
מארץ הנגב אל ארץ גלעד.
את מי שם תראה, מלאכנו הטוב
את אוהל עשיו ואת בית יעקב.

בטרם אפתח את דלתי לקראתו
אפתח את דלתי לקראתו
פרש הכנפיים
ועף לשמיים
מלאך מסולם יעקב.

חכה נא עוד רגע, חכה ואני
הנה זה ארד במשעול אל גני,
ופרח אקטוף מפרחי היסמין
הבא אותו שי לאחי בנימין.

בבוקר על דשא ביתי הרטוב...

סגור




מילים: נתן יונתן   לחן: נחום היימן
חופים הם לפעמים געגועים לנחל.
ראיתי פעם חוף
שנחל עזבו
עם לב שבור של חול ואבן.
והאדם, והאדם הוא לפעמים גם כן יכול
להישאר נטוש ובלי כוחות
ממש כמו חוף.

גם הצדפים
כמו חופים, כמו הרוח
גם הצדפים הם לפעמים געגועים
לבית שתמיד אהבנו
אשר היה ורק הים
שר לבדו שם את שיריו.

כך בין צדפי ליבו של האדם שרים לו נעוריו.

סגור










מילים: לאה נאור   לחן: יאיר רוזנבלום
קרנבל, בנח"ל קרנבל
מי שלא יבוא חבל
מי שלא יבוא חבל

המפלים המקציפים
הענפים הנשטפים
וכל המים השוצפים
הם סוחפים הם סוחפים

זורם השטף האיתן
מנחל שניר ומגולן
וגם יוצא במחולה
בהילולה אחת גדולה

קרנבל, בנח"ל קרנבל...

גואה הנחל ושוטף
וגם אותנו הוא סוחף
להחיות בסערה
את ים המות הנורא

בערבה תרועת צופר
והלאה, הלאה למדבר
שם את שטפו הטוב יוביל
לדוג דגים בברדו'יל

קרנבל, בנח"ל קרנבל...

עולה הנחל על גדותיו
שטפו איתן, טובים מימיו
פלגיו עזים, זרמיו שוטפים
את כל הארץ מציפים

דרכיו רבות ולא קלות,
הוא מסמן את הגבולות,
משקה שדות ומישורים
ושר מתחת לגשרים.

קרנבל, בנח"ל קרנבל...

גם הבקעה וגם ההר
הערבה והמדבר
כולם שטופים, כולם יפים
כולם איתנו משתזפים

אז בואו גם אתם כולכם,
לשטוף מעט את נשמתכם,
לגלוש בעוז מן ההרים,
להיות כמונו שיכורים.

קרנבל, בנח"ל קרנבל...

סגור




מילים: נעמי שמר   לחן: צרפתי
אילו ציפורים אשר עפות מעל הים
אילו ציפורים היו דוברות כבני אדם
אלו סיפורים היו ודאי לציפורים
על הארצות אשר מעבר להרים.

כל חופי הפלא, כל אגמי התכלת
כל הרכסים המושלגים
כל ימי הפרך שחלפו בדרך
כל השבתות והחגים.

אילו ציפורים אשר עפות מעל הים
אילו ציפורים היו דוברות כבני אדם
אלו מן שירים היו ודאי לציפורים
איזה קרנבל היה לכל המשוררים.

כל ירק היער, כל חשכת הסער
כל חמדת הקיץ בלבבות
זו אשר הופכת לצבעי שלכת
של האהבות הנכזבות.

כל חופי הפלא, כל אגמי התכלת
כל הרכסים המושלגים
כל ימי הפרך שחלפו בדרך
כל השבתות והחגים.

אך הציפורים נאמנות לשתיקתן
ועם בוא הסתיו
הן ממריאות במחי כנף
והסודות איתן.

סגור








מילים: יחיאל מוהר   לחן: יוחנן זראי
אנחנו שלושה ידידים
מאז ימי גן הילדים
גם שם כבר היינו כאלה נראים
אחד גבוה ושניים קטנים

היה זה ביום ט"ו בשבט
נשאנו שתילים אז ביד
שתלנו, צמחו הם שנים על שנים
אחד גבוה ושניים קטנים
לללל לללל
אחד גבוה ושניים קטנים.

אחר כך הלכנו למשק
למדנו קפא"פ וגם נשק
ופעם בקומזיץ שרפנו צריפים
אחד גבוה ושניים קטנים

הלכנו מחיל לחיל
מרוחל'ה אל אביגיל
אחר כך נפלנו בידי בחורות
אחת קטנה ושתים גבוהות
לללל לללל
אחת קטנה ושתיים גבוהות.

מובן שגוייסנו לצה"ל
בכדי להרים המורל
פוצצנו בלי קושי שלושה סמלים -
אחד גבוה ושניים קטנים

העירה עברנו מזמן
באשמת הנשים כמובן
הולדנו (כל אחד לחוד) שלושה בנים
אחד גבוה ושניים קטנים
לללל לללל
אחד גבוה ושניים קטנים

בבנק אז עבדנו ביחד
בתור קופאים ברוב נחת
אמר המנהל חסרים כאן סכומים
אחד גבוה ושניים קטנים

מובן האשימו אותנו
למרות שמאום לא ידענו
אבל זה הרגיז אז רצחנו פקידים
אחד גבוה ושניים קטנים
לללל לללל
אחד גבוה ושניים קטנים

עשו חיש משפט לכולנו
החליטו לתלות אותנו
בחצר אז הקימו שלושה עמודים
אחד גבוה ושניים קטנים

הסיפור הוא עצוב ונורא
בכדי להציל הנשמה
ירדו משמים שלושה מלאכים
אחד גבוה ושניים קטנים
לללל לללל
אחד גבוה ושניים קטנים

סגור














מילים: חיים חפר   לחן: סרג' גינזבורג
אנו כיתת סיירים
הולכים בואדיות ובהרים,
שמש מלמעלה בוערת,
יורד הערב,
הרוח נח בין השיחים
ורק אנחנו עוד הולכים...

אנו היטב מכירים
את דרך הנחש עלי צורים,
דרך ציפור בשמים,
בורות המים,
האבנים והעצים,
הכוכבים הנוצצים.

סיירים, סיירים, הלאה, סיירים!
סיירים, סיירים, הלאה, סיירים!
דרך מפרכת -
אל תפסיק ללכת!
סיירים, סיירים, הלאה, סיירים!
סיירים, סיירים, הלאה, סיירים!
הסיירים, הסיירים, הסיירים ...

אנו כיתת סיירים
את המפות על פה אנו זוכרים,
אנו הופכים סנטימטרים
לקילומטרים
של מישורים ושל כפים
ושל פלגי זיעה שוטפים...

כך חגורי תרמילים
אנחנו את הארץ מגלים,
אנו חותמים ברגלינו
את גבולותינו
ולפעמים בתוך הסתר
עושות רגלינו גם יותר...

סיירים, סיירים, הלאה, סיירים!
סיירים, סיירים, הלאה, סיירים!
דרך מפרכת -
אל תפסיק ללכת!
סיירים, סיירים, הלאה, סיירים!
סיירים, סיירים, הלאה, סיירים!
הסיירים, הסיירים, הסיירים ...


אנו כיתת סיירים
צרובי רוחות ושמש מדברים,
אנו קלי הרגלים,
תמיד עיניים,
קרני מישוש ואצבעות
ליחידות אשר יוצאות...

ליל סכינים טרם קרב
רואה תמיד אותנו לפניו,
גם עת הקרב כבר גווע
וגדוד יגע
ינוח בצידי דרכים -
גם אז אנחנו עוד הולכים...

סיירים, סיירים, הלאה, סיירים!
סיירים, סיירים, הלאה, סיירים!
דרך מפרכת -
אל תפסיק ללכת!
סיירים, סיירים, הלאה, סיירים!
סיירים, סיירים, הלאה, סיירים!
הסיירים, הסיירים, הסיירים ...

סגור




מילים: יורם טהרלב   לחן: יאיר רוזנבלום
הן עוד יפציע הכוכב
ועוד נראנו אור באור,
אנחנו

ואתם.
לכן ננצור את התקווה
מאב לבן, מדור לדור,
אנחנו ואתם.

ומי בליל שמחת תורה
הרעיד את כל בתי העיר
אנחנו ואתם!
ומי בנה את ישראל
ומי הפריח את סיביר
אנחנו ואתם!

ואיך נשכח את באבי-יאר
ואת צחוקם המהדהד
אנחנו ואתם!
ומי הזעיק את העולם
ולא שמע

אפילו הד
אנחנו ואתם!

ומי הוא יולי דניאל
ומי סיניאבסקי הבוגד
אנחנו ואתם!
ומי זוכר ומי

שומר
ומי יהיה להם לעד
אנחנו ואתם!

הן עוד יפציע הכוכב
ועוד נזכה בו לחזות,
אנחנו

ואתם
לכן ננצור את התקוה
ולא תופר הברית הזאת!
נזעק עמכם בלי לדעת אל מי,
שלח את עמי! שלח

את עמי!

סגור








מילים: נעמי שמר   לחן:
בהיאחזות הנחל בסיני
המון דברים יפים ראו עיני
כמו למשל - חיילת יחפה
וצמתה נופלת על כתפה.
~
ובחצר היו החיילים
צולים דגים גדולים על גחלים
המון דברים יפים ראו עיני
בהיאחזות הנחל בסיני.

שם כל השרות  והדליות והרינות
פסעו לאט בתוך שדרת קזוארינות
עם כל האור וכל הפנאי
אשר ראיתי בעיני.

בהיאחזות הנחל בסיני
אני ממש שפשפתי את עיני
כשראיתי - מעשה כשפים -
ספרי שירה קטנים על מדפים
שירי רחל וכוכבים וכוכבים בחוץ
כמו לפני שנות אלף בקיבוץ
אני ממש שפשפתי את עיני
בהיאחזות הנחל בסיני.
שם כל השרות  והדליות והרינות
פסעו לאט בתוך שדרת קזוארינות
עם כל האור וכל הפנאי
אשר ראיתי בעיני.

בהיאחזות הנחל בסיני
אני לא האמנתי לעיני
כשפתאום פגשתי בפינה
את ארץ ישראל הישנה.
את ארץ ישראל האבודה
והיפהפייה והנשכחת
והיא כמו הושיטה את ידה
כדי לתת ולא כדי לקחת
ואני לא האמנתי לעיני
בהיאחזות הנחל בסיני.

איך כל השרות  והדליות והרינות
פסעו לאט בתוך שדרת קזוארינות
עם כל האור וכל הפנאי
אשר ראיתי בעיני.

בהיאחזות הנחל בסיני
המון דברים יפים ראו עיני
המון דברים יפים שבגללם
רציתי לחבק שם את כולם.
ללחוש לפרצופים הנבוכים
הו מי יתנני במדבר מלון אורחים
הו מי יתנני במדבר מלון אורחים.

עם כל השרות והדליות והרינות
אפסע לאט בתוך שדרת קזוארינות
עם כל האור וכל הפנאי
אשר ראיתי לפני
במו עיני במו עיני.

סגור








מילים: יחיאל מוהר   לחן: משה וילנסקי
נשיר לכם ניגון ישן,
ניגון ישן על מעיין,
על מעיין שובב.
מימיו היו צלולים צלולים,
גליו היו כחולים כחולים
מעל לחול זהב.

היה נוצץ באביבים,
היה נושק אבי אבים,
חוצה שדות דגן.
היה מרווה נודד עייף
ולאילן המתכופף
את חיותו נתן.

אבל בעומק נשמתו המה המה
וערגתו שפך לסהר וחמה -
ישאף לנעלם ולחלום יכמה
ולא ידע אל מה (אל מה).

אך יום אחד רוטט מאוד
ביקש מאל הנהרות:
עשני נא גדול.
רוצה אני אשד להיות,
רוצה אני לזרום, לגאות
בפרא המחול.

שואף אני הרחק לנדוד,
בעוז לניע טחנות
לשאת גשרי זהב.
שואף אני להיות עמוק
עד חקר אין ועד בלי חוק
עם אניות על גב.

וכך בעומק נשמתו המה המה
וערגתו שפך לסהר וחמה -
ישאף לנעלם ולחלום יכמה
ולא ידע אל מה (אל מה).

שמע האל למעיין
וכל מבוקשו נתן
ויוליכו לים.
הים בקצף הלבן
בלע את שיר המעין
וגורלו נחתם.

הים גדול. מבוע קט
מתקו נמלח, שירו אבד
לא עוד ירווה נודד.
ורק דייג אחד קטן
שמע את בכי המעין
אשר ביקש לצאת.

ושוב מעומק נשמתו המה המה
וערגתו שפך לסהר וחמה -
ישאף לנעלם ולחלום יכמה
ולא ידע אל מה (אל מה).

סגור






מילים: רותי ספרוני   לחן: יאיר רוזנבלום
בשמלה אדומה ושתי צמות,
ילדה קטנה, יחידה ותמה
עמדה ושאלה - למה
וכל הרי הגעש וכל הסערות
עמדו מזעפם ולא מצאו תשובה
עמדו מזעפם ולא מצאו תשובה.

החיות עצרו מרוצתן
ילדה קטנה, יחידה ותמה
עמדה ושאלה - למה
וכל האריות וכל הנמרים
עמדו שמוטי ראשים ולא מצאו תשובה
עמדו שמוטי ראשים ולא מצאו תשובה.

אותיות עצרו את השורות
ילדה קטנה, יחידה ותמה
עמדה ושאלה - למה
וכל הספרים וכל המחברות
חפשו בן הכתובים ולא מצאו תשובה
חפשו בן הכתובים ולא מצאו תשובה.

בשמלה אדומה ושתי צמות
ילדה קטנה, יחידה ותמה
עמדה ושאלה - למה
וכל התותחים וכל החילים
וכל הגדולים וכל החכמים
עמדו חורי פנים ולא מצאו תשובה.

וכל הרי הגעש וכל הסערות
וכל האריות וכל הנמרים
וכל הגדולים וכל החכמים -
עמדו חיורי פנים ולא מצאו תשובה.

סגור




את שירנו כתבנו על פתק כחול
אך איש לא שאל בשל מה
ואת שאר השירים שמצאנו בחול
רשמנו בדיו אדומה.
~
ובין כל השירים שחיפשנו לשווא
גילינו אחד בלבן,
ואותו שמאז, נעלם ולא שב,
אהבנו בין אלף גוון.

לעיתים כשבא שוב החורף ללב,
עוברים על פנינו שירים,
ירוקים, ירוקים כמו שדה מלבלב,
בבוקר לאור הם חוזרים.
לעולם לא נדע את צבעם השונה
של כל השירים בעולם,
כי הערב שבא ואלינו פונה,
צובע שחור את כולם.

סגור






נרהיבה עוז לקרוא לגשם כי ישוב
אל האביב, האביב
עלי שלכת ינשאו בזרם שוב
כמו מאז
נקרא לגשם כי ישובה עם הסער מסביב
תהיה הרוח שוב
לוחשת ודולקת באור פז

גשם, גשם בוא
גשם, גשם שובה
כבר אביב, והגבעות
כולן ירוק בוער
גשם, גשם בוא
גשם, גשם שובה
גשם, שוב מן היערות
הרחוקים מהר

קראנו, בוא נא, בוא נא גשם, גשם טוב
מן המרום, המרום
שדות של כסף יתפתלו בסערה
הנה ושוב
קראנו, בואה וחזור נא מן היער למקום
שבו הדרך כבר
פורחת ושולחת אור זהוב

גשם, גשם בוא
גשם, גשם שובה
כבר אביב, והגבעות
כולן ירוק בוער
גשם, גשם בוא
גשם, גשם שובה
גשם, שוב מן היערות
הרחוקים מהר

על אם הדרך שוב נפגוש בעלמות
ושערן הרטוב
ינוע חרש על כתפיהן מתולתל
ונהדר
הו, גשם, גשם בוא נא, בוא נא
פה הרוח תחלוף
תשוב אוהבת
ונושקת ולוטפת כפרפר

גשם, גשם בוא
גשם, גשם שובה
כבר אביב, והגבעות
כולן ירוק בוער
גשם, גשם בוא
גשם, גשם שובה
גשם, שוב מן היערות

סגור






מילים:    לחן: משה וילנסקי
ההביטי אל פנינו
וראי נא את עינינו
כלנו לפניך חתנים, נים, נים.
ברחימו ובדחילן
כאן לקראתך
ניליל ונתנה הוי כתנים, נים, נים, נים

דודה, הגידי לנו: כן
אנו רוציםלהתחתן
לא נוכל יותר לסבול
את אושרנו, את הכל,
דודה! הגידי לנו כן.

אחד עובד במרץ
בונה הוא את הארץ
וסכום בבנק לגמרי לא קטן, טן, טן.
שני, פרדס וכרם
אישה נשא לו טרם
הגידי נא האין גם זה חתן, תן, תן, תן.

דודה...

שלישי גומל רוב חסד
גבאי בבית הכנסת
שלישי הוא מפטיר גם כן לא יחסר, סר, סר.
והרביעי נאיבי
סימפתי תל אביבי
נוהג בדרך ארץ ומוסר, סר, סר, סר.

סגור






מילים: חיים חפר   לחן: סשה ארגוב
סגן גד רפאלי הלך לאכול צהריים
ואנחנו שלושתנו נשארנו לבד במשרד
ארונות של ברזל
ערמות של תיקים
וסביבנו אלפי ילקוטי השרות

כן אנחנו היטב מכירים את כולם
לפי הטפסים בילקוט השרות
מכירים את כולם מכירים את כולם
אך מכל ילקוטי השרות שהכרנו
רק אחד אל לבנו נגע

דינה
דינה ברזילי
ארבע תשע שש שלוש חמש אחת
צבע עיניים כחול
צבע שער ערמוני
הגובה מאה ושישים סנטימטר
משקל חמישים ושמונה קילוגרם
דינה
דינה ברזילי
ארבע תשע שש שלוש חמש אחת

סגן גד רפאלי הלך לאכול צהריים
ואנחנו עם דינה נשארנו לבד במשרד
לא ראינו אותך
מעולם, מעולם
אך דמותך כאן עולה ממדבר התיקים

היא נולדה בעשרים לשמיני ארבעים
היה זה יום קיץ בשל בודאי
אשכולות בכרמים תאנים בבוסתן
השכלה תיכונית שם האב הוא אפרים
שש שנים מנגנת פסנתר

סגן גד רפאלי הלך לאכול צהריים
כאן בטופס כתוב שויתרת על תמיכה משפחתית
והדפק שלך
בישיבה הוא שמונים
והקף החזה הוא תשעים ושלוש

העיסוק הספורטיבי שלך הוא שחיה
הלוואי שהיינו שוחים על ידך
צוחקים לגלים וצונחים על החול
לך הייתה דיפטרית כשהיית קטנטנה
ורשמו לך פה כף-קוף אחד

דינה
דינה ברזילי
ארבע תשע שש שלוש חמש אחת
צבע עיניים כחול
צבע שער ערמוני
הגובה מאה ושישים סנטימטר
משקל חמישים ושמונה קילוגרם
דינה
דינה ברזילי
ארבע תשע שש שלוש חמש אחת

סגן גד רפאלי הלך לאכול צהריים
השעה היא אחת הוא כל רגע עלול לחזור
את קיבלת נזיפה
בשמיני לרביעי
אך אנחנו יודעים כי אשם הרס"ר

הציון האישי במשמעת הוא בית
חות דעת כללית את בסדר גמור
עוד היינו שעות מחזיקים בילקוט
אך הסגן חוזר כבר גמר לאכול
וגם הוא מתעניין בתיקך

דינה
דינה ברזילי
ארבע תשע שש שלוש חמש אחת
צבע עיניים כחול
צבע שער ערמוני
הגובה מאה ושישים סנטימטר
משקל חמישים ושמונה קילוגרם
דינה
דינה ברזילי
ארבע תשע שש שלוש חמש אחת

סגור








מילים: חיים חפר   לחן: סשה ארגוב
הלך הוא יום אחד בדרך לבאר שבע,
הרוח מן הים את השיחים ליטף,
ליד אילן זקן היא את ראשה הסבה,
וצמתה ירדה ירוד מן הכתף.

הגדוד המשיך לצעוד, ועם הגדוד הלך הוא
ואת פניו נשקו גם רוח, גם חמה.
אבל בחניה לילית אחת נוכח הוא -
נוכח הוא כי שכח לשאול אותה לשמה.

הוא לא ידע את שמה,
אבל אותה צמה
הלכה עמו לאורך כל הדרך,
והוא ידע, יש יום
בו יפגשו פתאום,
עם שחר של טללים או שמש ערב.

הקיץ השני החליף גוונים וצבע,
פטרול סיור חזר מלילה של סיון
מיהר האמבולנס בדרך לבאר שבע
והיא חיכתה חיכתה לו בחלוק לבן.

והוא שאל "האם", והיא ענתה "זוכרת"
וכה דיברו שעות, איש לא ידע על מה
וכשהלך בלי שוב והיא נותרה חיוורת,
זכרה היא כי שכח לשאול אותה לשמה.

הוא לא ידע את שמה...

סגור






מילים: יורם טהרלב   לחן: אלונה טוראל
הוא לא כל כך חכם אני יודעת
אך הוא כותב לי מכתבים
יפים כל כך ועצובים
והוא כותב לי "כמה חמודה את".

ותאמינו לי שדווקא בשבילי
הוא טוב יותר מכל הבחורים ההם
ותאמינו לי שדווקא בשבילי
הוא טוב יותר מכל הבחורים ההם.

הוא לא כל כך יפה אני יודעת
אך הוא לובש חולצת טריקו
ונעליים מבריקות
והוא אומר גם לי "את משגעת".

ותאמינו לי שדווקא בשבילי...

וגם אני איני מלכת היופי
אך הוא באופן עקרוני
אוהב אותי כמו שאני
כי בשבילו קובע רק האופי.

ותאמינו לי שדווקא בשבילי...

הוא לא כל כך עשיר אני חושבת
אך הוא מבטיח לי תמיד
לצאת לאן שרק אגיד
ומין בחור כזה אני אוהבת.

ותאמינו לי שדווקא בשבילי...

הוא לא כל כך חכם אני יודעת
ויש סימן אחד מובהק
הוא רק רוצה להיות רווק
ולא לשאת אישה אפילו פעם.

ותאמינו לי שזאת אמרו כבר לי
אמרו כבר לי גם כל הבחורים ההם
ותאמינו לי שזאת אמרו כבר לי
אמרו כבר לי גם כל הבחורים ההם.

סגור








מילים: חיים חפר   לחן: משה וילנסקי
היום שלוש ועוד שלוש שווה לשתים,
ואם תבדוק, תמצא - אמנם זה כך.
כי אם תותח שווה לזוג גרבים -
אז החשבון איננו מסובך...

- אם כן, צריך לרוץ יחף בתוך הנעל...
- אם זה מועיל...
- ודאי, מועיל מאוד לצה"ל!
כי אם יחף אתה או לא, זה היינו-הך,
הן העיקר הוא התותח!

תותחים במקום גרבים,
טנק במקום זוג נעליים,
גופיות שלוש נוריד,
אם תתנו ספינת משחית,
ובמקום חולצת שבת -
תנו, הוי,תנו סילון אחד,
ובמקום זוג תחתונים -
שני זחלים, או שריונים,
ומקום - עצור! המתן!
המכנסיים לא ניתן!

- אתה מרגיש לא טוב!
- תודה, אני בסדר.
- אתה חיוור, פניך לא טובים.
- שלוש בנות רצו לסרוג לי סוודר,
היום סורגות הן לי שלושה רובים ...

- זה רק מראה שהחזית היא גם בעורף,
- זה רק מראה שקר מאוד יהיה בחורף.
וכשבקשתי סוודר הן ענו לי כך:
הן העיקר הוא עוד תותח!

תותחים, במקום גרבים

- שוב הרס"ר עובר פה...
- חבר'ה, הוא נפוח...
- אני רוצה שורה כמו סרגל!
- בחולצתך כפתור עליון פתוח,
- הבט וראה כוחו של ההרגל ...

- אמנם תותח הוא נשק חם
- אך בלי גרבים אפשר לחטוף נזלת...
- מה יאמרו בבית...
- אל תתפנק חיל!
חביבי, אל תשכח:
הן העיקר הוא עוד תותח

תותחים במקום גרבים

סגור












יודע חקלאי פיקח,
והוא הנחיל זאת לצבא,
שאת הזן יש לשבח,
ולהיטיב בהרכבה.
(היטיב בהרכבה)

הוחלט ונלקחה שיבולת,
הירכיבוה - חרבות,
חמרה, חמרה המערבולת,
יצא הנח"ל לשדות.
(הנח"ל לשדות)

הורה כרוב והורה תרד,
עגבניה עלי כידון!
הורה נח"ל מסחררת
הורה חסה, הורה צנון!
הורה טנק רתום לפרד,
הורה סיירי התות,
הורה נח"ל מסחררת,
הורה האחזות.

יקום חייל למשך זרע,
וחקלאי יקלע אל בול.
יש נח"ל שיודע הרה
לזרום כדי לתת יבול.
(כדי לתת יבול)

זה פרושו של משק עזר,
ככה ייכתב בדו"ח.
כל השקאה של צנון וגזר
היא השקעה לזמן ארוך.
(רק אל תעשה לי ברוך)

הורה כרוב והורה תרד...

כאן שיבולים עומדות במתח,
כל עץ זקוף כמו חייל.
והתמצאות יפה בשטח
יוכיחו ערוגות בצל.
(יוכיח הבצל)

ראשי כרובים עומדים אין רחש,
זבוב על אף אין מגרש,
כאן בשורות עובר מין לחש
ההאחזות חמש חמש.
(יוכיח החמש)

הורה כרוב והורה תרד...

סגור






מילים:    לחן: משה וילנסקי
אם קשה לפרקים קצת הדרך,
מעיקים התרמיל והחום,
אם דברים מסתדרים רק בערך,
אם הבית רחוק כחלום -

אם יומיים הלכת ברפש
וה"שוויץ" לא מועיל - מסתבר
ובכלל, קצת עצוב על הנפש
כי הבת צחקה אל אחר -

לא נורא! נתגבר!
עוד הכל, עוד הכל יסתדר!
לא נורא! נתגבר!
עוד נגיע לחוף הזוהר.

אם ביום תעסוק בטורייה
ובליל מזדמן מסתנן
החופשה לא רוצה להגיע
זהו נח"ל, חביבי - הבן

אם קטנה החולצה על השכם
במקום זה המכנס הוא גדול!
אם חורקת בפה מנת הלחם
אז תדע שאכלת קצת חול.

לא נורא! נתגבר!...

אם המים אזלו במקלחת
והתה יש לו טעם של פליט
אל תכעס, יא חבר, שב בנחת
ותבין, הצבא זה לא פלירט!

במסע, אם לוחצת הנעל
וממכ"פים רוכבים על פקודות -
אם תפסת את זרם הנח"ל
אז תפרוץ בשירה שכזאת:

לא נורא! נתגבר!...

סגור








היעדים מטוהרים והרוסים
שלגים על החרמון מול שמש נמסים
ובעיירת רפאים על הרמה
חמור בודד תועה כבטרם מלחמה.
הקיץ שב למשלטיו הישנים
אבל פניך, נערי, נותרו שונים.

הוילונות הוסרו והנייר גורד
פקיד העירייה נעל את המקלט
שלוחות הדשא מטפסות ומעלות
ירוק טרי על צלקות התעלות.
הרימונים חזרו לשוק לדוכנים.
אבל פניך, נערי, נותרו שונים.
אבל פניך, נערי, נותרו שונים.

היה לי נער מאוהב היה לי נער,
צלול היה קולו צלולות היו עיניו
הקרב נדם ושוב קרב הוא אל השער
אך הילוכו כבד וחתומות פניו

גילחנו הזקן קיפלנו המדים
שתקנו סביב ספלי קפה עם ידידים
העניינים שבים אט, אט למסלולם
לומדים לא להזכיר את אלה שאינם.
לומדים לחזור להרגלים הישנים.
אבל פניך, נערי, נותרו שונים.

שוב החשמל בוהק בלילה ברחובות
שלטי האור מוכרים פלאפל ותקוות
על מדרכות בין שולחנות בירידים
המיני שב להשתלט על המדים.
על גל האתר צועדים הפזמונים.
אבל פניך, נערי, נותרו שונים.
אבל פניך, נערי, נותרו שונים.

היה לי נער מאוהב היה לי נער
צלול היה קולו צלולות היו עיניו
הקרב נדם ושוב קרב הוא אל השער
אך הילוכו כבד וחתומות פניו

עימדי בשער נערה עימדי בשער
אני חוזר אלייך בדרכי עפר
הייתי נער, נערה, הייתי נער,
עכשיו חייכי אלי מוכרת ויפה.

אך הילוכו כבד וחתומות פניו..
חייכי אלי מוכרת ויפה...

סגור








עוד כשהיינו קטנות
ורכות בשנים
כבר אז קלטנו שמועות
שישנם גם בנים,
כבר אז שיחקנו בגינה
עם הבנים של השכונה,
ולכשלגן הולכות היינו -
אז בשורה תכביש חצינו...

יחד עם גיגי הלץ
ועם צפצא בול עץ
ועם שוקילה גורה.
יחד עם צוציק ינשוף
ועם חיליק פרצוף,
ועם שמיל עמוד בצד!
יחד עם צבינגי סתכל
ועם גינגי מקל
ועם זלמן בלורה
וכמובן -
גם עם שפץ הקטן,
וזם
ויויו גם.

עת הילדות נעלמה
וחלפה לאיטה.
יחד צעדנו עמה
מכיתה אל כיתה.
וכשהגיעה השעה -
יחד הלכנו לתנועה.
עם מי נפתח כל פעולה עם
הי, הנה מה טוב ומה נעים?

יחד עם גיגי הלץ
ועם צפצא בול עץ
ועם שוקילה גורה.
יחד עם צוציק ינשוף
ועם חיליק פרצוף,
ועם שמיל עמוד בצד!
יחד עם צבינגי סתכל
ועם גינגי מקל
ועם זלמן בלורה
וכמובן -
גם עם שפץ הקטן,
וזם
ויויו גם.

זמן הגימנסיה עבר,
בא התור לשרות
יחד עלינו להר להקים היאחזות.
ובתקווה ולב נרגש:
סוף סוף נכיר בחור חדש!
אבל עם מי שוב נפגשה
כל ליל שישי פה על הדשא?

יחד עם גיגי הלץ
ועם צפצא בול עץ
ועם שוקילה גורה.
יחד עם צוציק ינשוף
ועם חיליק פרצוף,
ועם שמיל עמוד בצד!
יחד עם צבינגי סתכל
ועם גינגי מקל
ועם זלמן בלורה
וכמובן -
גם עם שפץ הקטן,
וזם
ויויו גם.

ככה חולפות השנים
ורומז העתיד,
כי עם אותם הבנים
נשאר לתמיד.
נו, לכבוד מי כבר נתחנחן?
יחד עם מי כבר נתחתן?
יחד עם נתרגשה
מול הנכדים שעל הדשא?

יחד עם גיגי הלץ
ועם צפצא בול עץ
ועם שוקילה גורה.
יחד עם צוציק ינשוף
ועם חיליק פרצוף,
ועם שמיל עמוד בצד!
יחד עם צבינגי סתכל
ועם גינגי מקל
ועם זלמן בלורה
וכמובן -
גם עם שפץ הקטן,
וזם
ויויו גם.

סגור






מילים: נעמי שמר   לחן: נעמי שמר
כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע
מרבדים נפרשים בשפלת החוף
כלנית וכרכום, אלף גון וצבע
והחוק שאומר - כאן אסור לקטוף!

רק עלי אין החוק משגיח
רק עלי איש אינו שומר
לו היו לי עלי גביע
אז, היה מצבי אחר.

ציפורים נדירות כבר דוגרות בסלע
אילנות נדירים נשמרים לחוד
איילות נבהלות מסתכלות בשלט
בו כתוב בפירוש שאסור לצוד!

רק עלי עוד לא שמו שלט
מסביב אין לי כל גדר
לו הייתי, נאמר, איילת
אז היה מצבי אחר!

אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס!
צבעוני ההרים הוא מחוץ לתחום!
כל גבעה נישאה בשולי העיר היא
שטח בר מגודר ואיזור רשום!

אז אני לפעמים חושבת
כי היה זה אולי רצוי
לו הייתי נרקיס או רקפת
או אפילו איזה בן חצב מצוי

הסתכלו מה שקורה לי בדרך:
כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו זר
לו הייתי חיה או פרח
אז היה מצבי אחר!

סגור






הגידו
חבריא
כל מה שתגידו

אימרו שנדוש לדבר בו שבחים.
גם סבא וסבתא אי אז בו הביטו
מבט ממושך שסופו נכדים.

כשחנה ויוסקה התחילו ללכת
והיו לסעיף בועדת השיכון

אז יוסקה טען בשיחה ממושכת

וחנה הצדיקה עצמה בניגון.

יא ירח
יא ירח
מה עשית?
בלבלת בת ובן.
יא ירח
הן נשארת כשהיית
שדכן אשמאי זקן.
לו רשמת
יא ירח
קורותיך -
היה הנייר מסמיק.
די צרות לנו
חביבי
בלעדיך

יא ירח
בבקשה תפסיק.

הטבע גם כן לענין מסייע

יש שפע ירח ואין זנב ענן.
מה פלא
איפוא
שגם שמואל ולאה
גונחים כמו חולים ויורדים אל הגן.

היתה אספה רבתי במקלחת

נודע: ועדת השיכון כבר בוכה.
ירח ממעל וגורן של שחת -
ומה הסיכום: עוד חדר מישפחה.

יא ירח
יא ירח...

סוף סוף הלבנה בעצמה כבר הבינה

שכך להמשיך זהו עסק של ביש.
וכל מידי לילה אורה קצת הצפינה

האירה לחצי
אחר כך לשליש.

אמרו אז החברה: זה טוב ושמח

אפשר כבר לצאת לטייל בלי סיכון.
את מי הם פוגשים מול שלישו של ירח?
את שוש ואת דן מועדת השיכון...

יא ירח
יא ירח...

סגור








מילים: יחיאל מוהר   לחן: משה וילנסקי
יש מי שגר בצריף רעוע
יש מי שוכן בתוך ארמון
שלישי יש לו שיכון קבוע,
ולרביעי בדון דלפון.

אך מה יש כאן להתווכח
היש שיכון דומה לזה?
גם לא שלמנו דמי מפתח
ועוד ביקשו שלא נצא.

יא, יא משלטי, יא משלטי,
ביתי שלי ללא קירות
יא, יא מטבחי, יא מיטתי
וכוכבים כמנורות.

נכון שאין בו לוקסוס רב
והחימום היחידי,
הוא חום הלב ואש הקרב
על משלטי (על משלטי).

בתל אביב עכשיו קולנוע
ונערות בשלל צבעים.
ואנו כאן שוכבים בלי נוע
ומציצים בכוכבים.

אחד זוכר את אבא אמא,
ספק נרדם ספק הוזה,
שני חולם על רות או רינה
ומחבק את הרובה...

יא, יא משלטי, יא משלטי...

רק תמול היה לנו אורח
קצת לא מוזמן, אבל צפוי.
עשינו לו כל כך שמח,
הוא לא ישכח את הבילוי!

הגשנו לו כיבוד קולע,
ריקוד של אש, אימון קטן
והוא אכל והתפקע,
עת המקלע הגיש לפתן.

יא, יא משלטי, יא משלטי...

לא במרכז עומד ביתנו,
דומה לבור או למלונה
ויש שיכון יפה ממנו -
אך הוא שומר על השכונה.

על כן, על כן, נאהבנו
ובו נחזיק בחוזק יד,
כי זאת לדעת בזמננו.
בונים בתים בזכות משלט.

יא, יא משלטי יא משלטי...

סגור






מילים: יורם טהרלב   לחן: יאיר רוזנבלום
ישנן בנות, ישנן בנות
אשר יוצאות עם כל אחד
אם הן רואות בחור נחמד
הן מוכנות לטוס מייד
איתו אפילו עד אילת.

אבל אני איני כזאת
אבל אני איני, איני כזאת
עם מי שאין לי בטחון
איני יוצאת גם לירקון.

ישנן בנות, ישנן בנות
שמתלבשות כמו בז'ורנל
החצאית עולה אל על
ובחולצה יש חור על חור
שכל אחד יוכל לבחור.

אבל אני איני כזאת
אבל אני איני, איני כזאת
אני צנועה בדרך כלל
ואיש אלי אינו נטפל.

ישנו בנות, ישנן בנות
שמשתגעות ממש על קליף
ולא רוצות הן שום תחליף
רק קליף ביום וקליף בליל
וקליף הוא מלך ישראל.

אבל אני איני כזאת
אבל אני איני, איני כזאת
אני אוהבת מיני אז
את יוהאן באך סבסטיאן ג'אז.

ישנן בנות, ישנן בנות
אשר קוראות ללא בושה
את השטויות ב"לאישה"
וזה אם תשאלו אותי
כל עולמן התרבותי.

אבל אני איני כזאת
אבל אני איני, איני כזאת
אני קוראת זאת עד הסוף
אבל יודעת שזה בלוף.

ישנן בנות, ישנן בנות
שרק חושבות על בחורים
לא איכפת להם מה שאומרים
תופסות את מי שרק אפשר
ולטובות כלום לא נשאר.

אם לטובות כלום לא נשאר
אז הן עושות ממש אותו דבר
והגברים אומרים אז כך:
כל הבנות זה היינו הך.

סגור




מילים: יחיאל מוהר   לחן: משה וילנסקי
לא אגדה רעי
ולא חלום עובר:
הנה מול הר סיני
הסנה, הסנה בוער.
והוא לוהב בשיר
בפי גדודי בנים,
ושערי העיר
ביד השמשונים.

הו, שלהבת יה - עיני הנערים,
הו, שלהבת יה - ברעום המנועים,
עוד יסופר על זה היום אחי,
בשוב העם אל מעמד סיני.

רעי, זה לא חלום
ולא חזיון הוזה
מאז ועד היום
בוער, בוער הסנה.
לוהט בזמר און
בלבבות האל
של נערי ציון
ורכב ישראל.

הו, שלהבת יה - עיני הנערים...

סגור




מילים: מן המקורות   לחן: שמואל מלבסקי
הבן יקיר לי, יקיר לי, אפרים
אם ילד אם ילד שעשועים.
שעשועים, שעשועים, שעשועים.

הבן יקיר לי, הבן יקיר לי,
הבן הבן יקיר לי, יקיר לי אפריים,
אם ילד אם ילד שעשועים.

כי מדי דברי בו
כי מדי דברי בו
זכור אזכרנו עוד אזכרנו עוד.
הבן יקיר לי אפרים
אם ילד אם ילד אם ילד
אם ילד שעשועים.

כי מדי דברי בו,
כי מדי דברי בו,
זכור אזכרנו עוד, אזכרנו עוד.
על כן המו מעי לו,
על כן המו מעי לו,
רחם ארחמנו, נאום נאום ה'.

הבן יקיר לי, הבן יקיר לי,
הבן הבן יקיר לי, יקיר לי אפרים,
אם ילד אם ילד שעשועים.

כי מדי דברי בו,
כי מדי דברי בו,
זכור אזכרנו עוד אזכרנו עוד.
הבן יקיר לי אפרים,
אם ילד אם ילד,
אם ילד אם ילד שעשועים.

כי מדברי דברי בו,
כי מדי דברי בו,
זכור אזכרנו עוד, אזכרנו עוד.
רחם ארחמנו, נאום ה.'

סגור






מילים: נעמי שמר   לחן:
מחר אולי נפליגה בספינות
מחוף אילת עד חוף שנהב
ועל המשחתות הישנות
יטעינו תפוחי זהב

כל זה אינו משל ולא חלום
זה נכון כאור בצהריים
כל זה יבוא מחר אם לא היום
ואם לא מחר אז מחרתיים

מחר אולי בכל המשעולים
ארי בעדר צאן ינהג
מחר יכו באלף ענבלים
המון פעמונים של חג

כל זה אינו משל ולא חלום...

מחר יקומו אלף שיכונים
ושיר יעוף במרפסות
ושלל כלניות וצבעונים
יעלו מתוך ההריסות

כל זה אינו משל ולא חלום...

מחר כשהצבא יפשוט מדיו
ליבנו יעבור לדום
אחר כל איש יבנה בשתי ידיו
את מה שהוא חלם היום

כל זה אינו משל ולא חלום...

סגור












מילים: נתן אלתרמן   לחן: נחום היימן
עננים על ראשנו, הרוח איתן.
המלאכה נעשתה, חי שמיים!
נרים כוס, קפיטן, של ברכה, קפיטן.
עוד נשוב ניפגש על המים.

אלמונית, קפיטן, היא הדרך הזאת,
ובלוידים אינה מפורסמת.
אך אם אין היא כיום רשומה במפות,
בהיסטוריה אולי היא נרשמת.

על הצי הלזה, האפור, הקטן,
יסופר עוד בשיר ורומנים.
יתכן כי בך, קפיטן, קפיטן,
יקנאו עוד הרבה קפיטנים.

את עמל בחורינו סוד - ליל יעטוף,
אך עליו נברך כעל לחם.
הן ראית כיצד מספינות אל החוף
הם נושאים את עמם עלי שכם.

לחיי זה הלילה הקר ואיתן!
לחיי הסיכון והפרך!
לחיי הספינות הקטנות, קפיטן!
לחיי הספינות שבדרך!

ולחיי בחורים שקיבלו הפיקוד
ובאופל כיוונו את השייט,
למועד הנכון, למקום היעוד,
בלי מצפן ומפה, בליל ציד.

גם בהם יסופר עוד סיפור מסוים
כי עדים גלי ים ורקיע
איך עומדים הם בקרב טרפלגר של העם
על ספינה בודדה שתבקיע

עננים על ראשינו. הרוח איתן.
המלאכה נעשית, חי שמים!
נרים כוס, קפיטן, של ברכה, קפיטן.
עוד נשוב ניפגש על המים.

יום יבוא, - ואתה בזוית של פונדק
תשב, סב, על בקבוק של קיאנטי.
ותחייך ותירק חתיכה של טבק
ותאמר - כן חבריה, זקנתי.

כן ראיתי רבות בעולם העגול
אך אזכור עוד, חי סנטה מריה
איך נרטבתי בחושך כמו תרנגול
אותו לילה על חוף נהריה

ונספר לך אז כי פתוחים השערים
כבר מזמן נפתחו, חי שמים
ופתחה אותם זו חבורת נערים
שעמדה אותו לילה במים

אז תצחק: לא עזרו אוניות המשחית
לא השפיע הרדר אפילו
ותסיים את פסוקך בקללה איטלקית...
וחוצות הנמל יאפילו

כך יהיה ולכן, אל מול רוח איתן
לחיי הסיכון והפרך
לחיי הספינות הקטנות קפיטן
לחיי הספינות שבדרך!

סגור






מילים:    לחן: משה וילנסקי
היא עומדת במטבח ומבשלת,
כל הנח"ל מצטופף ליד הדלת,
- היא עוברת! - היא חוזרת!
היא עושה קציצות של תרד
ושורפת את כולן, הפלא ופלא.

לה שפתיים נפלאות ושמה הוא עדה,
מתוקה היא כמו עוגה של מרמלדה,
הסתכלו איך היא פורחת
בין הסיר והקלחת
כל הנח"ל מזמר לה סרנדה;

אנחנו אותך אוהבים, עדה, עדה,
כמו לחם טרי עם ממרח שוקולדה.
ואם לא תכיני, כלל לא נתרגזה,
נאהב אותך "במקום" כמו מיונזה.

עדה איזו מבשלת מקסימה היא,
את קסמיה היא עושה מול הכיריים:
היא לוקחת כף של מלח,
קילו לחם, קילו קמח,
ומכינה מזה בשר לצהרים.

לפעמים ריקה אצלינו הצלחת,
אך הלב , הלב מלא את הטבחת
לה נגיש ברב אידיליה
זר ענק של פטרוזיליה,
וברגש לה נשיר כולנו יחד:

אנחנו אותך אוהבים, עדה, עדה...

הסתכלו בה, הסתכלו ישר עליה,
מה נאה לה הסינר שלמותניה.
היא אמרה לי: קח שני וופלים
כי האוכל שוב נשרף לי,
וחייכה אלי, אפשר להשתגע.

בכל יום נישא ליבינו המטבחה,
ולעדהל'ה נאמר בערך ככה:
עד מותנו מרעב פה
רק אותך, אותך נאהב פה,
כי טבח יפה כמוך אין עוד בנח"ל.

סגור












מילים: נעמי שמר   לחן:
עוֹד לֹא אָכַלְנוּ
עוֹד לֹא שָׁתִינוּ
יָבֵשׁ לָנוּ בַּגָּרוֹן!
הָבוּ לָנוּ מַשְׁקֶה
מִיט אַ בִיסֶל קאַשקע
אָז נָרִיעַ וְנָרֹן!

סגור








בצידי הדרכים
לוהטים הפרחים
בצדי מדרכות
לוהטות נערות
מה עושה החייל אם אינו מטושטש
הוא קוטף את שניהם ותוקע בדש

פרחים ונערות, פרחים ונערות
וחיילים עוברים בין שני קווי האש
פרחים ונערות, פרחים ונערות
וחיילים עוברים כלהב החרמש
ובשובם אל המדבר זוכרים הם בלילות
פרחים ונערות

מה אומרים הפרחים
בצדי הדרכים
מה אומרות נערות
בצדי מדרכות
רק עפעוף של עלעל ונפנוף של תלתל
שי פרטי בהחלט לחיל וחיל

פרחים ונערות, פרחים ונערות
וחיילים עוברים בין שני קווי האש
פרחים ונערות, פרחים ונערות
וחיילים עוברים כלהב החרמש
ובשובם אל המדבר זוכרים הם בלילות
פרחים ונערות

רועדות אמהות
בצדי מדרכות
צוחקים חיילים
בקטפם הפרחים
אמא, אמא, אין טעם לבכות ובכלל
נערות ופרחים נועדו לחייל

פרחים ונערות, פרחים ונערות
וחיילים עוברים בין שני קווי האש
פרחים ונערות, פרחים ונערות
וחיילים עוברים כלהב החרמש
ובשובם אל המדבר זוכרים הם בלילות
פרחים ונערות

בצדי הדרכים
לוהטים הפרחים
בצדי מדרכות
לוהטות נערות
מה עושה החייל אם אינו מטושטש

סגור






אל תתבייש, היה עצוב.
אל תצטער, אם תצטער:
זאת היא עונה כזאת, חבוב,
זה רק הסתיו וזה עובר.

לך ערירי בליל העיר,
הבט לרום, חפש כוכב,
מותר, מותר גם לצעיר
להיות טיפה זקן בסתיו.

זה הסתיו עם הענן
ועם הרוח המיבב,
ואם אתה סתם ציניקן
בכל זאת זה צובט בלב.

הנה באוירה כזאת
לנערה שוב אין אומרים:
"הי, בובה, מותק, בואי לרקוד" -
אלא: "הביטי, ליל סתוים..."

אתה צוחק: "שטויות, שטויות".
מן התרגשות, "הו, מה פתאום..."
אז למה זר סיתוניות
שלחת לילדה שלשום?

זה הסתיו עם הענן...

דמעה, אל תתאדם, חבר,
היא לא תגרום שום נזקים.
תאמר: "זה גשם לא יותר",
אבל הן שנינו זאת יודעים.

זה הסתיו עם הענן...

סגור






יַלְדָּה הָיְתָה אֵי שָׁם בַּכְּפָר
בֵּיתָהּ טָבַל בִּשְׂדוֹת דָּגָן
קַלַּת כָּנָף הָיְתָה פַּרְפַּר
לְבֵין הַגּוֹרֵן וְהַגַּן
וְלָהּ בַּיוֹם הָרוּחַ שָׁר
הַלַּיְלָה יִתְנַגֵּן
~
רָחֵל רָחֵל אוֹרֵךְ יָהֵל
בְּצַמּוֹתַיִךְ הַזָּהָב נוֹשֵׁק זָהָב
רָחֵל רָחֵל יֵינֶךְ אָפֵל
וּבְעֵינַיִךְ הָעֵנָב נוֹשֵׁק עֵנָב
רָחֵל רָחֵל

עָלָה שׁוֹשָׁן מִן הַחוֹלוֹת
וְיִיף מְאֹד בְּעַלְעַלָּיו
וְאֵין מָחוֹל בִּמְחוֹלוֹת
שֶׁלֹּא תִּרְקֹד קַלַּת כָּנָף
וּצְלִיל קוֹלָהּ בֵּין הַקּוֹלוֹת
מַרְעִיד בְּמֵיתָרָיו
~
רָחֵל רָחֵל אוֹרֵךְ יָהֵל
בְּצַמּוֹתַיִךְ הַזָּהָב נוֹשֵׁק זָהָב
רָחֵל רָחֵל יֵינֶךָ אָפֵל
וּבְעֵינַיִךְ הָעֵנָב נוֹשֵׁק עֵנָב
רָחֵל רָחֵל

וָלַיְלָה בָּא כָּבֵד מִטַּל
וְתֵּעָלֵם בִּשְׂדוֹת נֵכָר
נוּגִים הַכּוֹכָבִים מֵעַל
כְּעֵינֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הַכְּפָר
שׁוֹשָׁן עַל מוּל בֵּיתָהּ נָפַל
וְרַק הָרוּחַ שָׁר
~
רָחֵל רָחֵל אוֹרְךָ יָהֵל
בְּצַמּוֹתַיִךְ הַזָּהָב נוֹשֵׁק זָהָב
רָחֵל רָחֵל יֵינֶךָ אָפֵל
וּבְעֵינַיִךְ הָעֵנָב נוֹשֵׁק עֵנָב
רָחֵל רָחֵל

סגור






על המחנה נדלק ירח
על המאהל כוכב זורח
והזמן כמו גומי מתמרח
ליל שבת בלי טעם ובלי ריח
והשקט את הלב קורע.

איזו מן שלוה ולא עושים שום דבר
איזו מן שלוה ועוד שבוע עבר.

השבת בכלל אינה עוברת
כבר קראנו את עיתון הערב
שרנו כבר שירי מגל וחרב
כבר תפרנו את החור בגרב
ופתרנו תשבצים בלי הרף

איזו מן שלוה ולא עושים שום דבר
איזו מן שלוה ועוד שבוע עבר.


אף מכתב ממך עוד לא הגיע
עוד מעט המפקד יופיע
ויחזור ודאי שוב להבטיח
בקרוב לרגילה אגיע
שתיקני שוב שניים ביציע.

איזו מן שלוה ולא עושים שום דבר
איזו מן שלוה ועוד שבוע עבר.

סגור






מילים: נעמי שמר   לחן: נעמי שמר
על כנפי הכסף רכובים
אבירי הרוח בעבים
העזים והטובים
כבני רשף יגביהו עוף

ובתוך שמיים נקיים
זוהרים שבעת הרקיעים
ואנחנו ממריאים
מגולן ועד ים סוף

נס הים ויסוב אחור
והנהר - חרבה
טס אחי ופניו לאור
ודגלו עלי אהבה

הסולם רגליו באדמה
אך ראשו בשמי המלחמה
טס אחי אל מול חמה
כבני רשף יגביהו עוף

הוא חולף כלהב-החרמש
הוא כחץ שלוח ולוחש
הוא כותב מכתב של אש
מגולן ועד ים סוף

נס הים ויסוב אחור
והנהר - חרבה
טס אחי ופניו לאור
ודגלו עלי אהבה

על כנפי הכסף רכובים...

סגור


את המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק,
את המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק,
מוכרחים להמשיך לנגן
מוכרחים להמשיך לנגן,
מפני שאת המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק

שניים ממבנה חרדל - הלך
ארבע ממבנה אגוז - הלך
כמו נבל גדול בעל אלף מיתרים
שמנגן ומנגן ומנגן,
וכפעם בפעם פוקע מיתר
וממשיכים לנגן על מיתר אחד פחות,
ועוד מיתר אחד פחות
ומיתרים פקעו ולא חזרו
חלקם חזרו וימשיכו לנגן
מפני שאת המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק,
מוכרחים להמשיך לנגן

את המנגינה הזאת...

יש לנו שתי דרכים לנגן
אחת לפי תווים כתובים מראש
ולפעמים אין תווים
אין תווים וצריך לנגן בלי תווים
וזה מה שעשינו הפעם
ולמרות שפקעו מיתרים
המנגינה היתה טובה
והיא נשמעת היטב היטב בכל המקומות
ואנו נמשיך להשמיע אותה

את המנגינה הזאת...

סגור




מילים: יורם טהרלב   לחן: יאיר רוזנבלום
מן השעות והשניות
והקולות באוזניות
מן הכוכב על המגדל
ומן הרוח לצידו
והחבר שעל ידו
אשר מרים לו אגודל
מן העבים הנפתחים
ומכנפי המלאכים
ומלילות ללא שינה
תמיד עולה המנגינה:

מן הרקיע הבהיר
עד גגותיה של העיר
והשדות הרחבים
וכשהלילה מעליו
והשמיים מתחתיו
ועל הארץ כוכבים
עמוק עמוק בתוך הלב
בתוך הראש המסתובב
מן הקצה, מן הפינה
תמיד עולה המנגינה:

לה לה לה...

על התקוות הכי ורודות
האהבות האבודות
ואלה העומדות בתור
עם זוג עיניים כחולות
וציפורניים אכולות
אשר קוראות לו שיחזור
מכל האור מכל הלב
הוא שוב אליך מתקרב
את יכולה מתוך שינה
לשמוע את המנגינה:

לה לה לה...

מן הרקיע הנמס
אשר אומר לי תיכנס
ובו אלייך אני שט
ומן האופק הלבן
ומן הרווח הקטן
שבין הנילוס והפרת
מה שהיה וכבר נגמר
הטוב הרע והמכוער
וכל ארצנו הקטנה
כבר שרה את המנגינה:

לה לה לה...

סגור








מילים: אהוד מנור   לחן: נורית הירש
כל העם במילואים
רק בישראל
מתנדבים עושים חיים
רק בישראל
הכרמל יורד לים
דיסקוטק נסגר מוקדם
רק בישראל

הקיבוץ והמושב
רק בישראל
ירושלים של זהב
רק בישראל
ילדים בגן חובה
כל אחד רוצה טובה
רק בישראל

התפוז הכי מתוק
רק בישראל
הירקון תמיד ירוק
רק בישראל
יום הולדת לאילן
וכינרת מול גולן
רק בישראל

כל אדם הוא בנאדם
רק בישראל
תקבל עצות חינם
רק בישראל
איזה יופי של מורל
כל אחד הוא ג'נרל
רק בישראל

צנחנים הם צנחנים
רק בישראל
טייסים הם טייסים
רק בישראל
לא ננום ולא נישן
התנדב לחיל הים
רק בישראל

סגור








מילים: יורם טהרלב   לחן: יאיר רוזנבלום
כשעלו הבילויים מלאי תקוות
ויתד תקעו בארץ האבות
בקדחת הם חלו פה
מחמסינים הם סבלו פה
אבל משהו לחש בלבבות -

אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!

על סוסים רכבו עם חרב ומקל
לגרש כל מתנקש ומתנכל
ברחובות ובגדרה
פתח תקווה וחדרה
הם קראו לפלשתינה - ישראל.

אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!

כשעמדה לפרוץ מלחמת העולם,
אז הגדוד יצא לשמור על כל העם
אז העיר בקול רעדה -
מה יקרה לו בבריגדה
והגדוד כולו כאיש אחד רעם:

אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!

כשהוקמה המדינה באש קרבות
עוד הבריטים לא נטשו את התקוות
הם ביקשו: נחזור לרגע
נחסל פה את הנגע אך אנחנו
רק קראנו: "בלי טובות".

אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!

סגור




יהיה מה שיהיה
אני עוד אשנה
אני אגשים את חלומי
נושאי בשורה רעה
מכות או עוד גזירה
לא ישנו את מהותי.

אני את והאל שלצידי
עוד ננצח
לא בגלל הכח
רק בגלל הרוח
הנושבת בגבי.

רק בגלל הרוח
בתוכי, במוחי, בנשמתי
רק בגלל הרוח
בתוכי, בדמי, בנשמתי.

את שיש לי להגיד,
אני עוד אצרח
אפילו בירח ישמעו
מי שיגיד: "לא כך"
אותו לא אשכח
יבוא היום אוכיח צדקתי.

אני את והאל שלצידי...

סגור




מילים: אהוד מנור   לחן: בועז שרעבי
הלוואי ומענן תרד עלינו קשת
הלוואי שלעולם הזה יש תקנה...

הלוואי ויום יצמח מתוך סופה גועשת
הלוואי ולא תאבד לעד המתנה
הלוואי שהמדבר יצמיח עשב דשא
הלוואי ועוד נשב בצל התאנה.

הלוואי שלא נכאב ואיש אחיו יאהב
הלוואי ויפתחו שוב שערי גן עדן
הלוואי ויתמזגו מזרח ומערב
הלוואי הלוואי ונחדש ימינו כאן כקדם.

הלוואי ולא ישא עוד גוי אל גוי חרב
הלוואי ולא ננטוש את דרך התקווה
הלוואי והאדם יהיה רחום עד ערב
הלוואי שיש סיכוי אחד לאהבה.

הלוואי שלא נכאב...

סגור








מילים: יורם טהרלב   לחן: משה וילנסקי
כשהוא יורד לחוף בצעד לא בטוח
לבבי אליו
כמו ים פתוח
משלח את גליו.
כמו ים פתוח השוטף אל המידבר
כי מה יש פה לומר:
המלח שלי הוא המלאך שלי
הוא המלאך שלי.

עם ערב על החול, בין רציפים ומלט
ושקיעת זהב
אני צוללת
אל התכלת בעיניו.
אני צוללת שהים הוא לה מיבצר
ומה יש עוד לומר:

המלח שלי...

והוא אומר: כשאת מול הספינה עומדת
בשימלה קיצית
את מטרפדת
עמדי את כל הצי.
אני טרפדת מבקיעה אליו ישר
פשוט בשביל לומר:

המלח שלי...

ויום אחד יבוא אפליג איתו הימה
ועל ספינתו
נקימה שמה
את ביתי ואת ביתו.
וכך לא אצטרך לשאול אותו יותר
על מי הוא יותר

המלח שלי...

סגור








מילים: יורם טהרלב   לחן: משה וילנסקי
הים יפה הבוקר, הים הוא די שקט
אז בואי נא ילדונת אלי

לחסקה
פה אין מפרש מתוח ואין גם מעקה
אבל מאוד בטוח אצלי בחסקה.

חסקה, חסקה, בלי סיפון

ומעקה
שנחיה ושנזכה רק לשוט בחסקה.

את הגלים חותכת ממש כמו חמאה
תוכלי לשכב עליה כמו על

מיטה חמה
מעל בוערת שמש אני עוד מחכה
מדוע את לא באה אלי לחסקה.

חסקה, חסקה...

משוט אחד וגבר, זה הציוד כולו
אם את רוצה תבואי, אם לא תגידי לא
בלי ארובה ותורן, בלי אוכל ומשקה
את העולם אמכור לך אצלי בחסקה.

חסקה, חסקה...

ממי את מפחדת, תגידי בקול רם,
מן

הספינה הזאתי או מגלי הים,
הולכת לך הביתה, אין טעם שאבכה,
אביא לך לאמבטיה את כל החסקה.

חסקה, חסקה...

סגור








המים כחולים המים צלולים
אצות מטיילות דגים צוללים
התורן למעלה הדגל מונף
ואני עם מצפן והמון שעונים
יוצא למרחב למרחב

שוטי שוטי ספינתי
הים כל כך כחול
אני אהיה עוד רב חובל
כשאהיה גדול

הרוח נושב, הרוח לא נח
מלבין המפרש וכובע מלח
צוללת צוללת האופק זהוב
ואני עם שייטת וצי ברווזים
מפליג עד אין סוף, עד אין סוף.

שוטי שוטי ספינתי
הים כל כך כחול
אני אהיה עוד רב חובל
כשאהיה גדול

הדרך רבה הדרך קשה
קנו לי אתמול סירה חדשה
קנו לי טרפדת ויש לי טילים
ואוי ואבוי לו למי שיגע
במים הטריטוריאליים שלי

שוטי שוטי ספינתי
הים כל כך כחול
אני אהיה עוד רב חובל
כשאהיה גדול

ציירתי מפות כבר יש לי תוכנית
אך אמא ביצעה פעולה תוקפנית
מתוך האמבט את הפקק היא שלפה
ובן רגע ברחו כל המים שלי
ולא נשארה אף טיפה

שוטי שוטי ספינתי
הים שלי נגמר
אני אהיה עוד רב חובל
אם לא היום, מחר

סגור








מילים: רחל שפירא   לחן: יאיר רוזנבלום
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? שאל המלאך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? שאל המלאך.

וברך לו חיוך שכמוהו כאור
וברך לו עיניים גדולות ורואות
לתפוס בן כל פרח וחי וציפור
ולב להרגיש בו את כל המראות.

מה אברך לו, במה יבורך?
זה הנער? שאל המלאך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הנער? שאל המלאך.

וברך לו רגליים לרקוד עד אין סוף
ונפש לזכור בה את כל הלחנים
ויד האוספת צדפים עלי חוף
ואוזן קשובה לגדולים וקטנים.

מה אברך לו, במה יבורך?
זה העלם? שאל המלאך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה העלם? שאל המלאך.

וברך כי ידיו הלמודות בפרחים
יצלחו גם ללמוד את עוצמת הפלדה
ורגליו הרוקדות את מסע הדרכים
ושפתיו השרות את מקצב הפקודה.

מה אברך לו, במה יבורך?
זה הגבר? שאל המלאך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הגבר? שאל המלאך.

נתתי לו כל שאפשר לי לתת
שיר, וחיוך, ורגליים לרקוד
ויד מעודנת, ולב מרטט
ומה אברך לך עוד?

מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? העלם הרך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? העלם הרך.

הנער הזה - עכשיו הוא מלאך.
לא עוד יברכוהו, לא עוד יבורך.
אלוהים, אלוהים, אלוהים
לו אך ברכת לו - חיים.

סגור








מילים: נעמי שמר   לחן:
באלה הידיים עוד לא בניתי כפר
עוד לא מצאתי מים באמצע המדבר
עוד לא ציירתי פרח, עוד לא גיליתי איך
תוביל אותי הדרך ולאן אני הולך

אי - עוד לא אהבתי די
הרוח והשמש על פני
אי - עוד לא אמרתי די
ואם לא, אם לא עכשיו אימתי

עוד לא שתלתי דשא, עוד לא הקמתי עיר
עוד לא נטעתי כרם על כל גבעות הגיר
עוד לא הכל עשיתי ממש במו ידי
עוד לא הכל ניסיתי, עוד לא אהבתי די

אי - עוד לא אהבתי די...

עוד לא הקמתי שבט, עוד לא חיברתי שיר
עוד לא ירד לי שלג באמצע הקציר
אני עוד לא כתבתי את זיכרונותי
עוד לא בניתי לי את בית חלומותי

אי - עוד לא אהבתי די...

ואף על פי שאת פה, ואת כל כך יפה
ממך אני בורח כמו ממגיפה
עוד יש הרבה דברים שרציתי לעשות
את בטח תסלחי לי גם בשנה הזאת

תביני, אי - עוד לא אהבתי די...

סגור


מילים: מן המקורות   לחן: עממי
עושה שלום במרומיו
הוא יעשה שלום עלינו
ועל כל עם ישראל
ואמרו, אמרו אמן.

יעשה שלום, יעשה שלום
שלום עלינו ועל כל ישראל
יעשה שלום, יעשה שלום
שלום עלינו ועל כל ישראל.

סגור






מילים: נתן אלתרמן   לחן: נעמי שמר
עַל אֵם הַדֶּרֶךְ עֵץ עָמַד.
עָמַד נוֹפֵל אַפַּיִם.
נוּם, נוּמָה, בֶּן. הַלַּיְלָה רַד.
לֵיל סַעַר עַל הַמַּיִם.

הַס, יֶלֶד. הַסְּפִינָה עַל צַד
נוֹטָה מִזַּעַף רוּחַ.
עַל אֵם הַדֶּרֶךְ עֵץ עָמַד,
אֵין צִיץ וְאֵין תַּפּוּחַ.

אֶל זֶה הָעֵץ אֵי פַּעַם, בֶּן,
אֲבִי אִמְּךָ הִגִּיעַ.
וְצֵל עַרְבִית בָּעֵץ קֵינָן
וּבַד הוּא לֹא הֵנִיעַ.

כָּבַשׁ בּוֹ רֹאשׁ אֲבִי אִמְּךָ,
פָּנָיו לִירוּשָׁלַיִם.
נָשָׂא בִּבְכִי תְּפִלַּת מִנְחָה,
עִם אֱלֹהָיו בִּשְׁנַיִם.

אֶל זֶה הָעֵץ אָבִיךָ, בֶּן,
נִקְשַׁר, עָקוּד בְּחֶבֶל.
בַּרְזֶל וְשׁוֹט הִכּוּהוּ, בֶּן,
וְחַם תִּמֵּר הַהֶבֶל.

וּכְשֶׁהָיָה כָּאֵשׁ אָדֹם
הַשּׁוֹט הַחַד מֵחֶרֶב,
צָנַח אָבִיךָ אַרְצָה דּוֹם,
לְעֵת מִנְחָה, עִם עֶרֶב.

צָנַח מִמִּזְבְּחוֹ לְאַט,
פָּנָיו לִירוּשָׁלַיִם.
הַס, יֶלֶד. הַסְּפִינָה עַל צַד
כּוֹרְעָה, נוֹשֶׁקֶת מַיִם.

כּוֹרַעַת הַסְּפִינָה עַל צַד,
עוֹלָה שְׁלֻּפַת צִפּוֹרֶן!
עַל אֵם הַדֶּרֶךְ עֵץ נִכְרַת,
נִכְרַת וַיְהִי לְתֹרֶן...

הַס, יֶלֶד. שַׁעַר הַתְּהִלָּה
לְתֹרֶן יִפְתָּח.
הוּא גַּם הַיּוֹם עַמּוּד תְּפִלָּה,
הוּא גַּם הַיּוֹם מִזְבֵּחַ.

עַל אֵם הַדֶּרֶךְ עֵץ עָמַד
וְלֹא יִפּוֹל אַפַּיִם.
נוּם, יֶלֶד. הַסְּפִינָה עַל צַד
חוֹתְּרָה, בּוֹקַעַת מַיִם.

סגור






מילים: נעמי שמר   לחן:
על הדבש ועל העוקץ,
על המר והמתוק,
על בתנו התינוקת
שמור אלי הטוב.

על האש המבוערת,
על המים הזכים,
על האיש השב הביתה
מן המרחקים.

על כל אלה, על כל אלה,
שמור נא לי אלי הטוב.
על הדבש ועל העוקץ,
על המר והמתוק.
אל נא תעקור נטוע,
אל תשכח את התקווה
השיבני ואשובה
אל הארץ הטובה.

שמור אלי על זה הבית,
על הגן, על החומה,
מיגון, מפחד פתע
וממלחמה.

שמור על המעט שיש לי,
על האור ועל הטף
על הפרי שלא הבשיל עוד
ושנאסף.

על כל אלה...

מרשרש אילן ברוח,
מרחוק נושר כוכב,
משאלות ליבי בחושך
נרשמות עכשיו.

אנא, שמור לי על כל אלה
ועל אהובי נפשי,
על השקט, על הבכי
ועל זה השיר.

על כל אלה...

סגור




מילים: חיים חפר   לחן: עממי רוסי
לי כל גל נושא מזכרת
מן הבית, מן החוף,
מן העצים יפי צמרת
וזהב שלכת בת חלוף.

הנשאי, ספינה, ושוטי -
מה רבים הכיסופים
לי נערה יש ושמה רותי,
המצפה באלה החופים.

תכול עיניה כשמיים
מבטה כלהבה.
לו אך נשקתי השפתיים
אז ידעתי מה זאת אהבה.

סער, הספינה חורקת,
תקפץ מגל אל גל.
אלי עם רעם היא צוחקת
ועם רוח לי תפרע תלתל.

סגור


מילים: נתן יונתן   לחן: לב שוורץ
דוגית נוסעת, מפרשיה שניים
ומלחיה - נרדמו כולם.
רוח נושבת על פני המים,
ילד פוסע על החוף דומם.

ילד פעוט הוא ועגום עיניים
שוטפים המים - למרחק אין סוף...
אם לא יעורו כל מלחיה -
איכה תגיע הדוגית לחוף?...

סגור






הרוח שוב מוסרת
הודעה לים
רגע עוברת
רגע נסגרת
בין שערי הנמל

יש ניחוח עראק
ורשתות קרועות
שיר אהובת הספן הנשכחת
שיר הנשים המחכות

הוא לא ידע
איך היא קנאה בספינות
הוא לא ידע
איך היא חיכתה בלילות

רגע לא בטוח
מול מפרש רטוב
זעם הרוח
מכה את המים
את לב הנשים על החוף

נר אחד ברוח
שאינו כבה
דולק בחלון
שתאר גורג אמאדו
הים האכזר ההוזה

הוא לא ידע
איך היא קנאה בספינות
הוא לא ידע
איך היא חיכתה בלילות

הרוח שוב מוסרת
הודעה לים
רגע שותקת
רגע מספרת

סגור


מילים: מן המקורות   לחן: עוזי חיטמן
אדון עולם אשר מלך
בטרם כל יציר נברא
לעת נעשה בחפצו כל
אזי מלך שמו נקרא.

ואחרי ככלות הכל
לבדו ימלוך נורא
והוא היה, והוא הווה
בתפארה

והוא אחד ואין שני
להמשילו להחבירה.
בלי ראשית בלי תכלית
ולו העוז והמשרה.

והוא אלי וחי גואלי
וצור חבלי בעת צרה.
והוא נסי ומנוסי
מנת כוסי ביום אקרא

בידו אפקיד רוחי
בעת אישן ואעירה
ועם רוחי גווייתי
ה' לי ולא אירא

סגור






כשאביב נרדם יעור בחוורון
בשדות האש ייתם הקרב האחרון
ובוקר נהדר מן הבקעה להר
אז יעלה בזמר, ברון.

השמש ידם בין עזה לרפיח,
ירח ילבין על פסגת החרמון
פרחים בקנה ובנות בצריח
ישובו לעיר חיילים בהמון.

ילדה אחת קטנה ובידה זרים,
לעיר הלבנה תצא אז בשירים,
ולחייל נרגש תשים סביון בדש,
והשמיים כה בהירים.

השמש ידם בין עזה לרפיח...

החיילים לעיר יגיעו בעם רב,
עם נערות ושיר ועם פרחי זהב,
וכל אשר אתמול ידע מכאוב ושכול
לא עוד ידע שלכת וקרב.

השמש ידם בין עזה לרפיח...

סגור






מילים: נעמי שמר   לחן: נחום היימן
על הדרך עץ עומד צמרתו תשוח,
עזבוהו ציפוריו לאנחות הרוח.
אל דרום ומערב ואולי מזרחה,
רק הרוח תלטף צמרתו ששחה.
אל אימי אני אומר: נא הקשיבי, אמא,
אף אני ציפור אהיה וכנף ארימה.
אל העץ אעופה לי, לא אנוד ממנו,
אצייץ לו שיר עליז ואנחמנו

ים טרי טרי טרי -
טרי טרי טי

אז אימי מוחה דימעה, בן יקיר, הבן לי,
אל תעוף לבד בקור שמא תצטנן לי.
-אל תבכי, אימי, חבל על מאור עינייך,
כך וכך אהיה ציפור ואפרוש כנפיים.
סחה אמא ובוכה, - איציק, אוצרי לי,
לפחות קח בגד חם שתהיה בריא לי.
ערדליים שתנעל, קשור צעיף על עורף,
אויה לי ואללי כה קשה החורף.

ים טרי טרי טרי -
טרי טרי טי

גופיה חמה תילבש אל נא תיתפרחח,
או חלילה בין מתים תבוא להתארח.
כמה לי קשה עכשיו איך כנף ארימה,
מה קלה היא הציפור מה כבד לב אמא.
אז בעצב אחייך אמא אל עינייך,
לא נתנה אהבתך לי לפרוש כנפיים.
על הדרך עץ עומד צמרתו תשוח,
עזבוהו ציפוריו לאנחות הרוח.

ים טרי טרי טרי
טרי טרי טי

סגור


מילים: חנה סנש   לחן: דוד זהבי
אלי, אלי
שלא יגמר לעולם
החול והים,
רשרוש של המים,
ברק השמים,
תפלת האדם.

סגור


נמה יפו נמה
שקט בחוצות
אורחת גמלים אי שמה
צועדת בחצות

הלילה רד לפתע נם
רובצת עיר לעיפה
כמו מתה
אך מה הם הקולות

נמה יפו נמה
שקט בחוצות
אורחת גמלים אי שמה
צועדת בחצות

עמלה העיר ודי לה
יצלצלו ביום
ולא בלילה
פעמונים, עד כלות

נמה יפו, נמה
שקט בחוצות
ארחת גמלים אי שמה
צועדת בחצות

סגור




מה אתה רואה?
מה אתה רואה?
אני רואה שקד פורח
והמעוז מלון אורח
וזה סימן של שקט ושלוה
כי מדרום תפתח הטובה.

מה אתה רואה?
מה אתה רואה?
אני רואה אמת המים
ובה שטות סירות בשתיים
וזה סימן של שקט ושלוה
כי מדרום תפתח הטובה.

מה אתה רואה?
מה אתה רואה?
אני רואה ציפור ברוח
בין החומות לה קן בטוח
וזה סימן של שקט ושלוה
כי מדרום תפתח הטובה.

אני רואה אמת המים
ובה סירות שטות בשתיים
וזה סימן של שקט ושלוה
כי מדרום תפתח הטובה.

סגור




קצת דרומה לבאר שבע,
רוח במדבר נושבת,
שביל לערבה ירד,
לרדיאן אם אך מיהרת,
את אל עמר חיש עברת
והנה חוף אילת

הי דרומה, הי דרומה
הי דרומה לאילת!

הסופה הינה עוברת
על הדרך היא דוהרת,
למדבר הגדוד שעט.
ג'יפים כאן טסים כרוח
הלוחם ראשו פרוע,
כאן בדרך לאילת

הי דרומה, הי דרומה
הי דרומה לאילת!

הלוחם עייף יגע
על הארץ השתרע
וחשב, הן כך כתוב:
את הארץ בי נשבעתי,
רק לכם כולה נתתי,
מני דן ועד ים סוף!

הי דרומה, הי דרומה
הי דרומה לאילת!

סגור






אֶלְעָד יָרַד אֶל הַיַּרְדֵּן
הוּא רָאָה הַכֹּל פּוֹרֵחַ
לְהַרְדּוּף אוֹתוֹ הָרֵיחַ
מַמָּשׁ כְּמוֹ בָּרִאשׁוֹנָה.
~
אֶלְעָד יָרַד אֶל הַיַּרְדֵּן
הָעֲרָבָה יְרוּקָה כִּפְלַיִם
וְהִנֵּה שְׁקֵטִים הַמַּיִם
מַמָּשׁ כְּמוֹ בָּרִאשׁוֹנָה.

אֶלְעָד אֶלְעָד יָקִים הַגֶּשֶׁר
כְּמַעֲשֵׂה אָבוֹת
אֶלְעָד אֶלְעָד יִרְקֹם הַקֶּשֶׁר
בֵּין הַלְּבָבוֹת.
~
אֶלְעָד יָרַד אֶל הַיַּרְדֵּן
הוּא נָטַשׁ אַבְנֵי הַקֶּלַע
אַבְנֵי גָּזִית חָצָב מִסֶּלַע
מַמָּשׁ כְּמוֹ בָּרִאשׁוֹנָה.

אֶלְעָד יָרַד אֶל הַיַּרְדֵּן
לְחַדֵּשׁ אוֹרְחוֹת כְּקֶדֶם,
זָקֵן וָנַעַר בָּם יָרְדוּ
מַמָּשׁ כְּמוֹ בָּרִאשׁוֹנָה.
~
אֶלְעָד אֶלְעָד יָקִים הַגֶּשֶׁר
כְּמַעֲשֵׂה אָבוֹת
אֶלְעָד אֶלְעָד יִרְקֹם הַקֶּשֶׁר
בֵּין הַלְּבָבוֹת

אֶלְעָד יָרַד אֶל הַיַּרְדֵּן
שְׁנֵי מַחֲנוֹת חִבֵּר בַּגֶשֶׁר
בְּרִית תְּהִי לָנוּ וְקֶשֶׁר
מַמָּשׁ כְּמוֹ בָּרִאשׁוֹנָה.
~
אֶלְעָד יָרַד אֶל הַיַּרְדֵּן
הוּא הִבִּיט בִּתְכוֹל רָקִיעַ
יוֹנִים צְחוֹרוֹת אֵל עַל הִפְרִיחַ
מַמָּשׁ כְּמוֹ בָּרִאשׁוֹנָה.

אֶלְעָד אֶלְעָד יָקִים הַגֶּשֶׁר
כְּמַעֲשֵׂה אָבוֹת
אֶלְעָד אֶלְעָד יִרְקֹם הַקֶּשֶׁר
בֵּין הַלְּבָבוֹת

סגור








מילים: דודו ברק   לחן: שייקה פייקוב
נַעֲרָה טוֹבָה יֶפֶת עֵינַיִם
לָנוּ יֵשׁ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
וְיֶלֶד טוֹב יְרוּשָׁלַיִם
הוּ מִי פִּלֵּל וּמֵי מֶלֶל?

וְתוֹרָה אוֹרָה כָּזוֹ יֵשׁ לָנוּ
וְגַם הַגָּדָה וּמִגִּילָה,
וֶאֱלֹהִים אֶחָד שֶׁלָּנוּ
וְקוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה.

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָפָה
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פּוֹרַחַת,
אֶת יֻשְּׁבָה בָּהּ וְצוֹפֶה
אֶת צוֹפָה בָּהּ וְזוֹרַחַת.

לָנוּ יֵשׁ, אָחִי, הָרִים אֲלָפִים
בָּם נָאווּ רַגְלִי הַמְּבַשֵּׂר,
וְגַם מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם
שֶׁאֶת נָפַשְׁנוּ הוּא שׁוֹמֵר.

וְחָסִיד בָּעִיר הָזוּ יֵשׁ לָנוּ
וְגַם חַיָּלוֹת וְגַם פְּרָחִים,
וְהַבְּרָכוֹת כֻּלָּן שֶׁלָּנוּ
והבשורות וְהַשְּׁבָחִים.

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָפָה
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פּוֹרַחַת,
אֶת יֻשְּׁבָה בָּהּ וְצוֹפֶה
אֶת צוֹפָה בָּהּ וְזוֹרַחַת.

וְהָעֵמֶק הוּא כַּפְתּוֹר וָפֶרַח
וְהָהָר הוּא פָּרַח וְכַפְתּוֹר,
וְהַצָּפוֹן שְׁלָגִים וְקֶרַח
וְהַדָּרוֹם זָהָב טָהוֹר.

כָּל הַפַּרְדֵּסִים נוֹתְנִים כָּאן רֵיחַ
והשקדיות כֻּלָּן פּוֹרְחוֹת,
הַשֶּׁמֶשׁ כָּאן תָּמִיד זוֹרֵחַ
עַל מֵי תּוּגָה וּמִנּוֹחוֹת.

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָפָה
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פּוֹרַחַת,
אֶת יֻשְּׁבָה בָּהּ וְצוֹפֶה
אֶת צוֹפָה בָּהּ וְזוֹרַחַת.

גַּם לַפִּרְחָחִים אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ
יֵשׁ מְקוֹם בָּאָרֶץ יִשְׂרָאֵל,
מִן הַצָּרוֹת שֶׁלֹּא עָלִינוּ
אַתָּה וְרַק אַתָּה גּוֹאֵל.

בְּכָחֹל לָבָן מוּנָף הַדֶּגֶל
וְלִירוּשָׁלַיִם כָּל שִׁירֵי,
אֲנַחְנוּ שׁוּב עוֹלִים לְרַגֵּל
הוּ, שִׁירִי: עַם יִשְׂרָאֵל חַי!

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָפָה
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פּוֹרַחַת,
אֶת יֻשְּׁבָה בָּהּ וְצוֹפֶה
אֶת צוֹפָה בָּהּ וְזוֹרַחַת.

סגור








מילים: נעמי שמר   לחן: נעמי שמר
בבית חלומותי אשר בראש גבעה
תנור גדול אבנה ואש תמיד תבער
וחלונות שבעה וארובה גבוהה
בבית חלומותי אשר בראש גבעה

אני תנור גדול אבנה ואש תמיד תבער
בבית חלומותי שלי אשר אבנה בראש גבעה

אל בית חלומותי המסויד לבן
הגפן תטפס ישר מן הבוסתן
חרוב גם תאנה יהיו לי כמובן
בבית חלומותי המסויד לבן

הגפן תטפס אלי ישר מן הבוסתן
אל בית חלומותי שלי המסויד כולו לבן

על בית חלומותי איני יודעת כלום
ככל חלומותי אפל הוא וחתום
ולי הוא מחכה בסבלנות אי שם
אולי בראש הרים, אולי על חוף הים

אולי הוא בית חומה נטוש ונעזב
אולי הוא צריף קטן, אולי מגדל שנהב
דבר אחד עליו ידוע לי עכשיו -
יגור בו איש אחד אשר אותי יאהב

אולי הוא צריף קטן של עץ, אולי מגדל שנהב
אבל יגור בו איש אחד אשר אותי מאד יאהב

סגור






בסיירת שקד,
מדליקים בלילות מנורה חזקה,
בחדר המפקד.
וכל עין באור מבריקה.
ומי שאין לו בערב מה לעשות
נכנס ויושב לו,
עד אחרי חצות.

בגזרה הצפונית, בסיירת שקד,
פני נער צעיר וזה המפקד.

בסיירת שקד,
ישנו אוטו ישן שהפך מועדון,
עם אור שקט,
בכתום וירוק ואדום.
ומי שאין לו בלילה מה לעשות,
דופק מסמרים,
ומדביק תמונות.

בגזרה הצפונית...

בסיירת שקד,
יוצאים בכל יום שלושה סיורים,
אל צירי המוקד.
ובערב רואים אותם חוזרים,
ואין אחד שם שלא עלה על מוקש,
באחד הימים,
בדרכי האש.

בגזרה הצפונית...

בסיירת שקד,
יוצאים לסיור עוד לפני הזריחה,
כשהחול מרטט,
וחוזרים גם אחרי חשכה.
ואת הרעים שאבדו בדרכי העפר,
שומרים בלבם,
מכל משמר.

בגזרה הצפונית...

סגור






יש לי תמונה בבית
של יונה עם עלה של זית
מעליה גלגל החמה
לרגליה פגעי מלחמה
היונה של השלום
על חרבותיה של אומה אחרת
תמונה מושלמת
חלומות בתוך מסגרת
~
יונה עם עלה של זית
צאי מן התמונה
השיבי את האמונה
שהשלום יבוא בעקבותיך
יש לי תמונה בבית
של יונה עם עלה של זית
וילדי, מתבונן ומקשה
תגידי, מה יש לי בפה
היונה של השלום
סוף מלחמה היא מבשרת
יונה מושלמת
של שלום בתוך מסגרת
יונה עם עלה של זית
צאי מן התמונה
השיבי את האמונה
שהשלום יבוא בעקבותיך
יש לי תמונה בבית
של יונה עם עלה של זית
מזכירה לי השכם והערב
שבחוץ על הברוש יש עורב
היונה, של השלום
לאף מקום איננה ממהרת
יונה תיירת
מתפייסת ונשארת

יונה עם עלה של זית
צאי מן התמונה
השיבי את האמונה
שהשלום יבוא בעקבותיך

יונה עם עלה של זית
תלויה אצלי בבית

סגור








מילים: נתן יונתן   לחן: מוני אמריליו
הראית איזה יופי
שרעד ברוח סתיו,
שדה זהב דעך באופל
והדליק נרות חצב.

הראית איזה אודם
שצעק למרחקים,
שדה דמים היה שם קודם
ועכשיו הוא שדה פרגים.

אל תקטוף, נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
נשארים במנגינה.
אל תקטוף נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
עם המנגינה.

הראית מה השחיר שם?
שדה קוצים הוא, נערי,
שהיה עזוב בקיץ
ועכשיו הוא שדה חריש.

הראית מה הלובן?
נערי, זה שדה בוכים,
דמעותיו הפכו לאבן
אבניו בכו פרחים.

אל תקטוף, נערי...

סגור






מילים: נעמי שמר   לחן: נעמי שמר
מעוז צור ישועתי, לך נאה לשבח
הרחק הרחק ליד ביתי הפרדסים נתנו ריח
אבוא במנהרות ובמצדות ובמערות
ובנקרות צורים ובמחילות עפר
אי שם בלב הלילה דרוך וחרישי
צופה בי מבקש נפשי

מעוז צור ישועתי, מבצר עיקש וקישח
עצי שקד ליד ביתי עומדים בלובן פורח
אבוא במנהרות ובמצדות ובמערות
ובנקרות צורים ובמחילות עפר
אי שם בלב הלילה דרוך וחרישי
מביט בי מבקש נפשי

מעוז צור ישועתי, בקרב אין קץ ינצח
אלי איילת אחותי חיוך עייף תשלח
אבוא במנהרות ובמצדות ובמערות
ובנקרות צורים ובמחילות עפר
אי שם בלב הלילה דרוך וחרישי
אורב לי מבקש נפשי

אבוי לו מעוקצי, ואבוי לו מדבשי
אבוי למבקש נפשי

סגור






בארץ אהבתי השקד פורח
בארץ אהבתי מחכים לאורח
שבע עלמות שבע אמהות
שבע כלות בשער.

בארץ אהבתי על הצריח דגל
אל ארץ אהבתי יבוא עולה רגל
בשעה טובה בשעה ברוכה
המשכיחה כל צער.

אך מי עיני נשר לו ויראנו
ומי לב חכם לו ויכירנו
מי לא יטעה מי לא ישגה
מי יפתח לו הדלת?

בארץ אהבתי על הצריח דגל
אל ארץ אהבתי יבוא עולה רגל
בשעה טובה בשעה ברוכה
המשכיחה כל צער.

אך מי עיני נשר לו...

סגור






רַבּוֹתַי הַהִיסְטוֹרְיָה חוֹזֶרֶת
שׁוּם דָּבָר לֹא אָבַד לֹא נִשְׁכַּח.
עוֹד נִזְכֹּר תַּחַת גֶּשֶׁם עוֹפֶרֶת
אֵיךְ בְּסוּרְיָה צָעַד הַפַּלְמָ"ח.

אֶל-עַלְמֶיְן אַף אוֹתָךְ לֹא נִשְׁכָּחָה
עֵת אֶל שְׂדוֹת הַדָּרוֹם הָרְחָבִים
אֶל הַנֶּגֶב פְּלֻגֹּנֶת נִשְׁלָחָה
עִם מַקְּלוֹת כְּתַחְלִיף לְרוֹבִים.

וּמְסַפֶּרֶת הַסָּבְתָא לַנֶּכֶד:
כָּל מָקוֹם שֶׁלִּפְעֹל בּוֹ נָחוּץ
שָׁם אוֹמְרִים לַפַּלְמַ"חְנִיק לָלֶכֶת
וְחַיָּיו הֵם כִּפְקָק בַּקִּבּוּץ.

יְרִיּוֹת בְּקָהִיר עֵת נִשְׁמָעוּ
עֵת מִבַּיִת אִיֵּם הָאָסוֹן
אֶל הָעִיר חֲבֵרֵינוּ נִקְרָאוּ
וְקוֹרֵא לָהֶם שָׁם – הַ"סֵּזוֹן".

וּמְסַיֶּמֶת הַסָּבְתָא לַנֶּכֶד
וְיוֹשֶׁבֶת כְּפוּפָה לְמוּלוֹ:
כֵּן הַכּוּשִׁי יָכוֹל כְּבָר לָלֶכֶת
כִּי הַכּוּשִׁי עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ.

סגור














מילים: יורם טהרלב   לחן: סשה ארגוב
את מי אני אוהבת,
קשה לי להחליט,
גד נתן לי בושם,
דן הביא תקליט,
דודו לי אמר
שליבו נישבר,
ועזריאל לא צחק
אך ליבו בפנים ניסדק.

את מי אני אוהבת,
על מי אני חושבת,
יושבת ויושבת
ולא מוצאת תשובה.
אני כה נעצבת,
שירים אני כותבת,
את מי אני אוהבת
ומה זאת אהבה

בענינים כאלה
אסור להתלוצץ,
אם אומר: את צביקה,
שולה תתפוצץ.
אם אומר: עודד,
דני יתאבד -
ומוזר, דווקא עכשיו
זה חבל לי קצת עליו.

את מי אני אוהבת,
על מי אני חושבת,
יושבת ויושבת
ולא מוצאת תשובה.
אני כה נעצבת,
שירים אני כותבת,
את מי אני אוהבת
ומה זאת אהבה

את בחיר ליבי מצאתי ממש בתוך ביתי
מסתתר לו דווקא בארון שלי.
אתמול ברוב חרון
פתחתי ת\'ארון,
ושם בתוך ראי
מצאתי את... עצמי!

את מי אני אוהבת, ברור לי כבר עכשיו
על מי אני חושבת בקייץ ובסתיו,
כשכל בחור יפתח:
אני אוהב

אותך!
אענה לו: מה מוזר,
גם אני - אותו דבר...

את מי אני אוהבת,
על מי אני חושבת,
יושבת

וחושבת
ולא מוצאת תשובה.
אני כה נעצבת,
שירים אני כותבת,
את מי אני אוהבת
ומה זאת

אהבה

סגור






מילים: חיים חפר   לחן: יאיר רוזנבלום
ביום הראשון כשקבענו פגישה,
הלך הוא לבדוק את דרכי הגישה,
של איזשהו מעבר בירדן,
בבוקר חזר מנומנם וישן.

יש לי אהוב בסיירת חרוב.

בקיא בכל כלי וכל קוטר,
וטס כבר בכל הליקופטר.
מכיר את השטח, כל סלע, כל גיא,
אך איזה בחור נהדר, בחיי.

יש לי אהוב בסיירת חרוב.

שני ושלישי הוא היה בסיור,
זה סוד ועל כן לא נרחיב בדיבור.
רק זאת שמרוב אהבת ציון,
תפס הוא הרבה אשמים בשומרון.

יש לי אהוב בסיירת חרוב.

חוצה הוא מדבר וגם מים.
ועט על אוייביו משמיים,
אוכל כמו סוס, ושותה כמו גמל.
אבל איזה פלא, יורד במשקל.

יש לי אהוב בסיירת חרוב.

ביום רביעי, חמישי הוא עסוק,
אינני יודעת במה בדיוק,
אבל כנראה שהיה בפשיטה,
לפי האבק והבוץ במיטה.

יש לי אהוב בסיירת חרוב.

כשלי הוא נשבע "אחכה לך",
מרדף יש ליד ים המלח.
וככה יוצאת נשמתי אחריו,
ליבי במזרח כשהוא במארב.

יש לי אהוב בסיירת חרוב.

ביום השישי האחרון הוא אמר.
שמאה אחוז יש לו חופש מחר.
השאיר לי פיתקה "מותק תכף אשוב",
לקח לו שבוע, אך מה זה חשוב.

יש לי אהוב בסיירת חרוב.

וכך אנו יוצאים כבר שנה בקרוב.

יש לי אהוב בסיירת חרוב

סגור






היום, ביום הזה ממש
אני כבר לא עצוב כל כך
אני כבר לא עצוב כל כך
אני יודע היום

היום אני אולי נרגש
אני אוהב פתאום לחיות
היום אולי אני נרגש
אתה שומע היום.

תן לנו לחיות היום מהתחלה
תן לנו מהתחלה ועד הסוף
ואז תראה איך שאני הולך
יפה בתלם והולך
והולך והולך והולך.

היום, ביום הזה ממש
הדליקי פמוטים שלושה
אמרי הכל בלחישה
היי שותקת היום

היום אני אולי נרגש
אני אומר תפילת תודה
אמרי שאין זו אגדה
אמרי בשקט היום.

תן לנו לחיות היום מהתחלה...

היום, ביום הזה ממש
אני שואל את אלוהים
אני שואל את אלוהים
אני כורע היום

תן לנו לחיות היום מהתחלה...

סגור








מילים: חיים חפר   לחן: דובי זלצר
אנחנו עוד נראה את הימים האחרים,
אשר מעבר להרים העשנים, הבוערים.
אנחנו עוד נראה את הימים האחרים
עולים, באים מן הבקעה, יורדים אלינו מן ההרים,
צוחקים את האביב, האהבות, הנעורים
ואת הדברים אשר שכחנו כבר איך הם נראים.

אנחנו עוד נראה את הימים האחרים,
את הימים האחרים.

נצא עוד לקראתם מתוך מבנים מחוררים,
מתוך המקלטים והשדות המשחירים,
נצאה על קביים מאורם מסונוורים,
מראש אנטנות מלחמה שרים כמו אלף ציפורים,
ונביט בהם קרוב, במבטים הבהירים
ומלוות את זימרתם גיטרות של אלף נערים.

אנחנו עוד נראה את הימים האחרים...

אנחנו עוד נראה את הימים האחרים,
גאים כמו פרקי תנ"ך, יפים כמו שיר השירים.
שוטפים כמו אשד במידבר, ורודים כמו שחר בהרים.
ימים של חסד ושלווה, ימים שקטים ומאושרים -
ורק ביום ה"יזכור" , ברגעי ההרהורים,
נחזור ונספר הכל, ונספוד לבחורים.
ונשמע את קול האש, ואת מטח הכדורים,
ואת הקרב שהתחולל אז בתנופת האדירים.

אנחנו עוד נראה את הימים האחרים...

אנחנו עוד נראה את הימים האחרים,
נראה אותם יותר מהר מאשר אנו משערים.
וכשיבוא השקט, וימשול בשערים
וכל דברי ימינו אלה יחרטו בתוך הספרים,
נביט אז זה בזה במבטים המוזרים,
ונזכור אז כי הלכנו יחד לימים האחרים.

אנחנו עוד נראה את הימים האחרים...

סגור










מילים: חיים חפר   לחן: אלונה טוראל
צמרת הזית הנידה ראשה
והרוח חלפה ונשקה לעלים,
ובדרך הלכו חיילים שלושה
שלושה, שלושה חיילים.

שלושה חיילים, שלושה חיילים,
והרוח חלפה בעלים.

אמר האחד: לא אשכח יום איבה,
עת כיסה רעב את עיני בצללים
וחילקנו בינינו פת חרבה,
שלושה, שלושה חיילים.

שלושה, שלושה חיילים...

אמר השני: לא אשכח יום מדבר,
עת השמש גבוהה ומימינו כלים,
ואיש לרעו אז עמדנו בצר,
שלושה, שלושה חיילים.

שלושה, שלושה חיילים ...

אמר השלישי: לא אשכח יום רעות,
עת מולנו עלה האוייב כגלים,
חבש האחד את פצעיו של רעו,
שלושה, שלושה חיילים.

שלושה, שלושה חיילים ...

עמדו השלושה ליד גזע כרות
וכל איש את רובהו השעין בלי מילים.
את שמם על הגזע מצאתי חרות,
שלושה, שלוה חיילים

שלושה, שלושה חיילים
והרוח חלפה בעלים.

סגור




מילים: נעמי שמר   לחן:
אדם בונה ביתו
מחומר ולבנים
ובינתיים יש
צרות עם השכנים
וזוהי רק ההתחלה לה,לה...

צריך עצים לחטוב
ומבורות לשאוב
והמרבה דעה
הוא גם ירבה מכאוב
וזוהי רק ההתחלה לה,לה...

עתים אדם שמח
ועתים סובל
ובין ההוא לזה
חוגג חצי יובל
וזוהי רק ההתחלה לה,לה...

אדם בונה ביתו
וכוחותיו איתו
אולי זה רגע מר
אבל זה לא נגמר
וזוהי רק ההתחלה לה,לה...

הנה מקצה מזרח
יפציע יום חדש
וזוהי ארצך
זבת חלב ודבש

סגור




מילים: נעמי שמר   לחן:
חמסינים במשלט
הזמן זוחל לאט
כל יום כמו שבת נמתח.
חיל עגום קלסתר
ולו זקן דוקר
עם ערב יהרהר לו כך.

אולי נתפוס חמור או גיפ שיעברו בדרך
קפיצה קלה לתל אביב וכבר בחזרה

נשרוק בקול נורא חביב לנערה עם פרח
והיא תמתין במוגרבי בשש ועשרה

ולשוטר גיבור שיצווה: עצור!
נסביר יחדיו את המצב והלאה נעבור

בקצב מסדרים נצעד קדימה לקולנוע
אנחנו גרעינים נפצח והיא תזיל דמעה
ואז בקול נורא גברי שקט אבל רב-כוח
את נשמתה נרגיע וככה לה נאמר:

חמסינים במשלט ...

אולי אחי נקדים מעט אולי נצא בבוקר
הבוקר הוא שעה נאה כל כך לעסקים

נקנה מגרש בזיל הזול
נמכור אותו ביוקר
ובצפון דירה נשכורה בתנאים נוחים.
ולכל עובר ושב נסביר את המצב
לו רק ידעת איזה איזה איזה מין שרב

בשתים עשרה לשפת הים נצא על אופנוע
פלאפל וגם תירס חם וגברת במחשוף

אל דן או אל אכדיה לפייב אוקלוק נבואה
נפגוש תיירת בת מאה ולה נאמר בסוד:

חמסינים במשלט ...

בארבע ושלושים דקות נטוס משם רוולה
שמועה חמה על כוס קפה לגמוע ולמות

את כל הנערות נמדוד מלמטה עד למעלה
ונברר בינתיים מה חדש באמנות

בלובן צוארון נדהר לתיאטרון
ובלב רגיש פרחים נגיש לחנהלה מרון

אחר חצות בבאר נרקוד אני ואת בנחת
שמענו על מקום חדש שזה עתה נפתח

ושם עם כוס ליקר נשב על המחצלת יחד
ובחליפות של ערב נזמר שירי פלמח.

עצוב לי שם כל כך
אקומה ואברח
אשובה לי את המשלט.
חמסינים במשלט
הזמן זוחל לאט
ושוב אני לבד לבד.

סגור












תורנות בבסיס
בקבוקים של עסיס
וטרנזיסטור קטן
פה מגיש את הטנגו
ואל תתפלא
אם באור לא מלא
או-טו-טו המורל כבר עולה.

את השמירות חלקו בינינו חלק חלק
ולא ינום סמל תורן ולא יישן
אבל אנחנו כאן שומרות על הגחלת
בצריף השקם החבוב והישן.

שלוש שעות נרביץ כמה פטרולים
ונערוך ספירונת-מלאי לכוכבים
אבל עד אז בין לטקיסים ורוקנרולים
נרביץ פה טנגו טוב כזה שאוהבים.

תורנות בבסיס
בקבוקים של עסיס
וטרנזיסטור קטן
פה מגיש את הטנגו
ואל תתפלא
אם באור לא מלא
או-טו-טו המורל כבר עולה.

בקורס צניחה אני לומד במלוא הטראנס פה
להיות בין ארץ ושחקים תלוי כשק
אבל הערב בינתיים יש לי שאנס פה
להיאחז ילדה במשהו מוצק.

ולי קצינת מיון אמרה לפני יומיים
שאם מדסית מתכייף לי כאן להיות
את צריכה לקחת את עצמך קצת בידיים
ואם כבר, אז כבר בידיים גבריות.

תורנות בבסיס
בקבוקים של עסיס
וטרנזיסטור קטן
פה מגיש את הטנגו
ואל תתפלא
אם באור לא מלא
או-טו-טו המורל כבר עולה.

בתור מם-כף למדתי התמצאות בשטח
אגוף משמאל ומימין - אוייש, - מה קרה? (כלום)
אבל בטנגו טוב כזה אני לפתע
מוצא סוף סוף מה זאת דבקות במטרה.

בטירונות הייתי סתם סמינריסטית
שמרחפת לה בענני פיוט
וחולמנית קצת ורומנטית וסופיסטית
אבל כיום את כבר צמודה אל המציאות.

תורנות בבסיס
בקבוקים של עסיס
וטרנזיסטור קטן
פה מגיש את הטנגו
ואל תתפלא
אם באור לא מלא
או-טו-טו המורל כבר עולה.

אני קשר וממונה על כל הרשת
ושמי הוא מוטקה, מה הוא שמך?
שמי רות. -עבור! -אולי תפסיק להתקשר?!
זה כבר לא קשר ! -אז מה זה? -פלונטר!
טוב, טעות שלי, חזור.

אני חובשת! -באמת? אם כך, הלב כאן
מצריך טיפול. -אה, נו, נראה...
יותר חזק! (נשיקה)
הי, נו, מספיק עם נשיקות, מה אתה חושב פה?
אני לא חושב, זה מקצועי, אני נשק!

תורנות בבסיס
בקבוקים של עסיס
וטרנזיסטור קטן
פה מגיש את הטנגו
ואל תתפלא
אם באור לא מלא
או-טו-טו המורל כבר עולה.

סגור






קול פעמונים קורא בעיר העתיקה
קול רוכלים מכריז על כל מיני המתיקה
ריח תבלינים נישא משוק הבשמים
מור וקינמון ופלפלים ויסמין
~
אחרי הכל אנחנו במזרח התיכון
משרד הפנים, משרד הבטחון
הזמר מתגלגל והויכוח מתפלפל
יא ליל, יא-ליל בבוקר ובליל

קול המואזין קורא בעיר העתיקה
קול רוכלים מכריז על כל מיני המתיקה
ריח תבלינים נישא משוק הבשמים
מור וקינמון ופלפלים ויסמין
~
גומעה כאן זה יום שישי ושאבעס הוא שבת
אי אפשר לצאת מזה, הכל כמו סלט
מהישיבה עולה תפילה אשכנזית
על צריח ממולה קורא מואזין

יא ליל, יא-ליל בבוקר ובליל
הזמר מתגלגל והויכוח מתפלפל
משרד הפנים, משרד הבטחון
אחרי הכל אנחנו במזרח התיכון
~
הכופרים, להם רק המלאך הטוב ימחל
בינתיים קח מהמשקה המהולל
טבול הפיתה עם החומוס והצנוברים
התמזג עם האויר ועם השירים

מתגנבת ויוצאת מתוך הצעיפים
רקדנית הבטן אל מחול הכיסופים
הופ, העוד נותן סימן והטמבור מוכן
ירכיה מתפתלות לכאן ולכאן
~
יא ליל, יא-ליל בבוקר ובליל
הזמר מתגלגל והויכוח מתפלפל
משרד הפנים, משרד הבטחון
אחרי הכל אנחנו במזרח התיכון

חליפות, כפיות, גלביות ומדים
חוגגים במסעדה של אבו אברהים
כל הבעיות כולם באות על פתרונן
רק צריך לשבת מסביב לשולחן
~
קול פעמונים קורא בעיר העתיקה
קול רוכלים מכריז על כל מיני המתיקה
חי זקנו של הנביא וחי אמונותיי
פקח עיניים ותראה היכן אתה חי

סגור




מילים: רחל   לחן: נעמי שמר
שם הרי גולן, הושט היד וגע בם!
בדממה בוטחת מצוים: עצר.
בבדידות קורנת נם חרמון הסבא
וצנה נושבת מפסגת הצחור.

שם על חוף הים יש דקל שפל צמרת,
סתור שער הדקל כתינוק שובב,
שגלש למטה ובמי כנרת
משכשך רגליו.

מה ירבו פרחים בחרף על הכרך,
דם הכלנית וכתם הכרכם,
יש ימים פי שבע אז ירק הירק,
פי שבעים תכלה התכלת במרום.

גם כי אורש ואהלך שחוח,
והיה הלב למשואות זרים
האוכל לבגד בך, האוכל לשכח
חסד נעורים

סגור






מילים: נתן אלתרמן   לחן: יאיר רוזנבלום
אומתם לא היתה להם אם
לא ידעה בצאתם לדרך
היה לילה עמוק ונושם
כתמיד בניסן, הירח.

וישבה בו עדת נערים בני בלי שם
חשופי מרפקים וברך,
הם הקשיבו הקשב והחרש
או שילבו בשיחה דבר ויכוח.
לפניהם עלי רגל של אש
מדורה חגה נעה ברוח
לא יותר אך בכתב האומה העיקש,
אותו לילה נחרט עלי לוח

את העול הפשוט כעפר
הם נשאו בלי הבט אחורה
לא תקע לפניהם השופר
לא לוטף קדקודם בליל חורף
בשני שרוולים הקשורים לצוואר
רק הסוודר חיבקם מעורף

נעליים נוקשות ילקוטים
סעודה של זיתים ופרי תומר
וספלי אלומיניום קמוטים
ורעות וקורבן לאין אומר
מה נוסיף ונמנה מדברים פעוטים
נוצרות אגדות זה החומר

מה נשיר עליהם מה נשיר
הם עושים זאת יפה מאיתנו
בעצמם הם כותבים להם שיר
ואפילו ספרים כבר נתנו
זהו טיב הפלמ"ח הוא איננו משאיר
כל מלאכה לשלא משלנו

אבל ככה יוגד נא לאמור
נערים להוי נא ידוע
בין חגיו הגדולים של הדור
אין יפה מחגכם הצנוע
למולכם האומה על סיפו של הדרור
נשתחווה ובוכה הבינוה

סגור






מילים: יוסי גמזו   לחן: עממי אירי
אם פרדסים עוד משגעים אותך בריח
אם בלילות אתה שיכור מן הירח
אם רוח מרחבים בצווארונך תמיד נושבת
ויש לך קוצים במקום שבו נהוג לשבת

זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר

אם לא אכפת לך לצאת ולתעות בדרך
אם בשדות אתה קוטף מדי פעם פרח
ואם כשכבר חורשים סוף סוף את השדות האלה
אתה אולי הולך בטל אך לא הולך בתלם

זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר

אם שפת הים עוד רגילה לסנדליך
אם לפעמים אתה יוצא עוד מכליך
אם טיפ טיפת חוצפה מן הנשמה שלך לא פגה
ואם עוד בינתיים לא קראו לך להג"א

זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר

אם עוד מושכים אותך שירים וגם גיטרה
אם צועקים לך "זה נוער זה - זה בררה!"
ואם עוד בחורות ברחוב עושות לך עיניים
ויש לך זהב בלב ולא בין השיניים

זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר

אם יש שטויות נהדרות שעוד לא עשית
אם לא טעמת עוד הכל ועוד לא ניסית
ואם אתה מרגיש עוד לפעמים תחושה מוזרת
שלא הכל צודק ושיכול להיות אחרת

סגור






מילים: דן אלמגור   לחן: בני נגרי
אני עומד על החומה
עומד בגשם לבדי וכל העיר העתיקה
מונחת לי על כף ידי אני מביט בה מאוהב
אני עולה לכאן תמיד סתם להביט
אבל עכשיו אני נמצא כאן בתפקיד
אבל עכשיו אני נמצא כאן בתפקיד.

כן, כן, מי חלם אז בכיתה
כשלמדנו לדקלם על חומותייך ירושלים
הפקדתי שומרים
שיום יגיע ואהיה אחד מהם
שיום יגיע ואהיה אחד מהם
שיום יגיע ואהיה אחד מהם.

אני עומד על החומה
עומד מקשיב אל הקולות
קולות השוק והמהומה
קריאות רוכלים ועגלות
הנה הוא קול המואזין
הנה דינדון הפעמון אבל עלי להאזין
אם אין שום נפץ של רימון
אם אין שום נפץ של רימון.

כן, כן, מי חלם...

אני עומד על החומה
רועד מקור ומסתכל הנה שקעה כבר החמה
שומר מלילה מה מליל אור הירח במלואו
שוטף חומות ושערים מתי יבוא היום שבו
לא נזדקק עוד לשומרים
לא נזדקק עוד לשומרים.

כן, כן, מי חלם...

סגור








מילים: דודו ברק   לחן: נורית הירש
כשהשמש חיוך אחרון לחרמון
תשלח ביום רוח של סתיו,
יצלצל טלפון בפיקוד הצפון
זה אנחנו מעבר לקו.

את, אני והחורף נזמין אז ארמון
על הר ערפל וענן,
שם חצב וכרכום יפרחו בהמון
חיוכים ישלחו בלבן.

אלף שיר לצפון מגולן עד חרמון
עד כינרת ועד לרמה,
נזמר והשיר יעפיל לעמון,
יהדהד עד מדבר השממה.

במזחלת של קרח לצליל פעמון
שירנו עולה בשלווה,
נטפס על גלבוע תבור ועצמון
ושירת חיילים מלווה.

מלווה את שירת הצפון הרחוק
של ארץ נושבת וקור
תחמם ותדליק את ליבנו לצחוק
ותמיס מצב רוח אפור.

אלף שיר לצפון מגולן עד חרמון...

יום יבוא והשמש יציץ חייכני,
ירדו השלגים מהרים,
ופלגים יזרמו בין פרחי צבעוני
בשבילים הכחולים, הקרים.

את, אני והחורף הביתה חוזרים
שלום לך, ממלכת הכפור,
חיילי הצפון נתראה בהרים
בשנה הבאה נחזור.

אלף שיר לצפון מגולן עד חרמון...

סגור








מילים: אהוד מנור   לחן: יאיר רוזנבלום
קח מקל, קח תרמיל,
בוא איתי אל הגליל,
בוא איתי ביום אביב
נהלך סביב, סביב.

קח מקל, קח תרמיל...

עם השמש הזורחת בחניתה
ושוקעת באכזיב.
כי השמש, כן השמש,
כאן השמש, כאן השמש לא תכזיב.
כי השמש, כן השמש,
כאן השמש לא תכזיב,
כאן השמש לא תכזיב,
כאן השמש לא תכזיב.

קח טמבור, קח חליל,
בוא איתי אל הגליל.
בוא נפתח נא צווארון,
בוא נשיר במלוא גרון.

קח טמבור, קח חליל...

עם הרוח הנוגנת במצובה
ושורקת בעברון.
כי הרוח, כן הרוח,
כאן הרוח, כאן הרוח רון תרון.
כי הרוח, כן הרוח,
כאן הרוח רון תרון,
כאן הרוח רון תרון,
כאן הרוח רון תרון.

קח צעיף, קח מעיל,
בוא איתי אל הגליל.
בוא בחורף מילל
ונראה איך נשתולל.

קח צעיף, קח מעיל...

גשם בראשית בכברי ובסער
וצולל בכרמיאל.
כי הגשם, כאן הגשם,
כאן הגשם, כאן הגשם - גשם אל.
כי הגשם, כן הגשם,
כאן הגשם - גשם אל,
כאן הגשם - גשם אל,
כאן הגשם - גשם אל.

בוא בהר, בוא בשביל
בוא איתי אל הגליל.
בוא בליל ירח חם
ונישן באור הנם.

בוא בהר, בוא בשביל...

על הדשא הצומח לו ברגבה
ומוריק ביחיעם.
כי הדשא, כאן הדשא,
כאן הדשא, כאן הדשא עד עולם.
כי הדשא, כאן הדשא,
כאן הדשא עד עולם,
כאן הדשא עד עולם,
כאן הדשא עד עולם.

כי הרוח, כן הרוח,
כאן הרוח, כאן הרוח רון תרון.
כי הרוח, כן הרוח,
כאן הרוח רון תרון,
כאן הרוח רון תרון,
כאן הרוח רון תרון.

כי השמש, כן השמש,
כאן השמש, כאן השמש לא תכזיב.
כן השמש, כאן השמש
קח מקל, קח תרמיל,
בוא איתי אל הגליל,
בוא איתי אל הגליל.

סגור






מילים: יורם טהרלב   לחן: אפי נצר
ואם תשוב ולא תמצא אותי בבית
חכה לי רגע קט, חכה כמה

דקות,
יצאתי בודאי וכבר אני חוזרת,
הנה קול סנדלי טופף במדרגות.

חכה לי שאשוב, אל תמהר

לברוח,
ואל תשאיר כמו אז על גב דלתי פיתקה,
ואל תשאיר מכתב בתוך תיבת הדואר
אשר ימים רבים כל כך

נותרה ריקה.

אם תשוב, אם תשוב,
אם תשוב אלי...

ואם תשוב היום, אחרי הצהריים,
אפתח מיד את התריסים המוגפים,
השמש הגדולה תשלח כמו אז כפיים
אל חולצתך ואל פניך היפים.

ואם תשוב אלי בערב קור ודלף,
תפשוט את מעילך ותלהו בפרוזדור,
אני אסגור בלאט אחריך את הדלת,
אני

אוביל אותך לחום ואל האור.

אם תשוב, אם תשוב,
אם תשוב אלי...

ואם תשוב רעב, נושא אבק

ועוני,
ואם תשוב עייף מדרך ארוכה,
ואם תשוב אלי בודד וזר כמוני,
אני עוד מחכה, אני עוד מחכה.

אזי על השרפרף פשוט תשב בשקט
וכל אשר תאמר בכלל זה לא חשוב,
אהיה אולי בוכה, אהיה אולי צוחקת,
אומר רק שתי מלים: ידעתי כי תשוב.

כי תשוב, כי תשוב,
כי תשוב אלי...

סגור






מילים: נעמי שמר   לחן:
מִפַּרְסָתוֹ הַיְמָנִית,
שֶׁל סוּס קְרָבוֹת דּוֹהֵר
בַּבּוֹקֵר צַח וְזִיוָנִי,
נָפַל פִּתְאֹם מַסְמֵר.
~
הַכֹּל בִּגְלַל מַסְמֵר קָטָן
הַכֹּל בִּגְלַל מַסְמֵר.

אָז פַּרְסָתוֹ הַיְמָנִית,
שֶׁל סוּס קְרָבוֹת דּוֹהֵר
נָפְלָה גַּם הִיא,
נָפְלָה גַּם הִיא
כִּנְפוֹל אוֹתוֹ מַסְמֵר.
~
הַכֹּל בִּגְלַל מַסְמֵר קָטָן
הַכֹּל בִּגְלַל מַסְמֵר.

צָלַע עַל רֶגֶל יְמָנִית,
אָז סוּס קְרָבוֹת דּוֹהֵר
וְחֵץ מָהִיר וּפַחְזָנִי,
בִּתֵּר אוֹתוֹ בִּתֵּר.
~
הַכֹּל בִּגְלַל מַסְמֵר קָטָן
הַכֹּל בִּגְלַל מַסְמֵר.

נָפוֹל נָפַל אָז הָרוֹכֵב,
מִסּוּס קְרָבוֹת דּוֹהֵר
וְהָאוֹיֵב, וְהָאוֹיֵב
קָדִימָה הִסְתַּעֵר.
~
הַכֹּל בִּגְלַל מַסְמֵר קָטָן
הַכֹּל בִּגְלַל מַסְמֵר.

הוּבַס הַקְּרָב נָפְלָה הָעִיר,
כְּסוּס קְרָבוֹת דּוֹהֵר
וְכָל הַשִּׁיר, וְכָל הַשִּׁיר -
חָדַל בִּגְלַל מַסְמֵר.
~
הַכֹּל בִּגְלַל מַסְמֵר קָטָן
הַכֹּל בִּגְלַל מַסְמֵר.

סגור




מילים: אסתר ניצב   לחן: יאיר רוזנבלום
נשב בחוץ, כל כך יפה, יפה הליל
נשיר רעים, נשיר לקול צלילי מיתר
שירים פשוטים, שירים יפים
על אהבה וקיץ
שירי הלב ההם, שירי הלב ההם
שאין כמותם.

ואל תשאל על מה נפשי עכשיו רוגשת
הן אין דבר אשר אוהב, אוהב יותר
מכך לשכב
מסתם לשכב בלילה על הדשא,
להתבונן בכוכבים,
להתבונן ולזמר.

כיפת כוכב האירי לי פנייך
אשוט אלייך במפרש געגועים,
אלי הטוב
מה שמת בו, בקיץ
אשר הופך
אשר הופך אותנו כת משוגעים.

במקהלה לילית שקטה ומאולתרת
שרים שלושה, שרים גם ארבעה קולות
והרעות,
והרעות כגל אפל עוברת
ומלטפת חרש,
מלטפת חרש קלילות.

סגור






מילים: עמוס אטינגר   לחן: אפי נצר
גולני שלי
היא טורי אנשים
גולני שלי
היא שמות ופנים
מקומות וזמנים
וקולות משונים
השבים ועולים למולי.

גולני שלי
היא מלחמת שחרור
גולני שלי
היא אותו הסיפור
של מצליח יעל
של כל עם ישראל
השבים ועולים למולי.

גולני, גולני שלי, גולני שלי
גולני, גולני שלי, גולני שלי
גולני, גולני שלי, גולני שלי
גולני, גולני שלי, גולני שלי.

גולני שלי
היא מלחמת קדש
גולני שלי
היא רפיח ואש
ובששת ימים
אל תל פחר נעים
אל התל הניצב ממולי.

גולני שלי
היא גם יום כיפורים
היא מוצב החרמון
בפסגת ההרים
רובאים שירו
ורעים שנותרו
בצידי הדרכים למולי.

גולני, גולני שלי...

וכשמדרום נפתחה הרעה
גולני שלי שוב בראש השורה
והמחיר לא קטן
אבל הוא צוק איתן
הלוחם באויב ממולי.

גולני עם כל הפיקוד הבכיר
לוחמיה הרי משלמים את המחיר
אך מיד ממשיכים
מטרות להגשים
זו מורשת גולני שלי

גולני, גולני שלי....

גולני שלי
אגדה וסיפור
גולני שלי
ללא אות ועיטור
של אתמול שעבר
ולתקוות יום מחר
השבות ועולות למולי.

גולני, גולני שלי...

סגור








מילים: אהוד מנור   לחן: יאיר רוזנבלום
גשם בוא, רד עלי,
בוא כסה אותי עכשיו, אותי ואת ימי.
רד לאט, רד ושא אותי לים
אל נא אל תחדל לרדת לעולם,
אל תחדל.

רד עכשיו, רד עלי
שא אותי ואת ימי, אל תוך הנעלם.

וענן, יחוג מעל ימי הים,
חוג יחוג יומם וליל,
חוג יחוג ורוח מיילל.
והים יגיע עד גגות תבל,
ואין אוויר אין אש אין חול,
ואור אחרון ייגוע בלאט בלי קול
וקץ לכל.

לילה בוא, רד עלי
בוא עטוף אותי עכשיו, עצום את שתי עיני.
רד לאט, את עין השמש האפל
שים ידך ביד הגשם הנופל, ונופל.

וענן, יחוג מעל ימי הים...

גשם בוא, רד עלי,
שא אותי ואת ימי, אל תוך הנעלם.

סגור






הָאַהֲבָה הִיא פֶּרַח,
הָאַהֲבָה הִיא זֵר קוֹצִים.
הָאַהֲבָה הִיא אֵשׁ - אוֹ קֶרַח,
אֶפְשָׁר לִבְחֹר מַה שֶּׁרוֹצִים.
~
הָאַהֲבָה הִיא רוּחַ -
טוֹבָה בִּתְנַאי שֶׁאֵין אָבָק.
הָאַהֲבָה הִיא כְּתָב עַל לוּחַ -
הָיָה יָפֶה, אֲבָל נִמְחַק.
.
הָאַהֲבָה הִיא פֶּרַח,
הָאַהֲבָה הִיא זֵר קוֹצִים.
הָאַהֲבָה הִיא אֵשׁ - אוֹ קֶרַח,
אֶפְשָׁר לִבְחֹר מַה שֶּׁרוֹצִים.

הָאַהֲבָה כַּמוֹ גַּל בַּיָּם -
יָרַד מַהֵר וּבָא אַחֵר.
הָאַהֲבָה כְּמוֹ מַחֲלָה הִיא
כּוֹאֵב מְאוֹד אֲבָל עוֹבֵר.
.
הָאַהֲבָה הִיא פֶּרַח,
הָאַהֲבָה הִיא זֵר קוֹצִים.
הָאַהֲבָה הִיא אֵשׁ - אוֹ קֶרַח,
אֶפְשָׁר לִבְחֹר מַה שֶּׁרוֹצִים.
~
יֵשׁ וְהִיא כְּּמוֹ יָרֵחַ -
בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ הִיא קְטַנָּה.
יֵשׁ וְהִיא כּמוֹ כּוֹכַב אוֹרֵחַ,
אֲשֶׁר יָצָא מִן הָאָפְנָה.

הָאַהֲבָה הִיא פֶּרַח,
הָאַהֲבָה הִיא זֵר קוֹצִים.
הָאַהֲבָה הִיא אֵשׁ - אוֹ קֶרַח,
אֶפְשָׁר לִבְחֹר מַה שֶּׁרוֹצִים.
~
הָאַהֲבָה שֵׁכָר הִיא,
לֹא טוֹב לִשְׁתּוֹת יוֹתֵר מִדָּי.
הָאַהֲבָה פִּסְגָּה שֶׁל הַר הִיא -
הָיָה קָשֶׁה אֲבָל כְּדַאי.
.
הָאַהֲבָה הִיא פֶּרַח,
הָאַהֲבָה הִיא זֵר קוֹצִים.
הָאַהֲבָה הִיא אֵשׁ - אוֹ קֶרַח,
אֶפְשָׁר לִבְחֹר מַה שֶּׁרוֹצִים.

הָאַהֲבָה הִיא גֶּשֶׁם,
כְּדַאי לָקַחַת מִטְרִיָּה,
הָאַהֲבָה הִיא כְּמוֹ קְסַנְטִיפָּה
שֶׁהִתְחַפְּשָׂה לְשַׁלְגִּיָּה.
~
הָאַהֲבָה הִיא פֶּרַח,
הָאַהֲבָה הִיא זֵר קוֹצִים.
הָאַהֲבָה הִיא אֵשׁ - אוֹ קֶרַח,
אֶפְשָׁר לִבְחֹר מַה שֶּׁרוֹצִים.
.
אוּלַי בִּכְלָל אֵינֶנָּה,
אוּלַי בִּכְלָל הִיא אַגָּדָה,
יֵשׁ אַגָּדוֹת יָפוֹת מִמֶּנָּה
אֲבָל אֲנַחְנוּ בַּעֲדָהּ!

סגור






מילים: נעמי שמר   לחן:
היה אז קיץ בגבולות
הבשיל שדה את יבולו
אבל המדייני חמס
מחמנית ועד תירס
היה אז קיץ בגבולות

גדעון בגת חבט חטים
בגורן כל צמרו הסתיר
ובלילות, במארב
יצא לשמור את עדריו
גדעון בגת חבט חטים

ברוך גדעון בן עם עני
אשר היכה במדייני
היכה ולא חדל
וירדפם וישיגם
הרחק מעבר לירדן
בשלוש מאות חיל

כבדה ידם של מדיינים
כלו אז שבע השנים
קרא גדעון בשופרות
נרד אל מעין חרוד
כבדה ידם של מדינים

שלושה ריבוא אנשי הגדוד
למעין לשתות ירדו
קרא גדעון: ילך רק מי
שלא כרע ברכיים מ -
שלושה רבוא אנשי הגדוד

ברוך גדעון בן עם עני
אשר היכה במדייני
היכה ולא חדל
וירדפם וישיגם
הרחק מעבר לירדן
בשלוש מאות חיל
בראש אשמורת תיכונה
לפתע קול שופר ענה
נופצו שלוש מאות כדים
ויתלקחו הלפידים
בראש אשמורת תיכונה

מכה רבה במדיני
היכה גדעון בן עם עני
כי אנשיו בני חיל הם
שלא כרעו על ברכיהם
מכה רבה במדיני

ברוך גדעון בן עם עני
אשר היכה במדייני
היכה ולא חדל
וירדפם וישיגם
הרחק מעבר לירדן
בשלוש מאות חיל

סגור






מילים: נעמי שמר   לחן:
אני קורא בספר מלכים
בפרק השבעה עשר
אני קורא על איש האלהים
אשר אמר

כד הקמח לא תכלה
וצפחת השמן לא תחסר
עד אשר יבוא מטר
על פני האדמה

וכאשר יבשו הנחלים
והמטר בושש לבוא
האיש ההוא חצב את המילים
מלבבו

כד הקמח לא תכלה
וצפחת השמן לא תחסר
עד אשר יבוא מטר
על פני האדמה

אולי האיש ההוא ידע מכאוב
אולי טעם משורש מר
אולי בהתעטף עליו נפשו
הוא שב ושר

כד הקמח לא תכלה
וצפחת השמן לא תחסר
עד אשר יבוא מטר
על פני האדמה

ובימים האלה הקשים
ימי אל טל ואל מטר
תמיד אני חוזר לאיש ההוא
ואני נזכר

כד הקמח לא תכלה
וצפחת השמן לא תחסר
עד אשר יבוא מטר
על פני האדמה

סגור






הדובה הגדולה התרחקה לה בשביל החלב,
גם הנוגה יצא לשוטט בדרכים אחרות,
באשמורת שלישית כל כוכב כבר חולץ נעליו
ומכין את עצמו לכיבוי האורות.

רק כוכב הצפון עוד בוער,
רק כוכב הצפון עודו ער,
כחייל נאמן הוא ניצב בפינה
במשמרת שלישית, אחרונה -
כוכב הצפון, כוכב הצפון.

הפלוגה צעדה כל הלילה בצעד נמהר,
השינל הכבד שבעתיים כבד מן הטל,
אם אבדה הפלוגה את דרכה בין צוקים ובין הר,
היא נושאת, היא נושאת את עיניה אל על.

שם כוכב הצפון עוד בוער,
שם כוכב הצפון עודו ער,
כחייל נאמן הוא ניצב בפינה
ומורה לפלוגה כיוונה -
כוכב הצפון, כוכב הצפון.

טוראי שהגיע אתמול לא עצם את עיניו,
מבטו מרחף בחלל האוויר ותוהה,
אם עלה בליבו געגוע אל בית ואב
הוא מרים את שולי אוהלו ורואה.

כי כוכב הצפון עוד בוער,
כי כוכב הצפון עודו ער,
כחייל נאמן הוא ניצב בפינה
ומרגיע ביד אמונה -
כוכב הצפון, כוכב הצפון.

סגור






מילים: דן אלמגור   לחן: דובי זלצר
בקסבה בחצי היום
כשהשוק פתוח
הייתי ככה סתם הולך
והחזה מתוח
כולם אומרים איזה קנון
עובר בסימטאות
עושים שלום מכל חלון
כל הכבוד!

כולם היו יודעים אז טוב מאוד
למי למי - יש יותר כבוד
כולם היו יודעים אז טוב מאוד
למי למי, תמיד למי - יש יותר כבוד

וכשהקרב היה בוער
והכיתה לא זזה
המפקד היה אומר:
"אתה ראשון יא קזה!"
כולם ידעו שקזבלן
ראשון תמיד לצעוד
ומאחור הם צעקו:
"כל הכבוד!"

כולם היו יודעים אז טוב מאוד...

אחד הולך עם בחורה
ביפו בין ערביים
אם רק ארצה אצלי תהיה
ישר בין הידיים
אך לא אפריע לבחור
שלא יתחיל לרעוד
כי זה אצלי פשוט פרינציפ
לי יש כבוד!

כולם היו יודעים אז טוב מאוד...

אם בא שיכור לאיזה בר
אני אותו מרגיע
הוא עף אצלי מן השעון
ישר עד ג'בלייה
אבל אחר כך הוא חוזר
ובא קטן מאוד
מרים כוסית ועוד אומר:
"כל הכבוד!"

כולם היו יודעים אז טוב מאוד...

סגור






מילים:    לחן: משה וילנסקי
כְּשֶׁהָיִינוּ צְעִירִים מְאֹד, מְאֹד
טְהוֹרִים זַכִּים תְּמִימִים יָפִים וְעוֹד
אָז גַּם שַׁרְנוּ לְךָ הַרְבֵּה, הַרְבֵּה שִׁירוֹת
וְלִשְׁמֵךְ קָשׁוּר קָּשַׁרְנוּ אַגָּדוֹת
~
צְעִירָה יָפָה הָיְתָה לְךָ בַּגָּלִיל
שֶׁיָּדְעָה לָשִׁיר רַק בְּחֶדְוָה וָגִיל
עַל שְׂפָתֵךְ אָז נַעַר חֶמֶד פַּעַם גָּר
וְתוֹרָה לָמַד מִפִּי נָבִיא נִסְתָּר

כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת, נִרְאֵית אָז אַחֶרֶת
תְּכוּלָה וְשׁוֹקֶטֶת הָיִית
צִבְעֵךְ גַּם עוֹפֶרֶת
וּבְכָל זֹאת יָקַרְתְּ מִתָּמִיד
~
יֵשׁ לְךָ אוֹהֲבִים לָרֹב וּמְחַזְּרִים
הֵם שָׁרִים עוֹד וּפּוֹרְטִים עַל מֵיתָרִים
אַךְ לֹא פַּעַם נִשְׁמָעוֹת בֵּין הַשִּׁירִים
גַּם שְׁרִיקוֹת שֶׁל פָּגָזִים וְכַדּוּרִים

גַּם עַכְשָׁיו אוֹתָךְ נֹאהַב לֹא נְוַתֵּר
וְאוּלַי אֲפִילוּ טִיף טִיפָה יוֹתֵר
כִּי בִּצְפוֹן גְּבוּלֵךְ לָמַדְנוּ זֶה הַיּוֹם
שֶׁאֵינְךָ רַק אַגָּדָה אוֹ סְתָם חֲלוֹם
~
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת, נִרְאֵית אָז אַחֶרֶת
תְּכוּלָה וְשׁוֹקֶטֶת הָיִית
צִבְעֵךְ גַּם עוֹפֶרֶת
וּבְכָל זֹאת יָקַרְתְּ מִתָּמִיד

וּפִתְאוֹם שַׁלְוָה רוֹגַעַת שׁוּב כֻּלֵּךְ
עֶרֶב, עֶרֶב בְּרָמָה נִשְׁמָע קוֹלֵךְ
אֶת בָּנַיִךְ תִּבְכִּי הַגִּבּוֹרִים
שֶׁהֶחֱזִירוּ לָךְ לָעַד אֵת הֶהָרִים
.
לֹחַמָיִךְ יִתְקַבְּצוּ אִישׁ אֶל אָחִיו
בְּמָחוֹל אוֹתָךְ יַקִּיפוּ מִסָּבִיב
אֵין דָּבָר כִּנֶּרֶת, לֹא בָּכִית לַשָּׁוְא
בֶּאֱמֶת כֻּלֵּךְ שֶׁלָּנוּ אַתְּ עַכְשָׁיו
~
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת,
נִרְאֵית אָז אַחֶרֶת
תְּכוּלָה וְשׁוֹקֶטֶת הָיִית
אֶתְמוֹל עוֹד סוֹעֶרֶת
הַיוֹם כְּבָר זוֹהֶרֶת

סגור








כל המילים השמחות
פרצו, שוב, בהורה סוערת
טיפסנו עם כל הרוחות
אל פסגת החרמון הזוהרת

עם שחר הלילה נמלט
טובע העמק באור
דמשק באופק נבלעת
גלבוע נושק לתבור...

לו היית לידי
לו את כאן, לו את כאן...
הייתי נושאך על כפיים
מעל ערפילים, ערפילים וענן
לקטוף כוכבים בשמיים.

אילו היית כאן איתי
הייתי נותן לך מזכרת
את כל האורות, חמדתי
מהבניאס ועד הכינרת

הייתי מגיש לך מלכות
טובלת בים של זהב
משלג הייתי תופר לך
שמלה לבנה כשנהב

לו היית לידי...

היינו גולשים במדרון
היינו שוטפים עם הרוח
שותקים בחדוות תימהון...
ונושקים זה לזו לקינוח

אך את לא נמצאת לצידי
ורק המקלע בידי
נשבעתי אבנה לך ארמון
ארמון במלכות החרמון...

לו הייתי לידי...

סגור






אם גדוד חמוש גדוד חמוש
עובר על פני ביתך
ואנוכי איתם חמוש הולך
אם גדוד עובר בטרם יום ערב
סימן הוא שיצא לקרב, לקרב.

אל נא, ראשך אל נא תרכיני ביגון
הגדוד מכיר את כל המשעולים
את הנר הדליקי בחלון, בחלון
הוא יאיר את הדרך לי.

אם הדוור לא הביא אליך המכתב
שעל גבו הכתב כל כך מוכר
אם לא הביא בטרם יום ערב
סימן הוא שיביא מחר מחר

אל נא, ראשך אל נא תרכיני ביגון
קולות הקרב גוברים על המילים
את הנר הדליקי בחלון, בחלון
הוא יאיר את הדרך לי.

אם לא אשוב עוד היום אלייך מן הקרב
אל תצפי לשווא על המפתן
אם לא אשוב בטרם יום ערב
סימן הוא שהקרב לא תם לא תם

אל נא, ראשך אל נא תרכיני ביגון
בתום הקרב חוזרים החיילים
את הנר הדליקי בחלון, בחלון
הוא יאיר את הדרך לי

סגור




ארצנו הקטנטונת, ארצנו היפה
מולדת בלי כותונת, מולדת יחפה
קבליני אל שירייך, כלה יפהפייה
פתחי לי שערייך אבוא בם אודה יה.

בצל עצי החורש, הרחק מאור חמה
יחדיו נכה פה שורש אל לב האדמה
אל מעיינות הזוהר, אל בארות התום
מולדת ללא תואר וצועני יתום.

עוד לא תמו כל פלאייך
עוד הזמר לו שט
עוד לבי מכה עם ליל
ולוחש לו בלאט:
את לי את האחת
את לי את, אם ובת
את לי את המעט
המעט שנותר.

נביאה בבגדינו את ריח הכפרים
בפעמון ליבנו יכו העדרים,
ישנה דממה רוגעת
וקרן אור יפה,
ולאורה נפסעה ברגל יחפה.

עוד לא תמו כל פלאייך
עוד הזמר לו שט
עוד לבי מכה עם ליל
ולוחש לו בלאט:
את לי את האחת
את לי את, אם ובת
את לי את המעט
המעט שנותר.

סגור






לו מצאתיך לראשונה בקרון רכבת
היה לבי נישא למרחקים
לו מצאתיך בקרוסלה הסובבת
היה לבי מכור למשחקים
לו מצאתיך בחפירות באש צולבת
כי אז דבקתי במדי החיילים
ולו בנוה מדבר רחוק אוהבת
כיאז חזרתי לבקש צל דקלים
אבל אני פגשתיך בשדה תלתן, בשדה תלתן
על כן לבי הלוך ילך מכאן, לשדה תלתן

אם הוא מצא אותה עלי ספון בשיט
אז היא לעד תביא לו ריח ים
אם הוא מצא אותה ביער עם הציד
ריח היער לאהבתם
אם הוא פגש אותה בכרך בין אור לחושך
אז הם ישובו אל חדרי המדרגות
ואם זמרו להם צפירות חרושת
הם יאהבו את המכונות השואגות

אבל אני פגשתיך בשדה תלתן,
בשדה תלתן בשדה תלתן
על כן לבי הלוך ילך מכאן,
לשדה תלתן לשדה תלתן

על כן איני דוהר כקרון רכבת
ואין לבי נשא למרחקים
גם בשבתי בקרוסלה הסובבת
לבי אינו מכור למשחקים
כי גם בתוך החפירות באש צולבת
עם האבק שעל מדי החיילים
כמו לנוה מדבר רחוק, אוהבת
בי כל דמי, בי כל דמי מייחלים

אל רגע בו ארד לי מן הטנק,
לשדה תלתן לשדה תלתן
אל רגע בו אקח אותך מכאן
ואשאך לשדה תלתן

סגור










מילים: יורם טהרלב   לחן: יאיר קלינגר
קום והתהלך בארץ
בתרמיל ובמקל.
וודאי תפגוש בדרך
שוב את ארץ ישראל.
יחבקו אותך דרכיה
של הארץ הטובה,
היא תקרא אותך אליה
כמו אל ערש אהבה.

זאת אכן אותה הארץ,
זו אותה האדמה
ואותה פיסת הסלע
הנצרבת בחמה.
ומתחת לאספלט
לבנייני הראווה,
מסתתרת המולדת
ביישנית וענווה.

קום והתהלך בארץ...

וכרמי עצי הזית
ומסתור המעיין
עוד שומרים על חלומה
וחלומנו הישן.
וגגות אודמים על הר
וילדים על השבילים,
במקום שבו הלכנו
עם חגור ותרמילים.

קום והתהלך בארץ...

סגור






מילים: דודו ברק   לחן: אפי נצר
הדליקו אור ברחובות ושיר זמרו בעיר
מחר על פני כל התקוות יפציע יום בהיר
משובכים יגביה אז ריבוא יוני לבן
ושמש נקיה מפז תקרא מתוך ענן.

שלום שלום שלום על ישראל
אמרו אמרו שירי הלל שלום שלום על ישראל.

כשיאיר יום של זהב בהר וברמה
חידלו לכם מאש וקרב אנשי המלחמה
עדו זרים אלפי גוון ובואו בשירה
עם נערות הכרך כולן לעיר המוארה.

שלום שלום שלום על ישראל...

אם למחר שלום יבוא עד תמו הדורות
מן הרמה עד הר נבו הדליקו מדורות
אז הר להר שלום יאמר ואור גדול יהל
ויום חדש יזרח מחר על כל בית ישראל.

שלום שלום שלום על ישראל...

סגור






תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על אור עיניים
חבר או שניים
על מה שיש לי בעולם
על שיר קולח
ולב סולח
שבזכותם אני קיים

תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על צחוק של ילד
ושמי התכלת
על אדמה ובית חם
פינה לשבת
אישה אוהבת
שבזכותם אני קיים

תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על יום של אושר
תמימות ויושר
על יום עצוב שנעלם
תשואות אלפיים
וכפיים
שבזכותם אני קיים.

סגור

סוף השירון

אתר של מפגשזמר - MZemer.com
© 2022 כל הזכויות שמורות
Email
  077-218-5877
Design & Programming: Eli Argon
Using:F3 and W3css